Skullcandy

כאלו ניסיתי: Skullcandy Method 360 ANC

מאת

יצרניות אלקטרוניקה אוהבות שיתופי פעולה, במיוחד כשהן מנסות להיכנס לתחום חדש או לחזק את התדמית במקום שבו הן עדיין לא נחשבות למומחיות. הדוגמאות הכי נפוצות מגיעות מעולם הצילום: נוקיה וצייס, וואווי ולייקה שהספיקה כבר לעבור לשיאומי, OnePlus עם Hesselblad ויש עוד. בתחום הסאונד המצב קצת שונה, אבל גם שם ראינו כמה חיבורים מעניינים: HTC הלכה … להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Skullcandy Crusher ANC 2

מאת

הסגמנט של אוזניות אלחוטיות Over The Ear עם ביטול רעשים הפך למאוד צפוף בשנים האחרונות, ומי שלא מעוניינת להתחרות ב-Bose או בסוני ראש בראש בסעיפי ביטול הרעשים או איכות השמע, נאלצת למצוא דרכים אחרות להתבלט. בסוף העשור הקודם, Skullcandy, יצרנית שניסיונות התבלטות אקזוטיים אינם זרים לה, השיקה סדרת אוזניות אלחוטיות Over The Ear חדשה העונה … להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: SkullCandy Rail ANC

מאת

בינואר 2003 חשפה חברה אמריקאית קטנה בשם SkullCandy את המוצר הראשון שלה, אוזניות אותן ניתן לחבר במקביל גם אל הטלפון הסלולרי וגם אל נגן ה-MP3 שלכם (קוראיי הצעירים, תבינו, באותם ימים מדובר היה בשני מוצרים נפרדים לחלוטין), וברגע שנכנסת שיחה, עוצמת השמע של הנגן היתה מונמכת משמעותית כדי לאפשר לכם לעבור לשיחה אך עדיין להנות מהמוזיקה. ב-20 שנה שחלפו מאז הפכה Skullcandy לאחד ממותגי האודיו הייחודיים בשוק, והיתה בין הראשונות לזהות שההמונים רואים באוזניות, מעבר לאביזר לצריכת מוזיקה, גם ואולי בעיקר פריט אופנתי. בהתאם לכך, הפכה להיות מזוהה בעיקר עם אוזניות בעלות שילובי צבעים צעקניים, למרות שהקטלוג שלה כלל גם דגמים עם עיצוב סולידי ומאופק. ביוני האחרון השיקה Skullcandy צמד אוזניות TWS חדשות, Rail, ודגם משודרג הכולל גם ביטול רעשים אקטיבי, בשם המפתיע Rail ANC, אשר הגיע אליי לבדיקה. 

SkullCandy Rail ANC (צילום: גד גניר)



במבט ראשון נראה ש-Rail ANC מתשייכות לאיזורים היותר מאופקים בקטלוג של Skullcandy. האוזניות מגיעות בצבע שחור בלבד, אולם כששולפים אותן מהקייס מגלים שהן מתהדרות באיזורים שקופים שחושפים את איבריהם הפנימיים, כאשר הקייס אפילו כולל תאורה מובנית אשר נדלקת כשפותחים אותו. Skullcandy בהחלט לא הראשונה שהולכת על המראה השקוף: קדמו לה בין השאר מונדו, JBL, והיצרנית שהפכה את השקיפות הזאת לסימן ההיכר שלה, Nothing. אם שמים את זה רגע בצד, אפשר להגיד שסקאלקנדי הצליחו ליצור כאן מראה ייחודי אבל סולידי והן בהחלט נאות למראה.

כאלו ניסיתי: Skullcandy Push Active

מאת

אלו מאיתנו שעושים שימוש קבוע בסירי או בגוגל אסיסטנט יודעים עד כמה נוחה לפעמים האפשרות לקרוא להן באמצעות קולנו בלבד, בלי הצורך ללחוץ על כפתורים. זה עובד בכל הסמארטפונים כמו גם בלא מעט רמקולים חכמים. ברוב האוזניות בשוק המצב שונה: כדי לגרום לגוגל אסיסטנט או לסירי להקשיב לבקשתם/שאלתכם, עליכם ללחוץ על כפתור כלשהו או להקיש על משטח מגע עליהן. האפשרות לקרוא לגוגל אסיסטנט באמצעות “Hey Google” בלבד קיימת בעיקר באוזניות מסדרת הפיקסל, ואצל יצרניות תומכות בודדות כדוגמת סוני. באפל כמו אפל, זה אפילו סגור יותר: סירי קשובה לקריאתכם רק באוזניות של אפל עצמה או של Beats, מותג האודיו שבבעלותה. למה אני עושה עניין מהפיצ’ר הזה?  כי לאחרונה התחלתי לרכב על אופניים בשעות הפנאי בערב וגיליתי עד כמה היכולת לשלוט על נגינת המוזיקה באוזניות מבלי להוריד ידיים מהכידון חסרה לי. Push Active, אוזניות ספורט של Skullcandy מציעות פתרון לאנשים כמוני, פתרון שמתאים גם לבעלי אייפונים וגם לבעלי משתמשי אנדרואיד.

Skullcandy Push Active (צילום: גד גניר)

הפתרון הוא מערכת שליטה קולית ייחודית של האוזניות עצמן. כדי לגרום להן להקשיב לכם, תצטרכו לקרוא להן בקריאה שוברת השיניים “Hey Skullcandy”. השליטה הקולית של סקאלקנדי לא מתקדמת וחכמה כמו של הסייעניות הוירטואליות של גוגל ואפל, והיקף הפעולות שהיא מבינה מזערי לעומתן, אבל עבור מי שזקוק בעיקר לשליטה על נגינת מוזיקה, יש כאן את רוב מה שצריך: אפשר להתחיל את המוזיקה, לעצור אותה, לדלג שיר קדימה, לדלג שיר אחורה ולשלוט על עוצמת השמע. הכל בקולכם, ללא לחיצה על כפתורים. מה בעצם חסר? השליטה הקולית של סקאלקנדי לא תיתן לכם את האפשרות לבחור מה תשמעו. אתם לא יכולים לבקש שיר או פלייליסט ספציפי. אתם יכולים רק להמשיך במה שהאזנתם לו. ולמרות זאת, יש בשליטה הקולית של סקאלקנדי ג’וקר שבכל זאת יאפשר לכם לעשות עם האוזניות יותר. זוכרים את המערכון בקומדי סטור שבו איתי שגב, מחופש לילד צורח מתחת לחלון “אמא! אמא! אמא!” עד שהאמא מגיעה בכעס ואז הוא מבקש ממנה לקרוא לאבא? אז בסקאלקנדי יש את פקודת האסיסטנט: “He Skullcandy, Assistant” שלמעשה קוראת בשמכם לסירי או לגוגל אסיסטנט בהתאם למכשיר אליו Push Active מחוברות, ומאפשרת לכם גישה אל הסייעות הוירטואליות בקולכם בלבד, כמעט כפי שזה באוזניות פיקסל ו- AirPods.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

מאת

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו”פטורים” שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש”ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Skullcandy Indy

מאת
אזניות Truly Wireless קיימות בשוק עוד לפני השקת האיירפודס של אפל, אבל כמו בקטגוריות מוצרים אחרים, הכניסה של אפל לתחום הפכה את האזניות האלו מנישה למיינסטרים. מצד שני, בשל הדומיננטיות של אפל בשוק, ובעיקר מתוך רצון להקל על הרוכשים הפוטנציאלים לזהות את האזניות שלהן כאלטרנטיבה לאזניות הפופולריות, יצרניות רבות בוחרות לעצב את האזניות שלהן בצורה דומה לזו של אפל. אני לא מדבר על העתקה מוחלטת של העיצוב כפי שעושות יצרניות סיניות אלמוניות, אני מדבר על הבחירה בתצורה שכוללת מוטות שיוצאים מתוך האזניה עצמה, משהו שלא נראה בשוק לפני ה-AirPods. קחו לדוגמה את Skullcandy, שהשיקה בתחילת שנה שעברה את Push, אזניות אלחוטיות ראשונות שלה ללא כבל מקשר שנראות כמו חלליות קטנות ומעוגלות. Indy, הדור השני של אזניות Truly Wireless מבית היצרניות שעיצובים ייחודיים היו אחד מסימניה המובהקים ביותר נראה כבר כמו גרסה מגושמת ופחות מעודנת של איירפודס, ובצבע שחור. למרות שלא מדובר בהעתקה, לא קשה גם לראות מהיכן הגיעה ההשראה.


Skullcandy Indy (צילום: גד גניר)
מעבר להסבר המסחרי-שיווקי, יש גם הסבר טכני לדמיון הזה: המוטות הללו מרחיקים את המיקרופון מהרמקולים הקטנים של האזניות, מה שמקטין את הסיכוי לרעשים, הדים והפרעות, ואכן, אין כאלו בשימוש ב-Indy בשיחות, ברוב הזמן. מצד שני, בסביבה רועשת במיוחד, הן פחות מרשימות, וקצת מתקשות להפריד את קול המשתמש מרעשי הרקע, במיוחד כמשדובר ברוח חזקה. באופן כללי, נהניתי מאופי הצליל של Indy: יש כמות נאה של באסים, אבל הם לא באים על חשבון צלילים אחרים, והן מתפקדות יפה גם בטווח המיד ובצלילים בתדר גבוה. 

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Skullcandy Method Wireless

מאת
“סקאלקאנדי זו לא החברה שמייצרת אזניות לפקצות בנות 12?”. זו התגובה שקיבלתי מחבר לעבודה ששמע מי מייצר את האזניות החדשות שהגיעו אליי לבדיקה, ה-Method Wireless. גם אם לא הייתי נוקט בדימוי המאוד ספציפי הזה, לחברה האמריקאית יש תדמית של חברה שמשקיעה בעיקר בעיצוב ובצבעוניות של האזניות, ועיצוב וצבעוניות הם עניין מאוד סובייקטיבי.

Skullcandy Method Wireless (צילום: גד גניר)
האמת שהאזניות שהגיעו אליי הן יוצאות דופן בקטלוג הצבעוני והתוסס של Skullcandy וצבועות ברובן בשחור. ולמרות זאת, כמו זבוב שחור בשרדונה חדש, כמו שלט נא לא לעשן בפינת העישון, כמו גשם ביום החתונה שלך, גם כאן סקאל קאנדי היתה חייבת להרוס, וצירפה לזוג הספציפי הזה מתאמי סיליקון צבעוניים. צבעוניים כמו משהו שנפל לכיור שבו מנקים מכחולים בכיתת אמנות. זה לא באמת מפריע בשימוש שוטף, לא יראו את המתאמים האלו ממילא, ועדיין משעשע לראות איך סקאלקנדי לא מסוגלת להתאפק מלהכניס צבע לאזניות שלה. האופציה השנייה אגב היא לקבל אותן בשילוב של צבע שחור וכחול.