HTC

6 שנים להשקת ה-G1, סמארטפון האנדרואיד הראשון

מאת
בתוך הרעש הגדול של שיא המכירות החדש
שקבעה אפל בהשקת האייפון 6, מעטים שמו לב לכך שאתמול, ה-23/9 היה יום השנה השישי
להשקתו של מכשיר האנדרואיד הראשון בעולם, ה-T-Mobile
G1 (שנודע גם בשם HTC Dream).
ההשקה הזאת באה קצת יותר משנה לאחר השקת האייפון הראשון, ושלושה חודשים בדיוק אחרי
השקת ה-iPhone 3G.
המכשיר הזה סימן את תחילתו של מאבק אדיר בין אפל לגוגל, מאבק שהוכרע באופן ברור
ע”י אחד הצדדים. איזה צד? תלוי את מי שואלים, אבל עוד יותר חשוב, את מה
מגדירים כניצחון.
לפני שנדון בסוגיה הזאת, בואו ננסה
לחזור 6 שנים אחורה, ולנסות לקלוט מהי החומרה שיכולנו לרכוש במיטב כספנו באותה
תקופה. ה-G1 היה מצויד במעבד בעל ליבה אחת כמובן,
במהירות של חצי גיגהרץ, וזכרון RAM בנפח
צנוע של 192 מגה. נפח האכסון הפנימי שלו עמד על 256 מגה, אך ניתן היה להרחבה
במאצעות כרטיס זכרון. המסך שלו היה בגודל 3.2 אינטש והציג רזולוציה מביכה
בסטנדרטים של ימינו: 320  על
480 פיקסלים. המתחרה אגב מבית אפל הציג נתונים טיפה פחות מרשימים: מעבד במהירות
412 מגהרץ, זכרון RAM בנפח 128 מגה, מה שנתן את האות לחובבי
אנדרואיד רבים להתחיל את מלחמת ההשמצות כנגד האייפונים לדורותיהם, אשר מגיעים
באופן קבוע עם מפרט חלש יותר ממכשירי אנדרואיד מקבילים.

T-Mobile G1 (צילום: pahndroid.com)


מפרט לחוד וביצועים לחוד. ה-G1
הריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 1.6. בגרסא זו, אנדרואיד לא יכולה היתה להחשב
כמתחרה רצינית בהתמודדות מול האייפון, מסיבות רבות כמו אי תמיכה במחוות של מספר
אצבעות, סנכרון בעייתי מול חלק משרתי הדואר האלקטרוני, אך הבעיה המרכזית היתה בעיה
שבוודאי משפיעה לרעה על מכירותיה של מיקרוסופט בימינו. כאשר הוכרז האייפון 3G,
הוכרזה יחד איתו חנות האפליקציות של אפל. כבר עם הקמתה, הציעה חנות האפליקציות של
אפל מבחר רב הרבה יותר של אפליקציות מזה של גוגל בזמן השקת ה-G1.
בעוד הביקורות עליו לא היו חד משמעיות, המכירות שלו היו רחוקות מלהרשים, לפחות את
מי שחשב כי הוא יוכל לפגוע במכירות האייפון. ה-G1
המיליון נמכר בארה”ב באפריל 2009, יותר מחצי שנה לאחר ההכרזה עליו. לשם
השוואה, ה-iPhone 3G
המיליון נמכר בסופ”ש הראשון של ההשקה שלו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 610

מאת
מטבע
הדברים, מכשירי High End
תופסים את כל הכותרות כאשר יצרניות סלולר מכריזות על ליין חדש של טלפונים סלולריים במקרה של
של סדרת מכשירי הדיזייר, סדרה שהיתה פעם סדרת ה-High End
של HTC והיום מצטיינת בעיקר בתור סדרת כל המכשירים שאינם שייכים לסדרת ה- Oneהיוקרתית, כל השקה היא השקה מינורית
וצנועה. כך גם היתה ההשקה של ה-Desire 610 וה-Desire 310,
שני מכשירים זולים יחסית לשאר הקטלוג של HTC,
וגם צנועים מבחינת מפרט טכני. ה-Desire 610 אותו קיבלתי לבדיקה הוא החזק יותר מבין השניים וגם מעט יקר יותר, אך למחיר עצמו נגיע אח”כ.

HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מתחת למכסה המנוע תמצאו את ערכת השבבים Snapdragon 400 של קוואלקום, יחד עם מעבד בעל ארבע ליבות הפועלות במהירות 1.2 גיגהרץ.  את ערכת השבבים הזאת ניתן למצוא גם ב-Samsung Galaxy S4 Mini הותיק בשוק, וב-Motorola Moto G, אחת הבחירות הפופולריות בחו”ל למכשירי Value for Money.  זכרון ה-RAM צנוע ומגיע בנפח של 1 גיגה בלבד, וכך גם נפח האחסון הפנימי בנפח 8 גיגה (אך ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון חיצוני). בתפעול יומיומי, הדיזייר 610 מתפקד מצוין. ייתכן והדבר קשור לכך שהוא מריץ גרסא מתקדמת יחסית של מערכת ההפעלה אנדרואיד, גרסא 4.4.2 קיט קאט, אשר אמורה להיתמך גם במכשירים בעלי נפח זכרון RAM של 512 מגה בייט בלבד. המקומות היחידים בהם המפרט הצנוע בכל זאת נותן את אותותיו הם במעבר בין אפליקציות פתוחות. ל-HTC יש טכניקה שבה בחזרה לאפליקציה מסויימת, המסך מציג תמונה מטושטשת של המסך האחרון שבו השארתם את האפליקציה, במקום מסך שחור לחלוטין. נתקלתי בעניין הזה עוד בימי ה-HTC One X שלי, וזה היה נראה כמו טריק בעיצוב ממשקי משתמש שנועד לגרום לך להרגיש שהמעבר לאפליקציה היה מהיר, אבל כל עוד היא לא עלתה, לא ניתן באמת להשתמש בה. חשוב להדגיש שזו תופעה שאורכת כחצי שנייה עד שנייה, אבל זה מורגש. למעט עניין זה, לא חשתי באיטיות כלשהי במכשיר, והוא תיפקד מעולה רוב הזמן. פרט חשוב שמתחיל להיות רלוונטי ממש בימים אלו: הדיזייר 610 תומך ברשת ה-LTE של פרטנר וככל הנראה רשתות דור רביעי של מפעילות אחרות, כולל המפעילות הוירטואליות המשויכות אליהן (אני ניסיתי זאת עם המפעילה 012)

לוגו רשת הדור הרביעי – HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון HTC One M8

מאת
לא תאמינו,
אבל על ה-HTC One M8, אחד
ממכשירי האנדרואיד המדוברים ביותר כיום, נאלצתי לוותר בפעם הראשונה שהציעו לי לקבל
אותו לבדיקה. מעבר לעובדה שההצעה באה יום-יומיים לפני שבתי השניה בקעה אל העולם,
נתקלתי איתו בבעיה לוגיסטית. מסתבר ש-HTC
החליטה להצטרף למועדון העילאי והמתנשא של היצרניות המעדיפות לעשות שימוש בנאנו
סים, מה שחייב אותי לרכוש כזה, יחד עם סט מתאמים למיקרו סים, שיאפשרו לי לחזור לאחר הפוסט הזה למכשיר הקבוע שלי. בנוסף, על העבר האפל
שלי עם HTC כבר סיפרתי לכם, כך שניתן להבין שנקודת
הפתיחה שלי עם ספינת הדגל הנוכחית של החברה הטייואנית לא היתה אופטימית במיוחד.
HTC One M8 (צילום, גד גניר)

ואז קיבלתי אותו אליי למשרד. אנסה לנסח זאת בצורה רצינית ושקולה, בניגוד לתגובה שלי בפועל כשפתחתי את האריזה (קולות דקים וגבוהים מאוד של התלהבות): זה הטלפון היפה ביותר שאי פעם יצא לי להניח עליו את ידיי, כולל כל דגמי
האייפון לדורותיהם. כמו קודמו, גם ה-One M8 עשוי
ממתכת (אך בשונה ממנו, הפעם היא בגימור מוברש) ונראה פשוט יפיפה. למעט אפל ו-HTC,
יצרניות אחרות לא אוהבות לעשות שימוש בחומרים מתכתיים במכשירים שלהן. סמסונג חוטפת
על כך את רוב הביקורת, אך גם סוני, LG ומוטורולה
משיקות בעיקר מכשירים העשוים סוגים שונים של פלסטיק. הסיבה לכך לא נעוצה אך ורק
במחיר, כי אם גם בבעיות שגוף מתכתי עלול ליצור, בעיקר בעיות קליטה, כפי שקרה לאפל
בהשקת האייפון 4.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי HTC Desire 500

מאת
בעודנו ממתינים
לבואה של ספינת הדגל החדשה של HTC, ה-One החדש, נציגתה של החברה הטייואנית בישראל, Touchgroup, מתחילה לייבא את ה-Desire 500. הדיזייר החדש רחוק מלהרשים את מי שמחפשים את יורשו של ה-One, אך הוא בהחלט טלפון מסקרן, שבמהלך התקופה שבילה אצלי משך לא מעט
תשומת לב.
HTC Desire 500 (צילום: יח”צ)
אז למה מלכתחילה
ביקשתי לקבל את הטלפון הזה לבדיקה? בעיקר מסיבות היסטוריות. מכשיר האנדרואיד
הראשון שיצא לי להניח את ידיי עליו היה ה-HTC Magic (בתקופה שבה סגדתי ל-iPhone 2G שהיה ברשותי), שהותקנה עליו גרסת
אנדרואיד שכלל את ממשק ה-Sense של החברה. לראשונה מזה תקופה ארוכה, נתקלתי במכשיר טלפון
אנדרואידי שנתן חויית שימוש שניתן להגדירה כנוחה לשימוש, ומעוצבת באופן אטרקטיבי.
הפעם הבאה שפגשתי במכשיר אנדרואיד היתה בערך שנה לאחר מכן, כאשר ניתנה לי ההזדמנות
להשתמש במשך יומיים וחצי במכשיר הדגל של HTC ה-Desire. כאן כבר לא היתה השוואה לאייפון
שלי. התאהבתי לחלוטין וידעתי שיבוא יום ומכשיר כזה יהיה שלי. כמקובל בעולם
החפיצים, מושא התשוקה שלי (בדיחת קרש על שם המכשיר, לא נורא אם לא הבנתם) התחלף עם
הזמן, וכשניתנה לי ההזדמנות לקבל מהעבודה מכשיר אנדרואיד, בחרתי דווקא ב-Samsung Galaxy S שבדיוק יצא לשוק באותה תקופה,
וגרם אפילו לזוהרו של הדיזייר להתעמעם קצת.

ב-HTC כל כך התלהבו מהשם המטופש Desire, שהחליטו לשמר אותו. עם זאת,
במהלך השנים החליטו להעביר את השם הזה לסדרת מכשירי הלואו אנד, ומכשירי רמת הבינים
של החברה. כך נוצר מצב שלצד ספינות הדגל שזכו לשמות מביכים אפילו יותר ה-Incredible S (אנשי השיווק ב-HTC, ניסיתם לקרוא את השם הזה בקול רם?) , ה-Sensation וה-One X, הקפידה HTC להמשיך להשיק מכשירים פשוטים וזולים יותר בסדרת ה-Desire.

להמשך קריאה