נקסוס

כזאת ניסיתי: Android 7 Nougat

מאת
מכשירי סדרת הנקסוס של גוגל מעולם לא היו מכשירי מיינסטרים. הנקסוס4 והנקסוס 5 היו אמנם חריגים בהצלחה שלהם, גם בשוק המקומי, אך זה היה בעיקר הודות לתמחור אטרקטיבי יחסית למכשירי דגל קלאסיים. כמכשירים בפני עצמם, כברזלים, הם מעולם לא הציגו יתרון משמעותי על פני סדרת ה-S של סמסונג, סדרת ה-G של LG, או כל מכשיר דגל אחר שהושק בסמוך אליהם: המצלמות שלהם היו לרוב נחותות יותר, הם הגיעו בתצורות זכרון אחסון פנימי צנוע שאינו ניתן להרחבה, והחל מהנקסוס 4, הם גם לקחו דוגמה רעה מאפל והפכו את הסוללה שאינה ניתנת להפרדה לסטנדרט. אם תשאלו את בעלי מכשירי הנקסוס הם כמובן מרוצים מהם, למרות שהם מודעים שעל הנייר ישנן אופציות מהירות יותר, שמצלמות טוב יותר ופחות קמצניות באחסון.


ולמרות הכל, לבעלי מכשירי נקסוס ש סיבה מצוינת לחגוג פעם אחת בשנה, זה קורה ביום שחרור גרסה חדשה של אנדרואיד. כבעל נקסוס 6P, אני יכול לספר לכם שהימים האלו הם הסיבה העיקרית שבגללה קניתי דווקא את המכשיר הזה. מכשיר נקסוס מקבלים ראשונים את גרסאות האנדרואיד החדשות, ונהנים מהסטטוס של בעלי הגרסה העדכנית ביותר של אנדרואיד לפעמים במשך חודשים, בניגוד לחבריהם עם מכשירים מסדרות אחרות, וזוכים להמשיך לקבל את הגרסאות האלו לאורך תקופה ארוכה יותר.


Nexus 6P מריץ את Android 7 (צילום: גד גניר)


בשבוע שעבר נחתה Android 7, או בשם הממתק שלה, Nougat, אצלי במכשיר. טוב, “נחתה” זה אולי ביטוי קצת מטעה. הכרחתי את הגרסה להגיע אליי. איך עשיתי זאת? הצטרפתי שוב לתכנית בודקי הבטא של גוגל לאחר שעזבתי אותה לפני מספר שבועות (כל אחד שיש לו נקסוס יכול להרשם ולעזוב כאוות נפשו את התכנית הזאת, בתנאי שהמכשיר עדיין נתמך), והעדכון הגיע אליי בתוך מספר שניות, לפני רוב אוכלוסיית מכשירי האנדרואיד בעולם ואפילו לפני רוב בעלי מכשירי הנקסוס. מסתבר שמכשירים שנרשמו לתכנית הזאת, לא רק מקבלים את גרסאות הבטא, הם מקבלים את הגרסאות הרשמיות לפני כולם.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Nexus 6P

מאת
כשמדובר
במכשיר חשוב בשוק האנדרואיד כמו מכשיר חדש מסדרת ה-Nexus,
אין סיכוי להמנע מהדלפות שיחשפו חלק מהמידע עליו לפני הזמן. הפעם, הספוילרים האלו
קבעו שיא חדש, כאשר חלקים נרחבים מהמצגת שהעביר דיויד בורק מגוגל, כבר נשמעו מאוד
מוכרים: לא רק שכל הפרטים אודות המכשירים החדשים נחשפו, אפילו המצגת עצמה דלפה יום
קודם לכן. לטובת מי שלא מצוי בפרטים: בקצרה, גוגל השיקה שני מכשירי נקסוס: האחד,
ה-Nexus 5X של LG,
ממשיך דרכו של ה-Nexus 5,
מכשיר בגודל סטנדרטי עם מסך 5.2 אינטש ומפרט טכני לא רע, הנמכר במחיר משתלם למדי.
לצידו הושק מכשיר מעניין הרבה יותר (לפחות מבחינתי האישית): ה-Nexus 6P
של Huawei, שמגיע כסוג של ממשיך דרך ל-Nexus 6
של מוטורולה משנה שעברה, אם כי עדיין ימשיך להימכר לעת עתה במקביל לשני המכשירים
החדשים.

משמאל, ה-LG Nexus 5X. מימין, המכשיר הבא שלי ככל הנראה, ה-Huwaei Nexus 6P (קרדיט תמונה: Google)
אז למה ה-Nexus 6P
עומד להיות המכשיר הבא שלי? קודם כל צריך לשאול למה הוא בכלל בתמונה. פאבלטים מעולם לא
דיברו אליי. ה-Samsung Galaxy Note 3 נראה לי מסורבל מדי, וכך גם הפאבלטים של
אסוס, ה-Fonepad Note 6 וכך
גם ה-Zenfone 6. על הנקסוס 6 בכלל לא היה מה לדבר. אם 5.7
אינטש נראה היה לי גדול, 6 אינטש כבר לא שימושי. ואז הגיע ה-Note 4,
טלפון שלמעט גודל המסך היה מושלם בזמנו. כל כך מושלם, שלמענו הצלחתי להתרגל אפילו
בזמן הקצר שבו היה אצלי, למסך בגודל שכזה. גוגל, כמו יצרניות רבות אחרות שמודעות
לרתיעה שיש לחלק מקהל היעד של המכשירים האלו ממסכי ענק, השתמשה בטריק הישן ביותר
בספר וטענה שצמצמה את גודל המסגרת כדי ליצור מכשיר עם מסך בגודל 5.7 אינטש שאינו
גדול משמעותית ממכשירים בעלי מסך בגודל יותר מיינסטרימי, 5.5 אינטש.

להמשך קריאה

כזאת יש לי: מקלדת לנקסוס 7

מאת
הסיפור של המקלדת הזאת מתחיל מהיום בו בחרתי למכור את ה-Asus Transformer TF-101
הישן שלי, ולקנות במקומו טאבלט נקסוס 7. לטובת קוראינו שלא מצויים בעולם הטאבלטים
אספר בקצרה: ה-Asus Transformer TF-101 היה מיוחד מכמה בחינות, הוא היה
מראשוני הטאבלטים שהריצו את גרסא 3 של אנדרואיד, גרסת אנדרואיד שהותאמה במיוחד לשימוש
על טאבלטים. היה לו מסך משובח, הוא היה בנוי מחומרים איכותיים אבל הייחוד העיקרי שלו
לעומת טאבלטים אחרים בשוק היתה ללא ספק תחנת העגינה שלו, שהיא למעשה מקלדת לכל
דבר, והאמת שגם נוחה למדי. מלבד השימוש כמקלדת, תחנת העגינה הטעינה את הסוללה של
הטאבלט והוסיפה לו שתי כניסות USB.

ולמרות הנוחות בשימוש בטאבלט הזה כמו מחשב נייד קטן, כשהייתי שולף אותו מתחנת
העגינה, הייתי נשאר בידיי עם טאבלט גדול מדי לשימוש נוח (10.1 אינטש, אחד הגדלים
הסטנדרטיים לטאבלטים המריצים אנדרואיד) וגם כבד. בנוסף, התקופה הזאת הפסיק ה-Asus
Transformer TF-101 לקבל
עדכונים למערכת ההפעלה, והתחיל לגמגם ולקרטע. הנקסוס 7 הוא טאבלט מבית אסוס אף
הוא, עם הבדל קטן ומשמעותי- הוא מיוצר עפ”י מפרט שגוגל קבעה, ומריץ גרסא
“נקייה” של אנדרואיד. מכשירי נקסוס מקבלים את עדכוני התוכנה שלהם ישירות
מגוגל, ולכן בכל השקה של גרסת אנדרואיד חדשה, הנקסוס 7 יקבל עדכון, בלי שיצטרך
לעבור תהליך התאמה לאפליקציות השונות שהיצרן התקין מראש. 


אז מכרתי את ה-Asus Transformer TF-101, ויום לאחר מכן קניתי את הנקסוס
7. יומיים לאחר מכן התחלתי בטקס הקבוע שלי עם כל קנייה של חפיץ חדש: צלילה לעולם
האקססוריז שלו. איך עושים את זה? חיפוש פשוט של שם הדגם באיביי. בין שלל הקייסים
הדוחים, עטי הסטיילוס המיותרים, ומדבקות מסך באיכות נחותה, מצאתי גם מקלדת בלוטות’המותאמת לשימוש עם הנקסוס 7. כל טאבלט אנדרואיד יודע לתקשר עם כל מקלדת בלוטות’.
ברגע שתזווגו בין המקלדת לטאבלט תוכלו כבר לכתוב איתה באנגלית, ואם תתקינו את
האפליקציה הזאת, תוכלו גם לכתוב בעברית. 

להמשך קריאה

כזה רציתי: Asus PadFone 2

מאת
ראשית, היכרות קצרה: פדפון, סדרת טלפונים של אסוס אשר מגיעים כחלק מערכה הכוללת טלפון, ותחנת עגינה שהיא למעשה טאבלט, לתוכה מוכנס הטלפון. אסוס נותנת הזדמנות לנישה הזאת הזדמנות כבר כמעט שנתיים, והוציאה במסגרת הסדרה הזאת את הפדפון הראשון, השני, ושתי גרסאות חזקות יותר העונות לשם פדפון אינפיניטי. מרגע היווצרותו של הקונספט ועד היום, הוא לא הצליח לתפוס תאוצה משמעותית, לא בארץ ולא בעולם. רוב אתרי הטכנולוגיה היללו את המכשירים הללו, ציינו שהם לא נופלים ברמתם מספינות הדגל של סמסונג או HTC, אך התמחור שלהם לא הגיוני והופך אותם ליקרים יותר לרכישה, מטאבלט וטלפון בנפרד (אותם גם ניתן להפעיל בו זמנית, בניגוד לפדפון לדורותיו).

הפדפון 2 שהושק בעולם בדצמבר (ותקופה קצרה לאחר מכן גם בישראל), לא שונה מכל חבריו לסדרה. גם הוא זכה מצד אחד לשבחים על מפרט מכובד (מעבד מרובע ליבה, זכרון של 2 גיגה), עיצוב יפה, ביצועים מעולים ואפילו זמן סוללה לא רע בכלל. מצד שני, רוב הביקורות עליו ברשת דיברו על עלות מוגזמת של החבילה הכוללת את הטלפון ואת תחנת העגינה, עלות שודאי תשאיר אותו כמוצר נישה בלבד, ובמידה רבה גם במקרה שלו הם צדקו.

הפדפון 2 סיקרן אותי באופן אישי. היה לי קשה להתחבר למסקנה הסופית על עניין התמחור של המכשיר, כי בכל החישובים דובר על רכישת סמארטפון מתקדם, ובנוסף טאבלט רגיל. העניין הוא שאם באמת רוצים לעשות השוואה הוגנת, צריך לקחת בחשבון, שכאשר הטלפון עגון בתוך תחנת העגינה מדובר בטאבלט בעל קישורית סלולרית, מה שאמור להקפיץ באופן משמעותי את מחירו. כך או כך, סקרנות לחוד ומעשים לחוד. בתקופת ההשקה שלו הייתי רק חצי שנה עם ה-HTC One X כשהכל עדיין היה יפה ואופטימי.

להמשך קריאה