כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-
Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את
LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (
ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-
Nexus
החדשים
, וביניהם ה-
Nexus 6P של Huaweiכך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, 
לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-
Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 5

במשך שנים
סבלה סמסונג מביקורות שהתייחסו למראה החיצוני של מכשיריה. בעוד האייפונים שהושקו במקביל בשנים האחרונות נראו יוקרתיים ואיכותיים יותר הודות לשילוב של מתכת וזכוכית, סמסונג המשיכה להיצמד בעקשנות לפלסטיק. ההשקה של ה-
S6
(ואחיו בגרסת ה-
Edge
) סימנה שינוי בסדרי העדיפויות של סמסונג,
והשקעה רצינית יותר בעיצוב ובחומרים מהם עשויים המכשירים שלה. ה-
Edge Plus
וה-
Note 5 (בו יעסוק הפוסט הזה) לא נראים כמו התפתחות
אבולוציונית רגילה של ה-
Note Edge, וה-Note 4,
אלא כמו משהו שונה מכל מה שראינו בסדרה הזאת בעבר. מה עוד השתנה על הדרך?

Samsung Galaxy Note 5 (צילום: גד גניר)

כמו כל
מכשיר בסדרת ה-
Note בשנים האחרונות, גם ה-Note 5
הוא למעשה המכשיר החזק ביותר של סמסונג. בניגוד לשנים האחרונות בהן הכריזה סמסונג
על שתי גרסאות נפרדות (אחת עם מעבד של סמסונג, והשניה עם מעבד של קוואלקום), בחרה
סמסונג השנה לוותר על מה שהיה לקוואלקום להציע, והציגה לשוק רק את המכשיר המבוסס
על אותו מעבד הקיים ב-
S6, ה-Exynos 7,
מדגם 7420. המעבד הזה כולל שמונה ליבות: ארבע מהן במהירות 1.5 גיגהרץ, והארבע
האחרות במהירות 2.1 גיגהרץ. המעבד הזה עולה בביצועיו על ה-
Snapdragon
810
של קוואלקום, לפחות עפ”י רוב תוצאות
מבחני הביצועים שהתפרסמו ברשת. מה הופך את המפרט של ה-
Note 5
למרשים יותר מזה של ה-
S6? בעיקר זכרון RAM
בנפח 4 גיגה, נפח ההולך והופך ליותר ויותר נפוץ (קדמו לו ה-
AsusZenfone 2, וה-OnePlus 2) במכשירי High End בשנה
האחרונה. לצערי, נראה שההחלטה של סמסונג לוותר על אפשרות הרחבת זכרון
באמצעות כרטיס זכרון הופכת למדיניות, וגם כאן תאלצו להסתפק בכמות זכרון האחסון
איתה רכשתם את המכשיר מלכתחילה. ההסבר הרשמי של סמסונג לעניין זה מתייחס להתאמת
מערכת הקבצים לרכיב הזכרון האיכותי שסמסונג בחרה לעשות בו שימוש. סמסונג רוצה
למנוע מצב בו משתמשים מתאכזבים מביצועי המכשיר בשל כרטיסי זכרון שאינם מהירים
מספיק ולסמסונג אין שליטה עליהם. ההסבר הפחות רשמי הוא שלסמסונג משתלם הרבה יותר
למכור טלפונים ללא אפשרות הרחבה, ולהציע את אותם מכשירים עם נפחי אחסון גדולים
יותר, במחיר גבוה בהרבה מזה שהייתם משלמים רק על כרטיס זכרון בנפח זהה. בין אם אתם
מקבלים את ההסבר הרשמי של סמסונג ובין אם לא, עם משהו אחד לא ניתן להתווכח: המכשיר
הזה טס. מעבר בין אפליקציות מתבצע בזריזות, לא נתקלתי בגמגום אחד אפילו באף אחת
מהאנימציות בממשק, ואפליקציות נטענות ונפתחות במהירות מרשימה. את המהירות ניתן ככל
הנראה לזקוף גם לזכותו של ממשק ה-
Touchwiz של
סמסונג אשר יושב מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 5.1.1 (וישודרג בקרוב לגרסה 6).
גרסת ה-
Touchwiz
הנוכחית נקייה יותר מאפליקציות מיותרות, ומאפשרת לחומרה המרשימה שלו לבוא לידי
ביטוי מבלי לפגוע בחויית השימוש במכשיר, משהו שאפיין את מכשיריה היותר ותיקים.