HTC

כזה רציתי: HTC HD2

מאת
ברשימת המכשירים שפינטזתי לקנות ולא עשיתי זאת בסופו של דבר, ל-HTC HD2, אחד המכשירים החשובים בהיסטוריה של הסמארטפונים, שמור מקום של כבוד. החודש, לפני 7 שנים, נחת המכשיר באופן רשמי בישראל והצליח לסובב אפילו את הראש שלי, חובב אייפונים מושבע באותם ימים.
HTC HD2(צילום: יח”צ)
כדי להבין איך מכשיר שהריץ מערכת הפעלה בשלהי דרכה הפך למשהו כל כך נחשק, צריך להבין את המצב בשוק הסמארטפונים של שנת 2009 בישראל: ה-HTC HD2 היה הסמארטפון הראשון שנראה כמו אלטרנטיבה ראויה ל-iPhone 3GS, האייפון הראשון שהגיע לישראל באופן רשמי. למערכת ההפעלה אנדרואיד לא היה יותר מדי מה להציע ב-2009 לצרכן הישראלי. מכשיר האנדרואיד הראשון בישראל היה של סמסונג, ה-Galaxy הראשון (דגם i7500), ולהבדיל מסדרת ה-Galaxy S של ימינו, חלוץ מכשירי האנדרואיד של היצרנית הקוריאנית בישראל היה עדיין עמוס באגים ובוסרי מאוד. שחקנית נוספת, אחת החזקות בשוק הסמארטפונים הישראלי והעולמי בסוף 2009 היתה לא אחרת מאשר נוקיה עם מכשירי הסימביאן שלה. מכשיר הדגל שלה, ה-N97 הגיע עם מפרט מכובד, מקלדת פיזית (באותה תקופה זה היה יתרון) ואפילו משדר FM מובנה, ועדיין, מדובר היה במכשיר די כושל בעיקר מערכת ההפעלה שלו שלא ידעה להציע משהו שמתקרב ברמת חויית השימוש למה שהציעו המתחרים. את זה לא אני אמרתי, אמר את זה מנכל נוקיה בכבודו ובעצמו שלוש שנים לאחר מכן.

כזה ניסיתי: +HTC One M9

מאת
חודש בלבד
לאחר השקת ה-One M9,
מכשיר הדגל של HTC לשנת 2015, הוכרז דגם מעודכן שלו, ה-+HTC One M9.
אם טרם יצא לכם לשמוע עליו, יש לכך סיבה טובה מאוד: המכשיר הזה כוון בכלל לשוק
הסיני, ההודי, והשוק הביתי הטייוואני. לארה”ב ולאירופה המכשיר הזה כלל לא
הגיע. היבואנית בישראל השיקה אותו בצורה שקטה למדי, איפשרה להזמין אותו ישירות
ממנה או דרך מפיצות בודדות נוספות, אך לא ממש טרחה לפרסם אותו. כמה חשאי המכשיר
הזה? הוא אפילו לא מופיע באתר היבואנית כיום. בימים אלו, היא מחדשת את הקמפיין של
ה-M9 הרגיל, במקביל להשקת ה-A9
החדש, בעוד ה-+M9 נשאר שוב מאחור. למען האמת, על העובדה כי
ה-+One M9  התחיל להימכר בישראל שמעתי רק במסגרת
הודעות לעיתונות שאני מקבל, וגם דרך סטטוס בפייסבוק בעמוד הרשמי של היבואנית, זה
הכל. למה בכלל לטרוח לבדוק מכשיר כזה? מאחר ועדיין מדובר באחד המכשירים החזקים
ביותר שיש ל-HTC להציע, והוא מציג, לפחות על הנייר מספר
שדרוגים כמו מערך צילום משופר, תוספת של קורא טביעות אצבעות וגם מעבד חדש.
+HTC One M9 (צילום: גד גניר)


לרוב, את
מעבדי מדיהטק ניתן למצוא בעיקר במכשירים סיניים. יוצאות דופן הן שתי היצרניות
הטיוואניות הגדולות אסוס (ששילבה למשל מעבד של מדיה טק באחד הטאבלטים הראשונים
שבדקתי, ה-MemoPad HD7), ו-HTC
שמפעם לפעם בוחרת לשתף איתה פעולה, אך נהגה לעשות זאת בעבר רק במכשירים היותר
זולים שלה. למה דווקא שתי היצרניות האלו? כי כמוהן, גם מדיהטק היא חברה טייוואנית,
ומאחר ובסין כאמור המעבדים האלו דווקא די נפוצים, (וככל הנראה גם זולים יותר
ממעבדים מבית קוואלקום, סמסונג, אינטל ואחרות) אין סיבה שגרסאות של מכשירים
המיועדים לשוק הזה לא יכללו מעבד שיוצר “בבית”.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 626

מאת
לרוב,
כשמדובר בסגמנטים הנמוכים יותר של שוק הסלולר בישראל, היצרניות הגדולות מציגות
נוכחות דלה למדי, לרוב רק כדי לצאת ידי חובה. הן מעדיפות לרכז את מאמציהן במכשירי
הדגל שלהן. אלו המכשירים שיוצרים באזז סביבן, אלו המכשירים שאנשים ומובילי דיעה
בתחום מדברים עליהם, ואלו בסופו של דבר המכשירים שמשמשים כמקדם מכירות גם למכשירים
אחרים של החברות האלו. אפל לדוגמא, בכלל לא במשחק הזה, אבל גם כשיצרניות כמו LG
או סמסונג מציעות מכשירים בטווחי מחירים של בסביבות 1000 ש”ח, מדובר לרוב
במכשירים שנותנים תמורה מאוד לא מלהיבה למחיר, לפחות לא כמו מקביליהם מסין.
לאחרונה החלה HTC לשווק בישראל את ה-Desire 626,
מכשיר זול יחסית שמציע על הנייר מפרט טכני סביר, ובמחיר אטרקטיבי למדי.

HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)
מה זה מפרט
טכני סביר? זה מתחיל ממעבד Snapdragon 410 של
קוואלקום, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת. זו פעם ראשונה שיוצא לי
להתנסות במכשיר עם מעבד מהדגם הספציפי הזה. בזמנו ניסיתי את הדגם הקודם, ה-Snapdragon
400 על שני טלפונים: ה-Zenfone 5
שהפתיע לטובה, וה-LG G3 Beat שהיה
די מאכזב. זכרון ה-RAM בדגם שעשה עלייה ארצה עומד על נפח של 2
גיגה, וזכרון האחסון הוא בנפח של 16 גיגה, אך האחרון ניתן להרחבה באמצעות כרטיס
זכרון מסוג MicroSD.
המכשיר הזה יצא לשוק עם אנדרואיד בגרסה 4.4.4, אך לישראל הוא מגיע כאשר כבר מותקנת
עליו גרסה 5.1.1. כמו בכל מכשיר HTC אחר,
גם מכשיר זה מגיע עם הממשק הייחודי של החברה, Sense
בגרסא 7. יש לי רגשות מעורבים ביחס לביצועים של המכשיר הזה. ביום יום הוא עבד לא
רע: אפליקציות נטענו במהירות נסבלת למדי, הוא לא התחמם באופן מורגש, האנימציות
בממשק לא גמגמו ובסה”כ הוא תיפקד כפי שמצופה ממכשיר ברמתו. מצד שני, ויתרתי
מראש על הרצת משחקים או אפליקציות כבדות במיוחד, אך הוא נטה לפשל פה ושם גם
בפעולות בסיסיות, ומספר פעמים במהלך תקופת הבדיקה אפליקציות קרסו בו ונסגרו מעצמן.
באג שחזר על עצמו מספר פעמים הוא דווקא בחנות האפליקציות של גוגל. ברוב המקרים
שנכנסתי אליה, ראיתי את אנימציית הטעינה רצה וממשיכה לרוץ עד שהתייאשתי ויצאתי
מהאפליקציה. בשלב הזה המכשיר היה נתקע לחלוטין ומחייב איתחול. לאחר איתחול, חנות
האפליקציות תיפקדה כראוי, אם כי גם אז, התקנה של אפליקציות נמשכה יותר מהרגיל.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S6 Edge ו-HTC One M9

מאת
כמו שנה
שעברה, גם השנה, השוק הישראלי נושא את עיניו לארבע יצרניות: סמסונג, LG, HTC,
וסוני. השנה, סוני בחרה להשיק את ה-Z4 שלה
רק לשוק היפני, ו-ה-LG G4 ינחת
רשמית על אדמת ארץ הקודש רק ביום שלישי הקרוב. רגע לפני שזה קורה, יצא לי לבלות עם
ה-HTC One M9 ועם ה-Samsung Galaxy S6 Edge, בו זמנית למשך מספר ימים. החלטתי שלא
להמתין ל-G4, ולנסות ולבחור את המכשיר המועדף עליי מבין
השניים שמיטב כספכם יוכל לקנות כרגע בישראל. בדקתי כרגיל כל אחד מהם בפני עצמו, אך
בחלק מהמקרים העברתי את שניהם את אותם מבחנים כדי לבדוק מי עדיף מבין השניים בכל
אחד מהפרמטרים.

HTC One M9 ו-Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC One M9

מאת
איך
מייצרים התלהבות סביב סמארטפון חדש כשאין לך חידושים טכנולוגיים מסעירים? שמים דגש
מיוחד על עיצוב, חומרים ואיכות בנייה. HTC
קלטה זאת במעבר מה-One X אל ה-One M7
המתכתי והמעוצב וקצרה המון מחמאות על כך. בשנה שעברה, כשהציגה את ה-One M8,
הורמו גבות כיצד חברה כמו HTC
משחררת לשוק מכשיר כמעט זהה חיצונית לזה שאותו הוא אמור להחליף. כעת, מגיע תורו של ה-HTC M9,
המכשיר שהושק באותו יום, מספר שעות לפני ה-Galaxy S6,
וממשיך את המגמה העיצובית השמרנית של HTC
מהשנתיים האחרונות. יחד עם השמרנות, הגיעו גם מאזנים כלכליים טובים יותר לחברה
שלפני שנתיים נקלעה למצב רע מאוד וסבלה מהפסדים, פרשיות ריגול תעשייתי ועוד. במצב
כזה, השאלה ששווה לשאול היא האם ההליכה על בטוח של HTC ייצרה מכשיר אטרקטיבי מספיק.

HTC One M9 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

שידור חי של ההכרזות של HTC וסמסונג, היום ב-MWC

מאת

הספירה לאחור עומדת להסתיים. הערב יוכרזו ב-MWC, תערוכת הסלולר הגדולה בברצלונה שני מכשירי דגל של שתי היצרניות החשובות ביותר של סמארטפונים מבוססי אנדרואיד. בניגוד לאפל המזרימה את השידור החי של הכרזותיה רק לבעלי מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים מתוצרתה, סמסונג ו-HTC מעבירות את השידור לכל החפץ בכך דרך Youtube. מה עם LG וסוני? אחרי רצף בלתי פוסק … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 820

מאת
רוב מכשירי הדגל של השנה האחרונה התאפיינו במסכים שהלכו וצמחו למימדים הנעים בין 5 ל-5.5
אינטש. עבור מי שתקציבו מוגבל יותר, המבחר היה מצומצם ביותר. אם נוציא לרגע
מהמשוואה את שלל המכשירים הסיניים (וביניהם ה-OnePlus One או ה-Xiaomi
Note), הברירות שעמדו בפני מי שהיה מעוניין
בפאבלט ורצה להשקיע בו לכל היותר 2000 ש”ח היו מצומצמות מאוד וכללו את ה-Samsung Galaxy Grand 2 (בעל מסך 5.25 בלבד, כבר לא ממש פאבלט נכון
ל-2015), והתוספת החדשה מהשבועות האחרונים, ה-Zenfone 6
המפתיע לטובה של אסוס. אל הנישה המאוד מרווחת הזאת מצטרף בשבועות האחרונים ה-HTC Desire
820, מכשיר מהסדרה היותר עממית של HTC,
המתהדר במסך בגודל 5.5 אינטש, פאבלט לגיטימי לכל הדיעות.

HTC Desire 820 (צילום: גד גניר)

המסך של ה-Desire 820
לא נשמע מרגש במיוחד על הנייר. רזולוציית HD
על פני מסך בגודל 5.5 אינטש כבר מזמן לא מרשימה אף אחד, בפרט כאשר ישנם מכשירים
בשוק עם מסך בגודל זהה אך רזולוציה גבוהה פי 4, כדוגמת ה-LG G3.
ולמרות זאת, המסך של ה-Desire 820 מציג
תמונה מאוד איכותית ומצליח להרשים, בזכות בהירות גבוהה יחסית וזויות צפיה רחבות.
באופן משונה, תמונות הרקע שגרמו לו להראות טוב יותר בעיני, היו דווקא אלו בשחור לבן,
אם כי מדובר ככל הנראה בעניין של העדפה אישית.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire Eye

מאת
מי אתם,
חובבי הסלפי, ואיך ייתכן שיצרניות הסלולר מוכנות ללכת כל כך רחוק על מנת לשפר את
חויית הצילום הזאת, ולספק את היצר הנרקיסיסטי שלכם? שני מכשירים שבדקתי בתקופה
האחרונה, ה-Samsung Galaxy Note 4 וה-HuaweiAscend P7 כללו יכולת לצילום סלפי פנורמי, ומצלמות
קדמיות מצוינות, אך לאחרונה הגיע אליי מכשיר שגורם לשני אלו, לפחות בהיבט הספציפי
של צילומי סלפי, להחוויר. אני מדבר כמובן על ה-Desire Eye,
המכשיר החדש ביותר של HTC שעשה עלייה בשבועות האחרונים לישראל, ומיועד
לכם, האנשים שהבעיה העיקרית בחייהם היא שהצילומים העצמיים שלהם אינם איכותיים
מספיק.

HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

אל מצלמת
הסלפי נגיע אח”כ. בסופו של דבר, עדיין מדובר בסמארטפון, ובמקרה של ה-Desire Eye
מדובר בסמארטפון עם מפרט מרשים, למרות השיוך לסדרה הזולה יותר של HTC,
סדרת Desire. למען האמת, במבט על המפרט בלבד, אין ממש
הבדלים בינו לבין מכשיר הדגל של HTC נכון
להיום, ה-HTC One (M8). מה
זה אומר? מעבד Snapdragon 801 בעל
ארבע ליבות במהירות 2.3 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה, אחסון פנימי בנפח 16 גיגה, ואפשרות הרחבת זכרון באמצעות כרטיס Micro SD.
אפילו המעבד הגרפי נשאר כשהיה ב-M8, Adreno 330.
בשימוש יומיומי המפרט הזה מתורגם לפעולה זריזה ביותר, בדיוק כפי שזה היה ב-One (M8).
אפליקציות נפתחות במהירות והמכשיר משדר יציבות ויכולת להתמודד עם ריבוי משימות ללא
בעיה. למען האמת, מדובר באמת באחד המכשירים הכי מהירי תגובה שיצא לי להניח את ידיי
עליהם. אמרתי זאת בעבר על מכשירים של HTC
ואומר זאת שוב, Sense, הממשק הייחודי ש-HTC
מפתחת במשך שנים מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד, נראה מצוין ומספק כאן חויית שימוש
נוחה ולא מכביד על המכשיר כפי שזה היה בגרסאות הראשונות שלו. המסך של ה-Desire Eye
בגודל 5.2 אינטש, ברזולוציה של 1920 על 1080 פיקסלים מציג תמונה איכותית ביותר,
בהיר, חד ומתפקד לא רע גם בחוץ באור יום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC One Mini 2

מאת
שוק מכשירי המיני סבל מאז ומעולם
מתדמית בעייתית. יצרניות רבות נוהגות אמנם לכנות את המכשירים האלו בשמות הדגמים
המובילים כדי להרויח כמה לקוחות שיתרשמו מהייחוס המשפחתי שלהם, אולם
תוספת ה-mini, או ה-Lite,
או כל כינוי דיאטטי אחר נמצאים שם כדי לציין שמדובר בדגם חלש ומוקטן יותר של מכשיר
הדגל של אותה יצרנית. הנציג העדכני ביותר של HTC לסוג זה של מכשירים הוא ה-HTC One Mini 2 אשר החל ממש בשבועות האחרונים להימכר באופן רשמי בישראל.

HTC One Mini 2 (צילום: גד גניר)


מבחינת מפרט, ה-HTC One
Mini 2 מכיל מעבד חלש יחסית, Snapdragon
400 של קוואלקום, בעל ארבע ליבות במהירות 1.2
גיגהרץ, וזכרון RAM בנפח של 1 גיגהרץ בלבד. הקונפיגורציה הזאת
מציבה אותו בשורה אחת עם מכשירים לא מלהיבים במיוחד  נכון להיום כמו ה-Galaxy S3
Mini, Moto G,
ואפילו ה-Desire 610 אותו
בדקתי כאן לפני מספר חודשים, וגם מכשיר ה-HTC One Mini
הראשון. רוצים עוד קנה מידה? המעבד, Snapdragon 400 הוא
אותו מעבד הנמצא בתוך כמעט כל שעון חכם שהוכרז השנה ב-IFA
(וגם לפניה): ה-Asus Zenwatch, Samsung
Gear S, LG G Watch R,
LG G Watch
ו-Samsung Gear Live. האם נוח לכם לחשוב על כך שהמעבד בטלפון
החדש שקניתם הוא אותו מעבד הנמצא בשימוש בשעונים חכמים? ובכן, מההתנסות שהיתה לי עם ה-HTC One
Mini 2, אני יכול להרגיע אתכם. הוא עובד, ואפילו
מצוין. כמובן, יש פה ושם מקומות בהם הוא מגמגם, בעיקר באנימציות. הגלילה במסך
האפשרויות, ובאפליקציות כדוגמת פייסבוק אינה חלקה מספיק לטעמי, אם כי לא מדובר
במשהו שלא ניתן להתרגל אליו. שלא יהיו לכם אשליות. ה-HTC One
Mini 2 לא מספק את תחושת הזריזות של ה-One (M8),
אך הוא מאפשר שימוש נוח וזורם. מכשירי אנדרואיד עם זכרון RAM
בנפח של 1 גיגהבייט הם עולם הולך ונעלם. עם זאת, ה-HTC One
Mini 2 מנצל את נפח הזכרון הזה באופן יעיל, ולא
נתקלתי בקריסות או סגירות פתאומיות של אפליקציות שהשארתי פתוחות ברקע. ניתן לזקוף
זאת לטובת ממשק ה-Sense המעולה שהולך והופך לקליל ומהיר יותר ממכשיר
למכשיר ש-HTC משיקה, וניתן לזקוף זאת גם לזכותה של הגרסא
העדכנית יחסית של אנדרואיד שהמכשיר הזה מריץ, גרסא 4.4 קיטקאט, שעתידה ככל הנראה
גם להיות מוחלפת לגרסא 5 במכשיר זה.

להמשך קריאה

על אלו לא ניתן לסלוח: מפגעים סלולריים

מאת
הבלוג הזה
איפשר לי במהלך השנה האחרונה לפגוש מספר רב של סמארטפונים. כנודניק מוסמך, אספתי בתקופה
הזאת מספר תופעות קטנות ומרגיזות שחזרו על עצמן, תופעות שבחלקן פוסלות מבחינתי את
המכשירים ובחלקן אין ברירה אלא לנסות ולהמשיך לחיות איתן בשלום קר. מאחר ואוטוטו
מתחיל יום כיפור, אחסוך לכם את ההקדמות המיותרות. קבלו אותם, המפגעים הסלולרים
שאין עליהם מחילה:
כשכל
הכפתורים נמצאים בצד אחד

Nokia Lumia 925, נוקיה היא עבריינית קבועה בתחום מיקום כל הכפתורים הצד אחד של המכשיר (צילום: גד גניר)

קטונתי
מלהתווכח עם מומחי הנדסת האנוש של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם. אם הם בטוחים
שלרכז את כל הכפתורים בצד אחד של הסמארטפונים שלהם זו החלטה הכי נכונה ארגונומית,
מי אני שאגיד אחרת? ובכן, אני משתמש. משתמש שמדי פעם רוצה להניח את הטלפון על
תושבת ברכב, כזאת שמחבקת את הטלפון משני צידיו. כאשר ממקמים את הכפתורים לאורך כל
הצד, התושבת הזאת לוחצת על הכפתורים, מנמיכה לי את הווליום, מפעילה את המצלמה,
וכו’. לחילופין, אני יכול להפחית קצת את לחץ האחיזה של התושבת ולהתפלל שהסמארטפון
בשווי כמה אלפי שקלים לא יעוף עליי בעצירה פתאומית, מעבר על פס האטה או חלילה
תאונה.

חיווי
הודעה קולית

חיווי תא קולי בין שלל חיוויים אחרים שדווקא כן ניתן להעלים בקלות (צילומסך: גד גניר)

אין לי ספק
שאת המפגע הסלולרי הזה ברא השטן בכבודו ובעצמו. מי מכם שלא התעצל (אני דווקא כן
מתעצל, וחבל) לבטל דרך חברת הסלולר את התא הקולי כנראה שלא מכיר את זה, אבל מדובר
בתופעה בקנה מידה של מחלת מין שלא ניתן להיפטר ממנה. לאמהות, שליחים ופקידות
בקופות חולים יש מנהג מרושע וארור להשאיר הודעות קוליות. חברת הסלולר מעדכנת את
בעל המכשיר כי ממתינה לו הודעה כזאת באמצעות חיווי. כבעל אנדרואיד, החיווי מופיע
לי בוילון ההתראות. מה כל כך מפריע בחיווי הזה? ובכן, לא ניתן להעלים אותו כמו כל
חיווי אחר. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להתקשר לתא הקולי, לשמוע את השליח אומר לך
“היי גד, אתה לא עונה ולי ואתה לא נמצא איפה שקבענו, להניח לך את המכשיר
בקבלה? אה, הנה אתה…”, ללחוץ על מספר כלשהו למחיקה, ואז ורק אז, החיווי
הארור יימחק. המכשיר הראשון בהיסטוריה שהצלחתי למחוק בו את החיווי של ההודעה
הקולית מבלי לבזבז את הזמן של להקשיב להודעה, היה ה-Huawei P7,
אך גם שם לא היתה תחושת ניצחון גדולה במיוחד. כשאיתחלתי יום אחד את המכשיר, החיווי
חזר. ניצחתי בקרב, אך לא במלחמה. הוא ישאר שם עד שאעשה את מה שאני באמת צריך
לעשות, לבטל את התא הקולי.

להמשך קריאה