כזאת ניסיתי: Philips i9000 SkinIQ

כל גבר זוכר מי נתן לו את הטיפ המנצח לגבי גילוח, בין אם זה אבא, אח, או סתם חבר. כיאה לטרנד החם של השנים האחרונות, קיים סיכוי לא רע שגם את מקומם תחליף הבינה המלאכותית. מכונות הגילוח החדשות של פיליפס מסדרת  SkinIQ i9000 רוצות לשפר את טכניקת הגילוח שלכם ועושות זאת באמצעות הכוונה בזמן אמת … להמשך קריאה

כזה הוכרז: Philips Evnia 25M2N5200U

מותג המסכים של Philips מצרף דגם נוסף לסדרת Evnia 5000, הפונה הפעם ישירות לשחקני eSports. מדובר ב-Evnia 25M2N5200U, מסך שמכוון לספק תגובתיות מהירה, תצוגה מדויקת, וכמה תוספות שאמורות לעזור למי שמבלה שעות מול משחקים תחרותיים, או סתם רוצה להרגיש מקצוען. Philips Evnia 25M2N5200U (צילום: יצרן) עיקרי המפרט: פאנל Fast IPS בגודל 24.5 אינץ’ וברזולוציית FHD … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Philips Evnia 34M2C8600

הצמיחה שחווה שוק הגיימינג בשנים האחרונות, הביאה איתה כניסה של יצרניות חדשות לתחום. כזאת היא פיליפס שהשיקה לפני שנה את מותג הגיימינג החדש שלה, EVNIA. כעת, מסכי הגיימינג של החברה מתחילים להגיע באופן רשמי לישראל ואני ניסיתי את 34M2C8600, מהסדרה הבכירה בקטלוג המותג, עם מפרט טכני מהחלומות ומחיר מהסיוטים.

Philips Evnia 34M2C8600 (צילום: יח”צ MMD)



למה מהחלומות ומהסיוטים? כי הוא מציג שילוב שאין בו שמץ של פשרה, ושילוב כזה עולה לא מעט כסף. בפוסט אודות Lenovo G32qc-30 הרחבתי על המשוואה שמרכיביה הם סוג הפאנל, הרזולוציה וקצב הרענון. כאן מדובר במסך QD-OLED קעור, בגודל 34 אינטש, ברזולוציית 4K עם קצב פריימים מקסימלי של 175 הרץ. בטווחי מחירים סבירים, תמיד ישנה פשרה באחד מהגורמים שציינתי. כאן פשוט אין כזאת. נתחיל מהחלק הפחות מוכר בשורה,QD-OLED: מדובר במסכי OLED המתאפיינים בניגודיות גבוהה, צבעוניות תוססת וצבע שחור כהה במיוחד. במסכי QD-OLED נוספת לשכבת ה-OLED שכבת Quantum Dot שמגבירה משמעותית את עוצמת התאורה של המסך ומסייעת בהצגת תכני HDR בצורה טובה יותר. בנוסף, ציפוי המסך מבריק, מה שנותן חידוד ועומק נוסף לצבעים. המסך קמור ומלבני ביחס 21:9, כלומר רחב מאוד, באופן שמאפשר עבודה נוחה על שני חלונות זה לצד זה והרזולוציה, 3440 על 1440 פיקסלים בהחלט מספקת עבור גודל מסך שכזה במרחק צפייה סביר.

כזה ניסיתי: Philips GoPix 1

השנה היא אמנם 2022 אבל היכולת לשלוף מהתיק מקרן נייד ולהקרין באמצעותו סרט או מצגת בגודל ענק על גבי קיר היא עדיין אטרקציה. פיליפס, מהיצרניות המוכרות בתחום המקרנים בכלל ובקטגוריית המקרנים הניידים, השיקה לפני כמעט שנה את GoPix 1, מקרן קומפקטי מאוד שתוכלו לקחת לכל מקום בלי בעיה ולהנות מחויית המסך הגדול מחוץ לבית. לאחרונה הוא הגיע לישראל באמצעות היבואנית הרשמית ביקונקט שניאותה להעביר לי אחד לבדיקה.

Philips GoPix 1 (צילום: גד גניר)

אי אפשר להשאר אדיש לעיצוב של GoPix 1 ואכן העיצוב שלו זכה השנה בפרסים מטעם הארגונים iF ו-Red Dot. מדובר בקופסה מלבנית, שטוחה ודקיקה, עשויה כולה מתכת, שמזכירה במימדיה ארנק טיפוסי. העדשה ממוקמת בחזית ולצידה, בפינה, גלגלת המיקוד. בחלקו האחורי מרוכזים החיבורים ולחצן ההפעלה, הלחצן היחיד שתמצאו על GoPix 1. איך בכל זאת שולטים על GoPix1? באמצעות שלט מתכתי נאה, קטן ודקיק כמו המקרן עצמו. העינית עבור השלט ממוקמת בחלקו האחורי של המטען, כך שאם תרצו לעשות שימוש בשלט, יש להציב את המקרן לפניכם.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו”פטורים” שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש”ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Philips S7000 S7960/17

פיליפס הרסה לי את החלק היחיד שיכול היה להיות נחמד בקורונה. תיאורטית, ההנחיה שקיבלנו להתחיל לעבוד מהבית עשויה היתה לתת את האות להצמחת זקן פרא, אבל אילוצי הג’וב כבוחן חפיצים מנעו ממני את הפרבילגיה הזאת: זה לא שבימים כתיקונם אני באמת מקפיד להתגלח באופן קבוע, אבל שבוע לפני שהודיעו לנו להפסיק להגיע למשרד, נחתה על שולחני מכונת הגילוח החדשה של פיליפס מסדרה 7000, מה שחייב אותי להכנס לשגרת גילוח יומיומי. מה שונה במכונה הזאת מכל מכונת גילוח אחרת? פיליפס מייעדת אותה לאוכלוסיה בעייתית מבחינת יצרני מכונות גילוח, בעלי עור רגיש, כמוני. לצורך כך היא מציעה, בין השאר, אפליקציה לסמארטפון שתבחן את טכניקת הגילוח שלכם ותיתן לכם ציון על כל גילוח. מה היתה דעתה של המכונה עליי, ומה היתה דעתי עליה?

Philips S7960/17 (צילום: גד גניר)

המכונה שהגיעה אליי לבדיקה היא מדגם S7960/17. כרגיל אצל פיליפס, המכונה עצמה זהה בכל דגמי הסדרה, והדגמים הספציפיים נבדלים זה מזה בעיקר ברמת האבזור. המכונה שהגיעה אליי כוללת מטען קיר, טרימר SmartClick, ונרתיק נשיאה. הטרימר הוא אותו אחד שלא הלהיב כבר ב-S9000. ייתכן שאני רגיל לביצועים של OneBlade וקשה לי לחזור אחורה, אבל בחויה הסובייקטיבית שלי, הטרימר הזה לא מרשים במיוחד, בעיקר בחיתוך בגובה 0, שם הוא פשוט לא מסתדר עם זיפים ארוכים. הנרתיק עוטף היטב את המכונה ומגן עליה, אבל לא מסוגל להכיל גם את הטרימר והמטען, כך שאם תרצו לקחת אותם עמכם, תצטרכו למצוא להם מקום נפרד.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Philips S9000 SP9861/16

בראש הקטלוג הבלתי נגמר של מכונות הגילוח של פיליפס, ניצבות המכונות מסדרה 9000, בעלת השם המחייב Prestige. הסדרה הזאת אמנם קיימת כבר מספר שנים, אך בשנה שעברה עברה רענון, במסגרתו הוצגו דגמים חדשים ומשופרים. השבוע החל היבוא הרשמי לישראל של שניים מדגמי הסדרה. כהכנה לכך, בשבועות האחרונים ניתנה לחלקים נרחבים מהפנים והצוואר שלי, ההזדמנות להכיר מקרוב את ה-SP9861/16, המכונה המתקדמת, והיקרה ביותר שיש ליצרנית להציע.



Philips SP9861/16, על משטח הטעינה האלחוטית שלה (צילום: גד גניר)
גולת הכותרת של המכשירים החדשים בסדרה הוא Nano-Tec, חלקיקי ננו שסכיני המכונה הועשרו בהם, ואמורים להגביר את החדות שלהם, ולשמור עליהם חדים לאורך זמן. הראשים יושבים על תושבת (Contour Detect) המאפשרת לכל אחד משלושתם לזוז בנפרד בלי תלות באחר, לנוע בתוך המסגרת הפנימית שלו, ואפילו התושבת עצמה מסוגלת לנוע, הכל כדי שהמכונה תוכל להתאים את עצמה לכל קימור בתוי הסנטר, הלסת והצוואר שלכם. לטענת פיליפס, המכונה מצויידת בחיישני Beard Adapt המסוגלים לסרוק את צפיפות השיער לא פחות מ-15 (!) פעמים בשנייה כדי להתאים את מהירות המנוע לגילוח מיטבי, שלפי הצהרת החברה מסוגל להתמודד אפילו עם זיפי זקן בני שבוע. 

להמשך קריאה

כזאת יש לי: Philips OneBlade Pro QP6520

לפני קצת יותר מחודש השיקה פיליפס בישראל את OneBlade, מכשיר לקיצור, עיצוב וגילוח הזקן ושיער הגוף. למי מכם שחווה כרגע תחושה מבלבלת של דה-ז’ה וו, הרשו לי להרגיע אתכם, יש לכך סיבה טובה: הדגם שפיליפס השיקה בישראל זהה לחלוטין לדגם הבסיסי ביותר שהושק בישראל כבר לפני למעלה משנה, ונמכר היטב גם בקבוצות הדילים בפייסבוק. ההבדל הוא בערכה, שכוללת כעת גם אביזר מיוחד לגילוח שיער הגוף, תוספת שלא היתה כלולה בערכות שנמכרו כאן באופן רשמי עד כה. סדרת OneBlade כוללת למעשה 4 דגמים עיקריים, כשכל אחד מהדגמים האלו מגיע במספר רמות אבזור שונות. לפני כשנה רכשתי לעצמי את הדגם הבסיסי ביותר בסדרה, ולאחרונה החלטתי להתחדש בדגם המתקדם והיקר ביותר, ה-OneBlade Pro QP6520.



Philips OneBlade Pro QP6520 (צילום: גד גניר)
לפני שנגיע לסנטר שלי, קצת אוריינטציה: מכשירי OneBlade מורכבים מידית ומלהבים מתחלפים. בעוד הלהבים עצמם זהים, הידיות נבדלות זו מזו בעיקר בעיצוב, בעוצמת הסוללה ובמשך זמן הטעינה שלה. הבדל נוסף בין שתי ידיות ה-OneBlade הסטנדרטיות לשתי הידיות המתקדמות יותר בסדרה, ידיות ה-OneBlade Pro הוא אביזר המצורף לשתיים האחרונות המאפשר שליטה על גובה חיתוך הזקן ב-14 רמות שונות. הדגם היקר ביותר כולל גם צג דיגיטלי שמציג את אחוזי הסוללה הנותרים עד שתצטרכו לחבר אותו שוב למטען.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Philips Hue

בשנת 2009
נכנסנו לדירה הנוכחית שלנו. מאחר וחדר השינה שלנו ניחן ביכולת המדהימה להקצין את
הטמפ’ השוררת בחוץ, במיוחד בלילות הקיץ, היה לנו ברור שנקנה מאוורר תקרה. בסופו של
דבר בחרנו במאוורר שנראה לא רע בכלל ומגיע עם חידוש מסעיר: שלט רחוק, השולט על
עוצמת המאוורר וחשוב מכך, על התאורה בחדר. נשמע רעיון מצוין נכון? מה יותר נוח
מלשלוט על האור בחדר היישר מהמיטה במקום לקום ולגשת לכניסה לחדר? ובכן, בתיאוריה זה
אכן נשמע נהדר. במציאות, השלט שנמצא על השידה ליד המיטה הופך כל כניסה בלילה לחדר
לגישוש באפילה. הפתרונות האפשריים הפכו את כל העסק לדי מטופש: שימוש בפנס
בסמארטפון, שימוש במתלה לשלט בכניסה לחדר (מה שמחייב לזכור להחזיר אותו לשם כל
בוקר משהו לא קרה מעולם), יאוש משני הפתרונות האלו וחזרה למישוש באפילה. בקיץ שעבר
המאוורר תקרה הזה החל להרעיש, ולקחנו החלטה להחליף אותו, במאורר תקרה קונבנציונלי
יותר, החלטה שהחזירה אור לחיינו ולחדר השינה שלנו.
Philips Hue (צילום: גד גניר)


לפני
שבועיים, האפשרות לשלוט על התאורה בחדר השינה היישר מהמיטה חזרה אל חיי בזכות
הנורות החכמות של פיליפס, מסדרת מוצרי
Hue
של החברה. אני קיבלתי לבדיקה את הסט הכולל מגשר ושתי נורות
Hue Lux.
בנוסף, בלי קשר, קיבלתי נורת
Hue
המסוגלת להחליף צבעים. בכלליות, הנורות האלו מתחברות לרשת האינטרנט בבית שלכם,
ונשלטות ע”י אפליקציה בסמארטפון. על נורות ה-
Lux
 בתוך הסט אין לי הרבה מה להרחיב: אלו נורות המפיקות אור לבן בלבד וניתן
לשנות את עוצמת התאורה שלהן, בדומה לדרך שבה אתם שולטים על תאורה בבית המחוברת
לדימר. החלק הבאמת מעניין בחבילה שהגיעה אליי מפיליפס היא ללא ספק נורת ה-
Hue,
הנורה שיודעת להחליף צבעים. איכשהו, 90% בערך מהאנשים שסיפרתי להם על הנורה הזאת
הגיבו בצורה דומה: “אה, כמו בבורדל”. מסיבות תרבותיות וסוציולוגיות,
תאורה שאינה לבנה נתפסת משום מה כסממן של העולם הכי רחוק ממה שפיליפס באמת רוצה
שתחשבו עליו כשאתם שוקלים לקנות את הנורות האלו. איך שלא תסתכלו על זה, כשאתם
מאירים את חדר השינה שלכם בתאורה סגולה, ורודה, או אדומה, אתם מעבירים מסר שלא
בהכרח יובן בצורה הנכונה ע”י הצד השני.

כאלו ניסיתי: Philips Fidelio M1BT

עד כה
התנסיתי בשני זוגות אזניות של פיליפס, ה-
SBH9001
וה-
SHB7000. היו אלו אזניות בלוטות’ זולות יחסית
(מחירים הנעים בין 300 ל-400 ש”ח בהתאם לדגם והיכן קונים אותו), ושני הזוגות
הללו השאירו עליי רושם מצוין בעיקר ביחס למחירן. עבור מי שיש לו תקציב גבוה יותר
(ודרישות הקרובות יותר לספקטרום האודיופילי) פיליפס מייעדת סדרת מוצרי יוקרה העונה
לשם
Fidelio, על שם האופרה היחידה שכתב בטהובן. הסדרה
מקיפה מגוון רחב של רמקולים, תחנות עגינה ואזניות. כצפוי, האזניות שהכי עניינו
אותי בסדרה הזאת היו אזניות הבלוטות’ של החברה, ה-
M1BT,
אזניות
On The Ear.
קיבלתי אותן לבדיקה ואילצתי אותן בשבועות האחרונים להזרים את הטעם השנוי במחלוקת
שלי במוזיקה היישר אל האזניים הביקורתיות שלי.

Philips Fidelio M1BT (צילום: גד גניר)
לפני שאגש
לאיך הן נשמעות, נעשה היכרות קצרה: כאמור, ה-
Philips
Fidelio M1BT
הן אזניות אלחוטיות סטריאופוניות
בטכנולוגיית
Bluetooth
בפרופיל
A2DP. התצורה שלהן היא כאמור On The Ear,
והן אזניות סגורות. יש להן מיקרופון המשמש לשיחות, ושבב
NFC
להתאמה מהירה למכשירים התומכים בטכנולוגיה הזאת. בנוסף, יש להן חיבור 3.5 מ”מ
סטנדרטי, להאזנה באמצעות כבל במקרים בהם לא רוצים או לא יכולים לעשות שימוש
ביכולות האלחוטיות שלהן.