Redmi Pad

מאז שהפציע Redmi, מותג המשנה המוזל של שיאומי בקטלוג הסמארטפונים שלה בשנת 2013, הוא חילחל למגוון הקטגוריות של היצרנית הסינית: טלויזיות, מחשבים ניידים, אוזניות, רמקולים, סוללות ניידות, ואפילו מכונת כביסה. באופן מפתיע, הוא נעדר מקטגוריית הטאבלטים, אבל ההעדרות הזאת הסתיימה רשמית השבוע עם ההכרזה על הטאבלט הראשון של המותג, Redmi Pad (לצד ההשקה של Xiaomi 12t ו-Xiaomi 12t Pro) שהגיע אליי כבר לפני מספר שבועות לבדיקה. 

Redmi Pad (צילום: גד גניר)

להוציא את סדרת K שפחות מוכרת כאן, רוב המוצרים של המותג Redmi פונים למי שלטובת מחיר נמוך יותר, מוכנים לפשרות מסוימות, כשברוב המקרים מדובר בפשרות שבהחלט אפשר לחיות איתן. המפרט הטכני של Redmi Pad תואם את הרוח הזאת, ומתהדר בערכת שבבים Helio G99 מבית מדיה טק. זו אמנם לא ותיקה כמו G80 של Relame Pad שכתבתי עליו כאן לפני מספר חודשים, ואף בנויה בארכיטקטורה מודרנית יותר (6 ננו מטר), אבל העובדה שמדיה טק ממתגת את ערכות השבבים שלה מסדרה G ככאלו המיועדות לגיימינג היא יומרנית משהו גם הפעם. אמנם לא הייתי מרחיק לכת ואומר ש-Redmi Pad הוא “מהיר” או “זריז”, אבל הוא בהחלט מוציא את המיטב מערכת השבבים הצנועה ומאפשר חויית שימוש טובה בסה”כ: הטאבלט יציב ואפליקציות נטענות במהירות סבירה. איתגרתי אותו במשחק ב-PUBG והתפלאתי לראות שבהתקנה הראשונית של המשחק הוא מזהה את הטאבלט ככזה שמסוגל להריץ אותו על הגדרות תובעניות יחסית. ואכן, למעט ההמתנה לטעינת המשחק שהיתה מעט מייגעת יותר אפילו מהרגיל, בזמן המשחק עצמו לא חשתי באיטיות או גמגומים כלשהם. גם בצפייה בסרטים בנטפליקס או דרך Plex החויה היתה חלקה ומהנה. למעשה, המצבים היחידים בהם הורגשה חולשה כלשהי מהבחינה הזאת היתה בניווט בין מסכי הבית כאשר מדי פעם הבחנתי בקרטועים באנימציות המעבר, בגלילה בטוויטר ובפיד Google Discover. לא אסון, בטח לא לטאבלט ברמת המחיר הזאת. הטאבלט מגיע בכמה קונפיגורציות זכרון RAM ואחסון: הגרסה הבסיסית והזולה ביותר התברכה בזכרון RAM של 3 גיגה ו-64 גיגה אחסון, והגרסה היקרה ביותר ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון. הגרסה אותה אני קיבלתי היא דגם הביניים שכולל 4 גיגה RAM (הניתנים להרחבה על חשבון האחסון, ב-2 גיגה נוספים) עם אחסון מובנה בנפח 128 גיגה שם אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.