בלוטות’

כאלו ניסיתי: Sony WH-1000XM5

מאת

עם כל הכבוד ליצרניות אחרות, בשוק אוזניות ביטול רעשים סוני ו-Bose הן המזוהות ביותר עם הקטגוריה. Bose אמנם היתה זו שהפכה את ביטול הרעשים לתכונה כה פופולרית באוזניות הפונות לקהל הרחב, אבל סוני הדביקה את הפער במהירות: בשנת 2018 הציגה את MDR-1000X, הראשונות בסדרת אוזניות Over The Ear אלחוטיות בעלות מנגנון ביטול רעשים אקטיבי, אלטרנטיבה ל-QC35 של Bose שהוצגו שנה לפני כן ויושבות בדיוק באותה משבצת. אם הדור הראשון של סוני בקטגוריה הזאת עוד סבל מנחיתות מסוימת מול הדגם של Bose, הרי שמדור לדור של אוזניות בסדרה, הציגה סוני שיפור משמעותי, בעיקר בכל הקשור לביטול רעשים, ובשלב מסוים הפכו האוזניות שלה בעיני רבים לטובות בקטגוריה. לפני מספר שבועות הוצג הדור החמישי העונה לשם הלא ידידותי בעליל WH-1000XM5 ומביא איתו לראשונה שינוי משמעותי בעיצוב, לצד הבטחות לשיפורים גם באיכות הצליל ובביטול הרעשים.

Sony WH-1000XM5 (צילום: גד גניר)

השינוי בעיצוב הוא דרמטי. ארבעת הדורות שקדמו ל-WH-1000XM5 הציגו מראה כמעט זהה עם שינויים זעירים וכמעט בלתי מובחנים. בדור החדש העיצוב מודרני, חלק ונקי יותר וכולל מבנה קשת אחיד ורחב שלוחץ פחות על האוזניים של בעלי גולגולות גדולות. הקשת, שמרופדת כעת לכל אורכה, נפתחת באופן אחיד וללא שלבים וגם האוזניות עצמן והחיבור שלהן לקשת עברו שינוי עיצובי משמעותי. לטענת סוני, העיצוב החדש הוא לא לחלוטין מטעמי אסתטיקה. האוירודינמיקה המשופרת אמורה לסייע להן למנוע בצורה יעילה יותר רעשים של משבי רוח. מלבד האמור לעיל לגבי הקשת, העיצוב החדש לא שינה באופן מהותי את התחושה בשימוש באוזניות: הכריות רכות ונעימות למגע, האוזניות לא כבדות במיוחד (250 גרם, 4 גרם בלבד פחות מהדור הקודם ו12 גרם בלבד יותר מהמתחרות הישירות, Bose QC45), ונוחות סה”כ בשימוש ממושך.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Edifier W820NB

מאת

אחרי שהותירה בי רושם כה עז עם ה-NeoBuds, טבעי היה שאסתקרן לגבי מוצרים אחרים של יצרנית האודיו הסינית הותיקה Edifier. כעת מגיע תורן של W820NB, אוזניות Over The Ear ביטול הרעשים מדרג הביניים של החברה. אלו ככל הנראה האוזניות הזולות ביותר מסוג זה שיצא לי לבדוק עד כה, ועל הנייר הן מתהדרות גם בזמן סוללה ארוך במיוחד ואפילו תמיכה בתקן Hi-Res Audio. איך כל זה עובד באוזניות שעולות פחות מ-250 ש”ח?

Edifier W820NB (צילום: גד גניר)

ניכר שאחד המקומות שחתכו בהם בהוצאות זה באריזה: כלפי חוץ היא אמנם מהודרת, אבל כאשר פותחים אותה מגלים את האוזניות עטופות בניילון פשוט, יושבות בתוך תבנית פלסטיק זולה, כשהאביזר היחיד המצורף הוא כבל USB-C ל-USB A. מה לגבי קייס או כבל אוזניות סטנדרטי? אין כאן כאלו. האוזניות עצמן הן כבר סיפור אחר לגמרי: העיצוב אמנם מאופק אבל נקי ורציני, הפלסטיקה איכותית והכל מורכב כהלכה. פתיחת הקשת, סיבוב האוזניות עצמן על ציריהן, הכל משדר אמינות מרשימה. גם כריות האוזניים והריפוד של הקשת רכים ונעימים מאוד למגע. W820NB קלות יחסית, לא לוחצות חזק מדי על האוזניים גם אצל בעלי גולגולות רחבות ואין בעיה לבלות איתן זמן רב על הראש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: +JBL Club Pro TWS

מאת

באוקטובר האחרון הכריזה JBL על שני דגמי אזניות TWS חדשים. היצרנית האמריקאית אינה חדשה בקטגוריה הזאת, אבל הדגם הבכיר מבין השניים, +JBL Club Pro מכוון גבוה, היכן שנמצאות אזניות כמו AirPods Pro ו-Momentum TW2, ומציע בין השאר את התכונה המהווה כרטיס כניסה למועדון הפרמיום של אזניות True Wireless: ביטול רעשים.


JBL Club Pro+ TWS (צילום: גד גניר)


כפי שמרמז שמן, יש כאן תמה של מועדונים. +Club Pro עוצבו, לטענת JBL, באופן שאמור להזכיר אזניות מקצועיות של אמנים אם כי אני לא ממש רואה את הדמיון. מדובר באזניות די ממוצעות במימדיהן ובמשקלן, נטולות סנפירי ייצוב, שמסתמכות על עיצובן כדי להשאר באזניים שלכן. הן נוחות למדי אבל אם אתם זקוקים לאזניות ספורט, אני יכול לחשוב על לא מעט אזניות אחרות שיתפסו בצורה אסרטיבית יותר בתוך האוזניים שלכם.


כאלו ניסיתי: Sennheiser Momentum TW2

מאת
מעטות האזניות שהרשיתי לעצמי להחמיא להן כפי שעשיתי במקרה של Momentum TW של סנהייזר. ולמרות הסאונד השמיימי, הן לא היו מושלמות, בעיקר בגלל מום מולד משמעותי: הסוללה של האזניות ושל הקייס שלהן היתה נפרקת מעצמה בתוך כשבוע, גם אם האזניות לא היו בשימוש. לפני כחודש וחצי הוכרז הדור החדש שלהן, Momentum TW 2. מן הסתם, סנהייזר לא יכולה היתה להסתפק רק בתיקון המום הזה או להתגאות בו, אז הדגם החדש מגיע עם שני שיפורים עיקריים שדווקא כן אפשר להשויץ בהם: חיי סוללה ארוכים יותר של האזניות עצמן, ובהתאם לטרנד הפופולרי של שנת 2019 באזניות True Wireless, גם מנגנון ביטול רעשים אקטיבי.


Sennheiser Momentum TW2 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL Charge 4

מאת
לפני שש שנים הציגה JBL רמקול אלחוטי בגודל בינוני מסדרה חדשה בשם Charge. השם הזה לא נבחר במקרה: הייחוד של הרמקול הזה היה היכולת לטעון את הסמארטפון שלכם תוך כדי שימוש, ועדיין להמשיך ולנגן לאורך זמן. איזה חידושים מסעירים יש ל-Chrage 4, הדגם העדכני ביותר בסדרה להציע, מלבד סוללה גדולה יותר? לא הרבה, אבל זה לא דבר רע בהכרח.
JBL Charge 4 (צילום: גד גניר)

ה-JBL Charge 4 מציג עיצוב אופייני לרמקולים של החברה: מדובר בגליל מנופח מעט במרכזו, עטוף בבד, כאשר בכל צד ישנו אלמנט רמקול שרוטט בזמן השמעת מוזיקה. הרמקול עצמו ממוגן בפני מים בתקן IPX7, מה שאומר שניתן תיאורטית להכניס אותו למים בעומק מקסימלי של מטר לפרק זמן של כחצי שעה. ומה קורה אם הרמקול ייפול לבריכה שאינה הבריכה של הפעוטות? אין צורך לדאוג. למרות שהוא שוקל כמעט קילו, הוא מסוגל לצוף לפרק זמן קצר מספיק כדי למשות אותו מהמים. בחלקו האחורי, מתחת למכסה מצויים החיבורים של הרמקול: שקע USB Type C לטעינה של הרמקול עצמו, שקע USB סטנדרטי לחיבור מוצרים אחרים לטעינה, ויציאת 3.5 מילימטר למי שרוצה לחבר את הרמקול קוית ולא באמצעות Bluetooth.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Audio-Technica ATH-M50xBT

מאת
יום אחד, אם אצליח למצוא את הזמן הפנוי לכך, אכתוב את הפוסט ״כאלו אתם חייבים לנסות: 100 החפיצים החשובים בהיסטוריה״. לצד האייפון, הווקמן והדייסון, ל-ATH-M50 של אודיו טכניקה יישמר שם מקום של כבוד. אזניות ה-Over The Ear האלו לא פרצו אמנם שום דרך ולא היו חדשניות בשום צורה, אבל זה לא הפריע להן להפוך למוצר הכי נמכר בהיסטוריה של יצרנית האודיו היפנית. העובדה שבאודיו טכניקה בכלל כיוונו אל השוק המקצועי ולאולפני הקלטות לא הפריעה להן להפוך ללהיט בקרב משתמשים פרטיים: 1.8 מיליון יחידות של האזניות האלו ושל ממשיכות דרכן, ATH M50x נמכרו ברחבי העולם מאז 2007 וממשיכות להימכר עד היום בזכות שילוב של איכות שמע מצויינת ותמורה עדיפה בהרבה למחיר ממה שהציעה המתחרה הגדולה בקטגוריה, Beats.



למרות הכיתוב על האזניות עצמן, אלו הן ATH-M50xBT (צילום: גד גניר)
לפני מספר חודשים החליטה החברה להשיק מהדורת בלוטות׳ של הדגם האיקוני, ATH-M50xBT. במבט ראשון קשה להבחין בהבדל בין הדגם האלחוטי לאלו שקדמו לו, למעט שורת כפתורים קטנה על דופן האזניה השמאלית. למעשה, על האזניות עצמן מופיע בכלל שם הדגם “ATH-M50x” בניכוי הסיומת “BT”, ואני בספק אם זה במקרה. הניחוש שלי הוא שבשלב התכנון של האזניות, המטרה לא היתה להציג דגם המשך, אלא לרכב על גל ההצלחה של הדגמים הראשונים ופשוט להציג את האזניות האלו כמהדורה עדכנית, שבמקרה הפכה לאלחוטית. הסיבה לכך להערכתי היא החשש באודיו טכניקה שהאזניות ייתפסו ע”י קהל היעד האליטיסטי שלהן כפחות איכותיות בגלל ביטול הכבל.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: ANKER Soundcore Liberty Air

מאת
היצרנית הסינית ANKER היא אנומליה מיתוגית בשוק האלקטרוניקה. לרוב, התדמית של מותג מסוים מוקרנת על כל קטלוג המוצרים שלו. זו אחת הסיבות שיצרניות לפעמים בונות לעצמן מותגי משנה, דרכם יוכלו לשווק מוצרים זולים ופשוטים יותר מבלי לפגוע במותג הראשי. אצל ANKER זה עובד אחרת: היא נחשבת יצרנית פרמיום בכל הקשור לסוללות ניידות וכבלים, ומוצריה מתומחרים בהתאם. מצד שני, הקטלוג שלה כולל גם אזניות ורמקולים אשר פונים דווקא למחפשי VFM מקסימלי (Value for Money). ה-Liberty Air, אזניות Truly Wireless הנושאות דמיון מסוים ל-AirPods של אפל הן התוספת האחרונה לקטלוג האזניות המגוון של החברה. רשת באג החלה לייבא אותן לישראל והן הגיעו אליי לאחרונה לבדיקה.



ANKER Soundcore Liberty Air (צילום: גד גניר)
נכון, יש בשוק חיקויים הרבה יותר בוטים של אזניות ה-Truly Wireless של אפל, אבל הצורה הכללית והפרופורציות שלהן הופכות את ה-ANKER Soundcore Liberty Air ל”תואמות AirPods” עבור עינים פחות מיומנות בזיהוי דגמי אזניות. הדמיון לאזניות של אפל הוא בעיקר בעובדה שאנקר בחרה בעיצוב הכולל מקלון קטן שיוצא ממרכז האזניה, בחירה עיצובית שרוב היצרניות האחרות (למעט אולי וואווי ו-RHA) נוטות להמנע ממנה. מקרוב יותר, ההבדלים מורגשים יותר: בניגוד לאפל, אנקר בחרה בתצורת In-Ear סטנדרטית עם מתאמי סיליקון לאוזן. האזניות מגיעות בצבע לבן, או כמו היחידה שבדקתי בשחור. הגימור כאן הוא שחור מבריק שנראה טוב במשך שניות בודדות לפני שמתכסה במריחות של טביעות אצבעות. האזניות עצמן יושבות טוב באוזן. הן לא כבדות מדי והצורה שלהן מאפשרת להכניס אותן בצורה נוחה לאזניים, ללכת איתן ואפילו לרוץ ריצות קצרות בעת הצורך בלי החשש שייפלו. למרות שהן עמידות בהתזות מים, הייתי מוותר על התענוג לרוץ עימן, בעיקר בגלל שהן אינן מצויידות בסנפירי ייצוב שמקבעים אותן באזניים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA TrueConnect

מאת

מנישה של אתרי מימון המונים בלבד, הפכו אזניות True Wireless בתוך פחות מ-4 שנים לטרנד שחברות אודיו כבר לא יכולות להתעלם ממנו. לאחר שנתיים שבהן כמעט כל יצרנית אזניות בשוק הציגה דגם נטול חוטים לחלוטין משלה, הגיע גם תורה של RHA: יצרנית האודיו האליטיסטית מסקוטלנד, שלפני קצת פחות משנתיים אפילו לא החזיקה אזניות אלחוטיות סטנדרטיות בקטלוג שלה, הבינה שאם אפילו יצרניות סיניות עלומות שם נכנסו לקטגוריה הזאת, לה אין ממש ברירה וגם היא חייבת להשיק אזניות שאין ביניהן חוט מקשר.



RHA TrueConnect (צילום: גד גניר)

אזניות ה-True Wirless הראשונות של RHA שזכו לשם TrueConnect אמנם לא מגיעות באריזה מרשימה כמו מוצרים קודמים של החברה, אבל מה שיש בתוך האריזה עדיין שומר על תחושת הפרמיום. האזניות עצמן עשויות מפלסטיק שחור רך איכותי, והעיצוב שלהן חלק ונטול נסיונות התחכמות. הקייס שאליהן האזהניות נכנסות בנוי ברובו גם מפלסטיק שחור רך, עם מעין מכסה מתכת מסתובב. הפלסטיק השחור הזה בהחלט נראה מרשים, הבעיה שהוא גם מגנט לטביעות אצבעות, וכך גם האזניות וגם הקייס נראים מטונפים בתוך זמן קצר של שימוש.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird X4

מאת

כמעט כל יצרנית אזניות גדולה ומוכרת בשוק נכנסה בשנתיים האחרונות אל קטגוריית אזניות ה-Truly Wireless. מטרנד הרפתקני של אתרי מימון המונים, האזניות הנפרדות הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות כמו B&O, Bose, Sony, JBL ורבות אחרות. ועדיין, יצרניות רבות ממשיכות להשיק דגמים חדשים בסדרות של אזניות בלוטות’ בתצורות סטנדרטיות. יש לכך כמה סיבות, כולן נובעות מהעובדה שאזניות Truly Wireless, עם כל הנוחות שמביא איתו ביטול הכבל המקשר, הן עדיין קונספט שנמצא בראשית דרכו, ועדיין סובל ממספר מחלות ילדות: הן יקרות יותר, מורכבות טכנולוגית (ובשל כך חשופות בחלק מהמקרים להפרעות בהאזנה), הסוללה שלהן מחזיקה פחות שעות וקל יותר לאבד אותן. במצב כזה, מה הפלא שג’ייבירד, יצרנית שמתמקדת אך ורק בייצור אזניות ספורט לא זונחת את התצורה הקלאסית ואת הסדרה שהפכה אותה לאחת מהיצרניות המוערכות בסגמנט הזה, גם לאחר שהשיקה אזניות Truly Wireless משלה? ה-X4 שהוכרזו לפני כחודשיים והגיעו בשבועות האחרונים לארץ, הן הדגם העדכני ביותר בסדרה X, הסדרה העיקרית והפופולרית ביותר של החברה. אין כאן מהפכה, אבל הן בהחלט מביאות איתן כמה שינויים קטנים וחשובים.

Jaybird X4 (צילום: גד גניר)

ה-X4 לא מפתיעות בתחום איכות השמע, וטוב שכך. הן נשמעות נהדר, כמו דגמים קודמים של החברה שבדקתי. הצליל מאוזן, עמוק, מדויק ומפורט מאוד, וממשיך את המוניטין המצוין שיש לחברה בהיבט הזה. הסוגיה היחידה שמפריעה כאן היא בדיליי מסוים שיש בשמע בצפייה בסרטוני וידאו. לעומת זאת, בהאזנה למוזיקה, אין לדיליי הזה משמעות. על אופי השמע ניתן לשלוט באמצעות האפליקציה של Jaybird, אחת האפליקציות הטובות מסוגה בקטגוריית האזניות: האפליקציה מציעה מגוון רחב מאוד של אקולייזרים מוגדרים מראש ומאפשרת שליטה ידנית באקולייזר אם נפשכם חשקה בכך. מעבר לזה, באפשרותכם לחבר את האפליקציה לחשבון הספוטיפיי שלכם ולהאזין למוזיקה מהחשבון שלכם דרכה, אם כי לא ברור לי מדוע תרצו לעשות זאת דווקא באופן הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: JBL GO 2

מאת
לפני קצת יותר משלוש שנים התנסיתי ב-JBL GO, הרמקול האלחוטי הזול ביותר בקטלוג של JBL, הקטן ביותר, ובאופן כללי, כזה שאינו מגיע עם יומרות גדולות. עוצמת השמע שלו היתה לא רעה ביחס למחיר, איכות הסאונד גם. הוא גם לא היה עמיד במים, אם כי באותה תקופה רמקולים עמידים למים היו מצרך נדיר יחסית. למעשה, למעט המחיר הזול, הוא הצטיין בעיקר בעובדה שהוא נכנס לנישה ספציפית מאוד: ה-GO היה רמקול אידיאלי לאנשים שלא סגורים על אם הם אכן זקוקים לרמקול אלחוטי או שלא, או לחילופין רוצים שיהיה בבית למקרה הצורך, אבל לא רוצים להשקיע יותר מדי, לא בכסף ולא בנדל”ן בכוורת בחדר העבודה. ה-GO 2, ממשיך דרכו של ה-GO הגיע אליי לפני מספר שבועות באמצעות היבואנית, רשת באג. המחיר נשאר זהה, 199 ש”ח. מה כן השתנה? לא הרבה, אבל זה לא בהכרח דבר רע.


JBL GO 2 (צילום: גד גניר)


ה-JBL GO 2 שומר על מימדים כמעט זהים לאלו של קודמו, משהו בסדר גודל של קופסת סיגריות, רק טיפה עבה יותר. את הפינות המחודדות החליפו פינות עגלגלות יותר אך העיצוב באופן כללי נשאר זהה ופשוט. גם כאן, הלוגו של JBL תופס את רוב שטח החזית ואת רוב גב הרמקול. אין משהו יוצא דופן או ייחודי בעיצוב של GO 2. בניגוד לרמקולים גליליים, כאן ברור מה הכיוון שממנו מגיע השמע ויש רק דרך אחת להציב אותו בצורה נכונה. בחלקו העליון נמצאים חמישה לחצנים: כפתור הדלקה וכיבוי, כפתור צימוד למכשירים חדשים, שני כפתורי שליטה על עוצמת השמע, וכפתור להפעלה ועצירה של המוזיקה. בצד, מתחת למכסה, נמצאים חיבור MicroUSB לטעינה, וחיבור 3.5 מ”מ למקרה שתרצו לחבר את הרמקול למכשיר שלא התברך בקישורית בלוטות’.

להמשך קריאה