House Of Marley

כאלו השויתי: אזניות True Wireless 2020

מאת

בתוך שש שנים, הפכו אזניות True Wireless מקמפיין מימון המונים מוצלח לאזניות בתצורה חדשה  של חברה אנונימית משבדיה, למיינסטרים של התחום. זה לא הלך חלק לכולן: ב-2016, סמסונג היתה הראשונה מבין היצרניות הגדולות להכנס לקטגוריה החדשה, והציגה אזניות משלה שלא רק שהיו ללא חוטים, הן התיימרו לעקוב אחר הפעילות הספורטיבית שלכם ולמדוד את הדופק שלכם. ה-IconX היו למעשה מקטגוריה שנקראה גם Hearables, שהעדר החוטים אינו בהכרח השוס העיקרי בה, כי אם החיישנים שהן מכילות. התוצאה היתה מוצר שלא הצטיין ממש בשום תחום והחזיר אותה, כמו גם יצרניות אחרות, אל שולחנות השרטוט בדרך אל הדורות הבאים שהיו פחות יומרניים אבל יותר שימושיים. כניסתה של אפל אל שוק אזניות ה-True Wireless, מספר חודשים אחרי סמסונג, סימנה כבר את הפיכת הקטגוריה ממשהו איזוטרי לנחלת הכלל. כולם רצו להסתובב עם המוטות הלבנים המוזרים של אפל שיוצאים מהאזניים, ומעבר להיותן הצהרה אופנתית, הן היו פשוט מוצר מלוטש יותר שהצליח להתגבר על מחלות הילדות האופייניות לאזניות מהסוג הזה: זמן סוללה קצר והפרעות בחיבור לטלפון.


כל האזניות בהשוואה (צילום: גד גניר)


אזניות ה-True Wireless של 2020 נפרדו מחזון ה-Hearables. הן ממוקדות אמנם בשימוש בעיקר להאזנה למוזיקה (או פודקאסטים) ולשיחות טלפון, אבל מציעות פינוקים: היקרות יותר מגיעות עם תכונות כמו טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי, הגברת רעשי רקע (כשדווקא רוצים כן לשמוע מה קורה סביבכם), אפליקציות מתקדמות ועוד. עם זאת, היה לי חשוב להכניס להשוואה אזניות זולות ופשוטות יותר כדי לראות האם הפערים באיכות אכן מצדיקים את ההפרשים במחירים, כאשר האזניות היקרות ביותר בהשוואה עולות כמעט פי 6 מהזולות ביותר.


האזניות בתוך הקייסים שלהן (צילום: גד גניר)


הקוראים הקבועים יתפלאו לראות כאן משהו שאני לא נוהג לעשות בו שימוש ביום יום, ציונים, עם מספרים והכל. אי אפשר לערוך השוואה בלי לנקוב בציונים ספציפיים. יחד עם זאת, הציונים לא בהכרח מספרים את כל הסיפור, והמנצחות בהשוואה אינן בהכרח בעלות הממוצע הפשוט של כל הסעיפים יחד. אל תוך הבחירה במנצחות שוקללו מחיר האזניות, וכמו גם חויית השימוש הכללית בהן. חויית השימוש כוללת בתוכה את משקלים שונים לכל סעיף, כמו גם דברים שאינם בהכרח ניתנים לשקלול כמו איכות הגימור של האזניות, סוג חיבור הטעינה, ו”פטורים” שונים שקשורים לרמת הציפיות ברמת המחיר של האזניות (אי אפשר להוריד באמת ציון לאזניות ב-300 ש”ח שאינן כוללות מנגנון ביטול רעשים). מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שחשוב לי, לא בהכרח חשוב למשתמש כזה או אחר ולהיפך. חיבור טעינה מסוג MicroUSB  (ולא USB Type C) הוא תועבה בעיני באזניות בשנת 2020, אך טעינה אלחוטית מהווה מבחינתי פינוק שבהחלט ניתן לחיות בלעדיו. בסופו של דבר בחרתי שלוש מנצחות בהשוואה: זוג אחד שניצח בזכות תמורה מצויינת למחיר, זוג אחד שמנצח בעיקר בזכות איכות השמע, וזוג נוסף שמספק חויית שימוש (לפלח ספציפי באוכלוסיה) שכרגע אף זוג אחר לא יכול להתחרות בו.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: House of Marley Liberate Air

מאת
הרבה לפני שגרטה תונברג הפכה את המלחמה בהתחממות הגלובלית לאופנתית כל כך, רוהאן מארלי, בנו היזם של המוזיקאי בוב מארלי, כבר זיהה את הטרנד והרויח ממנו כסף. ב-2012 הציג מותג אזניות משלו שנשען על שני נושאים עיקריים: הראשון מן הסתם הוא הייחוס המשפחתי – מוזיקלי שלו, אבל השני הוא הקיימות וההגנה על הסביבה. מרגע הצגת האזניות הראשונות של House of Marley, החברה הקפידה לשלב בכל מוצריה חומרים טבעיים, ממוחזרים וכאלו הניתנים למחזור. מעבר לכך, לפני שנתיים הכריזו על כך שיתרמו כספים לנטיעתם של כ-75,000 עצים ברחבי העולם, בשיתוף פעולה עם ארגון One Tree Planted. כעת, מנסה החברה את מזלה לראשונה בשוק אזניות ה-True Wireless עם ה-Liberate Air שממשיכות את הקו הידידותי לסביבה.



במבוק, במבוק בכל מקום (צילום: גד גניר)
ה-House of Marley משלבות בתוכן חלקים מאלומיניום ממוחזר ומעץ במבוק. לטענת House of Marley העץ לא נמצא שם רק בשביל היופי, כי אם נועד לסייע לאקוסטיקה. הקייס עצמו משלב בין פלסטיק ממוחזר לבד Rewind. התוצאה הסופית מאוד מרשימה ובניגוד למוצרים קודמים של החברה נראה שמאוד השתדלו ליצור מראה מכובד ויוקרתי ואכן הצליח להם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: House of Marley No Bounds

מאת
העובדה שאמנים מוצאים בשוק מוצרי האודיו סוג של השלמת הכנסה אינה חדשה לאף אחד. הדוגמה המוכרת (והמצליחה) ביותר היא של ד”ר דרה ומותג Beats, אם כי ישנם עוד אמנים שהחליטו לנסות את מזלם בתחום: 50 סנט עם SMS Audio, וויל איי אם שפלש לתחום האזניות אחרי ניסיונות עם חפיצים אחרים, וגם Ludacris שהשיק מותג אזניות משלו בשם SOUL. במקרה של House Of Marley הבינו אנשי החברה ששימוש בלבד שם המשפחה של בוב מארלי עשוי להראות כמו זלזול באינטליגנציה של הרוכשים הפונטציאלים (בין היתר כי בניגוד לאמנים אחרים שהשיקו קו מוצרי אודיו משל עצמם, בוב מארלי עצמו מעולם לא שמע על מוצרי החברה הנושאת את שמו) ועל כן החליטו להדביק למותג ערכי קיימות ושמירה על הסביבה. התוצאה היא רמקולים ואזניות הבנויים מחומרים טבעיים, מתחדשים, קלים למחזור וידידותיים לסביבה. ב-Chant Sport שבדקתי לפני שנתיים וחצי היתה זו תערובת של פלסטיק ממוחזר ממנה היה עשוי גוף הרמקול. הפעם, הרמקול האלחוטי החדש של החברה, ה-No Bounds מגיע עם תחתית עשויה שעם.

House of Marley No Bounds הפוך, כדי שתוכלו להתפעל מתחתית השעם שלו (צילום: גד גניר)

די מוזר לראות חברה המשווקת רמקולים ואזניות, משקיעה כל כך מעט בהסברים על טכנולוגיית האודיו שלה, וכל כך הרבה בחומרים מהם עשויים הרמקולים שלה, וכמה הם ידידותיים לסביבה. אם תשימו לרגע בצד את העובדה שרמקולים אלחוטיים הם מפגע סביבתי שבמקומות מסוימים תקבלו קנסות על שימוש בהם, שימוש בשעם, לפי מה שאומרים אנשי House Of Marley, נשמע באמת כמו בחירה מעניינת: הוא שוקל מעט, הוא עמיד למכות, מים ובקטריות, מסייע לאקוסטיקה ואפילו מאפשר לרמקול לצוף. מעבר לכך וחשוב מכל, הוא מופק מקליפת גזעי עצי אלון בקילוף ידני, בתהליך שמאפשר התחדשות טבעית בלי לפגוע בסביבה או כריתה של עצים. אגב, גם הבד המכסה את הרמקול עצמו וגם הסיליקון והגומי המכסים את שקע הטעינה – ממוחזרים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: House Of Marley Chant Sport

מאת
בניגוד לאמנים אחרים המשתמשים בשמם כדי לקדם את מותגי האודיו שלהם, במקרה של House Of Marley מדובר באמן שאינו בין החיים. אם להיות
אפילו יותר קטנוניים, בוב מארלי החזיר את נשמתו לבורא למעלה מעשור לפני שהוקמה החברה שמתפארת בשמו ובמורשתו.
ובכל זאת, ההצדקה לשימוש בשם נובעת מכך שמקים החברה הוא לא אחר מאשר בנו של בוב מארלי,
רוהאן מארלי. עם כל הכבוד לייחוס המשפחתי של רואהן, הוא מעולם לא עסק במוזיקה. כיום,
עיסוקו העיקרי הוא  בתחום היזמות, כשמאחוריו
קריירת פוטבול מכובדת בארה”ב, ומותג קפה שמתהדר אף הוא בשם המשפחה המחייב מארלי.
את House Of Marley הוא הקים
לפני קצת יותר מ-4 שנים, והציג לראשונה קו של אזניות ששולבו בהן חומרים ממוחזרים, בכנס
CES באותה
שנה. מאז, התרחבה החברה למוצרי אודיו נוספים כמו רמקולים ביתיים ורמקולים ניידים, ביניהם
גם ה-Chant Sport שהגיע
אליי לבדיקה לפני מספר שבועות.
House Of Marley Chant Sport (צילום: גד גניר)


ב-House Of Marley טוענים
שה-Chant Sport הוא דגם
עדכני של רמקול Bluetooth אחר של
החברה, ה-Chant BT. הדגם החדש מציע עמידות במים שהדגם הקודם
לא התהדר בה ועוצמת שמע חזקה יותר. מערך הרמקולים של ה- House Of
Marley Chant כולל
שני דרייברים בקוטר 1.75 אינטש ובהספק של 4.5 וואט. בנוסף, הוא כולל שני רדיאטורים
פאסיביים (הסברתי על הרכיב הזה בפוסט שלי על ה-B&O H2
הנהדר) שאמורים לסייע בייצור באסים עמוקים יותר. זה כמובן לא עובד. הרמקולים
האלו מציעים באסים מאוד מאוד עדינים, בטח בהשוואה לרמקולים האחרונים שבדקתי כמו ה–H2,
ה-MEGABOOM, ואפילו
ה-BOOM2 שגם שם
הבאסים לא הרשימו במיוחד. עם זאת, בגודל הזה, וברמת המחיר הזאת, לא תקבלו באסים מרשימים
הרבה יותר אצל המתחרים. זה לא אומר שהשמע שה-Chant
Sport מייצר אינו איכותי. טווח הצלילים
הגבוה מדויק מאוד, מפורט והצליל באופן כללי פתוח ומדגיש טוב גם את טווח המיד. עוצמת
השמע המקסימלית גבוהה ובהחלט מרשימה ביחס לגודל הכללי שלו. 

להמשך קריאה