כזה ניסיתי: OnePlus 5T

אני לא מקנא כרגע במנהל יחסי הציבור של OnePlus. איכשהו, החברה שבתחילת דרכה עשתה בית ספר ליצרניות הגדולות בכל מה שקשור לבאזז, החלה לאחרונה לנווט את דרכה בשלומיאליות אל תוך כל מהמורה אפשרית. זה התחיל באוקטובר עם הגילוי על כך שהיא שומרת מידע על דפוסי השימוש של משתמשי המכשירים שלה ללא ידיעתם והסכמתם. בתחילת ינואר דלפו פרטי כרטיסי האשראי של כ-40,000 לקוחותיה שקנו מכשירים ישירות מאתרה ובסוף ינואר נאלצה שוב להתמודד עם טענות על איסוף מידע ממשתמשיה, הפעם מהמקום בו נשמרו הטקסטים שגזרתם והדבקתם. אם זה לא מספיק, בשבוע האחרון התברג ה-OnePlus 5T, המכשיר החדש ביותר של החברה אל המקום הראשון בטבלת המכשירים שפולטים הכי הרבה קרינה.


OnePlus 5T (צילום: גד גניר)
לכל אחד מהמשברים הלל היו ל-OnePlus הסברים: חלקם לא רעים, חלקם לא טובים: היא אכן הודתה שהיא אוספת מידע מגולשים ומאחסנת אותו, אבל התחייבה שמרגע שנתפסה, היא תאפשר למשתמשים לבטל את הסכמתם האוטומטית לאיסוף המידע הזה. ל-40,000 אלף הלקוחות שנפגעו מגניבת פרטי כרטיסי האשראי הציעה פיצוי בדמות שנה חינם של שירות מעקב אחר תנועות בחשבון ע”י חברה חיצונית, את נושא ה-Clipboard היא הכחישה וטענה שפשוט אינו נכון, ולגבי הקרינה גם בלי תגובה רשמית אפשר לנחש שאם יבחרו להתייחס לכך אז יציינו שהמכשיר עדיין עומד בתקן האמריקאי, שיש מגוון גורמים שמשפיעים על עוצמת הקרינה הממוצעת (הנתונים בדירוג הם רק נתוני הקרינה המקסימלית) ושבכל מקרה עדיין לא הוכח קשר ישיר בין קרינה סלולרית לסרטן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate 10 Pro

הכל היה מוכן לרגע הגדול של וואווי. אירוע ההכרזה שלה על תחילת מכירת הסמארטפונים שלה אצל מפעילת הסלולר האמריקאית AT&T, אמור היה להערך במהלך כנס CES בלאס וגאס לפני שבועיים. ההזמנות נשלחו  כבר לכתבים, המקום כבר הוזמן הכרזות כיסו את אולמות הכנס והקישים כנראה כבר חוממו. ואז, AT&T התחרטה ברגע האחרון, מבלי לספק סיבה רשמית. מדובר במכה לא פשוטה עבור יצרנית הסלולר שהתנדנדה השנה בין המקום השני לשלישי במכירות ברחבי העולם, כאשר המאבק על המקום שאחרי סמסונג הוא עם לא אחרת מאשר אפל.

Huawei Mate 10 Pro (צילום: גד גניר)
ההערכות מדברות על גורמים בממשל האמריקאי שהפעילו לחץ על בכירי AT&T לבטל את העסקה בטענה שאין לסייע לוואווי בגלל קשרים שהיא מנהלת לכאורה עם חיזבאללה ואיראן. הערכות אחרות מדברות על הביטול הפתאומי כחלק ממלחמת הסחר שמתנהלת בין ארה”ב וסין. כך או כך, זה לא מפריע למפעילות סלולר ברחבי העולם להסתמך על רכיבים של וואווי בתוך תשתיות הסלולר שלהן. מעבר לכך, מדינת ישראל, מעצמת הסייבר, המדינה שמעכבת סטרימרים בנתב”ג בגלל צורך בשליחת פקס אישור על שימוש ראוי בתדרי WiFi, טרם ראתה לנכון להגביל את מכירתם של מכשירי Huawei בישראל, כך שאם מישהו אומר לכם שהוא לא קונה וואווי בגלל חשש מריגול, הוא גם כנראה לא קונה במקדולנדס בגלל תרומתה הענפה לאינתיפאדת אל אקצא. אין צורך לדאוג לא לוואווי ולא לצרכנים האמריקאים: ה-Mate 10 Pro ומכשירי וואווי אחרים ימשיכו להימכר בארה”ב כרגיל, דרך רשתות קימונעיות ודרך האינטרנט. עם זאת, שאיפותיה של וואווי לתקוע יתד עבה יותר בשוק האמריקאי, שרובו נשלט עדיין ע”י מפעילות הסלולר, תאלצנה להמתין עוד קצת. אל ישראל, הגיעו במסגרת ההשקה הזאת שני מכשירים: ה-Mate 10 Lite, וה-Mate 10 Pro, הגרסה החזקה ביותר בסדרת הפאבלטים החדשה של וואווי, והמכשיר שהגיע אליי לבדיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: נוקיה 8

במשך שנים פינטזו אנליסטים וכתבי טכנולוגיה על הרגע שבו מכשיר הנושא את שם המותג נוקיה, יריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד. השמועות על החיבור בין יצרנית הסלולר שהיתה פעם הגדולה בעולם, למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים צצו לא הרבה אחרי השקת האייפון החדש, השקה  שסימנה את תחילת שקיעתה של הענקית הפינית. השמועות האלו נמשכו אפילו אחרי המעבר של נוקיה לסמארטפונים מבוססי Windows Phone והרכישה של חטיבת הסלולר של נוקיה ע”י מיקרוסופט ב-2013. שנה לאחר מכן נוקיה הגשימה לרגע קצר את הפנטזיה הזאת בדמותו של Nokia X, מכשיר קטן, נחות וחלש שאמנם הריץ מערכת הפעלה של נוקיה מבוססת אנדרואיד, אבל כזה שנוצר מלכתחילה ללא יומרות כלשהן לאיים על מעמדה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט. המכשיר הזה זכה ליחסי ציבור מעולים, אבל לא הפך להצלחה מסחררת. מכאן, הדרך למטה הפכה לתלולה יותר. מכשירי לומיה (שהתחילו כ”נוקיה לומיה” ובשלב מסוים, אולי מתוך מחשבה שזה איכשהו יעזור ויתרו על ה”נוקיה” ונשארו רק “לומיה”) נמכרו פחות ופחות, ובמאי 2016 חברה פינית בשם HMD Global (שהוקמה בין היתר ע”י יוצאי נוקיה) רכשה ממיקרוסופט את הזכויות לשימוש בשם המותג בעל הערך ההיסטורי והנוסטלגי. ב-MWC 2017 הוצגו ראשוני המכשירים של נוקיה בגלגולה החדש, מכשירי ביניים ומכשירי בסיסיים וזולים, כולם מיוצרים במפעלי Foxconn הסינית (כן, אותה Foxconn המייצרת את מכשירי האייפון). באוגוסט 2017 הכריזה על כניסה לזירה התובענית של קטגוריית מכשירי הדגל, עם השקתו של נוקיה 8.



נוקיה 8 (צילום: גד גניר)
בתוך שנה, הצליחה HMD גלובל להתברג עם מכשירי הנוקיה שלה במקום ה-16 בעולם במכירות סמארטפונים, ולצד מספר מרשים של 13.5 מיליון טלפונים סלולריים טיפשים (כדוגמת הנוקיה 3310), מכרה ברבעון השלישי של שנת 2017 כ-2.8 מיליון סמארטפונים. הישג נאה למותג ששנה קודם לכן היה במצב של תרדמת. הנתונים האלו מן הסתם לא כוללים את המכירות של נוקיה 8. האם יש למכשיר החזק ביותר כיום, הנושא את המותג נוקיה, את מה שצריך כדי לאפשר לה להתברג במקום מכובד גם בקטגוריית מכשירי הדגל?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Mix 2

מעצבי החומרה והתוכנה בשיאומי ספגו במהלך השנים לא מעט ביקורת על חוסר המקוריות שלהם, בצדק רוב הזמן. החברה מייצרת מכשירים לא רעים, אבל מה לעשות, מקבלת השראה חזקה מדי מהמתחרים, בעיקר מאפל. לפני קצת יותר משנה הדהימה את העולם והכריזה על מכשיר בעיצוב חדשני וייחודי בשיתוף עם המעצב הנודע פיליפ סטארק: Xiaomi Mi Mix, פאבלט חזק עם מסגרות מסך דקיקות. העובדה שגם העבודה המשותפת עם פיליפ סטארק הניבה סמארטפון שחולק קוי דמיון רבים עם סמארטפון אחר (במקרה הזה, מכשיר של שארפ משנת 2014, ה-Aquos Crystal) לא הטרידה אף אחד בתעשיה, מלמדת שכמו בחיים, גם בסמארטפונים צריך לדעת ממי להעתיק. ולמרות זאת, אי אפשר לקחת מ-Xiaomi את העובדה שהיא היתה הראשונה להתחיל את הטרנד שסחף את כל תעשיית הסלולר בשנה החולפת. היא עשתה זאת לפני LG (שהשיקה את ה-G6 רק בחודש מרץ ב-MWC 2017), לפני סמסונג עם Galaxy S8 (שעשתה זאת חודש וחצי אחריה), והרבה לפני אפל עם ה-iPhone X.

Xiaomi Mi Mix 2 (צילום: גד גניר)


בחודש ספטמבר האחרון הוכרז בסין ה- Mi Mix 2, דור ההמשך ל-Mi Mix הראשון. בגדול, המפרט הטכני של פאבלט הפרמיום העדכני של שיאומי דומה לזה של הגרסה האמריקאית של Galaxy Note 8: ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום יחד עם 6 גיגה זכרון RAM. שיאומי לא ממש אוהבת לתת למשתמשיה את האפשרות להרחיב את נפח האחסון במכשירי הדגל שלה. לכן, בניגוד לפאבלט של סמסונג , ה-Mi Mix 2 מגיע ב-3 גרסאות הנבדלות זו מזו בנפח האחסון המובנה: 64 גיגה בגרסה הבסיסית, 128 גיגה או 256 בגרסאות היקרות יותר.

להמשך קריאה

כאלו תמשיכו לקנות גם בשנה הבאה, וזה יעלה לכם אפילו יותר

למי מאיתנו זה לא קרה: יום עמוס עבודה מחוץ למשרד, אין מטען בסביבה, על WiFi אין מה לדבר. בשעות הצהריים אתם מעיפים בחרדה מבט אל חלקו העליון של המסך ונזכרים בבעיה הכי מהותית וקריטית שיצרניות הסמארטפונים טיפלו בה השנה: מסגרות המסך העבות. 2017 תיזכר כשנה בה הפער בין צרכי המשתמשים לחזון של מחלקות השיווק של אפל, סמסונג ושות’ התרחב למימדים הגדולים ביותר אי פעם.

iPhone X. למשתשמים ולמבקרים הפריע יותר המקטע השחור במסגרת העליונה מאשר חיי הסוללה וגב הזכוכית (צילום: גד גניר)

כפי שחוק ההמלצות לא באמת טיפל ביוקר המחיה, בבטחון האישי או ברווחת הנכים, כך גם מסכים ללא שוליים, מכשירים דקים במיוחד ורזולוציית 4K על מסך בגודל 5.5 אינטש לא יאפשרו לכם לצלוח יום שלם ללא טעינה, או למנוע מגב הזכוכית של המכשיר החדש שלכם להתכסות בסדקים מכוערים בנפילה אקראית על הרצפה. כפי שאנחנו ממשיכים להכניס לכנסת נציגי ציבור שלא ממש פועלים לטובתנו, אנחנו גם ממשיכים לקנות סמארטפונים שעוצבו במיוחד כדי להרשים על המעמדים בחנויות, או בתמונות וסרטונים ברשת, מבלי לחשוב על איך הם יראו ויתפקדו בעוד שנה מהיום, ומוכנים לשלם עליהם יותר מתמיד.

כזה ניסיתי: +LG V30

אי אפשר להאשים את LG שהיא לא מנסה. היצרניות הקוריאנית מציגה כמעט בכל השקת סמארטפון חדש שלה משהו ייחודי: ב-G2 זה היה סידור כפתורים בגב המכשיר, ב-G3 היא היתה הראשונה לעשות שימוש במסך QHD, ב-G4 היא הוסיפה קימור עדין למסך (אחרי שהתנסתה בתצורה הזאת ב-Flex וב-Flex 2), וב-G5 ניסתה את מזלה (לא בהצלחה יתרה) עם תוספים מודולריים. שני מכשירי ה-V הראשונים הביאו איתם מסך משני עליון קטן. ומה הבשורה שמציג ה-V30? בעיקר מסך מסוג שטרם נראה בסמארטפונים אחרים, לפחות לא עד השקת ה-Pixel 2 XL. האם המסך זה מסוגל לתת לו איזשהו יתרון בהתמודדות מול ענקים כמו Samsung Galaxy Note 8, או iPhone X? מה עוד מציע פאבלט הדגל של LG, וחשוב מכל איך הוא מתפקד ביום יום? בדקתי בשבועות האחרונים את +V30, גרסת הפרמיום של מכשיר הדגל החדש של LG, זו שהיבוא שלה לישראל מתחיל היום.



LG +V30 (צילום: גד גניר)




מתחת למסך, אליו אגיע אוטוטו, LG דחסה את ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום, אותה אחת שניתן למצוא ב-Xiaomi Mi 6, ב-OnePlus 5, בגרסה האמריקאית של Galaxy Note 8 ובעוד מכשירים אחרים, כולם מכשירי דגל למהדרין. בשונה מהמכשירים שציינתי, ובדומה למכשירים כמו Huawei P10, Galaxy S8, ואפילו שני מכשירי הפיקסל החדשים, שידכה LG את ערכת השבבים הזאת יחד עם זכרון RAM בנפח של 4 גיגה “בלבד” ולא 6 גיגה. הדיון סביב הצורך ביותר מ-4 גיגה RAM הוא ויכוח שקרוב לודאי יוכרע במהלך שנה הבאה כשכל היצרניות יישרו קו עם נפח של 6 גיגה, אבל עד אז, העובדה שגוגל בחרה בנפח של 4 גיגה במכשירים החדשים שלה אומרת לא מעט על הצורך של מערכת ההפעלה אנדרואיד בנפח כזה ולא מעבר לכך. בבדיקה של מהירות מעבר בין אפליקציות פתוחות לאורך זמן, ה-V30 אמנם לא מנצח, אבל נותן פייט נאה למכשירים עם נפח RAM גדול יותר. ביום יום, בינינו, זה פחות מורגש והמכשיר זריז מאוד ורספונסיבי מאוד. אם אתם ממילא משדרגים מכשיר פעם בשנתיים שלוש, כנראה שזה לא קריטי עבורכם. אם אתם מתכננים מערכת יחסים ארוכה מזו עם המכשיר הבא שלכם, ייתכן שההבדל בזכרון יהיה מהותי יותר. כמו סמסונג, LG לא מוותרת על אפשרות הרחבת נפח האחסון. האחסון הפנימי של +V30 הוא בנפח מאוד נדיב של 128 גיגה, ובאמצעות כרטיס זכרון תוכלו להרחיב אותו בנפח מקסימלי של 256 גיגה נוספים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A1

הכרזת מכשירי הפיקסל הראשונים בשנה שעברה היתה אקורד הסיום של סדרת מכשירי הנקסוס של גוגל. מלבד שינוי שם הסדרה והעמקת המעורבות של גוגל בייצור המכשירים, הפיקסלים החדשים סימנו שינוי במגמת התמחור של גוגל למכשיריה. נקסוס 4 ו-5 נמכרו בזמנם בחו”ל דרך החנות של גוגל במחירים אטרקטיביים מאוד (349 דולר לגרסאות הבסיסיות). נקסוס 6, הפאבלט של מוטרולה שבר את הרצף הזה, אבל בהשקה הכפולה והאחרונה של מכשירי נקסוס בשנת 2015, הציעה גוגל לצד ה-Nexus 6P גם מעין גרסת המשך ל-Nexus 5 הפופולרי, נקסוס 5X, שהיה המכשיר האחרון שהציע עדכוני תוכנה מהירים, היישר מגוגל ועשה זאת מהחלק התחתון של קו ה-400 דולר. המחיר ההתחלתי של מכשירי פיקסל עמד על 649 דולר, מה שהפך את השאיפה להיות הכי מעודכן שאפשר במונחי אנדרואיד, ליקרה מתמיד.


Xiaomi Mi A1 (צילום: גד גניר)






בספטמבר האחרון הוכרז ה-Mi A1. מכשיר ראשון של שיאומי במסגרת תכנית Android One. בבסיסה של תכנית זו עמדה יוזמה של גוגל לחבור ליצרניות סלולר בשווקים מתפתחים, ולהציע מכשירים זולים עם גרסה נקייה של אנדדרואיד שתזכה לעדכונים תכופים, כמו הנקסוסים, ישירות מגוגל. באופן הזה, גוגל יכולה לספק מענה חלקי לסוגיית הפרגמנטציה של גרסאות מערכת ההפעלה שלה, ולהגדיל את נתח מכשירי האנדרואיד המריצים את גרסת מערכת ההפעלה העדכנית ביותר, מאחר שהאחריות על עדכון התוכנה כבר אינה על היצרנית עצמה כי אם על גוגל. זה היה צעד די מפתיע מבחינתה של שיאומי. שיאומי, בניגוד ליצרניות כמו Karbonn או Micromax ההודיות, אינה זקוקה לשיתוף פעולה הזה של גוגל. מעבר לעובדה שהיא מתחזקת גרסה משלה לאנדרואיד, MIUI, היא מצליחה יפה מאוד בשוק ההודי עם מכשירים שאין בהם שום שותפות עם גוגל.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Xiaomi Mi 6, OnePlus 5 ו-MEIZU PRO 7 Plus

המקבילה העולמית לקלישאת המסורת היהודית “לא הצליחו להשמיד אותנו, בואו נאכל”, היא ככל הנראה “יש חג, בואו נעשה קניות”. חג הרווקים הסיני שפותח את רצף ימי הקניות הגדולים החל בכלל מתוך מחאה מקומית של סטודנטים באוניברסיטת ננג’ינג בסין בשנת 1993. הסטודנטים מחו על הלחץ המופעל עליהם להתחתן והבחירה ב-11.11 אינה מקרית: הריכוז הגבוה של הספרה “1” בתאריך הזה סימל עבורם את חגיגת הרווקות והאינדיבדואליזם. הקפיטליזם שמחלחל אפילו למדינה קומוניסטית כמו סין יצר מהחג הזה סוג של מוטציה חומרנית והתירוץ שניתן לפני שנים בודדות להפיכת יום הרווקים לחג קניות הוא הרצון של רווקים ורווקת לטפח את עצמם ולהתחדש בבגדים חדשים, מתוך כוונה להפוך לאטרקטיביים יותר…ולהתחתן. 24 שנים לאחר מרד הסטודנטים הסינים, רווקים ולא רווקים בישראל בוחרים בתקופה הזאת בשנה להילחץ גם משאלות שאינן קשורות בהכרח לזוגיות שלהם, שאלות כמו איזה סמארטפון לקנות ומהו התזמון הטוב ביותר לעשות זאת. למען אלו שמתכננים לעשות זאת בימים הקרובים, לקחתי לסדרת בדיקות מפרכות (עבורי ועבורם) שלושה מכשירי דגל של יצרניות סיניות גדולות ומוכרות הנמכרים בישראל: ה-OnePlus 5, ה-Mi 6 של שיאומי ומכשיר הדגל הנוכחי של מייזו, ה-Pro 7 Plus.



מימין לשמאל: OnePlus 5, Xiaomi Mi 6 ו-MEIZU PRO 7 Plus (צילום: גד גניר)





ביצועים – Xiaomi Mi 6
ארבעת המכשירים בהשוואה מתהדרים במפרט טכני של מכשירי דגל למהדרין: ה-OnePlus 5 וה-Mi 6 מגיעים עם ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום, Snapdragon 835. השלישי ברשימה, ה-Meizu Pro 7 Plus מגיע עם ערכת שבבים אחרת, חזקה יותר (על הנייר לפחות), Helio X30 של מדיהטק. שלושת המכשירים מצוידים בזכרון RAM בנפח 6 גיגה, ובאחסון פנימי בנפח 64 גיגה שאינם ניתנים להרחבה. ביום יום לא מורגש פער משמעותי בביצועים בין המכשירים, אם כי עדיין ישנם הבדלים מסוימים. הרצתי בשלושת הסמארטפונים שני מבחני ביצועים שונים, Atntutu ו-Geekbench, שניהם הצביעו על יתרון קל מאוד של OnePlus 5 על פני Mi 6 ופער קצת גדול יותר על פני Meizu Pro 7.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu Pro 7

סמארטפון, בצורתו הנוכחית, הוא קונספט שקשה לחדש בו. בתוך שנים בודדות עבר שוק הסלולר ממצב של מגוון צורות של טלפונים (“סליידר”, “צדפה”, “סוויבל”) לשממה עיצובית של מלבנים דקים עם מסך גדול בחזית, אולי כמה כפתורים בתחתית, ומצלמה על הגב. מייזו מנסה לשבור את השגרה הזאת עם מסך נוסף הממוקם על גב המכשיר. היא עושה זאת בסמארטפון החדש ביותר בסדרת הדגל שלה, PRO 7, ובשונה מרוב יצרניות הסמארטפונים השנה, לא משתמשת בחידוש הזה כדי להקפיץ את המחיר שלו. האם מייזו עלתה על משהו מעניין?



Meizu PRO 7 (צילום: גד גניר)





מייזו היא כמובן לא הראשונה שמנסה לשים מסך נוסף על סמארטפון או על טלפון סלולרי. קדמו לה אינספור יצרניות סלולר מתחילת שנות ה-2000 שניסו לחסוך למשתמשים את הפעולה המייגעת של פתיחת טלפון בצורת צדפה. כשסמארטפונים הפכו למיינסטרים, העובדה שבחזית המכשיר יש מסך ענק, ייתרה את הצורך בעוד מסך. אז מה עושים כשמשתמשים דורשים משהו חדש? נותנים להם את מה שהם לא צריכים, ממילא הם יסכימו לשלם על זה: LG הוסיפה מסך קטן מעל המסך הענק של הפאבלטים שלה, ה-V10 וה-V20, סמסונג החליטה להציף מידע על השוליים של המסך ב-Galaxy Note Edge, ויוטה פון הוסיפה בזמנו מסך E-Ink בגודל מלא בצד האחורי של הסמארטפונים שלה כדי לאפשר למשתמשים לקרוא ספרים דיגיטליים ובנוסף להציג את המידע שכל סמארטפון עם מסך נוסף עושה: התראות, שעה ומזג אויר. התירוץ למסך נוסף הוא בדר”כ חסכון בסוללה: המסך הקטן חוסך את הצורך להדליק את המסך הגדול כדי לקבל את המידע שמופיע ממילא על המסך הקטן. את הצורך הזה פתרו חלק מהיצרניות באמצעות מצב Always On אשר מציג באופן מינימליסטי מידע על המסך הראשי כשהוא מוחשך ברובו. כל מה שציינתי כאן אגב לא רלוונטי עבור מי שעושה שימוש בשעון חכם ומקבל את כל המידע הדרוש היישר אל פרק ידו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 6

על משקל המנטרה שמשק כנפיו של פרפר עשוי לגרום לטורנדו בקצה השני של העולם, פאבלט קוריאני שעלה באש בכיסם של לקוחות אמריקאיים, גרם למיליוני סינים, הודים וכמה עשרות אלפי ישראלים להמתין קצת יותר לסמארטפון הבא שלהם. פרשת ההתלקחויות של מכשירי ה-Galaxy Note 7 חייבה את שיאומי ויצרניות אחרות לדחות את השקת מכשיר הדגל שלהן במספר חודשים. למי שעקב כאן אחרי הביקורות למכשירי דגל, הסיפור הזה כבר מוכר: ביטולו של הפאבלט של סמסונג הביא אותה לבצע הערכה מחודשת של הביקושים הצפויים למכשירי ה-Galaxy S8 ו-+S8. סמסונג העריכה נכון, כי העובדה שאנשים לא יכולים היו לרכוש מכשירי Note 7, תגרום לעליה מסויימת במכירות של המכשיר הבא שתשיק. כפועל יוצא מכך, פנתה אל יצרנית ערכות השבבים קוואלקום והזמינה ממנה את כל סדרת הייצור הראשונה של ערכת השבבים החדשה שלה, Snapdragon 835 ודחקה הצידה כל יצרנית אחרת שבנתה על ערכת השבבים הזאת. בניגוד ל-LG שהחליטה להתבסס על מעבד ישן יותר של קוואלקום ב-G6, יצרניות כמו וואנפלוס, סוני ושיאומי החליטו לעכב את השקת מכשירי הדגל שלהן עד שקוואלקום תוכל לייצר עבורן את ערכות השבבים החדשות. כך קרה ש-Mi 6, מחליפו של Mi 5, הושק כשנה וחודשיים אחריו. היה שווה לחכות? ועוד איך.



Xiaomi Mi 6 (צילום: גד גניר)





כאמור, Mi 6 מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 835, בעלת 8 ליבות, ארבע מתוכן במהירות 2.45 גיגהרץ וארבע נוספות במהירות 1.9 גיגהרץ. שני המכשירים הקודמים שהתנסיתי בהם שעשו שימוש בערכת השבבים הזאת, Sony XZP ו-OnePlus 5 הציגו ביצועים מעולים וחויית שימוש מצויינת, תוך כדי ניהול יעיל של צריכת חשמל. Mi 6 לא שונה בעניין הזה. השילוב של ערכת השבבים המצויינת יחד עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה תורמים ללא ספק לפעולה זריזה של המכשיר, והוא אף לא מתחמם יתר על המידה בשעת מאמץ. מה שמעיב קצת על החגיגה הוא הסירוב הקבוע של שיאומי לאפשר הרחבת זכרון באמצעות כרטיס – מדיניות קבועה במכשירי הדגל שלה. עם זאת, נפח האחסון בגרסה הזולה ביותר של המכשיר עומד על 64 גיגה, נפח שבהחלט ניתן להסתדר איתו. מערכת ההפעלה כאן היא MIUI בגרסה 8 המבוססת על אנדרואיד נוגט. Mi 6 צפוי לקבל בקרוב עדכון לגרסה הבאה של MIUI, גרסה 9. לטענת משתמשים שהתנסו בה היא מביאה עמה בשורות גדולות במהירות בפעולות יומיומיות וברספונסיביות טובה יותר, אם כי גם עם MIUI 8 המכשיר הזה זריז מאוד וחזק.

להמשך קריאה