כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו”פטורים” שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש”ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Xiaomi Mi 6, OnePlus 5 ו-MEIZU PRO 7 Plus

המקבילה העולמית לקלישאת המסורת היהודית “לא הצליחו להשמיד אותנו, בואו נאכל”, היא ככל הנראה “יש חג, בואו נעשה קניות”. חג הרווקים הסיני שפותח את רצף ימי הקניות הגדולים החל בכלל מתוך מחאה מקומית של סטודנטים באוניברסיטת ננג’ינג בסין בשנת 1993. הסטודנטים מחו על הלחץ המופעל עליהם להתחתן והבחירה ב-11.11 אינה מקרית: הריכוז הגבוה של הספרה “1” בתאריך הזה סימל עבורם את חגיגת הרווקות והאינדיבדואליזם. הקפיטליזם שמחלחל אפילו למדינה קומוניסטית כמו סין יצר מהחג הזה סוג של מוטציה חומרנית והתירוץ שניתן לפני שנים בודדות להפיכת יום הרווקים לחג קניות הוא הרצון של רווקים ורווקת לטפח את עצמם ולהתחדש בבגדים חדשים, מתוך כוונה להפוך לאטרקטיביים יותר…ולהתחתן. 24 שנים לאחר מרד הסטודנטים הסינים, רווקים ולא רווקים בישראל בוחרים בתקופה הזאת בשנה להילחץ גם משאלות שאינן קשורות בהכרח לזוגיות שלהם, שאלות כמו איזה סמארטפון לקנות ומהו התזמון הטוב ביותר לעשות זאת. למען אלו שמתכננים לעשות זאת בימים הקרובים, לקחתי לסדרת בדיקות מפרכות (עבורי ועבורם) שלושה מכשירי דגל של יצרניות סיניות גדולות ומוכרות הנמכרים בישראל: ה-OnePlus 5, ה-Mi 6 של שיאומי ומכשיר הדגל הנוכחי של מייזו, ה-Pro 7 Plus.



מימין לשמאל: OnePlus 5, Xiaomi Mi 6 ו-MEIZU PRO 7 Plus (צילום: גד גניר)





ביצועים – Xiaomi Mi 6
ארבעת המכשירים בהשוואה מתהדרים במפרט טכני של מכשירי דגל למהדרין: ה-OnePlus 5 וה-Mi 6 מגיעים עם ערכת השבבים החזקה ביותר של קוואלקום, Snapdragon 835. השלישי ברשימה, ה-Meizu Pro 7 Plus מגיע עם ערכת שבבים אחרת, חזקה יותר (על הנייר לפחות), Helio X30 של מדיהטק. שלושת המכשירים מצוידים בזכרון RAM בנפח 6 גיגה, ובאחסון פנימי בנפח 64 גיגה שאינם ניתנים להרחבה. ביום יום לא מורגש פער משמעותי בביצועים בין המכשירים, אם כי עדיין ישנם הבדלים מסוימים. הרצתי בשלושת הסמארטפונים שני מבחני ביצועים שונים, Atntutu ו-Geekbench, שניהם הצביעו על יתרון קל מאוד של OnePlus 5 על פני Mi 6 ופער קצת גדול יותר על פני Meizu Pro 7.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10

מסגרות מסך דקיקות עד לא קיימות, מצלמות כפולות, הבטחה שהמכשיר לא יתלקח לכם בידיים ואפילו צבע חדש, ירוק. אלו החידושים שהביאה איתה שנת 2017 לעולם הסלולר. אין ספק, יצרניות הסלולר השקיעו חודשים של מחקר כדי לחפש את כל החידושים שלא יטפלו בסוגיות הבאמת חשובות לחיי היום יום עם הסמארטפון שלכם. אין פריצת דרך בתחום הסוללות, מכשירי הדגל של 2017 לא עמידים יותר מאלו של שנת 2016 לנפילות או למים, וכבר בעוד שנה תוכלו לקלל אותם בעודכם ממתינים שניות בודדות שאפליקציית המצלמה תיפתח. ולמרות הכל, מכשירי הדגל של LG, Samsung ו-Huawei הם מכשירי האנדרואיד המהירים ביותר, עם המסכים המרשימים ביותר והמצלמות הכי טובות שתוכלו לקנות ביבוא רשמי בישראל. לפני חודש, הם הפכו לקצת פחות יקרים הודות להסרת מס הקנייה על סמארטפונים. בדקתי בשבועות האחרונים את P10, G6 ו-Galaxy S8 ביחד ולחוד, כדי להחליט מהו הסמארטפון שהכי ראוי להשקיע בו את הכסף שלכם.
Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

מפרט טכני וביצועים
שניים מתוך שלושת מכשירי הדגל של שנת 2017 מבוססים על מעבדים מתוצרת בית. Huawei, כהרגלה משתמשת במכשיר הדגל העיקרי שלה במעבד המפותח בחברת HiSilicon (הנמצאת בבעלותה המלאה של Huawei). סמסונג משווקת את המכשירים שלה בשתי תצורות שונות של ערכות שבבים, בהתאם לשוק אליו הם מיועדים: השוק הישראלי ושווקים רבים אחרים מקבלים את המכשיר עם המעבד שלה מסדרת Exynos, בעוד השוק האמריקאי מקבל מכשירים מבוססי מעבדים של קוואלקום האמריקאית. השנה, הדרמה מסביב לביטולו של Galaxy Note 7, יצרה מצב שבו סמסונג ביצעה הערכת ביקושים חדשה, ודרשה לקבל לידיה את כל המשלוח הראשון של מעבדי הדור הבא של קוואלקום, Snapdragon 835. בעקבות כך, LG שרצתה להקדים את סמסונג ולהשיק מכשיר דגל לפניה נאלצה להסתפק בערכת שבבים “ותיקה” יותר, Snapdragon 821 שהוכרזה במחצית השניה של 2016. בניגוד להערכות, שלוש היצרניות הסתפקו בזכרון RAM בנפח של 4 גיגה “בלבד” במכשירים האלו. נפח האחסון המובנה צמח ל-64 גיגה ב-P10 וב-Galaxy S8, בעוד LG בחרה להציע גרסה עם 32 גיגה בלבד.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: מכשירי הדגל של 2016

הם יקרים מדי, סמארטפון ב-500 ש”ח מסוגל לעשות פחות או יותר את כל מה שהם עושים, ובתוך חצי שנה הם כנראה יהיו איטיים הרבה יותר מהיום, הסוללה שלהם תחזיק פחות זמן, וסדקי פז”מ יעטרו את המסך ואת הזכוכית בגב שלהם. זה לא משנה את העובדה שמכשירי האנדרואיד המעניינים ביותר בשוק הם מכשירי הדגל, המכשירים הטובים והחזקים ביותר שיש ליצרניות להציע. רגע לפני הגל השני של השקות בישראל, אספתי את ששת מכשירי האנדרואיד החזקים ביותר הזמינים לקנייה כיום בארץ כדי להחליט מי מהם הוא הטוב מכולם.






ששת מכשירי הדגל (צילום: גד גניר)





“הטוב מכולם” זוהי כמובן קביעה סובייקטיבית, כפי שכל ביקורת היא עניין סובייקטיבי. רוב המכשירים בהשוואה מגיעים עם מפרט טכני דומה. אמנם יש פרמטרים בהשוואה שהם מדידים ואבסולוטיים, אבל בסופו של דבר, חלק מהם לא באמת מורגשים בפועל (אם יש בקוראים אנשים שהפרש של 0.05 שניות במהירות פתיחת אפליקציה מפריע לו, אני מתנצל מראש), וחלק מהם סובייקטיביים לחלוטין, כמו עיצוב המכשיר ונוחות האחיזה בו.


לפני שתשאלו, פניתי אל כל היבואנים של כל המותגים הרשמיים. שישה מתוכם ניאותו להעביר אליי לבדיקה את מכשירי הדגל שלהם: ה-Samsung Galaxy S7, ה-LG G5, ה-Huawei P9, ה-Sony Xperia X Performance, ה-OnePlus 3 וה-Xiaomi Mi5. כמו בפעמים קודמות, את כולם בדקתי באופן פרטני, ולאחר מכן ביקשתי לקבלם שוב, והפעם את כולם בו זמנית לצורך ההשוואה.


להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-
Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את
LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (
ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-
Nexus
החדשים
, וביניהם ה-
Nexus 6P של Huaweiכך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, 
לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-
Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

על זה היא לחצה: הקרב בין Pressy לכפתורים הסיניים

באוגוסט 2013 השיקה חברה ישראלית בשם Pressy מוצר קטן שנראה מהפכני בזמנו: כפתור, הנכנס אל שקע האזניות במכשיר הסלולרי ואמור להעניק למשתמשי אנדרואיד אפשרות לבצע מספר פעולות מהירות, באמצעות לחיצות מותאמות. הכפתור הקטן, שהושק במסגרת פרוייקט קיקסטארטר, הצליח לצבור תאוצה אדירה ולעבור משמעותית את סכום היעד שלו, כמו גם להלהיב את המשתמשים המצפים.

Pressy  (צילום: גד גניר)


לאור ההתלהבות האדירה, היה זה רק עניין של זמן עד שיגיעו ״התאומים הסיניים״ שלו, וכיום ניתן למצוא בשוק מספר רב של חיקויים במחירים נמוכים משמעותית, לצד כפתורים מצד חברות רציניות יותר, שגם הן מסתפקות בתמחור יחסית נמוך. אך עוד לפני שמתחילים לדבר על המחירים הסיניים לעומת המחירים הישראלים, השאלה החשובה היא האם הכפתורים הללו אכן שימושיים והאם יש סיבה לפתוח את הארנק ולנתק את האוזניות עבורם?

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S6 Edge ו-HTC One M9

כמו שנה
שעברה, גם השנה, השוק הישראלי נושא את עיניו לארבע יצרניות: סמסונג,
LG, HTC,
וסוני. השנה, סוני בחרה להשיק את ה-
Z4 שלה
רק לשוק היפני, ו-ה-
LG G4 ינחת
רשמית על אדמת ארץ הקודש רק ביום שלישי הקרוב. רגע לפני שזה קורה, יצא לי לבלות עם
ה-
HTC One M9 ועם ה-Samsung Galaxy S6 Edge, בו זמנית למשך מספר ימים. החלטתי שלא
להמתין ל-
G4, ולנסות ולבחור את המכשיר המועדף עליי מבין
השניים שמיטב כספכם יוכל לקנות כרגע בישראל. בדקתי כרגיל כל אחד מהם בפני עצמו, אך
בחלק מהמקרים העברתי את שניהם את אותם מבחנים כדי לבדוק מי עדיף מבין השניים בכל
אחד מהפרמטרים.

HTC One M9 ו-Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: האנדרואידים הכי חזקים בשוק

כל שנה
מביאה איתה את ההתלבטויות הסלולריות שלה. סביר להניח שב-2006 התלבטתם בין
Nokia N73
ל-
Sony Ericsson K800i, ב-2010 ההתלבטות שלכם היתה כנראה בין Galaxy S
לבין
iPhone 3GS, ובשנה שעברה, בהתאם לגדילה בפלח שוק מכשירי
האנדרואיד, ההתלבטות התרחבה וכללה מכשירים מחברות כמו סוני ו-
LG
שעד אותה עת לא נחשבו לשחקניות משמעותיות. עפ”י מכון המחקר
IDC,
נראה כי נכון לרבעון השני של שנת 2014, 85% משוק הסמארטפונים העולמי נשלט ע”י מכשירים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד. בדיוק בתקופה זו, סיימו ארבע יצרניות
האנדרואיד המובילות עפ”י רשימה זו את תהליך השקת מכשירי הדגל שלהן לעת
הנוכחית, ה-
LG G3, HTC
עם ה-
One M8 שלה, SamsungGalaxy S5, ו-Sony xperia Z2.
תוסיפו לכך את העובדה שבדיוק היום, הבלוג הזה חוגג שנה לפרסום הפוסט הראשון שלו,
ותקבלו סיבה מצויינת לכנס את ארבעת מכשירי האנדרואיד המובילים בשוק להשוואה. 
HTC One M8, LG G3, Samsung Galaxy S5, Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

לפני
שניגש להשוואה עצמה, אני רוצה להתעכב לרגע דווקא על מכשירים שלא נכללו בהשוואה:
האייפון
5S הוא
מכשיר ראוי, אך הוכרז בדיוק לפני שנה, ועתיד לראות את יורשו מגיח לאויר העולם
בימים הקרובים, ולכן לא הוגן להכניסו להשוואה יחד עם מכשירים שהוכרזו יותר מחצי
שנה אחריו. בלקברי ו-
Windows Phone 8.1
אינן תופסות פלח שוק משמעותי המצדיק את הופעתם של מכשירים המריצים את מערכות ההפעלה האלו כאן, מה שאומר שההשוואה הזאת היא על
טהרת מכשירי האנדרואיד בלבד. מאחר ובחרתי בהשוואה בין מכשירים המיובאים לארץ באופן
רשמי ומסודר בלבד, גם ה-
One Plus One,
מכשיר אנדרואיד סיני בעל מפרט מרשים, לא נכלל בהשוואה הזאת.

כאמור,
בחרתי שלא להסתפק בבדיקות שעשיתי למכשירים האלו, כל אחד בנפרד, בסמוך להשקה שלהם. ביקשתי,
וקיבלתי את ארבעתם שוב, הפעם בו זמנית, לבדיקה השוואתית שנמשכה שבועיים. בחרתי
להתמקד בנושאים כמו ביצועים, איכות המסך, עיצוב חיצוני, ארגונומיה, איכות סאונד
ופרמטרים נוספים אחרים. כל זאת מתוך כוונה למצוא את הטלפון הטוב ביותר מבין ארבעת
המכשירים הנהדרים האלו כאשר בכל נושא, בחרתי להציג את שני המכשירים שהציעו את הביצועים
הטובים ביותר מבין הארבעה. וכעת, לאחר כל ההקדמות, אפשר לעבור לתוצאות עצמן:

להמשך קריאה