OnePlus

כזה ניסיתי: OnePlus 12

מאת

בעוד קצת יותר מחודש תציין וואנפלוס עשור להשקת הסמארטפון הראשון שלה, OnePlus One. כדי להבין את רעידת האדמה שיצר המותג הזה צריך לנסות להיזכר איך נראה שוק הסמארטפונים בשנת 2014: סמארטפונים סיניים היו עדיין טריטוריה זרה עבור רוב המשתמשים בעולם ובישראל. השוק הישראלי נשלט ע”י סמסונג, אפל ו-LG, שיאומי היתה יצרן מסתורי ללא יבואן רשמי … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus CE 2 5G

מאת

לפני פחות משנה, הכריזה OnePlus על מכשיר שאמור היה לעשות למכשירי הביניים שלה את מה שעשה ה-OnePlus One בזמנו לשוק הסלולר: ה-OnePlus CE (ראשי תיבות של “Core Edition”) אמור היה להוות אלטרנטיבה משתלמת למכשיר ה-Nord המקורי, תוך קיצוץ קל בפינוקים מסוימים, אבל לא בכל מה שקשור לחויה הבסיסית של השימוש בו כסמארטפון. התוצאה היתה אכן מכשיר זול יותר, אבל גם פחות מהנה לשימוש. האם ממשיך דרכו, ה-Nord CE 2 מצליח לשדרג את החוויה שמציעה רמת הכניסה של הסדרה?

OnePlus CE 2 5G (צילום: גד גניר)

כמו יצרניות רבות אחרות, גם OnePlus העבירה את קטגוריית מכשירי הביניים שלה לשימוש בערכות השבבים של מדיהטק הטיוואנית. במקרה של ה-OnePlus CE 2 מדובר בערכת השבבים Dimensity 900 (אותה אחת שניתן למצוא גם ב-Oppo Reno 6 5G) שנבנתה בארכיטקטורת 6 ננו מטר. היחידה שנמכרת בישראל היא הגרסה המפנקת יותר, עם 8 גיגה RAM, ו-128 גיגה אחסון, אותם ניתן (בניגוד למצב במכשיר הקודם) להרחיב באמצעות כרטיס זכרון. המכשיר מריץ את Oxygen 11, גרסתה של OnePlus לאנדרואיד, המבוססת במכשיר הזה על Android 11. ביום יום זה כנראה לא משפיע משמעותית על חויית השימוש, אבל תמוה ש-OnePlus בחרה להשיק במהלך חודש פברואר 2022 מכשיר שמריץ את גרסת האנדרואיד של שנה שעברה (אנדרואיד 12 הוכרזה באוקטובר 2021), ועוד יותר תמוה שטרם שדרגה אותה לנוכחית. כך או כך, מי שהדברים האלו לא מעסיקים אותו, גם לא ממש ירגיש שהוא מפספס משהו. Nord CE 2 זריז, התנועה בו חלקה, ללא השהיות מיותרות ובסה”כ עושה יפה את העבודה. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus Nord 2 5G

מאת

לאחר שנים בהן הדירה את עצמה משוק מכשירי הביניים, פס הייצור של OnePlus פולט בשנה האחרונה מכשירים מסדרת Nord, סדרת הביניים של החברה, בקצב מרשים. לאחר ארבעה מכשירי Nord שונים ברמות מחיר שונות, ה-Nord 2 5G הוא הדור הבא של המכשיר שהחל את הסדרה, והוא מייצג שני ציוני דרך משמעותיים בדרכו של המותג הסיני: זהו המכשיר הראשון שיוצא לשוק לאחר האיחוד עם חטיבות  של המותג  Oppo (גם הוא מבית BBK), וזהו המכשיר הראשון אי פעם של החברה שמגיע עם ערכת שבבים של היצרנית הטיוואנית MediaTek.

OnePlus Nord 2 (צילום: גד גניר)


הבחירה במדיהטק מגיעה על רקע המחסור העולמי בשבבים. מדיהטק הצליחה לנהל את הזמנותיה מקבלני משנה באופן יעיל ונפגעה פחות מיצרניות אחרות, מה שהפך אותה, אחרי שנים בהן השוק נשלט ע”י קוואלקום האמריקאית, לאלטרנטיבה שיותר ויותר יצרניות בוחרות בה, במיוחד כשמדובר בערכות שבבים עבור מכשירי דור חמש. יותר מכך: היא הצליחה להפוך באפריל השנה לספקית ערכות השבבים לסמארטפונים הגדולה בעולם. ערכת השבבים שנבחרה עבור Nord 2 5G היא Dimensity 1200, ערכת שבבים תומכת דור 5 שמציגה מספרים דומים מאוד לאלו של ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום,  Snapdragon 888. ערכת השבבים של מדיהטק למכשירי הדגל היא בעלת 8 ליבות: ליבה אחת הפועלת במהירות 3 גיגה הרץ, שלוש ליבות נוספות של 2.6 גיגהרץ ועוד ארבע במהירות של 2 גיגהרץ. המספרים האלו גבוהים ביחס לאלו של ערכת השבבים למכשירי הדגל של קוואלקום, אבל היא עדיין נחשבת לעדיפה על זה של מדיהטק הודות לארכיטקטורה מעט מתקדמת יותר (5 ננו מטר לעומת 6) יחד עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה, המכשיר מתנהג באמת כמו מכשיר דגל לכל דבר: מגיב מהר, יציב הכל עובד חלק, וחויית הגיימינג במכשיר, לפחות מבחינת הביצועים, זהה פחות או יותר לזו שתקבלו במכשירים המצוידים במעבדים החזקים של קוואלקום. בינינו, קשה להבחין בהבדל כלשהו בהתנהגות שלו ביחס ל-OnePlus 9, אחד משני מכשירי הדגל של החברה. אחסון המכשיר העומד על 128 גיגה, לא ניתן להרחבה, כרגיל אצל OnePlus.

כזה ניסיתי: OnePlus Nord CE 5G

מאת

עד שנה שעברה, נוכחותה של OnePlus בקטגוריית מכשירי הביניים הסתכמה בהרפתקה חד פעמית בשנת 2015 עם מכשיר בשם OnePlus X. ביולי 2020 חזרה OnePlus בסערה לקטגוריה, והשיקה את סדרת מכשירי Nord, סדרה בת שישה דגמים (האחרון, Nord 2, הושק במהלך הסופש) הפונים לרמות מחירים שונות, ונראה כאילו הפעם היא הגיעה לכאן כדי להשאר. נכון לכתיבת שורות אלו, הדגם החדש ביותר שהגיע ביבוא רשמי לישראל הוא ה-Nord CE 5G. משמעות ה-CE בשם הדגם היא Core Edition, כשהכוונה, לפי OnePlus היתה לקחת את ה-Nord המקורי וליצור גרסה דיאטטית שלו, תוך כדי הקפדה שלא לפגוע בצרכים הבסיסיים של המשתמשים במכשיר.

OnePlus Nord CE 5G (צילום: גד גניר)


הדיאטה הזאת כוללת בין השאר שימוש בערכת שבבים מעט צנועה יותר, Snapdragon 750G, במקום 765G ב-Nord המקורי. למרות שה-765G מבוססת על ארכיטקטורת 7 ננו-מטר, וה-750 בארכיטקטורת 8 ננו מטר, ההבדל בין ערכות השבבים זניח: שתיהן מציגות על הנייר נתונים די דומים, ושתיהן יודעות לעבוד עם רשתות דור 5. המכשיר נמכר בישראל בשתי קונפיגורציות שונות: הגרסה הבסיסית עם 8 גיגה RAM ו-128 גיגה נפח אחסון, והגרסה החזקה יותר עם 12 גיגה RAM ו-256 גיגה אחסון. בשתי הגרסאות לא ניתן להרחיב את נפח האחסון באמצעות כרטיס זכרון, יכולת סטנדרטית דווקא במכשירי ביניים. ברמת הביצועים הכל עבד חלק וזריז ב-99% מהזמן. העניין המעיק היחיד בהקשר הזה הוא הנטייה המשונה של המכשיר, מאז עדכון התוכנה האחרון שקיבל, לאתחל את עצמו ספונטנית בערך פעם ביום-יומיים כשאינו בשימוש. זה קורה אמנם רק כשהמכשיר אינו בשימוש פעיל, וסביר להניח שזה יפתר בעדכון הבא, אבל אין דרך אחרת להגדיר את זה אלא כפאדיחה רצינית שלא אמורה לקרות במכשיר בשנת 2021, גם לא באופן זמני בלבד. מערכת ההפעלה כאן היא אנדרואיד 11, בזיגוג Oxygen, הממשק המעולה של OnePlus שמוסיף שלל אפשרויות התאמה אישית על פני הממשק הנקי של אנדרואיד, ללא Bloatware או מטרדים אחרים.

כזה ניסיתי: OnePlus 7T

מאת
ההשקה הראשונה של OnePlus לשנת 2019 הציגה תפיסה חדשה. אם עד כה נהגה להתמקד סביב דגם אחד בלבד בכל השקה, הרי שהפעם, הכריזה על שני מכשירי דגל: לצד ה-OnePlus 7 שהיווה התפתחות אבולוציונית די מינורית של מכשיר הדגל הקודם שלה משנה שעברה, הציגה החברה את OnePlus 7 Pro, מכשיר משמעותית יקר יותר שמציג שדרוגים מהותיים במסך, במצלמה ובעיצוב. השקה של יותר מדגם אחד אינה נוהג יוצא דופן בשוק הסלולר ורוב היצרניות נוקטות בגישה הזאת, אבל במקרה של OnePlus זה היה צעד חריג. עד לאותה נקודה נהגה החברה להשיק מכשירים איכותיים וחפים מגימיקים או טרנדים שעשויים היו לייקר אותם. ה-Pro נכנס בכל הכוח לטריטוריית מכשירי הפרמיום בניסיון לפתות לקוחות חדשים, כאלו שמסך עם שוליים קמורים עושה להם את זה, ומצלמה קופצת נראית להם כמו פתרון לגיטימי כדי להעלים את מגרעת המסך. עם כל הכבוד לרצונה של וואנפלוס למשוך קהלים חדשים, דווקא בביקוש לדגם הסטנדרטי, לא ה-Pro, היה ל-OnePlus קשה יותר לעמוד, וצרכנים רבים שביקשו לרכוש אותו נתקלו בשבועות הראשונים בעיכובים באספקה. בסבב ההשקה השני שלה לשנת 2019, הציגה OnePlus  שוב שני מכשירים, שוב דגם סטנדרטי ודגם Pro. הפעם, בעוד דגם ה-Pro החדש זכה בעיקר בערכת שבבים מעודכנת, ה-OnePlus 7T שהגיע אליי לביקורת, קיבל במסגרת הרענון החצי שנתי חלק מהפינוקים שאפיינו את דגם ה-Pro הקודם.


OnePlus 7T (צילום: גד גניר)
בגזרת המפרט הטכני, OnePlus 7T ממשיכה לצייד את מכשיריה בחומרה המשובחת והעוצמתית שניתן למצוא על המדף: ערכת השבבים החדשה והחזקה ביותר בקטלוג של של קוואלקום, ה-+Snapdragon 855, גרסה עדכנית של Snapdragon 855  שעליה התבססו רוב מכשירי הדגל של 2019, רק עם מהירות שעון מעט גבוהה יותר. זכרון ה-RAM מתחיל מהנפח המאוד נדיב של 8 גיגה, והאחסון מ-128 גיגה שאינם ניתנים להרחבה, כאשר קיימת גם גרסה עם אחסון בנפח 256 גיגה אם צפוף לכם. כבר שנים שלא נתקלתי במכשיר של OnePlus שמגמגם או מפגין איטיות כלשהי, וגם המכשיר הזה לא שובר את הרקורד הנאה. בשום מצב לא תמצאו אותו לא מוכן, תמיד מגיב בזריזות, לא נתקע, הכל פשוט עובד ועובד טוב. על החומרה הזאת רצה Oxygen, גרסתה של OnePlus למערכת ההפעלה אנדרואיד. גרסת האנדרואיד כאן, אם תהיתם היא הגרסה העדכנית ביותר, גרסה 10. Oxygen היא אחת ההתאמות האהובות והמוצלחות ביותר של יצרנית למערכת ההפעלה אנדרואיד ולא במקרה: היא קלילה, לא תמצאו עליה שום אפליקציית צד ג’ שמותקנת עליה מראש, וגם האפליקציות הבסיסיות שלה הן בעיקר של גוגל. מצד שני, היא כוללת מגוון רחב מאוד של יכולות התאמה אישית של מראה התפריטים והממשק, אופן הניווט בו ואפילו שליטה על תבנית הרטט, והכל נגיש ומסודר בצורה מאוד הגיונית. אחד הפיצ’רים האהובים עליי ב-Oxygen הוא מצב הקריאה המתקדם, שכבר קיים במכשירים קודמים של החברה, אך כאן הוא הפך לקצת יותר מסתם פילטר שחור לבן למסך: ב-OnePlus 7T נוספה גם היכולת לבחור בין שני מצבי קריאה: השחור ולבן הקלאסי או צבעוני המותאם לקריאה, או במילים אחרות צבעוניות מאוד מרוסנת שאמורה לאפשר קריאה נוחה. רוצים להתרכז בקריאה? ניתן להגדיר אפילו שבזמן שמצב קריאה מופעל, לא יוצגו תצוגות מקדימות של התראות. מעבר לכך, ניתן להגדיר אפליקציות ספציפיות שיפעילו אוטומטית את מצב הקריאה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 7 Pro

מאת
מאז שנוסדה בשנת 2013, וואנפלוס הציגה את עצמה כיצרנית סמארטפונים שונה, כזאת שהמטרה העיקרית שלה היא לייצר סמארטפונים מתקדמים וחזקים, במחיר נמוך יותר מהאלטרנטיבות הקיימות. המכשיר הראשון של החברה, ה-OnePlus One היה מייצג נאמן מאוד של הגישה הזאת: לצד מפרט טכני מרשים מאוד, המכשיר עצמו היה חף מגימיקים וניסיונות להציג חדשנות טכנולוגית. החדשנות שלו היתה בעיקר צרכנית, והמכשירים שבאו אחריו שמרו פחות או יותר על הרעיון הכללי הזה, למרות שמחירם הלך והאמיר, עם כל דגם חדש שהושק. השנה, הכריזה וואנפלוס על שני מכשירים: OnePlus 7 שמהווה המשך ישיר ומעודכן של OnePlus 6T משנה שעברה, והמכשיר אותו בדקתי, ה-OnePlus 7 Pro, מכשיר פרמיום לכל דבר ושונה קצת ממה שהתרגלנו לראות מהחברה הסינית בשנים האחרונות.
OnePlus 7 Pro (צילום: גד גניר)

בצד המפרט הטכני, מקבלים כאן כרגיל את הכי טוב שיש בשוק: ערכת השבבים Snapdragon 855, החדשה והחזקה ביותר של קוואלקום, משודכת לזכרון RAM בנפח שמתחיל מ-6 גיגה, ועד 12 גיגה בגרסה החזקה ביותר אותה בדקתי. וואנפלוס באופן מסורתי משלבת במכשיריה נפחי זכרון RAM גדולים מהמקובל בשוק: OnePlus 2 היה בין הראשונים להציע כבר בשנת 2015 נפח של 4 גיגה, ו-OnePlus 3 הציע 6 גיגה כשסמסונג, LG ואחרות התעקשו להשאר ב-4 גיגה. נכון ל-2019 המשתמש הממוצע לא צריך נפח של 12 גיגה, וגם 8 גיגה הוא נפח שמעטים המשתמשים שבאמת ינצלו במלואו בשימוש יומיומי, אם כי זכרון RAM מרווח אף פעם לא מזיק ומעלה את הסיכוי שהמכשיר שלכם ישמור על ביצועים סבירים גם בעוד מספר שנים, בלי “להחנק” מאפליקציות פתוחות. נפחי האחסון המובנים במכשיר (ושאינם ניתנים להרחבה) עומדים על 128 או 256 גיגה, מרווח ונוח.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 6T

מאת
בשנת 2016, המותג הסיני OnePlus החליט לעבור למודל השקות חדש. לאחר פלירט קצרצר עם מכשיר ביניים (OnePlus X) , חזרה החברה להשיק אך ורק מכשירי דגל, רק שבמקום להסתפק באחד בשנה, היא הבינה ששוק האנדרואיד התחרותי דורש השקה של מכשיר דגל חדש פעם בחצי שנה. באיזור חודש מאי מוכרז מכשיר הדגל העיקרי של החברה, וקצת פחות מחצי שנה לאחר מכן מוכרזת גרסה מעודכנת הכוללת בתוכה שיפורים וניסיון להתיישר עם טרנדים שצצו בינתיים בשוק. הגרסה הזאת מסומנת כבר שלוש שנים באות “T”. במעבר מ-OnePlus 3 ל-OnePlus 3T המכשיר שודרג בעיקר מבפנים: הוא קיבל ערכת שבבים מעודכנת וסוללה בעלת קיבול גדול יותר. במעבר בין OnePlus 5 ל-5T השינויים הבולטים היו בעיקר חיצוניים: מעבר למסגרות מסך דקיקות יותר והגליה של קורא טביעות האצבעות אל גב המכשיר כתוצאה מכך. איזה סוג של שינויים מביא איתו ה-6T, המכשיר החדש ביותר של החברה? קצת משני הסוגים.



OnePlus 6T (צילום: גד גניר)
ערכת השבבים של ה-6T נותרה אותה אחת שאיתה הגיע ה-6: ה-Snapdragon 845, ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום, שמונה ליבות, ארבע מתוכן לפעילות אינטנסיבית במהירות 2.8 גיגהרץ, ועוד ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ לפעולות יומיומיות. השינוי המשמעותי הוא בקונפיגורציות הזכרון והאחסון בהן ניתן לקבל את המכשיר. הגרסה הבסיסית והזולה ביותר מגיעה עם שילוב של 6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסאות היותר יקרות מגיעות עם 8 גיגה RAM ו-128 או 256 גיגה אחסון. בכל הגרסאות, כרגיל אצל OnePlus, לא ניתן להרחיב את נפח האחסון המובנה. לשם השוואה, הגרסה הבסיסית ביותר של ה-OnePlus 6 הגיעה עם 64 גיגה אחסון בלבד, נפח צפוף מעט במונחי 2018. מי שרצה מעבר לזה צריך היה להוסיף כסף ולרכוש גרסה שמגיעה גם עם זכרון RAM בנפח 8 גיגה, נפח שאין לו משמעות או יתרון ממשי נכון להיום בשימוש יומיומי במכשיר. באופן לא מפתיע, לא ביחס למפרט הטכני ולא ביחס לרקורד של OnePlus, ה-6T הוא בין המכשירים המהירים והיציבים שאי פעם בדקתי. הכל עובד חלק, מהר מאוד וללא זכר לבאגים כלשהם. זה מפרט שמעבר לעבודה יומיומית, יאפשר לכם להריץ חלק כל מה שקיים כיום בחנות האפליקציות של גוגל, כולל משחקים עם גרפיקה מורכבת בהגדרות התובעניות ביותר, והוא אכן עושה זאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 5T

מאת
אני לא מקנא כרגע במנהל יחסי הציבור של OnePlus. איכשהו, החברה שבתחילת דרכה עשתה בית ספר ליצרניות הגדולות בכל מה שקשור לבאזז, החלה לאחרונה לנווט את דרכה בשלומיאליות אל תוך כל מהמורה אפשרית. זה התחיל באוקטובר עם הגילוי על כך שהיא שומרת מידע על דפוסי השימוש של משתמשי המכשירים שלה ללא ידיעתם והסכמתם. בתחילת ינואר דלפו פרטי כרטיסי האשראי של כ-40,000 לקוחותיה שקנו מכשירים ישירות מאתרה ובסוף ינואר נאלצה שוב להתמודד עם טענות על איסוף מידע ממשתמשיה, הפעם מהמקום בו נשמרו הטקסטים שגזרתם והדבקתם. אם זה לא מספיק, בשבוע האחרון התברג ה-OnePlus 5T, המכשיר החדש ביותר של החברה אל המקום הראשון בטבלת המכשירים שפולטים הכי הרבה קרינה.


OnePlus 5T (צילום: גד גניר)
לכל אחד מהמשברים הלל היו ל-OnePlus הסברים: חלקם לא רעים, חלקם לא טובים: היא אכן הודתה שהיא אוספת מידע מגולשים ומאחסנת אותו, אבל התחייבה שמרגע שנתפסה, היא תאפשר למשתמשים לבטל את הסכמתם האוטומטית לאיסוף המידע הזה. ל-40,000 אלף הלקוחות שנפגעו מגניבת פרטי כרטיסי האשראי הציעה פיצוי בדמות שנה חינם של שירות מעקב אחר תנועות בחשבון ע”י חברה חיצונית, את נושא ה-Clipboard היא הכחישה וטענה שפשוט אינו נכון, ולגבי הקרינה גם בלי תגובה רשמית אפשר לנחש שאם יבחרו להתייחס לכך אז יציינו שהמכשיר עדיין עומד בתקן האמריקאי, שיש מגוון גורמים שמשפיעים על עוצמת הקרינה הממוצעת (הנתונים בדירוג הם רק נתוני הקרינה המקסימלית) ושבכל מקרה עדיין לא הוכח קשר ישיר בין קרינה סלולרית לסרטן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 5

מאת
הסטארטאפ הסיני וואנפלוס עבר תהליך מואץ של התבגרות. בתוך פחות מ-4 שנים הפכה החברה האנונימית לחברה במועדון היצרניות שכולם מחכים מדי שנה להשקת הדגם החדש שלה. תהליך ההתבגרות כלל לא רק התגברות על מחלות ילדות כמו הצהרות יומרניות (את ה-OnePlus 2 שהוכרז ב-2015 כ-Flagship Killer של השנה שלאחר מכן, לא פחות) וסלוגנים דרמטיים (“Never Settle”), כי אם גם הבנה שהייפ הוא לא הכל. לאט לאט ויתרה וואנפלוס על פרובוקציות ודרכים שונות ומשונות שליוו אותה בתחילת דרכה להגיע לכותרות, והחלה להתמקד בפידבקים מהקהילה שבנתה לעצמה ויישומם במכשירים שלה.



OnePlus 5 (צילום: גד גניר)





ה-OnePlus 3 של שנה שעברה והגרסה המעודכנת שלו שהוכרזה כמה חודשים אחריו, ה-3T אכן היו מכשירים “בוגרים” יותר, שהצטיינו בכל הקשור לביצועים, תוכנה יציבה יותר, עם פחות באגים מאי פעם, וטעינת סוללה המהירה מסוגה בשוק. עם זאת המכשירים עדיין לקו בחסר בעיקר בתחום הצילום, תחום שבאופן מסורתי וואנפלוס לא הצליחה להתבלט בו לטובה. וואנפלוס 5, המכשיר החדש ביותר בקטלוג החברה, הושק עם המון הבטחות הקשורות לאיכות הצילום, אך לא רק הבטחות, גם חותמת איכות של אחד הארגונים החשובים ביותר בתחום. מעבר לכך, כרגיל, הוא מציע מפרט שעל הנייר לא נופל מזה של מכשירי דגל מבית סמסונג, LG, סוני ואחרות. למעשה, ברוב המקרים אף מציע מפרט חזק יותר. כל זה בא במחיר גבוה יותר מבעבר. כמה גבוה יותר, והאם במחיר החדש הוא עדיין מהווה אלטרנטיבה משתלמת וראויה למכשירי הדגל המוכרים?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 3

מאת
ישנן דרכים רבות בהן יצרניות סלולר מסוגלות לעצבן את המשתמשים והלקוחות הפוטנציאליים שלהן. לפעמים מדובר בתמחור מוגזם, לפעמים מדובר בויתור על פיצ’רים ספציפיים ואהודים ולפעמים הן סתם לא מחדשות מספיק, או שלא עונות על הציפיות שפיתחו הלקוחות הקבועים. הסטארט-אפ הסיני OnePlus הצליח לייצר סביבו עניין אדיר, בעיקר בגלל שהציע מכשירים חזקים במחירים נמוכים יחסית,  אך גם הצליח להגדיר מחדש את הדרכים בהן יכולה יצרנית סלולר להרגיז את הלקוחות שלה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשני קמפיינים שנראו בעיקר כמו פרובוקציות, ובמערכת ההזמנות הידועה לשמצה, שהפכה את הזמנת המכשיר לאתגר לא פשוט עבור קונים מזדמנים.



OnePlus 3 (צילום: גד גניר)





על כל אלו כמובן ניתן לסלוח. על בעיות ברמת המכשיר עצמו זה קצת קשה יותר. ה-OnePlus הראשון שהושק היה מכשיר נהדר עם השקתו: מפרט עוצמתי שתורגם לחויית שימוש טובה ומהירה, סוללה אימתנית שאיפשרה שימוש ממושך, וגם עבודת המיתוג של החברה הפכה את הבחירה במכשיר לייחודית ויוצאת דופן. עם הזמן, יותר ויותר משתמשים נתקלו ביותר ויותר באגים במכשיר, והתדמית הנועזת והמהפכנית של המותג נסדקה קצת. ה-OnePlus 2 לא ממש עזר בעניין הזה. הוא הושק עם הכרזה יומרנית: במקום סתם Flagship Killer, הוא הוצג כ-2016 Flagship Killer, כלומר, מכשיר חזק מספיק כדי לאתגר את מכשירי הדגל של השנה שעברה וגם של השנה הנוכחית. מההתנסות האישית שלי במכשיר הזה אני יכול לספר לכם שלפחות בעת ההשקה שלו, הוא לא הצליח להציב באמת אתגר למכשירים כמו ה-Galaxy S6, קל וחומר למכשירי הדגל של השנה. בהשקה של ה-OnePlus 3 לא דובר על Flagship Killer, וגם מערכת ההזמנות יצאה לגמלאות. כעת נותר רק לראות אם ה-OnePlus3 יצליח היכן שקודמיו אכזבו.

להמשך קריאה