Apple

כזה ניסיתי: Apple iPhone SE 2022

מאת

באמצע מרץ השנה הציגה אפל את iPhone SE 2022, הדור השלישי לסדרת המכשירים המוזלים שלה. לכאורה, זו תקופה נהדרת מבחינתה של אפל להציג מכשיר מוזל חדש: ההשפעות הכלכליות של הקורונה עדיין כאן, יותר ויותר צרכנים מבינים שהם לא יכולים להרשות לעצמם מכשירי דגל שמחירם ממשיך להאמיר, ומכשיר מוזל מודרני יכול היה להפוך ללהיט מכירות. הבעיה שבמקרה של המכשיר הזה, זה לא נראה בינתיים כאילו זה הולך לקרות.

iPhone SE 2022 (צילום: גד גניר)

קודמיו, ה-iPhone SE וה-iPhone SE 2020 נמכרו דווקא יפה. לעומתם, לפחות לפי דיווח של Nikkei, עולה כי לאחר כחודש וחצי בשוק, אפל החליטה לחתוך את כמות מכשירי ה-iPhone SE 2022 שתייצר בכ-20%. הסיבות האפשריות לתחזית הקודרת של אפל בנוגע למכשיר הזה מגוונות: המלחמה באוקראינה, הסגרים בסין, וגם סיבות שקשורות יותר לקונספט עצמו. זה לא המכשיר שאנשים יקימו בשבילו אוהלים מחוץ לחנויות אפל, והעובדה שהקטלוג של אפל מגוון יותר מבעבר ומציע כיום גם מכשירי Mini, יוצר קניבליזציה מסוימת במכירות. תהא הסיבה אשר תהא, המכשיר כאן וזמין לרכישה. האם הלקוחות האדישים צודקים או שהם מפספסים משהו?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone 13 Pro Max

מאת

אמונות טפלות לא אמורות להכתיב מדיניות אצל יצרניות סמארטפונים, אבל נסו להיזכר בפעם האחרונה שנתקלתם במכשיר ששמו מכיל את המספר “13”. במציאות של מגיפה כלל עולמית שמסרבת להעלם, עם משבר באספקת שבבים, בחרה אפל לדבוק במספור הדגמים שלה ולהשיק השנה את סדרת המכשירים שבאה אחרי 12, כי עם כל הכבוד לגורל ולמזל, לקטלוג חוקים משלו. אני קיבלתי לבדיקה לאחרונה את iPhone 13 Pro Max, הדגם היקר, הגדול, והמתקדם בסדרה.

Apple iPhone 13 Pro Max (צילום: גד גניר)


כל מכשירי סדרה 13 מצוידים במעבד החדש שאפל תכננה בעצמה, A15 Bionic. המעבד שנבנה בארכיטקטורת 5 ננו מטר, ומכיל 15 מיליון טרנזיסטורים, מהיר יותר, לטענת אפל, בכ-50% לעומת מעבדים מתחרים בשוק. המעבד הזה משודך לזכרון RAM בנפח 6 גיגה, ואחסון (שכרגיל, אינו ניתן להרחבה) בנפח 128 גיגה, 256, 512, ואפילו 1 טרה. קשה לי לקבוע בכמה הוא באמת מהיר יותר ממכשירים מתחרים אבל כצפוי, הוא מהיר מאוד ויציב כסלע: משחקים נטענים במהירות נאה, והכל, באופן לא מפתיע כשמדובר באייפון, עובד מעולה בלי גמגומים ובלי תקלות. איפה כן יש הפתעות? בצריכת החשמל של המכשיר, אבל לזה אגיע אח”כ. כמו קודמו, גם ה-iPhone 13 Pro Max תומך ברשתות דור חמש והתמיכה עצמה כבר פעילה במקומות בהן פרוסות אנטנות של הרשת.

כזה ניסיתי: Apple AirTag

מאת

מדי פעם, כשאני מקבל חפיצים לבדיקה, עולה מצד הסובבים אותי השאלה הקרימינלית: “ומה יקרה אם נניח תאבד את זה?”. אחרי כמעט שמונה שנים של כתיבת בלוג ביקורות, אני שמח לדווח שעדיין לא עלה אצלי הצורך לברר מה התשובה לשאלה הזאת. במקרה של Apple AirTag מדובר בשאלה קריטית מתמיד כי זה בדיוק מה שהוא נועד למנוע.

Apple AirTag (צילום: אפל)


הקונספט עצמו של אביזר שמוצמד לחפצים אישיים ונועד למנוע את אובדנם אינו חדש. גם לפני ארבע שנים כשבדקתי את Bravo TrackR, היה מדובר בקטגוריה עם פז”מ אבל הם מעולם לא תפסו בקרב ההמונים. האם אפל תעשה לשוק הזה את מה שעשתה לפני 13 שנה לשוק הסמארטפונים?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone 12 mini

מאת

בהעדר חידוש טכנולוגי מסעיר, המכשיר שתפס את מירב תשומת הלב בהשקת האייפונים החדשים של אפל באוקטובר האחרון, היה דווקא האייפון הזול והקטן ביותר מבין אלו שהוכרזו: iPhone 12 mini. הגודל הוא לא הסיבה היחידה שהמכשיר עורר כל כך עניין: אפל כבר השיקה השנה מכשיר קומפקטי, ה-iPhone SE 2020 עם מסך אפילו קטן יותר מזה של ה-iPhone 12 mini. אז מה כל כך מרגש בו? אולי הבחירה של אפל להפיח חיים הפעם בקונספט אקזוטי שבשנים האחרונות נזנח: סמארטפונים קומפקטיים ברמת מכשיר דגל.


iPhone 12 mini (צילום: גד גניר)



מבחינת מפרט טכני אין הבדל בינו לבין ה-iPhone 12 הסטנדרטי: אותו מעבד A14 Bionic (שניתן למצוא גם ב-iPhone 12 Pro וב-iPhone 12 Pro Max), זכרון RAM באותו נפח של 4 גיגה, ואותן תצורות אחסון: 64, 128 או 256 גיגה. בדומה לשאר בני משפחת iPhone 12, גם המיני תומך תיאורטית ברשתות דור חמישי, אבל ייקח קצת זמן עד שתראו את הלוגו של הרשת החדשה בשורת הסטטוס, בין אם בגלל שאפל וסמסונג טרם הסדירו את רישוי המכשירים שלהם בישראל לעבודה ברשתות החדשות ובין אם בגלל שפריסת רשת דור חמש בישראל עדיין רק בתחילתה. מלבד זה, כצפוי, מדובר במכשיר מהיר מאוד, שבשימוש יומיומי שגרתי קשה מאוד להבדיל בהבדלים בינו לבין ה-iPhone 12 Pro. מערכת ההפעלה iOS 14 רצה נהדר על החומרה הזאת ומציעה לראשונה ווידג’טים שניתן למקם על המסך הראשי בין קיצורי הדרך לאפליקציות, וספריית אפליקציות, מסך המציגה את כל האפליקציות במקום אחד, כשהן מסודרות בקטגוריות לפי נושאים.

כזה ניסיתי: Apple iPhone 12 Pro

מאת

בראשית היה אייפון. הסמארטפון הראשון של אפל, עם שני נפחי אחסון אמנם, אבל בסופו של דבר דגם אחד לכולם, בניגוד מוחלט לקטלוג הענף של יצרניות סלולר אחרות שמנסות לקלוע למגוון טעמים ותקציבים. מבחינה שיווקית, בדיעבד, זה היה צעד חכם לבניית המותג: אפל היא לא יצרנית סמארטפונים, היא מייצרת את ה-iPhone בה”א הידיעה. סמארטפון יחיד במינו שאם רוצים להפוך אותו למוצר נחשק, אין מקום להסחות דעת, גם לא של אפל עצמה. שש שנים דגלה אפל בפילוסופיה הזאת עד שהחלה להתנסות באסטרטגיות חדשות: ב-2013 חשפה לצד הדגם העיקרי שלה ה-5S גם דגם מוזל בשם 5C, שנה לאחר מכן הציגה מכשיר בגודל סטנדרטי וגרסה מוגדלת (iPhone 6 ו-iPhone 6 Max). מאז, כל שנה היא עורכת שינויים סמנטיים בתמהיל הדגמים החדשים שהיא משיקה, והשנה התמהיל הזה כלל לא פחות מחמישה מכשירים שונים: באפריל השיקה את iPhone SE 2020, ולפני כשלושה שבועות את משפחת ה-iPhone 12: דגם הבסיס (iPhone 12), דגם מוקטן (iPhone 12 Mini), דגם מתקדם יותר (ה-iPhone 12 Pro) וגרסה מוגדלת שלו (iPhone 12 Pro Max).


iPhone 12 Pro (צילום: גד גניר)

אליי הגיע ה-iPhone 12 Pro באדיבותה של המפיצה הרשמית בישראל iStore. כמו שאר המכשירים החדשים של אפל, הוא נראה כמו הומאז’ לאייפון 5, המכשיר האחרון שסטיב ג’ובס היה מעורב בעיצובו: מלבן אחיד עם שוליים מחודדים ופינות מעוגלות. זה לא הדבר הכי נעים לאחיזה אבל נוטף סטייל שאף מסך עם שוליים קמורים של מכשיר דגל אנדרואידי  לא יצליחו לשחזר. דגמי ה-Pro מתהדרים בגימור קצת יותר יוקרתי: גב המכשיר נראה כאילו הוא מכוסה זכוכית אטומה, גימור ייחודי שנראה מעולה וחשוב מכך לא מתמלא בטביעות אצבעות. מעבר לכך, מסגרת המכשיר עשויה בדגמי ה-Pro מפלדת אל חלד, בשונה מ-iPhone 12, שבו המסגרת עשויה אלומיניום. 200 דולר מבדילים בין ה-iPhone 12 ל-iPhone 12 Pro בחו”ל, ולאפל היה חשוב לתת למי שקנה את הדגם היקר יותר את התחושה שקל להבחין בכך. זכוכית המסך זהה בכל הדגמים. מדובר בזכוכית מסוג חדש – זכוכית קרמית שלטענת אפל עמידה פי 4 יותר מזכוכיות מסך של מכשירים אחרים. מודה – לא התאפשר לי להעמיד במבחן את הטענה הזאת, אבל מבחני ריסוק שעלו לרשת בימים האחרונים מראים שהמכשיר אולי אינו עמיד בכל נפילה מכל גובה (יש הבדל מהותי בין העמידות של גב המכשיר לחזית שלו), אבל בהחלט מציג שיפור לעומת דורות קודמים.


כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

מאת

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו”פטורים” שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש”ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple iPhone SE 2020

מאת

במרץ 2016 השיקה אפל מכשיר חדש וחריג: iPhone SE. על שום מה חריג? המכשיר החדש נראה זהה לחלוטין ל-iPhone 5S שהושק שלוש שנים לפני כן, אבל הקרביים שלו היו עדכניים וזהים למעשה לאלו של דגמי ה-iPhone 6S שהיוו את חוד החנית של קטלוג המכשירים של אפל באותה שנה. הודות למחיר זול יחסית (במונחי אפל), הפך המכשיר להצלחה מסחרית וכמעט כל השקה חדשה של אפל בשנים האחרונות לוותה בתקוות מצד רבים, לראות בה גם את המכשיר הבא בסדרה. הקורונה לא רק הרגה רבע מיליון בני אדם בעולם, היא גם ביטלה את כל אירועי ההשקה החגיגיים. זאת הסיבה שבבוקר בהיר אחד באמצע אפריל, ה- iPhone SE 2020  שכה חיכו לו, צץ לו ככה סתם באתר אפל, וזכה לקבלת פנים בדמות הודעה צנועה לעיתונות במקום התשואות הרגילות באודיטוריום סטיב ג’ובס במטה החברה בקופרטינו.


Apple iPhone SE 2020 (צילום: גד גניר)


ה-iPhone SE 2020 משחזר באופן מדויק את הנוסחה שאפל השתמשה בה בדור הקודם של ה-SE: לוקחים עיצוב בן שלוש שנים, שותלים בו את המעבד הכי חזק של החברה, וראו זה פלא: מכשיר חדש. ההבדל הפעם הוא במה שקרה מסביב. בשלוש שנים שחלפו מאז הוצג העיצוב הזה ב-iPhone 8, תעשיית הסלולר שקדה על הגדלת המסכים וצמצום המסגרות סביבם, קוראי טביעות אצבעות נדדו אל גב המכשיר, חזרו לחזית ושולבו במסך עצמו (או שהוחלפו בזיהוי פנים תלת ממדי, במקרה של אפל) ומגרעת שהופיעה לפתע בחלקו העליון של המסך. iPhone SE 2020 מתעלם מכל התמורות העיצוביות והשימושיות האלו ומתהדר במסגרות עבות מעל ומתחת למסך בגודל 4.7 אינטש, וקורא טביעות אצבעות עגול, בחזית, במסגרת המסך התחתונה, כאילו השנה היא 2017.

כאלו ניסיתי: Apple AirPods Pro

מאת
אם אתם חיים בתחושה שכולם מסתובבים עם AirPods באזניים אז התחושה הזאת בהחלט מגובה במספרים: לפי דוח של חברת Strategy Analytics, בשנה שעברה שלטה אפל ב-50% ממכירות אזניות True Wireless ברחבי העולם, כשכל שאר היצרניות משתרכות הרחק מאחור. תתפלאו, אבל הדוח הזה מציג נתון שערורייתי אפילו יותר: בשנת 2019, השנה שבה קטגוריית האזניות הזאת רשמה גידול של 200%, אפל נהנתה מ-71% מכל ההכנסות בקטגוריה. רגע לפני ש-2019 המוצלחת מבחינתה הסתיימה, הציגה אפל דגם חדש ומתקדם של האזניות האלחוטיות שלה, את ה-AirPods Pro.

Apple AirPods Pro (צילום: גד גניר)


ה-AirPods Pro נוטשות את ראשי ה-EarPods האופייניים לאזניות החברה מאז 2012, ועוברות לתצורה הקונבנציולית (פחות או יותר) של אזניות In- Ear, עם ראשי סיליקון. למעשה, אפל דילגה עד כה על התצורה הזאת, וזו הפעם הראשונה שהיא משיקה אזניות עם ראשי סיליקון שנכנסים לתוך האוזן (לפני ה-EarPods, האזניות של אפל הגיעו בתצורה שכבר כמעט לא רואים כיום, EarBuds, אזניות In-Ear, אבל עם ראשים שטוחים שיושבים בפתחה תעלת האוזן). מה גרם לאפל לעשות זאת? כנראה ההבנה שראשי EarPods נכשלים בצורה מוחלטת בחסימת רעשים מהסביבה. מעבר לכך, ללא אטימה ראויה אין גם באסים, מה שמשפיע מאוד לרעה על איכות השמע. המבנה החדש אכן טוב יותר מהבחינה הזאת ומספק בידוד רעשים פאסיבי עדיף בהרבה על פני הדגמים הקודמים. עם זאת, השינוי הזה פוגע באחד האלמנטים שהפכו את ה-AirPods לכה פופולריות, המיידיות: ה-AirPods הרגילות הפכו לכלי עבודה יעיל משום שקל נורא לשלוף אותן מקייס הטעינה ולמקם אותן בתוך האוזן במהירות. אין צורך לדחוף אותן בכוח או לעשות פעולות מורכבות וממושכות כדי למקם אותן כהלכה בתוך האוזן, הן לא היו אוטמות אותה, הן לא היו מתקבעות בתוכה בצורה מאובטחת במיוחד, אבל היה נורא קל וזריז להכניס ולהוציא אותן מהאזניים. במסגרת הרצון של אפל לשפר משמעותית את האטימה ואת איכות השמע, ה-AirPods הפכו למעט מורכבות יותר לשימוש מהבחינה הזאת.

להמשך קריאה

כזה סיכמתי: כיצד השתנתה הדרך בה אנחנו צורכים מדיה בעשור האחרון

מאת
לאחר הפיאסקו של שנה שעברה, השנה החלטתי שזה לא יקרה שוב. סיכום שנת 2018 שלי בספוטיפיי נראה נורמלי ברובו, אבל בעקבות חיפוש מקרי שעשיתי של שיר מסוים, והעובדה שבחרתי לשמוע קאבר שלהקת בנים מסויימת עשתה לו, איכשהו אותה להקת בנים הסתננה לרשימת הלהקות ששמעתי הכי הרבה באותה שנה. אז אפשר להתווכח לא מעט על האמינות והדיוק של הסיכום הזה, אבל תמיד אפשר להיזהר יותר. כך יצא שבמהלך 2019 עשיתי כל שיכולתי כדי להגיע לשלב ה”תעודות של ספוטיפיי” (מסתבר שזה השם הלא רשמי המקובל לתופעה הזאת) עם כמה שפחות פאדיחות, כדי שהפעם אוכל באמת לשקול לשתף את התעודה שלי בפייסבוק. לא בחלתי באמצעים: נלחמתי בסקרנות שלי לגבי קאברים של שירים שאני אוהב, עשיתי דיאטת Guilty Pleasures ואם נוצר צורך להשמיע לבנות שירים שאינם קולעים לטעמי (כן, כאילו שאסתכן בכך שהפסקול של לשבור את הקרח 2 ייכנס לתעודה שלי), התחמקתי מכך בכל דרך אפשרית וכשלא היתה ברירה העדפתי לשדל את אשתי להשתמש בחשבון הספוטיפיי שלה כדי לנגן אותם.


Spotify (צילום: גד גניר)



בואו נתעלם לרגע מהשאלה הלגיטימית לחלוטין “למה לכל הרוחות אתה מייחס חשיבות כזאת פתולוגית לעניין הכל כך לא עקרוני הזה”, וננסה למצוא פתרון פרקטי לרצון הלא רציונלי לשמור על התעודה מספוטיפיי נטולת בושות: אין לי רצון לעבור לאפליקציית מוזיקה אחרת כרגע ולשלם דמי מנוי נוספים רק בשביל זה ויוטיוב אינו פתרון נוח כי הוא דורש להשאיר את האפליקציה פתוחה על המסך. אפשר גם לחזור למקורות ולהוריד את השירים המדוברים אל המכשיר, ולהאזין להם דרך אפליקציית המוזיקה המובנית, בלי שאף אחד מנהל רישום כדי שבסוף השנה אבל ריבונו של עולם אנחנו בסוף שנת 2019, מי מוריד שירים בעולם של שירותי סטרימינג של מוזיקה?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple Watch Series 4 עם eSIM

מאת
אם פעם, החסם העיקרי לאימוץ טכנולוגיות ומוצרים חדשים היה הקושי וחוסר הכדאיות ביבוא אישי, הרי שבשנים האחרונות מלאכת הזמנת המוצרים מחו”ל הפכה לפשוטה ומשתלמת יותר. המעצור היחיד שנותר הוא תמיכת התשתיות בישראל, כמו במקרה של מכשירים עם eSIM ומפעילות הסלולר שלא הזדרזו לתמוך בטכנולוגיה. ביוני האחרון, אחרי תקופה ארוכה של בדיקות והתאמות, פלאפון היתה הראשונה להכריז על השקת שעונים חכמים עם תמיכה ב- eSIM, כשאליה הצטרפה מספר ימים לאחר מכן גם פרטנר.



Apple Watch Series 4. המסך מתפקד נהדר גם באור יום (צילום: גד גניר)
ה-eSIM, למי שטרם יצא להכיר מקרוב, הוא רכיב המוטבע (ה-e ב-eSIM מייצגת את המלה Embedded) בתוך טאבלטים, שעונים חכמים ומוצרים אחרים המסוגלים להתחבר לאינטרנט, ומאפשר את החיבור הזה באמצעות קישורית סלולרית. ההבדל בין eSIM ל-SIM רגיל הוא ש-eSIM יכול לשמש אתכם בחיבור לכל רשת שתבחרו, וגם לעבור בין רשתות, בכפוף כמובן לתמיכתן בטכנולוגיה. הקלות היחסית שבה ניתן לעבור בין רשתות, בלי צורך בהמתנה לשליח שימסור לכם כרטיס SIM (ובינתיים להפעיל את מחלקת שימור הלקוחות של החברה הננטשת) היא ככל הנראה הסיבה בגללה המפעילות לא הזדרזו במיוחד לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אבל בסופו של דבר כשהבינו איך בכל זאת ניתן להרויח מהסיפור, החלו בפלאפון להציע את Apple Watch Series 4 עם eSIM ללקוחותיה, עם הבטחה ששעונים חכמים נוספים, כאלו שגם ציבור משתמשי האנדרואיד בישראל יוכלו להנות מהם, יגיעו בהמשך.

להמשך קריאה