בלוטות’

כזה ניסיתי: רמקול Jabra Solemate.

מאת

אם להיות כן, רמקולים ניידים אלחוטיים מעולם לא היו משהו שהלהיב אותי באיזשהו אופן. איכשהו, לא נוצרה סיטואציה שבה אמרתי לעצמי “וואו, עכשיו היה מתאים לי רמקול בלוטות”. ובכל זאת, כשהגיעה ההצעה לקבל את ה-Jabra Solemate החלטתי ללכת על זה, בעיקר בגלל הזכרונות הטובים שיש לי מאזניות Jabra REVO עליהן סיפרתי לכם כאן לפני מספר חודשים, … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Acer Iconia W700

מאת
שוק הטאבלטים
הוא שוק צעיר, אפילו במונחי עולם החפיצים התזזיתי של ימינו. תחשבו על זה, האייפד הראשון הושק לפני פחות מ-4 שנים, באפריל 2010. טאבלט האנדרואיד *האמיתי* (כזה
המריץ אנדרואיד 3.1, הגרסא הראשונה של מערכת ההפעלה שבאמת התאימה לטאבלטים) הראשון,
ה-Motorola Xoom, הושק כמעט שנה לאחר מכן (בסוף פברואר 2011) לפני קצת פחות מ-3
שנים. הכניסה של מיקרוסופט לעולם הטאבלטים הנוכחי (ואני מתעלם כאן מההתייחסות
למחשבים ניידים בעלי מסכי מגע רזיסטיבי, עם עט, סטיילוס, שהיו קיימים עוד לפני
2010), הגיעה רק בשנת 2012, עם השקתה של הגרסא הראשונה של Windows המיועדת למסכי מגע, Windows 8. מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-iOS לא רק צברו שליטה בתחום הטאבלטים
בזמן שמיקרוסופט פספסה את יריית הפתיחה של השוק הזה, שוק הטאבלטים במתכונתו החדשה
הכחיד לחלוטין את קטגוריית הנטבוקים, והחל לכרסם, בעצם לא לכרסם, לדפוק ביסים
רציניים, בשוק המחשבים הניידים שבדיוק התחיל לפרוח לקראת סוף העשור הראשון של המאה
ה-21.

Acer Iconia W700 (תמונה: אתר יצרן)

המציאות הזאת
יוצרת מצב שבו עולם ה-PC (עולם ה-PC = יצרניות מחשבים ניידים
ומיקרוסופט) נאבק כרגע כדי לשמור על הרלוונטיות שלו, ולהחזיר את כל אותם משתמשים שברחו
לעבר טאבלטים מבוססי אנדרואיד ואייפדים, חזרה הביתה אל לוח האריחים. כאמור,
מיקרוסופט הציגה לראשונה את החזון שלה לדרך שבה אנשים אמורים להשתמש בטאבלט בשנת
2012. יצרניות המחשבים מצידן מציגות מאז מגוון נרחב של מכשירים הנעים על הסקאלה
שבין טאבלט למחשב נייד (גם ברמת הצורה הכללית וגם ברמת המפרט) אשר מריצים את מערכת
ההפעלה הזאת, ואת אחותה החורגת והמוגבלת Windows RT, ומנסות בינתיים ללא הצלחה רבה, למצוא את הנוסחה שאכן תחזיר את הקונים אליהן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אזניות Jabra REVO Wireless

מאת
אחת
ההנאות הגדולות שלי מהבלוג הזה בתקופה האחרונה, היא האפשרות להניח את הידיים שלי
על חפיצים שאין שום סיכוי שאקנה, לרוב מטעמים כלכליים. ה-Jabra REVO Wireless הן
דוגמא מעולה לחפיץ כזה. Jabra למי מכם שלא מכיר, היא
אחת היצרניות הוותיקות בתחום פתרונות התקשורת בכלל, ובתחום מוצרי Bluetooth בפרט.
ההיסטוריה האישית שלי עם Jabra כוללת את אוזניות הבלוטות’ הסטריאופוניות הראשונות שלי, ה-BT620s , משדר בלוטות’ בעל חיבור 3.5 מ”מ
(אותו הזכרתי כאן) ואוזניית הבלוטות’ בה
אני משתמש ברכב, ה-Stone 2.

מבט כללי על ה-Jabra REVO Wireless (צילום: גד גניר)


ה-Jabra REVO Wireless הן
אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. הדבר הראשון שניתן להבחין לגבי ה-Jabra REVO Wireless זה
שהן נראות מעולה. יש בהן שילוב צבעים של שחור, אפור וכתום, והן נראות אלגנטיות,
אבל לא יותר מדי רציניות. הן פחות מצועצעות מרוב הדגמים של אוזניות Beats, אבל פחות “אולפניות” מה-Superlux שלי.
כמו ה-Philips SHB9001 וכמו כל אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות מודרניות אחרות, הן
מאפשרות שליטה על המעבר בין השירים, ועל עוצמת הווליום, ישירות מהאוזניות עצמן.
הטוויסט כאן הוא שכל השליטה על הדברים הנ”ל מתבצע ע”י מחוות מגע. כדי
להגביר אני מניע את האצבע בתנועה סיבובית על חלקה החיצוני של האוזניה הימנית. שיר
קדימה- שתי הקשות בחלקה החיצוני הקדמי של אותה אוזניה. שיר אחורה- שתי הקשות בחלקה
החיצוני האחורי. לרוב, אני מתעב התחכמויות עם מגע באביזרים שלי לטלפונים סלולריים,
אך כאן, לאחר חצי יום של שימוש זה הפך לטבעי מאוד ולמען האמת ממש חסר לי באוזניות
האישיות שלי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אוזניות בלוטות’ Philips SHB9001

מאת
תחום הסאונד הוא ללא ספק
אחד התחומים הנשלטים ע”י מותגים. למרות שבמקרים רבים התשובה לשאלה היכן
שומעים טוב יותר היא סובייקטיבית לגמרי, אנשים יעדיפו להיצמד למותגים מוכרים,
ובייחוד לכאלו שעשו לעצמם שם בתחום הסאונד (כתבתי על כך גם בפוסט על ה-Superlux HD330). פיליפס היא יצרן החולש על מגוון
מאוד רחב של תחומים, החל בציוד רפואי ובקבוקים לתינוקות, ועד לטלויזיות LED. כאן המקום לגילוי נאות: גם הטלויזיה וגם
מערכת הקולנוע הביתית היושבות אצלי בסלון, שתיהן נושאות את הלוגו של פיליפס. למרות מגוון המוצרים הרחב שהיא מייצרת ובכללם גם מוצרי אלקטרוניקה, פיליפס מעולם לא בלטה בתחום הסאונד בצורה מיוחדת. למען
האמת, מהתנסויות קצרות שהיו לי איתן בחנויות אלקטרוניקה, אוזניות פיליפס מעולם לא
השאירו עליי רושם יוצא דופן.

ואז נתקלתי יום בהיר אחד
בחברה לעבודה המשתמשת ב-Philips SHB9000. מאחר וטרם יצא לי להתנסות באוזניות בלוטות’ של פיליפס, הייתי
חייב לבקש ממנה לנסות להאזין קצת לאוזניות. כנראה שהיה שם שילוב של ציפיות מאוד
נמוכות, יחד עם העובדה שמדובר באוזניות מצויינות, בכל אופן, הופתעתי מאוד מאוד
לטובה, וידעתי שאני חייב להתנסות באוזניות מהסוג הזה לתקופה ארוכה יותר.

Philips SHB9001 (צילום: אתר יצרן)


אז קיבלתי לבדיקה דגם זהה
כמעט לחלוטין, ה-Philips SHB9001. אם להיות כנה, אין לי שמץ של מושג מה ההבדל בינן לבין ה-SHB9000. שמחתי לגלות שבעניין איכות השמע,
ה-9000 וה-9001 זהות, ושתיהן מפיקות סאונד מעולה. אבל לפני שאספר לכם עוד על
הסאונד, אגע קצת במה שמסביב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: שעון חכם Samsung Galaxy Gear

מאת
הפעם האחרונה שבה יכולתם
לראות שעון על היד שלי, היתה כנראה בתקופת הסדיר, לפני למעלה מ-10 שנים. מאז,
השימוש היחיד שלי בשעון הצטמצם בעיקר לימי בחינה באוניברסיטה, כך שהמטען הרגשי שיש
לי לאביזר הזה הוא די שלילי. התחליף אצלי לשעון, כמו אצל אנשים רבים אחרים הוא
הסמארטפון, שעל הדרך מחליף ברוב הזמן גם את המצלמה, ה-GPS, נגן המוזיקה, ועוד.

Samsung Galaxy Gear (צילום: גד גניר)

ולמרות זאת, הבאזז המטורף
שיצר הגלאקסי גיר, עורר אצלי את הרצון העז להתנסות בו, להבין על מה כולם מדברים,
והאם צריך את זה בכלל. פניתי אל סמסונג, והם מצידם ניאותו להשאיל לי את הגלאקסי גיר,
יחד עם הגלאקסי נוט 3, בדיוק כפי שהם מופיעים בשלטי החוצות.

להמשך קריאה

כאלו יש לי: Sony MW600

מאת
אחת הרכישות הראשונות
שביצעתי באיביי , כמה מפתיע, היתה אוזניות בלוטות’ (Jabra BT620s, למי שמתעניין). באותה תקופה
עדיין הסתובבתי עם טלפון מדגם נוקיה N73, שזה עתה קיבל עדכון למערכת ההפעלה (הנוראית) שלו, שהוסיף לו
תמיכה ב-A2DP, פרופיל שמע סטריאו בבלוטות’. בגדול, אלו היו אוזניות מצויינות,
נוחות וקלות על האוזניים, ואיכות השמע בהן היתה מפתיעה לטובה, ביחס לעובדה שמדובר
באחד הדגמים הראשונים בשוק של מוצר מסוג זה. יחד עם זאת, הן לא היו אמינות במיוחד:
בחיבור ל-N73 (וגם בחיבור למתאם בלוטות’ שעליו כתבתי כאן) נתקלתי בניתוקים
ובשינויי קצב, כך שלעיתים המוזיקה נשמעה דרך האוזניות מהירה מדי או איטית מדי, עד
שהתייצבה לאחר כמה שניות. שנה לאחר הקנייה של האוזניות, כאשר התייאשתי סופית מה-N73, וקניתי אייפון, הפסקתי להשתמש
באוזניות האלו מאחר והאייפון הראשון עדיין לא תמך בפרופיל A2DP (דבר שהשתנה הודות לפאצ’ שהתקנתי
על המכשיר מאוחר יותר).

השנים חלפו, ואיתן גם
מקורות השמע אותם ניסיתי לשמוע באמצעות האוזניות. חיברתי אותן ל-iPhone 3GS, סמסונג גלאקסי אס1, 2, ולעוד כמה
מכשירים ששכחתי בדרך. בכל פעם התוצאה היתה זהה, ההפרעות ושינויי הקצב היו שם,
והפכו את ההאזנה בהן למייאשת. כאשר הגעתי לאיביי, זו היתה הפעם הראשונה שבה ניסיתי
לחבר אותן ל-HTC One X. בשלב הזה זה נראה היה כאילו הן הגיעו לסוף דרכן. הניתוקים הפכו
להיות תכופים הרבה יותר ופשוט לא ניתן היה להאזין בהן בצורה סבירה למוזיקה. ואז התחילו החיפושים אחר
אוזניות מחליפות. החיפושים לא נמשכו הרבה זמן, והובילו די במהירות אל Sony MW600. 


קצת קשה לי לקרוא להן
אוזניות. החלק העיקרי כאן הוא למעשה מקלט בלוטות’, מכוסה בכפתורים, שיש לו כניסת
3.5 מ”מ. בתוך האריזה מגיעות גם אוזניות In-Ear של סוני, עם כבל קצרצר (סוני לא
תכננה שתשתמשו באוזניות האלו באופן חוטי קונבנציונלי, ובצדק), ומטען קיר, עם חיבור
MicroUSB (יחי הסטנדרט!).

להמשך קריאה

כזאת יש לי: מקלדת לנקסוס 7

מאת
הסיפור של המקלדת הזאת מתחיל מהיום בו בחרתי למכור את ה-Asus Transformer TF-101
הישן שלי, ולקנות במקומו טאבלט נקסוס 7. לטובת קוראינו שלא מצויים בעולם הטאבלטים
אספר בקצרה: ה-Asus Transformer TF-101 היה מיוחד מכמה בחינות, הוא היה
מראשוני הטאבלטים שהריצו את גרסא 3 של אנדרואיד, גרסת אנדרואיד שהותאמה במיוחד לשימוש
על טאבלטים. היה לו מסך משובח, הוא היה בנוי מחומרים איכותיים אבל הייחוד העיקרי שלו
לעומת טאבלטים אחרים בשוק היתה ללא ספק תחנת העגינה שלו, שהיא למעשה מקלדת לכל
דבר, והאמת שגם נוחה למדי. מלבד השימוש כמקלדת, תחנת העגינה הטעינה את הסוללה של
הטאבלט והוסיפה לו שתי כניסות USB.

ולמרות הנוחות בשימוש בטאבלט הזה כמו מחשב נייד קטן, כשהייתי שולף אותו מתחנת
העגינה, הייתי נשאר בידיי עם טאבלט גדול מדי לשימוש נוח (10.1 אינטש, אחד הגדלים
הסטנדרטיים לטאבלטים המריצים אנדרואיד) וגם כבד. בנוסף, התקופה הזאת הפסיק ה-Asus
Transformer TF-101 לקבל
עדכונים למערכת ההפעלה, והתחיל לגמגם ולקרטע. הנקסוס 7 הוא טאבלט מבית אסוס אף
הוא, עם הבדל קטן ומשמעותי- הוא מיוצר עפ”י מפרט שגוגל קבעה, ומריץ גרסא
“נקייה” של אנדרואיד. מכשירי נקסוס מקבלים את עדכוני התוכנה שלהם ישירות
מגוגל, ולכן בכל השקה של גרסת אנדרואיד חדשה, הנקסוס 7 יקבל עדכון, בלי שיצטרך
לעבור תהליך התאמה לאפליקציות השונות שהיצרן התקין מראש. 


אז מכרתי את ה-Asus Transformer TF-101, ויום לאחר מכן קניתי את הנקסוס
7. יומיים לאחר מכן התחלתי בטקס הקבוע שלי עם כל קנייה של חפיץ חדש: צלילה לעולם
האקססוריז שלו. איך עושים את זה? חיפוש פשוט של שם הדגם באיביי. בין שלל הקייסים
הדוחים, עטי הסטיילוס המיותרים, ומדבקות מסך באיכות נחותה, מצאתי גם מקלדת בלוטות’המותאמת לשימוש עם הנקסוס 7. כל טאבלט אנדרואיד יודע לתקשר עם כל מקלדת בלוטות’.
ברגע שתזווגו בין המקלדת לטאבלט תוכלו כבר לכתוב איתה באנגלית, ואם תתקינו את
האפליקציה הזאת, תוכלו גם לכתוב בעברית. 

להמשך קריאה

כאלו יש לי: Superlux HD-330

מאת
אחד הדברים הראשונים
שהבחנתי בהם כאשר התחלתי לעבוד ב-eBay היתה העובדה שלרוב האנשים יש אוזניות, אם לא על הראש, אז לפחות
מונחות על השולחן. במקום עבודה כמו eBay, המקדש את רעיון האופן ספייס, אוזניות הן לא סתם חלק מהשולחן, הן
מצרך הכרחי לצורך ניתוק מרעשי הסביבה.

עד לאותה תקופה, רוב
האוזניות שלי היו אוזניות מסוג In-Ear,  או Earbuds (תצורה שלצערי הולכת ונעלמת,
וחבל). מעולם לא התחברתי לאוזניות קשת. תמיד נראה לי חם ומציק ללכת עם אוזניות
מסוג On-The-Ear, 
ואוזניות Over-The-Ear תמיד נראו לי מקצועיות מדי בשבילי, ודי זלזלתי באנשים שהולכים עם
אוזניות מהסוג הזה ברחוב.



בדיוק שבוע אחרי שהגעתי
לאיביי, גיליתי שאוזניות הבלוטות’ שלי (מדגם Jabra BT620s) מתקרבות לסוף חייהן. השינויים בקצב המוזיקה
נעשו תכופים יותר, וכך גם ניתוקים ובעיות קליטה. אז הזמנתי את ה-MW600 של סוני (עליהן אכתוב בעתיד). מהר
מאוד הבנתי שלמרות העדרו של החוט המרגיז, החלק הבעייתי בחבילה הוא האוזניות עצמן,
ולא מקלט הבלוטות’.

רוב הקניות שאני מבצע,
ועליהן אני כותב כאן, נועדו לפתור בעיית נוחות. אוזניות InEar נורא קל לשלוף במהירות מהאוזן
כשמישהו מדבר אלייך. מצד שני, למקם אותן בתוך האוזניים מחדש, זה כבר לא נוח, ולכן
צריך לחשוב על פיתרון אחר- אוזניות קשת. השלב הבא הוא להחליט אם אני רוצה אוזניות On The Ear, או  Over The Ear. מראש, הנטייה שלי היתה ללכת על אוזניות Over The Ear, מאחר והן מקיפות את כל האוזן,
ומאפשרות בידוד פאסיבי של רעשים מבחוץ. בנוסף היתה לי התלבטות בין אוזניות פתוחות
לסגורות. אוזניות סגורות מספקות צליל “חם” יותר ובאסים עוצמתיים יותר,
אך אוזניות פתוחות נותנות צליל מדויק ו”רחב” יותר, ואכן הנטייה שלי ללכת
על הסוג האחרון.

במידה וזה מעניין אתכם,ל- Techquickie יש סרטון מצוין שמסביר טוב את ההבדלים בין אוזניות פתוחות וסגורות:




השלב האחרון לפני סקר שוק
הוא קביעת תקציב. באופן כללי, אוזניות איכותיות של מותגים מוכרים הן עסק יקר. מעבר
לכך, שמע באוזניות הוא לעיתים קרובות עניין מאוד סובייקטיבי, כך שאני עלול למצוא
את עצמי עם אוזניות של מותג ידוע ומוערך, שעלו לי כמה מאות שקלים, אך בסופו של דבר
לא אהיה מרוצה מהשמע שלהן. תופעה מבורכת של השנים האחרונות היא יוזמה של חנויות
כמו באג וקרביץ להקים עמדות האזנה בסניפים שלהן: עמדות ההאזנה נראות כמו קולב
חליפות גדול, עליו מונחות מספר אוזניות ממגוון האוזניות הנמכרות בחנות. מביקור
בחנויות האלו עולה מסקנה בנאלית: אוזניות זולות של מותגים גדולים לא שוות ברוב
המקרים את העלות שלהן, ואוזניות איכותיות יותר של אותן יצרניות פשוט עולות יותר
מדי. החלטתי שאני לא מתכוון להתפרע ולכוון לתקציב של 200-250 ₪.

להמשך קריאה

אוזניות אלחוטיות בסלון בכל מחיר (מתחת ל-40$)

מאת
המתאם הזה אמנם עלה רק 2.5
דולר, אך הוא כולל בתוכו סאגה ארוכה שכוללת תקווה, אכזבה כואבת, רגעי מתח ואימה,
וסוף טוב אך צפוי. הכל התחיל מהרצון שלי להמשיך לראות סרטים בסלון, בווליום סביר,
גם אחרי שכולם בבית הלכו לישון.

לא יודע איך זה אצל הורים
צעירים אחרים, אצלנו גילינו מהר מאוד שווליום גבוה, או כזה שחזק יותר מקולו של דשא
צומח לדוגמא, עשוי להעיר את הילדה, מה שיפגע בחויית הצפייה בסרט. מאחר וגם צפייה
בסרטים ב-Mute מוחלט זה פחות כיף, החלטתי שאני חייב למצוא דרך לשמוע מבלי להפריע
לשאר יושבי הבית. במצב כזה, הפתרון המתבקש הוא אוזניות אלחוטיות, השאלה איזה.

יש בשוק לא מעט ערכות של
אוזניות אלחוטיות המיועדות בדיוק למטרה זו. מדובר בהוצאה של 200-400 ₪ שלא ממש
התחשק לי לעשות, במיוחד כשכרגע יש לי בבית לא מעט אוזניות רגילות שכנראה מספקות
איכות שמע טובה יותר.
מה עושים?

בזמנו קניתי מתאם
בלוטות’ עם חיבור 3.5 מ”מ של Jabra. את המתאם מחברים לכל מכשיר בעל כניסת אוזניות, והמתאם משדר את
השמע לאוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. חיבור ה-3.5 מ”מ במתאם הזה היה בקצהו של
חוט מסולסל, שלצערי במהלך השנים נשחק, מה שיצר הפרעות בלתי נסבלות בשידור, ניתוקים
וקיטועים בסאונד. מתאם כזה עולה באיזור ה-30 דולר. סכום הגיוני, אבל בשלב הזה זה
כבר הפך להיות סוג של אובססיה: אני חייב להשיג שמע אלחוטי באוזניות, בהוצאה הכספית
המינימלית ביותר. לצורך כך, נתפסתי לטענות שקבעו שבלוטות’ הוא בעצם לא פרוטוקול
תקשורת טוב למטרה הזאת, מאחר וקיים דיליי מסוים, מה שיגרום לכל סרט להראות כמו
פרסומת לא מדובבת כראוי של קינדר.



בשלב הזה נזכרתי במשדר FM  ישן שיש לי בבית, משדר דווקא איכותי מאוד של iriver, חברה בעלת היסטוריה מפוארת של
נגני MP3 איכותיים. בשנתיים האחרונות, מאז שסידרתי לעצמי חיבור AUX במערכת ברכב, המשדר הזה נותר
מיותם על הכוורת בחדר העבודה. הבעיה היחידה היתה שהמשדר מיועד להיכנס לתוך שקע
המצית ברכב. הפתרון, מתאם שהופך שקע חשמל רגיל בבית, לשקע מצית. בעלות של 2.5
דולר. בינגו!


למי שעדיין לא הבין, הרעיון
הוא כזה: את המשדר אחבר לחשמל דרך המתאם, ואל הטלויזיה. הסאונד ישודר דרכו בתדר FM, היישר לכל מקלט רדיו (בטלפון
הסלולרי, בנגן MP3 וכו’) שאבחר לחבר אליו אוזניות חוטיות רגילות.

להמשך קריאה