כזה סיכמתי: כיצד השתנתה הדרך בה אנחנו צורכים מדיה בעשור האחרון

לאחר הפיאסקו של שנה שעברה, השנה החלטתי שזה לא יקרה שוב. סיכום שנת 2018 שלי בספוטיפיי נראה נורמלי ברובו, אבל בעקבות חיפוש מקרי שעשיתי של שיר מסוים, והעובדה שבחרתי לשמוע קאבר שלהקת בנים מסויימת עשתה לו, איכשהו אותה להקת בנים הסתננה לרשימת הלהקות ששמעתי הכי הרבה באותה שנה. אז אפשר להתווכח לא מעט על האמינות והדיוק של הסיכום הזה, אבל תמיד אפשר להיזהר יותר. כך יצא שבמהלך 2019 עשיתי כל שיכולתי כדי להגיע לשלב ה”תעודות של ספוטיפיי” (מסתבר שזה השם הלא רשמי המקובל לתופעה הזאת) עם כמה שפחות פאדיחות, כדי שהפעם אוכל באמת לשקול לשתף את התעודה שלי בפייסבוק. לא בחלתי באמצעים: נלחמתי בסקרנות שלי לגבי קאברים של שירים שאני אוהב, עשיתי דיאטת Guilty Pleasures ואם נוצר צורך להשמיע לבנות שירים שאינם קולעים לטעמי (כן, כאילו שאסתכן בכך שהפסקול של לשבור את הקרח 2 ייכנס לתעודה שלי), התחמקתי מכך בכל דרך אפשרית וכשלא היתה ברירה העדפתי לשדל את אשתי להשתמש בחשבון הספוטיפיי שלה כדי לנגן אותם.


Spotify (צילום: גד גניר)



בואו נתעלם לרגע מהשאלה הלגיטימית לחלוטין “למה לכל הרוחות אתה מייחס חשיבות כזאת פתולוגית לעניין הכל כך לא עקרוני הזה”, וננסה למצוא פתרון פרקטי לרצון הלא רציונלי לשמור על התעודה מספוטיפיי נטולת בושות: אין לי רצון לעבור לאפליקציית מוזיקה אחרת כרגע ולשלם דמי מנוי נוספים רק בשביל זה ויוטיוב אינו פתרון נוח כי הוא דורש להשאיר את האפליקציה פתוחה על המסך. אפשר גם לחזור למקורות ולהוריד את השירים המדוברים אל המכשיר, ולהאזין להם דרך אפליקציית המוזיקה המובנית, בלי שאף אחד מנהל רישום כדי שבסוף השנה אבל ריבונו של עולם אנחנו בסוף שנת 2019, מי מוריד שירים בעולם של שירותי סטרימינג של מוזיקה?

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: DEEZER

חידה: איך קוראים לשירות מוזיקה שבתחילת שנות ה-2000 הציע למשתמשים גישה חופשית לעשרות אלפי קבצי מוזיקה, צבר פופולריות, הסתבך עם גורמים בתעשיית המוזיקה, נסגר ונפתח מחדש במתכונת חדשה ולגיטימית? אם התשובה שלכם היא “נאפסטר, ברור, הרי זו בטח לא שאלה מתחכמת שהפאנצ’ שלה הוא שיש עוד שירות מוזיקה שהתחיל ככה”, אז אתם טועים. שירות המוזיקה DEEZER שהשיק לפני כחודשיים את פעילותו הרשמית גם בישראל, התחיל את דרכו כשירות בשם Blogmusik ובניגוד לנאפסטר, התבסס על הזרמה של שירים, ולא על הורדה שלהם. היזם שעמד מאחוריו, בחור צרפתי יהודי בן 23 בשם דניאל מהרלי לא טרח להתעסק בזוטות כמו זכויות יוצרים, ואכן בתוך זמן קצר נסגר Blogmusik לאחר איומי תביעה מצד SACEM, המקבילה הצרפתית של אקו”ם.         

Deezer (צילום: יח”צ)
חודשים ספורים לאחר מכן, הגיע דניאל להסכמות עם סוכנות SACEM ופתח מחדש את השירות, הפעם באופן לגיטימי ואפילו עם שם חדש. נכון להיום, השירות עצמו זמין לשימוש ב-185 מדינות על רחבי הגלובוס, ועושים בו שימוש כ-12 מיליון משתמשים. טכנית, השירות עצמו היה זמין בישראל גם לפני ההשקה הרשמית, אך כלל מעט מאוד אם בכלל מוזיקה ישראלית. על מנת להציע תכנים המותאמים לקהל הישראלי חברה DEEZER למדיה לב גרופ, חברה מייצגת אמנים בארץ ובחו”ל. עם ההשקה בארץ נרשמתי לשירות והעברתי אליו את האחריות הכבדה של להזרים מוזיקה אל אזניי, אחריות שהיתה עד כה מוטלת על לא אחרת מאשר Apple Music.

להמשך קריאה