סיפורם של האייפונים שהוכרזו בספטמבר האחרון מתחיל באוקטובר של שנה שעברה: האיחוד האירופי חתם על צו שמורה לכל יצרניות האלקטרוניקה, ביניהן יצרניות סמארטפונים, טאבלטים ובשלב מאוחר יותר גם מחשבים ניידים, לאמץ את חיבור ה-USB Type C כשקע הטעינה של המכשירים שלהן. הנפגעת העיקרית מהמהלך היתה אפל: בטאבלטים שלה היא אמנם עברה זה מכבר לחיבורי USB Type C, אך בסמארטפונים התעקשה לדבוק עדיין בחיבור הקנייני שלה, וההחלטה אילצה אותה להיפרד ממנו אם ברצונה להמשיך למכור סמארטפונים ואוזניות באיחוד האירופי. הדבר האחרון שאפל רצתה הוא שההשקה הזאת תעמוד בסימן האילוץ הזה. הניסיון לחדש ולהלהיב בקטגוריה לא הופך לקל יותר משנה לשנה והשאלה המתבקשת היא האם לאייפונים החדשים (ובייחוד לדגמי ה-Pro מהם רף הציפיות גבוה יותר), יש את מה שצריך כדי למנוע מחיבור ה-USB C להפוך לבשורות הגדולות ביותר של ההשקה הזאת.
![]() |
| Apple iPhone 15 Pro (צילום: גד גניר) |
המכשיר שהגיע אליי לבדיקה הוא iPhone 15 Pro. בהתאם לגישה שהונהגה בשנה שעברה, דגמי ה-Pro מקבלים את ערכת השבבים המתקדמת ביותר של אפל, בעוד דגמי ה-iPhone הרגילים מסתפקים במעבדי השנה שעברה. לפיכך, iPhone 15 Pro ו-iPhone 15 Pro Max הם המכשירים הראשונים של אפל שמתבססים על A17 Pro אשר כמאמר הקלישאה השחוקה של אפל הם “המעבדים המהירים ביותר אי פעם בסמארטפון”. העובדה שמדובר בקלישאה לא הופכת את זה להגזמה: המעבדים של אפל באופן מסורתי מציגים מהירות עיבוד גבוהה יותר בפער ניכר ממעבדים מקבילים של יצרניות כמו מדיהטק וקוואלקום ולפי מבחני ביצועים מסתמן שהמגמה הזאת נמשכת גם השנה. A17 Pro מתבסס על תהליך הייצור של 3 ננומטר של TSMC, שכמו בכל דור מעבדים חדש מביא איתו שדרוג במהירות וביעילות לצד הקטנה פיזית בממדים. למשווי הטרנזיסטורים שביניכם, המעבר לתהליך הייצור החדש הביא לגידול משמעותי במספר הטרנזיסטורים ב-A17 Pro שכולל כעת 19 מיליארד, בעוד A16 Bionic כלל “רק” 16 מיליארד. מספר לא הליבות לא השתנה וגם הסידור הבסיסי נשאר כמו ב-A16 Bionic, אבל מהירות הליבות שודרגה: ב-A17 Pro ישנן שתי ליבות ביצועים במהירות שעון של 3.78 גיגהרץ (לעומת 3.46 בשנה שעברה), ועוד ארבע ליבות יעילות במהירות שעון מקסימלית של 2.11 גיגהרץ (לעומת 2.02 גיגהרץ).



Anonymous
מצויין!תודה,אביב
Anonymous
המיקרופון נקרא מדונה, לא בום
Anonymous
סקירה נפלאה!תודה,אביב