זול

כזה ניסיתי: Karbonn Sparkle V

מאת
כנס
המפתחים של גוגל לשנת 2014 ביוני האחרון היה עמוס בהכרזות חשובות. העיקרית שבהן
היתה חשיפתה של גרסה 5 למערכת ההפעלה אנדרואיד, Lollipop,
אך יחד איתה נחשפו גם פלטפורמות Android Wear
(המחשב הלביש עפ”י גוגל), Android TV ו-Android Auto .
הכרזה אחרת, פחות נוצצת ומרגשת היתה ההכרזה על Android
One, אך למעשה מדובר כנראה במהפכה שתגיע בסופו
של דבר אל יותר משתמשים מכל שאר החידושים שהוכרזו בכנס הזה.
Karbonn Sparkle V (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה כדאי לכם: Binatone Brick (אבל לא בישראל)

מאת
אחד מחברי
הפייסבוק שלי שיתף הבוקר לינק למבצע באתר וואלהשופס: הנחה של 50% על אחד החפיצים
המלהיבים והאידיוטיים ביותר שאי פעם ראיתי. מדובר ב-Binatone
Brick, טלפון סלולרי בעיצוב רטרו, העתק של מכשירי
ה”בננה” הישנים, אלו שיכולנו לראות צמודים לידיהם של קבלנים ואנשי עסקים
בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. כמובן שמדובר בהעתק בלבד, ולמעשה זהו טלפון
פשוט אך מודרני, עם חריץ לכרטיס סים כמובן, ואפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס MicroSD.
עוד תכונות שתמצאו ב-Binatone Brick שלא
יכולתם למצוא באבות אבותיו הסלולריים: פנס לד, נגן מוזיקה מובנה, ספיקר דרכו ניתן
לקיים שיחות או להאזין למוזיקה, רדיו, לוח שנה, ומשחק סנייק בו תוכלו לשחק על גבי מסך
צבעוני בגודל 1.77 אינטש וברזולוציה של 128 על 160 פיקסלים.
 

Binatone Brick (צילום: אתר יצרן)

אז נכון,
כל זה לא מרשים במיוחד, ובמידה רבה מאוד מדובר בגימיק. עם זאת, ב-Binatone
יודעים לספר על שני יתרונות פרקטיים של ה-Brick:
הוא מסוגל להחזיק מעמד במשך חודש (!) במצב המתנה, או לחילופין, כ-14 שעות שיחה.
מעבר לכך, אם אתם חוששים להעביר את הסים שלכם לטלפון ה”טיפש” הזה
ובטוחים שלא תצליחו להתנתק מהסמארטפון שלכם, אין שום בעיה. ה-Binatone
Brick יכול לשמש כדיבורית בלוטות’ לכל דבר, כאשר
ספר הטלפונים מהסמארטפון (אנדרואיד או אייפון בלבד) מסתנכרן עם זה של ה-Brick
וניתן לגשת אליו דרכו (אם כי קשה לי מאוד להאמין שהוא תומך הצגת פונטים בעברית, מה
שהופך את הפונקציה הזאת לפחות רלוונטית לקהל הישראלי).

כטלפון בפני עצמו, או כדיבורית Bluetooth, ה-Binatone Brick (צילום: אתר יצרן)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG2014

מאת
לפני מספר
שבועות סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-Doogee DG800,
טלפון סלולרי סיני זול שהפתיע אותי לטובה. יחד איתו קיבלתי גם את ה-Doogee DG2014. ומאחר וידעתי שה-DG2014
עדיף מבחינה חומרתית על ה-DG800,
העדפתי לשמור אותו לאח”כ. לא מדובר במעבר לטלפון שמתקרב במפרט שלו לספינות
הדגל של סמסונג, LG או HTC
אך מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בקטלוג החברה הסינית, והחזק ביותר כרגע במבחר
המכשירים של Doogee
המיובאים באופן רשמי לישראל.

Doogee DG2014 (תמונה: doogeemobile.com)


בראש
ובראשונה, המקום בו ה-DG2014 מספק
חוויה טובה יותר הוא במסך. המסך בגודל המרשים של 5 אינטש, מציג רזולוציה של 1280 על
720 פיקסלים, רזולוציית HD (אך
לא FHD). קשה להשוות מסך שכזה למסכים של יצרניות
כמו סמסונג או LG, אך בהשוואה למכשיר ה-Doogee
הקודם שבדקתי, הוא נראה מעולה. התמונה על המסך גם אם מעט דהויה, נראית חדה ובהירה.
הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לאפשר קריאה נוחה של טקסטים, המסך מגיב בזריזות למגע,
והתנועה עליו חלקה מאוד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG800

מאת
שוק הסלולר
הישראלי נשלט בעיקר ע”י מכשירי High End
חדשים או מדורות קודמים. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות את רוב הישראלים מסתובבים עם מכשירים מסדרת ה-S
של סמסונג, אייפונים, נקסוס 4 ו-5, ועוד. טווחי המחירים למכשירים אלו נעים
בדר”כ בין 2500 ל-3500 ש”ח בתקופת ההשקה שלהם. היצרניות הגדולות מציעות
מכשירים גם לפלחי שוק עם תקציב נמוך יותר, אך המכשירים שהן מציעות בטווח ה-1000 ש”ח אינם מפתים במיוחד. בחיפוש אחר סמארטפונים במחירים זולים יותר,
פונים רבים אל שוק המכשירים הסיניים. בשוק הזה, Doogee
הוא מותג סיני פחות מוכר, לפחות בישראל. ה-DG800
הוא החדש ביותר מבין דגמי היצרן הסיני אשר עושים את דרכם כעת ארצה ולי ניתנה
ההזדמנות לבדוק אותו בשבועיים האחרונים.
Doogee DG800 (צילום: גד גניר)

אז בואו
נכיר את ה-DG800 קצת יותר לעומק: המכשיר, העונה גם לשם Valencia, מצויד בשני
חריצים לכרטיסי סים, מעבד MTK בעל
ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת בנפרד, זכרון RAM
בנפח 1 גיגה וזכרון אכסון בנפח 8 גיגה. גרסת מערכת ההפעלה אנדרואיד בטלפון זה היא
4.4.2 גרסא חדשה יחסית ונדירה מאוד במכשירים מבוססי מעבד MTK.
השידוך עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת קיט קאט (שהותאמה לעבודה עם
זכרון בנפח מינימלי של 512 מגהבייט), מספק חויית שימוש חלקה וזורמת. במאמץ ניכר
המכשיר נוטה להתחמם, אך לא באופן חריג או כזה שמפריע להמשיך להשתמש בו.

להמשך קריאה

כזה יש לי: מתאם ווליום KOSS VC/20

מאת

בפוסט על ה-Superlux HD330 סיפרתי לכם שכבל האוזניות קצר לי מדי, כשאני מחבר אותו לתחנת העגינה של המחשב במשרד. ובכן, לכל בעיה פתרון, ובמקרה שלי, הפתרון חייב להיות מתחכם. לזכותי ייאמר שבהתחלה דווקא הלכתי על הפתרון הפשוט והזול, וקניתי כבל עם חיבור אוזניות סטנדרטי 3.5 מ”מ, באורך של מטר. בגלל שהלכתי על כבל זול מאוד, … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Asus Memo Pad HD7

מאת

לפני שניגש לעיקר, הרשו לי להציג סוג חדש של פוסטים בבלוג הזה, פוסטים מסדרת “כזה ניסיתי”. כשמם כן הם, מוצרים שביקשתי לקבל לבדיקה כי הם עניינו אותי באופן אישי, ניסיתי אותם לתקופת זמן מסויימת ונאלצתי בלב כבד (או שלא) להחזירם. למי שתוהה, לא, אני לא מקבל תשלום עבור הבדיקות האלו, ולא, לצערי החפיצים האלו לא … להמשך קריאה

כזה יש לי: קייס גיימבוי לוואן איקס

מאת

מה כבר אפשר להגיד על קייס שעולה 4 דולר? לא הרבה, זה הולך להיות פוסט של תמונות בעיקר, אבל אם אני חייב (ואני לא, אבל בכל זאת) אספר לכם שזהו קייס שעשוי מפלסטיק פשוט למדי בגימור מבריק. הוא מחזיק מעולה את הטלפון ויושב עליו בצורה טובה. השוליים שלו קצת גבוהים יותר מקו המסך כך שהוא … להמשך קריאה

כזאת יש לי: מקלדת לנקסוס 7

מאת
הסיפור של המקלדת הזאת מתחיל מהיום בו בחרתי למכור את ה-Asus Transformer TF-101
הישן שלי, ולקנות במקומו טאבלט נקסוס 7. לטובת קוראינו שלא מצויים בעולם הטאבלטים
אספר בקצרה: ה-Asus Transformer TF-101 היה מיוחד מכמה בחינות, הוא היה
מראשוני הטאבלטים שהריצו את גרסא 3 של אנדרואיד, גרסת אנדרואיד שהותאמה במיוחד לשימוש
על טאבלטים. היה לו מסך משובח, הוא היה בנוי מחומרים איכותיים אבל הייחוד העיקרי שלו
לעומת טאבלטים אחרים בשוק היתה ללא ספק תחנת העגינה שלו, שהיא למעשה מקלדת לכל
דבר, והאמת שגם נוחה למדי. מלבד השימוש כמקלדת, תחנת העגינה הטעינה את הסוללה של
הטאבלט והוסיפה לו שתי כניסות USB.

ולמרות הנוחות בשימוש בטאבלט הזה כמו מחשב נייד קטן, כשהייתי שולף אותו מתחנת
העגינה, הייתי נשאר בידיי עם טאבלט גדול מדי לשימוש נוח (10.1 אינטש, אחד הגדלים
הסטנדרטיים לטאבלטים המריצים אנדרואיד) וגם כבד. בנוסף, התקופה הזאת הפסיק ה-Asus
Transformer TF-101 לקבל
עדכונים למערכת ההפעלה, והתחיל לגמגם ולקרטע. הנקסוס 7 הוא טאבלט מבית אסוס אף
הוא, עם הבדל קטן ומשמעותי- הוא מיוצר עפ”י מפרט שגוגל קבעה, ומריץ גרסא
“נקייה” של אנדרואיד. מכשירי נקסוס מקבלים את עדכוני התוכנה שלהם ישירות
מגוגל, ולכן בכל השקה של גרסת אנדרואיד חדשה, הנקסוס 7 יקבל עדכון, בלי שיצטרך
לעבור תהליך התאמה לאפליקציות השונות שהיצרן התקין מראש. 


אז מכרתי את ה-Asus Transformer TF-101, ויום לאחר מכן קניתי את הנקסוס
7. יומיים לאחר מכן התחלתי בטקס הקבוע שלי עם כל קנייה של חפיץ חדש: צלילה לעולם
האקססוריז שלו. איך עושים את זה? חיפוש פשוט של שם הדגם באיביי. בין שלל הקייסים
הדוחים, עטי הסטיילוס המיותרים, ומדבקות מסך באיכות נחותה, מצאתי גם מקלדת בלוטות’המותאמת לשימוש עם הנקסוס 7. כל טאבלט אנדרואיד יודע לתקשר עם כל מקלדת בלוטות’.
ברגע שתזווגו בין המקלדת לטאבלט תוכלו כבר לכתוב איתה באנגלית, ואם תתקינו את
האפליקציה הזאת, תוכלו גם לכתוב בעברית. 

להמשך קריאה

על לולאות, משדרי FM ושמעון פרנס

מאת
האמת שזה מוצר די משעמם,
נורא נישתי, שעונה רק על צורך אחד, ורחוק מאוד מלהיות סקסי בכל צורה שהיא. ובכל
זאת, בלעדיו, סביר להניח שהייתי מוצא את עצמי מאזין מדי יום בדרך חזרה הביתה, בלי
לשים לב, לתכנית האיומה של שמעון פרנס בגלי צה”ל (אתם חייבים לנסות פעם,
במיוחד את הפתגמים בתחילת התכנית, אלו שהוא חוזר עליהם לפחות 3 פעמים ברצף, כדי
שיחלחלו).

ועכשיו נגיע לעיקר, המוצר
עצמו. מדובר בפילטר רעשים שבאופן מפתיע לחלוטין מיועד לפתור בעיות של רעשים סטטיים
בהאזנה למקור אודיו. אין לו מתגים, כפתורים או צג. זוהי סה”כ קופסא קטנה,
טיפה גדולה יותר מקופסת גפרורים, שבצידה האחד כבל שבקצהו כניסת 3.5 מ”מ,
ובצידה השני כבל שבקצהו יציאת 3.5 מ”מ.




איך הגעתי לפילטר הזה? האמת
שזה קרה לפני 6 שנים בערך, כשקניתי פורד פוקוס. באותה תקופה עוד עשיתי שימוש במשדרFM  ברכב, ורק התחלתי להשתמש במטען
לטלפון תוך כדי נסיעה. בפעם הראשונה שחיברתי את הטלפון גם למטען וגם למשדרFM  במקביל, נתקלתי ברעשים סטטיים
מרגיזים, בעיקר כשהמוזיקה נחלשת לקראת סיום שיר, או בזמן השקט שבמעבר בין שיר
לשיר. האמת שלאחרונה ניסיתי לברר קצת על התופעה וגיליתי שמדובר ב-Ground Loop, או בעברית “לולאת
התקלה”. ניסיתי שוב ושוב לקרוא ולהבין במה מדובר אבל פשוט השתעממתי מדי תוך
כדי ולכן אגיד בקצרה שממה שהבנתי מדובר בבעיה של הפרש פוטנציאלים (אל תשאלו אותי
מה זה), וזה קשור לבעיות הארקה.

להמשך קריאה

כאלו יש לי: Superlux HD-330

מאת
אחד הדברים הראשונים
שהבחנתי בהם כאשר התחלתי לעבוד ב-eBay היתה העובדה שלרוב האנשים יש אוזניות, אם לא על הראש, אז לפחות
מונחות על השולחן. במקום עבודה כמו eBay, המקדש את רעיון האופן ספייס, אוזניות הן לא סתם חלק מהשולחן, הן
מצרך הכרחי לצורך ניתוק מרעשי הסביבה.

עד לאותה תקופה, רוב
האוזניות שלי היו אוזניות מסוג In-Ear,  או Earbuds (תצורה שלצערי הולכת ונעלמת,
וחבל). מעולם לא התחברתי לאוזניות קשת. תמיד נראה לי חם ומציק ללכת עם אוזניות
מסוג On-The-Ear, 
ואוזניות Over-The-Ear תמיד נראו לי מקצועיות מדי בשבילי, ודי זלזלתי באנשים שהולכים עם
אוזניות מהסוג הזה ברחוב.



בדיוק שבוע אחרי שהגעתי
לאיביי, גיליתי שאוזניות הבלוטות’ שלי (מדגם Jabra BT620s) מתקרבות לסוף חייהן. השינויים בקצב המוזיקה
נעשו תכופים יותר, וכך גם ניתוקים ובעיות קליטה. אז הזמנתי את ה-MW600 של סוני (עליהן אכתוב בעתיד). מהר
מאוד הבנתי שלמרות העדרו של החוט המרגיז, החלק הבעייתי בחבילה הוא האוזניות עצמן,
ולא מקלט הבלוטות’.

רוב הקניות שאני מבצע,
ועליהן אני כותב כאן, נועדו לפתור בעיית נוחות. אוזניות InEar נורא קל לשלוף במהירות מהאוזן
כשמישהו מדבר אלייך. מצד שני, למקם אותן בתוך האוזניים מחדש, זה כבר לא נוח, ולכן
צריך לחשוב על פיתרון אחר- אוזניות קשת. השלב הבא הוא להחליט אם אני רוצה אוזניות On The Ear, או  Over The Ear. מראש, הנטייה שלי היתה ללכת על אוזניות Over The Ear, מאחר והן מקיפות את כל האוזן,
ומאפשרות בידוד פאסיבי של רעשים מבחוץ. בנוסף היתה לי התלבטות בין אוזניות פתוחות
לסגורות. אוזניות סגורות מספקות צליל “חם” יותר ובאסים עוצמתיים יותר,
אך אוזניות פתוחות נותנות צליל מדויק ו”רחב” יותר, ואכן הנטייה שלי ללכת
על הסוג האחרון.

במידה וזה מעניין אתכם,ל- Techquickie יש סרטון מצוין שמסביר טוב את ההבדלים בין אוזניות פתוחות וסגורות:




השלב האחרון לפני סקר שוק
הוא קביעת תקציב. באופן כללי, אוזניות איכותיות של מותגים מוכרים הן עסק יקר. מעבר
לכך, שמע באוזניות הוא לעיתים קרובות עניין מאוד סובייקטיבי, כך שאני עלול למצוא
את עצמי עם אוזניות של מותג ידוע ומוערך, שעלו לי כמה מאות שקלים, אך בסופו של דבר
לא אהיה מרוצה מהשמע שלהן. תופעה מבורכת של השנים האחרונות היא יוזמה של חנויות
כמו באג וקרביץ להקים עמדות האזנה בסניפים שלהן: עמדות ההאזנה נראות כמו קולב
חליפות גדול, עליו מונחות מספר אוזניות ממגוון האוזניות הנמכרות בחנות. מביקור
בחנויות האלו עולה מסקנה בנאלית: אוזניות זולות של מותגים גדולים לא שוות ברוב
המקרים את העלות שלהן, ואוזניות איכותיות יותר של אותן יצרניות פשוט עולות יותר
מדי. החלטתי שאני לא מתכוון להתפרע ולכוון לתקציב של 200-250 ₪.

להמשך קריאה