Xiaomi

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G

מאת

במשך שנים מתחזקת שיאומי, בעיקר בסדרות מכשירי הביניים שלה, תדמית של יצרנית סמארטפונים לא רעים עם יחס עלות תועלת גבוה. המכשירים אמנם במגמת שיפור מתמדת, אבל הרוכשים יודעים שהם מגיעים אל מעמד הקנייה מתוך עקרון שקובע שהסמארטפון לא מגדיר אותם כבני אדם. זו רכישה מושכלת שאמורה לתת את המקסימום עבור סכום סביר, וגם אם יש פה ושם באגים או דברים מציקים, אפשר לחיות איתם בשלום. הנוסחה הזאת עבדה גם בשבילי בדר”כ וההתרשמות שלי עד כה ממכשירי שיאומי ו-Poco היתה בסופו של דבר חיובית. עם Redmi Note 12 Pro 5G החדש משהו השתבש.

 Xiaomi Redmi Note 12 Pro 5G (צילום: גד גניר)

לפני שארחיב על מה שהשתבש במכשיר שבדקתי, בואו נדבר על מה שהשתבש בקטלוג של שיאומי: בתחילת דרכה, בסדרה היו שני מכשירים בלבד: Redmi ו-Redmi Note. עם השנים נוספו גם Redmi Note Pro ועוד גרסאות שונות ומשונות שמסתעפות מתוכן. בסדרת Redmi Note 12 יש כרגע לא פחות מ-9 מכשירים (!). מדובר רק במכשירי Note. אני לא כולל בתוך התשעה האלו מכשירי Redmi 12 שאינם Note, מכשירי Poco שמגיעים עם מפרט דומה אבל עם מיתוג אחר, וגם לא מתייחס לקונפיגורציות שונות של נפח אחסון וזכרון RAM. אני מדבר רק על מכשירים שיש בשמם את הצירוף “Redmi Note 12”. לישראל מיובאות באופן רשמי “רק” ארבע מתוך תשעת הגרסאות: Redmi Note 12 הבסיסית ביותר, Redmi Note 12 Pro Plus המתקדמת ביותר, Redmi Note 12 Pro בגרסת LTE (ללא דור 5), והגרסה אותה אני בדקתי, Redmi Note 12 Pro 5G, גרסה סימפטית שעל הנייר ממוקמת באיזור טוב באמצע, אולי טיפה מעל אפילו, בקטלוג מכשירי הביניים של החברה. מה זה אומר במספרים? ערכת השבבים עליה מבוסס המכשיר היא Dimensity 1080 של מדיהטק הטיוואנית (אותה אחת שיש גם בגרסה היותר משודרגת שנמכרת בארץ, Redmi Note 12 Pro Plus), זכרון RAM בנפח נאה של 8 גיגה, ואחסון מובנה (שאינו ניתן להרחבה) בנפח מכובד של 256 גיגה. המכשיר הוכרז בעולם כבר בנובמבר 22 והושק עם אנדרואיד 13 (העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלו) ומעליה הממשק הייחודי של שיאומי MIUI 13 שהספיק כבר להתעדכן לגרסה החדשה יותר, MIUI 14.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi 13 Pro

מאת

מבט על נתוני המכירות של יצרניות הסמארטפונים בשנת 2022 לא מותיר מקום לספק: השוק נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות שלו בשנים האחרונות, עם ירידה של לא פחות מ-12 אחוז במכירות הכלליות ביחס לשנה שעברה. המקום היחיד בו לא חלה התרסקות ואף הציג עלייה, מינורית אמנם, הוא הסגמנט של מכשירי הפרימיום, המקום בו ניתן למצוא מכשירים שמביטים למטה בהתנשאות על מכשירי דגל, מכשירים כמו iPhone 14 Pro Max ו-Samsung Galaxy S23 Ultra. שיאומי, שמאכלסת באופן קבוע בשנים האחרונות את המקום השלישי בטבלת המכירות הגלובלית מודעת למגמה הזאת ובמקביל לקטלוג מגוון מאוד של מכשירי ביניים, מנסה את מזלה גם בקטגוריה היוקרתית עם הצלחה מוגבלת למדי: נתוני שוק מכשירי הפרימיום לשנת 2022 מראים שליטה שלה על אחוז אחד בלבד מסך המכשירים שנמכרו בקטגוריה, בעוד סמסונג מכרה 16 אחוז ממכשירי הפרימיום, ואפל עם מכשירי ה-Pro וה-Pro Max שלה שלטה על 75 אחוזים מהשוק. 

Xiaomi 13 Pro (צילום: גד גניר)

נכון להיום, Xiaomi 13 Pro הוא הנציג החדש והחזק ביותר של היצרנית הסינית בשוק הפרימיום. “נכון להיום” משום ששיאומי נוהגת בשנים האחרונות שלא להסתפק במכשיר פרימיום אחד, וזמן קצר לאחר השקת המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה, היא משיקה “גרסת אולטרה” שלו שמדיחה אותו מהר מאוד מפסגת הקטלוג. עד כה, גרסאות האולטרה לא הגיעו אל השוק הגלובלי, אבל ההערכות הן שה-13 אולטרה יעשה את מה שלא עשו קודמיו ויגיע אל המערב. עם זאת, זה עדיין לא אומר כלום לגבי השוק הישראלי, לפחות לא ביבוא רשמי. בינתיים, Xiaomi 13 Pro נחת אצלי לפני מספר שבועות והותיר אותי עם רגשות מעורבים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco X5 Pro

מאת

ביום שני בשבוע שעבר הכריז Poco, מותג המשנה מבית שיאומי על שני מכשירי הביניים העיקריים שלו לשנה הקרובה: X5 ואחיו המועדף, השרירי והמשודרג, שגם הגיע אליי לבדיקה לפני ההשקה הרשמית, ה-X5 Pro. שיאומי ופוקו מחזיקות כידוע קטלוג מגוון מאוד של דגמים ותתי דגמים, כשאת סדרת ה-X של החברה ניתן להקביל מבחינת מפרט לסדרת ה-A של סמסונג, כלומר, מכשירי Upper-Mid, מכשירי ביניים, אבל בצד שיותר קרוב למכשירי דגל.

Poco X5 Pro (צילום: גד גניר)

בהתאם לזאת, המפרט הטכני של Poco X5 Pro מכוון גבוה ביחס לקטגוריה: ערכת השבבים אמנם אינה חדשה במיוחד, Snapdragon 778G של קוואלקום שנראתה כבר ב-Realme GT Master Edition משנת (וגרסה עדכנית שלה כבר הופיעה ב- (1)Nothing Phone), אבל היא עדיין נחשבת חזקה ויעילה. הגרסה שהגיעה לישראל באופן רשמי היא זאת עם האחסון הפנימי וזכרון ה-RAM המרווחים יותר, 256 גיגה ו-8 גיגה בהתאמה. האחסון הפנימי אינו ניתן להרחבה, אך את זכרון ה-RAM ניתן להרחיב בעוד 3 גיגה נוספים על חשבון נפח האחסון. בסה”כ ברמת הרכיבים, יש למכשיר הזה כל מה שצריך כדי לספק חויית שימוש טובה. ברמת התוכנה מקבלים כאן את הממשק העדכני ביותר של שיאומי, MIUI 14, אולם הוא מבוסס כאן על גרסה ותיקה יותר של מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד 12 שהוכרזה לפני כשנה וחצי, והגרסה הבאה שלה הוכרזה כבר בחודש אוגוסט 2022.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Pad

מאת

מאז שהפציע Redmi, מותג המשנה המוזל של שיאומי בקטלוג הסמארטפונים שלה בשנת 2013, הוא חילחל למגוון הקטגוריות של היצרנית הסינית: טלויזיות, מחשבים ניידים, אוזניות, רמקולים, סוללות ניידות, ואפילו מכונת כביסה. באופן מפתיע, הוא נעדר מקטגוריית הטאבלטים, אבל ההעדרות הזאת הסתיימה רשמית השבוע עם ההכרזה על הטאבלט הראשון של המותג, Redmi Pad (לצד ההשקה של Xiaomi 12t ו-Xiaomi 12t Pro) שהגיע אליי כבר לפני מספר שבועות לבדיקה. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

להוציא את סדרת K שפחות מוכרת כאן, רוב המוצרים של המותג Redmi פונים למי שלטובת מחיר נמוך יותר, מוכנים לפשרות מסוימות, כשברוב המקרים מדובר בפשרות שבהחלט אפשר לחיות איתן. המפרט הטכני של Redmi Pad תואם את הרוח הזאת, ומתהדר בערכת שבבים Helio G99 מבית מדיה טק. זו אמנם לא ותיקה כמו G80 של Relame Pad שכתבתי עליו כאן לפני מספר חודשים, ואף בנויה בארכיטקטורה מודרנית יותר (6 ננו מטר), אבל העובדה שמדיה טק ממתגת את ערכות השבבים שלה מסדרה G ככאלו המיועדות לגיימינג היא יומרנית משהו גם הפעם. אמנם לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש-Redmi Pad הוא “מהיר” או “זריז”, אבל הוא בהחלט מוציא את המיטב מערכת השבבים הצנועה ומאפשר חויית שימוש טובה בסה”כ: הטאבלט יציב ואפליקציות נטענות במהירות סבירה. איתגרתי אותו במשחק ב-PUBG והתפלאתי לראות שבהתקנה הראשונית של המשחק הוא מזהה את הטאבלט ככזה שמסוגל להריץ אותו על הגדרות תובעניות יחסית. ואכן, למעט ההמתנה לטעינת המשחק שהיתה מעט מייגעת יותר אפילו מהרגיל, בזמן המשחק עצמו לא חשתי באיטיות או גמגומים כלשהם. גם בצפייה בסרטים בנטפליקס או דרך Plex החויה היתה חלקה ומהנה. למעשה, המצבים היחידים בהם הורגשה חולשה כלשהי מהבחינה הזאת היתה בניווט בין מסכי הבית כאשר מדי פעם הבחנתי בקרטועים באנימציות המעבר, בגלילה בטוויטר ובפיד Google Discover. לא אסון, בטח לא לטאבלט ברמת המחיר הזאת. הטאבלט מגיע בכמה קונפיגורציות זכרון RAM ואחסון: הגרסה הבסיסית והזולה ביותר התברכה בזכרון RAM של 3 גיגה ו-64 גיגה אחסון, והגרסה היקרה ביותר ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסה אותה אני קיבלתי היא דגם הביניים שכולל 4 גיגה RAM (הניתנים להרחבה על חשבון האחסון, ב-2 גיגה נוספים) עם אחסון מובנה בנפח 128 גיגה שם אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.


כזה ניסיתי: Poco X4 GT

מאת

בשנים האחרונות צצה קטגוריית מכשירים חדשה בשוק הסמארטפונים העולמי, מכשירי ביניים לגיימינג. מדובר לכאורה בניגוד: מכשירי גיימינג אמורים להציע את המפרט הטכני החזק ביותר בנמצא, או במילים אחרות, מכשירי דגל. מה להם ולמכשירים שאמורים להציג יחס עלות תמורה גבוה ככל האפשר? התשובה פשוטה: ילדים. פעמים רבות הורים מסתייגים מרכישת המכשירים הכי מתקדמים וחזקים לילדיהם מתוך החשש המוצדק שהמכשירים האלו ינזקו או יאבדו. השיקולים ההוריים האלו משאירים ילדים עם מכשירים חלשים שמספקים חויית גיימינג מפוקפקת. אל תוך הפער הזה יצקו חלק מהיצרניות יצורי כלאיים: גרסאות מחוזקות של מכשירי ביניים שאמורות לאפשר חויית גיימינג סבירה למי שלא מעוניין לשלם את המחירים שמוצמדים למכשירי גיימינג מהליגה הגבוהה יותר. כזה הוא ה-Poco X4 GT שהוכרז לפני שבועיים: מכשיר ביניים שרירי (ולכן גם התוספת האגרסיבית “GT” בשמו) המוכוון לקהל הגיימרים עם תקציב מוגבל. 

Poco X4 GT (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים שנבחרה למשימה היא Dimensity 8100 של מדיהטק הטיוואנית. על הנייר היא ממוקמת קרוב מאוד למה שייצגה ה-Snapdragon 888, ערכת השבבים של מכשירי הדגל משנה שעברה. היא בנויה בארכיטקטורת 5 ננו-מטר, ובעלת שמונה ליבות, ארבע במהירות 2.85 גיגהרץ, וארבע נוספות לפעילויות יומיות במהירות 2 גיגהרץ. המעבד הגרפי של ערכת השבבים, Mali-G610 MC6 תומך בקצבי רענון של עד 165FPS ואמור לאפשר חויית גיימינג ראויה. לערכת השבבים שודך זכרון RAM בנפח 8 גיגה, וניתן להשיג את המכשיר בנפחי אחסון של 128 או 256 גיגה, ללא אפשרות הרחבת זכרון. ביום יום המכשיר זריז מאוד, יציב ומספק חויית שימוש טובה מאוד. מה לגבי גיימינג? ובכן, הוא בהחלט עומד במשימה. שיחקתי בו ב-Real Racing 3, Ace Force, PUBG, וב-Asphalt 9, ובכולם לכל היוצא מן הכלל הוא תפקד מעולה. זמני הטעינה אולי היו פחות מהירים מאלו שבמכשירי דגל, אבל מרגע שהמשחק עצמו החל, החויה היתה חלקה לאורך כל הזמן, קצב הפריימים לא הואט בשום שלב, לא היו גמגומים או כל תופעת לוואי אחרת שהיתה אמורה להזכיר שלא מדובר במכשיר דגל. חלק ניכר מהיכולת להציג ביצועים טובים באופן ממושך קשור לקירור של המכשיר. Poco X4 GT משלב תא אידוי גדול ו-7 שכבות של גרפיט שמאפשרים לו להשאר קריר לאורך זמן, גם בזמן שהוא מתמודד עם פעולות תובעניות כמו גיימינג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Redmi Note 11

מאת

דברים עונתיים שמסונכרנים פחות או יותר עם לוח השנה: חגים, סיבוב כדור הארץ סביב השמש, הבשלת פרי הגויאבה. דברים שפחות מסונכרנים: הופעתם של מכשירי Redmi Note. המכשיר הראשון בסדרה הפציע בשנת 2014. איך קורה שאנחנו בשנת 2022 ואנחנו כבר ב-Redmi Note 11? לשיאומי הפתרונים. אחרי שהוכרז בסין כבר באוקטובר, מגיע תור הגרסה הגלובאלית שהוכרזה בחמישי האחרון וכבר זמינה לרכישה בישראל.

Redmi Note 11 (צילום: גד גניר)

לא כל ה-Redmi Note 11 נולדו שוים. בעוד שהגרסה שהושקה בסין מתבססת על ערכת שבבים של מדיהטק הטיוואנית, השוק העולמי מקבל את המכשיר עם ערכת השבבים Snapdragon 680 של קוואלקום. במכשיר שאני קיבלתי, ערכת השבבים משודכת לזכרון RAM של 6 גיגה ו-128 גיגה אחסון פנימי שניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון, לצד שני מקומות עבור כרטיסי SIM, כך שמי שעושה שימוש בשני קוים, לא נדרש לוותר על הרחבת הזכרון. איך החומרה הזאת עובדת? בסדר, כרגיל במכשירים מהסדרה. התפקוד השוטף רוב הזמן חלק, אין קריסות או תקלות וזמני הטעינה של אפליקציות מתקבלים על הדעת, אבל קשה להגדיר אותו כזריז. החולשה של המכשיר באה לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בעיבוד התמונה: צילמתם עם המכשיר ואתם מעוניינים לעבור לגלריה לצפות בה? האזרו בסבלנות. אם תעברו מהר מדי ייתכן שהמכשיר סתם לא יגיב, או שהתמונה תוצג רק באופן חלקי. לעיתים גם היתה איטיות מסוימת בהעלאת גיפים כתגובות להודעות וואטסאפ. אין פה תקלות עקביות, זה לא שאי אפשר לעבוד ככה עם המכשיר, וייתכן גם שהמצב ישתפר עם עדכוני הגרסה הבאים, אבל חשוב להיות מודעים לכך שלא מדובר במכשיר מהיר במיוחד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Poco M4 Pro 5G

מאת

סדרת M של Poco, מותג המשנה של שיאומי, נולדה לפני קצת יותר משנה עם ה-M2, שיועד לשוק ההודי. חודשיים לאחר מכן כבר הציגה את ה-M3 מכשיר שהפך במהרה לפופולרי בקבוצות הדילים השונות, ונתן מענה בעיקר להורים שמעוניינים לצייד את ילדיהם בסמארטפון ראשון זול. במאי היא כבר הציגה את M3 Pro 5G, גרסת משופרת התומכת בדור 5, וכעת מגיע תורו של ה-M4 Pro 5G. מה הוא מציע בנוסף לפיצ’ר החשוב של הסדרה “לא יכאב בכיס יותר מדי אם ילך לאיבוד”?

Poco M4 Pro 5G (צילום: גד גניר)


בגזרת המפרט הטכני דווקא לא הלכו על המינימום. ה-M4 Pro מבוסס על  Dimensity 810, ערכת שבבים של מכשירי ביניים התומכת בדור 5 ומקבילה על הנייר בביצועיה לערכות השבבים הבסיסיות יותר מסדרה 7XX של קוואלקום. Dimensity 810 מגיעה עם 2 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ ועוד שש ליבות במהירות 2 גיגהרץ. המכשיר מגיע בגרסאות של 4 או 6 גיגה RAM. מערכת ההפעלה מאפשרת הרחבה של זכרון ה-RAM על חשבון נפח האחסון, והמכשיר מגיע כשהאפשרות הזאת מופעלת כברירת מחדל. את גרסת ה-4 גיגה ניתן להרחיב ל-5 גיגה, וגרסת ה-6 גיגה ל-8 גיגה. לשימוש יומיומי זה בהחלט מספיק ו-Poco M4 Pro מעניק חויית שימוש זריזה ויציבה, באופן שאינו שונה מהותית מחויית השימוש במכשירים יקרים משמעותית ממנו. מה לגבי גיימינג? כצפוי, המכשיר מתמודד יפה עם משחקים פשוטים, אך זמני הטעינה של משחקים כבדים יותר ארוכים יחסית. מפתחות משחקים נוטות להתאים טוב יותר את המשחקים שלהן למכשירים המבוססים על מעבדי קוואלקום אבל ספק אם תחושו במציאות בהבדל משמעותי, ובכל מקרה אף אחד לא משווק את המכשיר הזה כמכונת גיימינג שרירית. נפח האחסון של המכשיר עומד על 64 גיגה לגרסת ההבסיסית יותר ו-128 גיגה לגרסה עם ה-6 גיגה RAM, כאשר בשתי הגרסאות ניתן להרחיב את נפח האחסון באמצעות כרטיס זכרון עד לנפח מקסימלי של 1 טרה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi 11T

מאת

לא רבים יודעים זאת, אבל בכל פעם ששיאומי מפגינה עקביות באחת מסדרות הסמארטפונים שלה, מלאך בגן עדן מקבל כנפיים. החברה הסינית פיתחה הרגל מגונה להתחיל סדרות חדשות של מכשירים ואז לשכוח מהן רק כדי לחזור אליהן כעבור כמה שנים ולשנות את יעודן. לסדרה T, כך נראה כרגע, צפוי גורל שונה. ב-2019 הציגה את מכשירי Mi 9T ו-Mi 9T Pro, שהיו הראשונים בסדרת מכשירים חדשה, שמגיעה עם בשורה חדשה-ישנה: מכשירי דגל מוזלים. עם הגעת רשתות הדור חמש, משבר השבבים העולמי והקורונה, מכשירי הדגל התייקרו, והסדרה הזאת הפכה לרלוונטית יותר. כך, מכשירי ה-Mi 10T, Mi 10T Pro, ו-Mi 10T Lite של שנה שעברה היו ללהיטי מכירות ונוצרה ציפיה לראות האם הסדרה הזאת תמשיך להתקיים גם השנה. בשבוע שעבר הגיעה התשובה בהכרזתו של הדור הבא בסדרה. הפעם עם שם מקוצר, ללא ה-“Mi”, אבל באותו קונספט בדיוק: 11T Pro, 11T Lite, והמכשיר שהגיע אליי לבדיקה, ה-11T.

Xiaomi 11T (צילום: גד גניר)


כמו יצרניות אחרות השנה, גם שיאומי החליטה לשבור את הבלעדיות הכמעט מוחלטת שנתנה בשנים האחרונות לקוואלקום, והחליטה לבסס את 11T על ערכת שבבים של מדיהטק. מדובר בערכת השבבים החזקה ביותר של החברה, Dimensity 1200 5G שמציגה על הנייר נתונים דומים ל-Snapdragon 888 של היצרנית האמריקאית אם כי מבחני ביצועים מצביעים על פער של כ-25% בביצועים לטובת זו של קוואלקום. בשימוש יומיומי, קשה לי להאמין שתרגישו חולשה כלשהי: 11T הוא מהמכשירים הזריזים שיצא לי להתנסות בהם השנה. מהירות התגובה שלו יוצאת דופן, באמת. נתקלתי בשנים האחרונות במעט מאוד מכשירים שאני יכול להגדירם כ”לא מהירים” אבל פה ושם ישנם מכשירים שבולטים לטובה מבחינת מהירות ו-11T הוא בהחלט אחד כזה. מעבר לכך, הוא יציב ולא מתחמם יתר על המידה. היחידה שהגיעה אליי לבדיקה מצוידת ב-8 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון (שאינו ניתן להרחבה), וניתן להשיג את המכשיר גם עם 256 גיגה אם 128 זה צפוף לכם מדי. המכשיר תומך ברשתות דור 5 ואכן הצלחתי להתחבר איתו לרשתות כאלו ולהנות ממהירויות גלישה של 200 מגה ויותר, אם כי עדיין ברוב המקומות בישראל, נכון לכתיבת שורות אלו, יש בעיקר קליטת רשתות LTE.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 11 Lite 5G

מאת

במקביל לקטלוג נרחב של מכשירי ביניים דרך שני מותגי משנה (Redmi ו-Poco), מחזיקה שיאומי תת סדרה של מכשירי דגל “Lite”. כמעט בכל פעם שהיא משיקה מכשירי דגל, היא דואגת להשיק לצידם, באותה משפחה (לפחות ברמה השיווקית) גרסאות דיאטטיות יותר שלרוב מגיעות אמנם עם תג מחיר גובה יותר מזה של מכשירי הביניים של החברה, אבל בתמורה לכך מקבלים פינוקים כמו גימור ועיצוב נאים יותר ומסך איכותי על בסיס פלטפורמה יותר זולה ברמת המעבד והמפרט הטכני. מה מציע מכשיר הדגל המדולל החדש ביותר של שיאומי,  Mi 11 Lite 5G?

Mi 11 Lite 5G (צילום: גד גניר)


בחו”ל, המכשיר נמכר בגרסת  5G ובגרסת LTE. הגרסה שהגיעה לישראל היא גרסת ה-5G המבוססת על ערכת השבבים Snapdragon 780G. ההבדל בין המכשיר עם ערכת השבבים הזאת לבין זה שתומך ב-LTE  בלבד בא לידי ביטוי בכמה מובנים ולא רק בתמיכה או באי תמיכה ברשתות דור 5, אז למעשה מי שקונה את המכשיר בארץ או ספציפית את הגרסה הזאת אולי משלם יותר, אבל מקבל גם מכשיר עם ערכת שבבים מתקדמת יותר. נפח האחסון של המכשיר עומד על 128 גיגה שאינם ניתנים להרחבה אם תהיתם, כפי שזה במכשירי הדגל האחרים של החברה. יחד עם זכרון RAM בנפח נדיב של 8 גיגה, החומרה הזאת מריצה את MIUI 12.5, הגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה של שיאומי (המבוססת על אנדרואיד 11) בצורה חלקה וזריזה להפליא, כאילו מדובר במכשיר דגל לכל דבר. MIUI 12.5 אמורה להיות קלילה וזריזה יותר מגרסאות קודמות של מערכת ההפעלה. העדכון לגרסה הזאת הגיע אל המכשיר בעודו אצלי, אבל לא חשתי באיזשהו הבדל בביצועים. לצערי MIUI 12.5 לא הביאה איתה שינוי להגדרת ברירת המחדל של אפליקציות במצב כהה, סוגיה מעיקה שגורמת לכך שאם תבחרו במצב כהה בהגדרות התצוגה, חלק מהאפליקציות יוצג באופן לא תקין, עם פקדים שנבלעים ברקע ותמונות שהופכות לתשליל. ניתן כמובן להתגבר על כך ע”י כניסה להגדרות וביטול המצב הכהה באופן פרטני לכל אפליקציה ואפליקציה, אבל למה שהמשתמש ששם את מיטב כספו על המכשיר הזה, יצטרך לבצע את הפעולה המייגעת הזאת?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dreame V12

מאת

עד לפני זמן לא רב, היחידים בישראל שהכירו את מותג שואבי האבק Dreame היו בעיקר מנויי ערוצי הדילים בפייסבוק ובטלגרם. בשנים האחרונות החל היבוא הרשמי של מוצרי המותג לישראל וכעת, כחודש לפני החגים, מגיע לארץ V12, השואב האלחוטי החזק והמתקדם ביותר בקטלוג החברה עם מטרה לא מאוד ייחודית: להציב אלטרנטיבה מתקדמת אך גם משתלמת לשואבים יקרים יותר.

Dreame V12 (צילום: גד גניר)


קצת על Dreame: מייסד החברה, יו האו, בוגר לימודי מכניקת נוזלים חישובית באוניברסיטת צ’ינגואה בבייג’ין, הקים בשנת 2009 מעבדה לפיתוח טכנולוגיות ששימשו את תכנית החלל הסינית, מעבדה שזכתה לתמיכה מצד חברת בואינג האמריקאית. בשנת 2015 החליט להקים את Dreame ולשלב בשואבי האבק שלה פיתוחים מאותה מעבדה. בשנת 2017 הפכה לחלק מרשת חברות הטכנולוגיה הנתמכת ע”י שיאומי, מה שהגביר משמעותית את החשיפה שלה בשוק הביתי בסין וגם בשוק הגלובאלי.