אפליקציות ושירותים

כזאת ניסיתי: Windows 11

מאת

ב-5 באוקטובר זה קורה: אם הכל ילך כמתוכנן, משתמשי Windows 10 בכל רחבי העולם יקבלו התראה על כך שניתן לשדרג את מערכת ההפעלה האחרונה של מיקרוסופט (כפי שהצהירה בעצמה בהשקה של Windows 10), למערכת ההפעלה החדשה, Windows 11. לפני מספר שבועות הצטיידתי ב- Lenovo Yoga Slim 9i, מחשב שעומד בדרישות לשדרוג למערכת ההפעלה החדשה ונרשמתי לתכנית Windows Insiders המאפשרת להתנסות בגרסאות הבטא של Windows 11 כדי לחוות את המחשב כפי שהוא הולך להראות בשנים הקרובות, ואני כאן כדי לספר לכם איך היה.

הכירו, תפריט ההתחל החדש


הסיפור של Windows 11 מתחיל בחטא הגדול של Windows 8: בשנת 2012 הבינה מיקרוסופט שהדבר הכי חם זה מסכי מגע, סמארטפונים וטאבלטים. היא לקחה את מערכת ההפעלה המצויינת שלה, Windows 7, והלבישה מעליה ממשק מגע אוונגרדי שאפילו קיבל שם ושפת עיצוב, “מטרו”, עם מחוות מגע, “אריחים חיים”, ועם כללים נוקשים למפתחי אפליקציות. מערכת ההפעלה הזאת הצליחה לפספס את כולם: היא לא היתה מספיק אינטואיטיבית כדי למשוך חזרה משתמשי טאבלטים וסמארטפונים, אבל הצליחה לזעזע ולהציק למשתמשי PC שתפריט ההתחל האהוב שלהם נמרח על כל המסך הראשי. Windows 10 שהגיעה אחריה היתה הרבה פחות יומרנית והציגה ממשק שחוזר למקורות, מותאם יותר למחשבים עם עכבר ומקלדת, ואפילו הקימה לתחייה את תפריט ההתחל.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: למידה מרחוק ב-Zoom

מאת

נניח שבינואר-פברואר הקורונה עוד היתה בעיקר מחלה של סינים. נניח שבמרץ כשהיא עשתה עלייה ארצה זה תפס את מערכת החינוך בהפתעה. נניח שלמידה מרחוק זה קונספט משונה וביזארי שאף אחד מעולם לא חשב שנאלץ לעשות בו שימוש, כאן באי הזה של יציבות שנקרא מדינת ישראל שמעולם לא חווה מצבי חירום. עדיין, היו למערכת החינוך כמה חודשים טובים להתעשת, להתארגן ולמצוא את הנוסחה שתהפוך את הלימודים מהבית למעט יותר יעילים בכלים הקיימים העומדים לרשותה. באופן מפתיע זה לא קרה, ובאופן עוד יותר מפתיע נכנסנו לסגר נוסף שחייב את מערכת החינוך לחזור שוב ללמידה מרחוק.  הכלים הקיימים העומדים לרשותה הם מגוון אקלקטי של אפליקציות ואתרים, כשאמצעי התקשורת העיקרי פנים מול פנים הוא זום, אפליקציית וידאו קונפרנס שהחלה את דרכה ככלי עסקי ונוכסה ע”י, ובכן, כמעט כולם, כולל מערכת החינוך בישראל.


למידה מרחוק, תמונת אילוסטרציה (צילום: גד גניר)

כיאה לכלי עסקי, Zoom מציעה למשתמשיה את האפשרות לנהל דיון אינטראקטיבי. המילה “אינטראקטיבי” נמצאת במקום גבוה בדירוג המילים שמדליקות אנשי פדגוגיה, עד שהמציאות טופחת על פניהם. זה קורה כאשר המורים באומת הסטארט אפ מכלים את זמנם שלהם, של התלמידים ושל הוריהם בבקשות, תחינות, ונזיפות על תלמידים סוררים שפתחו את המיקרופון כשלא היו צריכים לעשות זאת, שקשקשו על המצגת של המורה, השתלטו על המסך במפגש והציגו עליו דברים במקום המורה ועוד המון דרכים יצירתיות נוספות להחריב את השיעור. לאחר יומיים של ישיבה בבית יחד עם שתי תלמידות (כיתה א’ וכיתה ד’) והתנסות טראומטית בחויה הרועשת, מבולגנת ובעיקר לא אפקטיבית, החלטתי שאני חייב לעשות מעשה ולנסות למצוא דרך לפתור את המפגעים האלו בשיעור. מורים, פתחו מחברות ומחשבים וקראו בעיון את הטקסט:

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: שירי

מאת
ביולי 2016 נחתם הסכם היסטורי: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, בתיווכו של איגוד האמנים בהסתדרות, הגיעו להבנות עם הפינג’אן הדיגיטלי, עמותה ללא כוונות רווח שמטרתה להנגיש את המוזיקה הישראלית לקהל רחב ככל האפשר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. העמותה שהוקמה ע”י אריאל הורוביץ, דני רובס, יא יא כהן אהרונוב ואהובה עוזרי ז”ל הציבה בקיץ 2016 תאריך יעד שאפתני להשקת אפליקציית מוזיקה, “אחרי החגים”. כמעט שלוש שנים לאחר מכן, החזון התגשם סוף סוף בדמותה של “שירי”, אפליקציית המוזיקה העברית הראשונה. הספריה הלאומית סיפקה את הגישה לאוסף המוזיקה העברית העצום שלה, משרד התרבות פרס את חסותו על המיזם והחל מהשבוע ניתן להוריד את שירי מחנויות האפליקציות של אפל וגוגל. האם שירי תגרום לכם לבטל את המנויים שלכם לספוטיפיי, דיזר או אפל מיוזיק?


שירי (צילום: גד גניר)
התשובה היא חד משמעית לא, עוד לפני שנכנסים לשאלות של איכות האפליקציה. שירי שונה קצת בקונספט שלה משירותי המוזיקה שרובנו מכירים, ודומה יותר לשירות מוזיקה שעדיין אינו זמין בישראל, פנדורה. פנדורה הוקם בתחילת המילניום כשירות שמנסה לזהות את הטעם המוזיקלי של המשתמשים, ולהציע להם מוזיקה אשר קולעת לטעם שלהם. בבסיסה של פנדורה של אותם ימים עמדו כמה כללים סאדיסטיים: בשלב הראשוני נדרשו המשתמשים לבחור אמנים לפיהם יבנה האלגוריתם שעומד בבסיסו של השירות את רשימת ההשמעה, אך האמנים שנבחרו אף פעם לא היו מושמעים, רק מוזיקה שדומה למוזיקה שמציעים האמנים הללו. מעבר לכך, היתה כמות מוגבלת בלבד של פעמים שניתן לדלג קדימה על פני שירים. ולמרות ההגבלות הדרקוניות היו לפנדורה שני יתרונות חשובים: היא היתה חינמית, ואכן ידעה להציע מוזיקה שקולעת היטב לטעם של המשתמשים.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Spotify

מאת
לא קלים הם חייהם של המאמצים המוקדמים בארץ. מדינת ישראל, סטארטאפ ניישן ומורשת של חדשנות היא שוק מיניאטורי במונחים גלובאליים, שכניסה אליו דורשת השקעה לא מבוטלת בשינויים והתאמות. כשמדובר בגאדג’טים, הקושי הוא בהטמעת עברית במערכת ההפעלה ובממשק. כשמדובר בשירותי הזרמת מוזיקה, סרטים וסדרות, אל ההשקעה הזאת מצטרף גם הצורך בהוספת תכנים שמותאמים לשוק המקומי. שיקולים נוספים כמו מבנה השוק והבעלויות על זכויות יוצרים נוספים גם הם אל ערימת הקשיים האלו מה שיכול להסביר מדוע ענקית כמו Spotify התעכבה כל כך הרבה זמן לפני שנכנסה רשמית לישראל.


מסך הבית של Spotify (צילום: גד גניר)
הקשיים הללו לא הרתיעו חובבי מוזיקה שרצו להנות משירותיה של ספוטיפיי לפני שזו הסכימה לפתוח את הקטלוג שלה בפני מאזינים מישראל. ארגז הכלים של אותם מאזינים כלל רכישה ב-ebay של כרטיסי שימוש ב- Spotify, שימוש בתוכנות VPN וכמובן השקר השחוק ביותר בהגדרות המשתמש בשירות (“אני? מה פתאום מישראל? אני מארה”ב”). לפני כחודש ושבוע ההמתנה הסתיימה, ולאחר חודשים של שמועות והדלפות, ספוטיפיי הפכה לזמינה לשימוש בישראל. בניגוד לנטפליקס שנכנסה אל שוק הזרמת הסדרות והסרטים בישראל כשחקן בינלאומי ראשון ויחיד, לספוטיפיי חיכו בישראל Tidal ,Apple Music ו-Deezer (כמו גם שירותי המוזיקה המקומיים Cellcom Volume ו- MusiX של פלאפון). כעת, כשהסתיימה ההמתנה הארוכה מנשוא לשירות מוזיקה נוסף שעולה כמעט אותו הדבר כמו קודמיו ומציע על הנייר פחות או יותר את אותו הדבר (אבל זוכה להערכה ובאזז גדול בהרבה מהשאר) הגיע הזמן לנסות להעביר אל ספוטיפיי את האחריות להשמיע לי את מה שאני אוהב ודברים שאני עשוי לאהוב.

כזה ניסיתי (אחרי שנתיים): Netflix

מאת
ביום חמישי בבוקר געשו קבוצות הפייסבוק הלא רשמיות של פרנטר TV וסלקום TV. ביום יום הקבוצות האלו מהוות זירות ההתגוששות וירטואליות בין נציגי מכירות של פרטנר לאלו של סלקום. אתמול הופעל בשתיהן לא פחות ממטען גרעיני: נציג מכירות הפועל בשמה של סלקום הציע הטבה מיוחדת למצטרפים: חצי שנה של מנוי לנטפליקס, בחינם. העניין המוזר הוא שסלקום לא פרסמה באופן רשמי את המבצע באתרה ולא שלחה שום הודעה לעיתונות על מבצע כה משמעותי, אולם לקוחות שפנו אל מוקדי המכירות אכן קיבלו את ההצעה. בניגוד לפרטנר TV, ההטבה ניתנת בצורת זיכוי בחשבונית של סלקום כאשר הלקוחות למעשה מצטרפים בעצמם לנטפליקס ומחויבים ישירות ע”י נטפליקס בלי קשר לסלקום עצמה. כמו כן, ההטבה ניתנת למי שרוכש דרך סלקום את ה-Xiaomi Mi Box (או לחילופין ניתנת למי שיש כבר ברשותו ממיר כזה או Apple TV) והזיכוי מתבצע דרך החשבונית החודשית. לא לקח זמן רב מדי ונטפליקס הוציאה הודעה רשמית זועמת על כך שמבחינתה רק פרטנר זכאית להציע את שירות נטפליקס בתשלום נוסף. סלקום לא הכחישה כי המבצע אינו בתיאום מול נטפליקס אך לטענתה פועלת בעניין זה כחוק ותעמוד בהתחייבויותיה מול הלקוחות. בכל הזמן הזה, מספר הכניסות לדף הביקורת שהעליתי על שירות נטפליקס לפני שנתיים עת נכנס לישראל רשמית עלה פלאים. בשנתיים שחלפו מאז שכתבתי את הרשומה ההיא, השירות התפתח לא מעט וכמשתמש קבוע שלו בחצי שנה האחרונה, הגיע השעה לדבר עליו שוב, ועל הדרך לשתף אתכם בכמה טיפים שאולי אינכם מכירים.  

נטפליקס בסמארטפון (צילום: גד גניר)
נטפליקס לא משחררת נתונים רשמיים על מספר המנויים שלה בישראל, אבל כפי שחשף אמיתי זיו מ-Themarker, המספר עומד כיום, לפחות עפ”י הערכות של גורמים בשוק הישראלי על כ-100,000 מנויים. זה לא יהיה הימור פרוע מדי להניח שחלק לא קטן מהמנויים הללו הם בוגרי שירותי ותוכנות סטרימינג פחות לגיטימיים כמו KODI ופופקורן טיים. לפני כשנתיים, עת נכנסה נטפליקס לשוק אתרי ההרחבות ל-KODI היו בשיא פריחתם, אתרי הדרכה, תוכנות להגדרה אוטומוטית ואפילו עיצובים שונים, כל מה שרציתם היה נגיש במרחק קבוצת פייסבוק. לפני קצת פחות משנה החגיגה הזאת הסתיימה, לפחות עבור הקהל המזדמן שרוצה לצפות בפרק הבא של משחקי הכס: ארגון זיר”ה החל לשלוח מכתבי איום למפעילי ההרחבות בישראל, ותעשייה שלמה של אתרי כתוביות ומפעילי הרחבות ומקורות לסרטים נסגרה ברובה. אלו שלא נסגרו, ירדו מיידית אל המחתרת, והפכו את מלאכתם של הצופים המעוניינים בתוכן פיראטי לקשה הרבה יותר. במקביל להפיכתה של האופציה הפיראטית החינמית לקשה הרבה יותר להשגה, אופציות לגיטימיות הפכו לנגישות ובשלות הרבה יותר: שירותי הטלויזיה של פרטנר וסלקום סיפקו גישה לערוצי הברודקאסט ולקטלוג VOD משלהן, ובינתיים נטפליקס התחילה להשקיע יותר ויותר בהתאמת השירות שלה לקהל הישראלי.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: DEEZER

מאת
חידה: איך קוראים לשירות מוזיקה שבתחילת שנות ה-2000 הציע למשתמשים גישה חופשית לעשרות אלפי קבצי מוזיקה, צבר פופולריות, הסתבך עם גורמים בתעשיית המוזיקה, נסגר ונפתח מחדש במתכונת חדשה ולגיטימית? אם התשובה שלכם היא “נאפסטר, ברור, הרי זו בטח לא שאלה מתחכמת שהפאנצ’ שלה הוא שיש עוד שירות מוזיקה שהתחיל ככה”, אז אתם טועים. שירות המוזיקה DEEZER שהשיק לפני כחודשיים את פעילותו הרשמית גם בישראל, התחיל את דרכו כשירות בשם Blogmusik ובניגוד לנאפסטר, התבסס על הזרמה של שירים, ולא על הורדה שלהם. היזם שעמד מאחוריו, בחור צרפתי יהודי בן 23 בשם דניאל מהרלי לא טרח להתעסק בזוטות כמו זכויות יוצרים, ואכן בתוך זמן קצר נסגר Blogmusik לאחר איומי תביעה מצד SACEM, המקבילה הצרפתית של אקו”ם.         

Deezer (צילום: יח”צ)
חודשים ספורים לאחר מכן, הגיע דניאל להסכמות עם סוכנות SACEM ופתח מחדש את השירות, הפעם באופן לגיטימי ואפילו עם שם חדש. נכון להיום, השירות עצמו זמין לשימוש ב-185 מדינות על רחבי הגלובוס, ועושים בו שימוש כ-12 מיליון משתמשים. טכנית, השירות עצמו היה זמין בישראל גם לפני ההשקה הרשמית, אך כלל מעט מאוד אם בכלל מוזיקה ישראלית. על מנת להציע תכנים המותאמים לקהל הישראלי חברה DEEZER למדיה לב גרופ, חברה מייצגת אמנים בארץ ובחו”ל. עם ההשקה בארץ נרשמתי לשירות והעברתי אליו את האחריות הכבדה של להזרים מוזיקה אל אזניי, אחריות שהיתה עד כה מוטלת על לא אחרת מאשר Apple Music.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: STING TV

מאת
בסוף החודש הנוכחי ימלאו שלוש שנים להשקת שירות הטלויזיה סלקום TV. בשלוש השנים האחרונות צבר השירות כ-154,000 מנויים, בעוד בפרטנר TV שהצטרפה לשוק הזה במהלך השנה האחרונה דיווחו בשבועות האחרונים על כ-40,000 מנויים. בין אם מדובר בלקוחות נוטשים של yes ו-HOT, ובין אם מדובר בלקוחות חדשים שפשוט החליטו לבחור באלטרנטיבות החדשות על פני שתי הותיקות, מדובר בנתונים מדאיגים עבור מי שעד כה שלטו בשוק הטלויזיה הרב ערוצית בישראל. ב-yes לא נותרו אדישים לסחף הזה והחליטו לפתח אלטרנטיבה משלהם שתוכל לתת מעונה לשירותי הטלויזיה החדשים. בסוף חודש אוקטובר האחרון הוכרזה האלטרנטיבה הזאת, שירות טלויזיה אינטרנטי המתבסס על התכנים של yes ועונה לשם STING TV.


הסטרימר של STING TV (צילום: גד גניר)
השירות מבוסס נכון להיום על אפליקציות ל-iOS ולאנדרואיד בטאבלטים ובסמארטפונים, יחד עם סטרימר מבוסס Android TV המתחבר לטלויזיה. כמו פרטנר, גם STING TV בחרה להתבסס על סטרימר של חברת Tecncolor, והוא חולק איתו מפרט טכני זהה ברוב הנתונים: ערכת השבבים Marvell Armada 1500 Ultra BG4CT בעלת 8 ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח 2GB ונפח אחסון של 8 גיגה. בניגוד לפרטנר, כאן מדובר בסטרימר המבוסס על דגם קיים (“Skipper“) שכבר נמצא בשימוש אצל מספר שירותי טלויזיה אינטרנטיים אחרים בלטביה, איטליה וספרד. לא מדובר ביצירת מופת טכנולוגית, והוא לא ממש עומד בכבוד במשימת הרצת משחקים בעלי גרפיקה בינונית ומעלה. עם זאת, למען ההגינות יש לציין ש-yes לא מזכירה לרגע בפרסומיה אפשרות כזאת, כך שקצת קשה לבוא אליה בתלונות בהיבט הזה. בסטרימר של STING TV אתם אמורים לצפות ב-STING TV ולא הרבה מעבר לכך. יש לכם אפשרות להתקין עליו אפליקציות (אפילו קודי, אם היינו בשנת 2016 לפני שהחבר’ה של זיר”ה השמידו את סצינת התוספים הישראלית) ולהשתמש ב-youtube, או אפילו להשתמש בו כ-Chromecast לכל דבר ולהזרים אליו תכנים באמצעות הסמארטפון שלכם. ועדיין, את נטפליקס לדוגמה, לא תוכלו משום מה להתקין עליו מחנות האפליקציות של גוגל, ולמרות ההבטחות של אנשי STING TV בהשקה על כך שהסוגיה בקרוב תטופל, בחודשיים האחרונים זה לא קרה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Partner TV

מאת
אין ספק ששוק הטלויזיה בישראל נמצא בעיצומה של מהפכה צרכנית, דומה לזאת שעבר שוק הסלולר בשנת 2012. הפעם, בניגוד למהפכה ההיא, דווקא חברות הסלולר הן אלו ששוברות רמת המחיר שהיתה נהוגה עד כה, ומערערות את המשך שליטתן של HOT ו-yes. סלקום TV היתה בודדה פחות או יותר במערכה הזאת החל משנת 2015, אך בחודשים האחרונים הצטרפה אליה Smart של Triple C, ולפני קצת יותר מחודש הגיע תורה של Partner TV. האלטרנטיבה של פרטנר מגיעה במחיר אטרקטיבי במיוחד: 69 ש”ח לחודש. מה מקבלים במחיר הזה, מה חסר, וממה יש למתחרים לחשוש?
הממיר של Partner TV (צילום: גד גניר)


את הממיר של פרטנר טי וי קיבלתי אליי בשבוע בו החלו ההתקנות ללקוחות שנרשמו מראש. ההתקנה עצמה פשוטה למדי, אך נעשית עדיין בידי מתקין מטעם פרטנר. כל שנדרש הוא נקודת חיבור רשת (בפרטנר מתעקשים, ובצדק, על חיבור קווי למרות שיש לממיר גם חיבור אלחוטי), חשמל וטלויזיה עם כניסת HDMI. הטלויזיה של פרטנר מבוססת על רשת האינטרנט באופן מלא: כל התכנים, כולל ערוצי הברודקאסט הרגילים, מגיעים אליכם דרך הרשת. בניגוד לממיר הרגיל של סלקום TV, אשר משלב בין VOD אינטרנטי לעידן פלוס, (ובדומה לאפליקציית סלקום TV ב-Apple TV וב-Android TV), אין צורך בקומבינות של אנטנה פנימית או חיצונית, והשאלה אם תוכלו לצפות בשידור החוזר של בוקר בריא עם ליאון ופאולה ב-00:15 תלויה בחסדי שמים ואינטרנט. ההסתמכות הבלעדית הזאת על רשת האינטרנט טומנת בחובה סיכון מסוים: אין אינטרנט, אין טלויזיה. הייתם רוצים להאמין שבשנת 2017 שירותי האינטרנט בישראל יהיו אמינים יותר, אולם תקלות קורות. לי אישית לא היו בעיות בקליטת שידורים על תשתית בזק וחיבור במהירות 40MB, אם כי נתקלתי במשתמשים שהתלוננו על בעיות בשידורים, רובן ככל הנראה נובעות מחיבור לא יציב מספיק לרשת האינטרנט. ההסתמכות על השידור באינטרנט משמעותה גם עיכוב משמעותי בשידור. בהשוואה שערכתי בין ממיר של yes, ממיר עידן פלוס ופרטנר TV, עולה כי בעידן פלוס יש עיכוב של כ-3 שניות לעומת השידור ב-yes, אך העיכוב בפרטנר לעומת עידן פלוס עומד על, תחזיקו חזק, 27 שניות (!). אם אתם חיים בלב יער מבודד, העיכוב הזה יפריע לכם רק אם תכנסו לטוויטר או לפייסבוק תוך כדי שידור. אם אתם גרים בבית משותף, תתכוננו לצפייה מאוד מבאסת במשחקי כדורגל בשידור חי בערוצי הברודקאסט.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: כאן OD

מאת
תאגיד השידור הציבורי כבר משדר. לא רק שהוא משדר, הוא משדר 24/7 מתחת לאף של נתניהו, ביטן ורגב. מה הוא משדר? מוזיקה בלבד בתחנות רדיו אינטרנטי, ללא הפסקות לתשדירי שירות או רחמנא ליצלן חדשות. הוא התחיל לעשות זאת לקראת סוף חודש נובמבר באתר התאגיד, ולפני קצת יותר משבועיים עלתה לחנויות האפליקציות של אפל ואנדרואיד האפליקציה הרשמית, בשם המעט אירוני “כאן OD”. אני ממעט בבדיקת אפליקציות, במיוחד חינמיות לחלוטין מהסיבה הפשוטה שבשביל להתרשם מאפליקציה חינמית, אינכם זקוקים לי, תורידו אותה ותנסו אותה בעצמכם. במקרה של כאן OD היא חינמית, אבל מאחר ומדובר בחלק מהשידור הציבורי, וממומנת מהמיסים שאני ואתם משלמים, ראוי לבדוק אם יש תמורה בעד מס ההכנסה.


התפריט הראשי של כאן OD. רוצים מוזיקה ים תיכונית? גללו (צילום: גד גניר)




כשהשירות עלה לאויר בנובמבר, הוא כלל שלוש תחנות רדיו בלבד: “כאן נוסטלגיה”, “כאן להיטים” ו-“כאן אלטרנטיבי”. במהלך הזמן נוספו עוד תחנות והשמות קצת השתנו: “כאן אלטרנטיבי” הפך ל”קצת אחרת”, ואל “להיטים” ו”נוסטלגי”, התווספו “שיא הרגש”, “קלאסי” “90-80” וכדי שלמאזינה והשרה מירי רגב לא יהיה על מה להתלונן, יש כאן את “ים תיכון”. מירי, אם את בכל זאת רוצה להתלונן, תמיד תוכלי להתרעם על כך שבמסך הראשי של האפליקציה, תחנת “ים תיכון” נדחקה למקום החמישי, מיקום שצריך לגלול את המסך כדי להגיע אליו.



להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: סלקום ווליום

מאת
בשנת 2005, שנתיים לאחר הודעה רשמית על איחוד, שחררה להקת הרוק משינה את אלבומה השמיני “רומנטיקה עתידנית”. האלבום הופץ בהתחלה ע”י סלקום בלבד, במסגרת סלקום ווליום, מיזם שיתופי פעולה עם מגוון יוצרים ומבצעים בעולם המוזיקה הישראלית. למה מפעילה סלולרית מפיצה בכלל אלבומי מוזיקה? נסו להיזכר איך נראה שוק הסלולר באמצע העשור הקודם: בשוק ישנן 3 מפעילות גדולות: אורנג’, פלאפון וסלקום ששוברות מדי שנה שיאי הכנסות, ללא שום הפרעה או סימן לשינוי המגמה. מיכאל גולן בתקופה הזאת עוד שיווק חבילות טריפל במפעילת הסלולר הצרפתית Free וסטיב ג’ובס עדיין פלרטט עם מוטורולה אבל עבד בסודיות על האייפון הראשון.



סלקום ווליום (צילום: גד גניר)





מפעילות הסלולר, כל אחת בדרכה בחרו להשקיע חלק מהכספים האלו בתוכן ובמיתוגן כספקיות תוכן, בנוסף להיותן מפעילות סלולר. סלקום, מעבר להפצה של אלבומים, היתה נותנת החסות במספר עונות של התכנית כוכב נולד. בנוסף, כמו כל שאר המפעילות מכרה שירים ורינגטונים במחירים מופקעים ללקוחות שהורידו אותם אל היישר אל הטלפונים הסלולריים שלהם, בתקופה שבה סמארטפונים היו עדיין אביזר של אנשי עסקים מצליחים וחובבי טכנולוגיה.



4 שנים לאחר מכן האייפון עשה עלייה רשמית לישראל. שלושת מפעילות הסלולר הגדולות, חברות ענק במונחי השוק הישראלי הסכימו לקבל תכתיבים דרקוניים מאפל כדי למכור את המכשיר שהקהל הישראלי חיכה לו בקוצר רוח במשך שנתיים. מפעילות הסלולר לא רק התחייבו על מכירה של כמויות שנחשבו דמיוניות עד לאותה תקופה. הן הסכימו לוותר על התערבות בתוכנת המכשירים, לא התאפשר להן להתקין אפליקציות שלהן על המכשירים מראש, להדפיס או להדביק את הלוגו שלהן על המכשירים, אך המכה הבאמת אמיתית היתה בתחום התוכן. במסגרת הכניעה שלהן לאפל, המפעילות ויתרו למעשה על הכנסות מרינגטונים ושירים. אם רוכשי האייפון רצו להוריד שיר למכשיר, היה עליהם לעשות זאת דרך החנות של אפל, ואותו הדין גם לגבי רינגטון. פתיחת השוק למפעילות נוספות בשנת 2011 סימנה את תום תקופת החגיגה על חשבון הלקוחות והתוכן היה אחד הנפגעים הראשונים בניסיון של המפעילות להתאים עצמן למצב החדש. סלקום ווליום המשיכה לפעול במשך כל השנים האלו כשירות מוזיקה. לאחרונה, מספר חודשים לאחר השקתה של אפל מיוזיק בישראל, הכריזה סלקום על שדרוג שירות ווליום שלה, כשהמטרה ברורה: להציב אלטרנטיבה ישראלית לספוטיפיי, Google Play Music, Tidal, וכמובן גם לאפליקציה של אפל.

להמשך קריאה