סופרלוקס

כאלו ניסיתי: Superlux HD-661

מאת
למי שלא שם לב, בימים אלו חוגג הבלוג הזה חגג שלוש שנים להקמתו. אחד הפוסטים הראשונים שלי עסק במחקר שוק שעשיתי לפני קנייה של אזניות כשהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי. התהליך הזה הביא בסופו של דבר לבחירה באזניות של יצרן סיני בשם Superlux, מדגם HD-330. בשבועות האחרונים קיבלתי הצעה לבחון את ה-HD-661, דגם שאמנם נמצא בשוק כבר מזה זמן, אבל לאחרונה מחירו בחו”ל ירד באופן משמעותי ולאור העובדה שהיצע אזניות ה-Over The Ear במחיר של מתחת ל-200 ש”ח די מצומצם, החלטתי שלמרות הזמן שעבר, ובשל החיבה שלי למותג, לקחת אותן לסיבוב.



Superlux HD-661 (צילום: גד גניר)





הרושם הראשוני שה-HD-661 משאירות לא מדהים במיוחד. האזניות עשויות ברובן מפלסטיק אפור מבריק שמשדר משהו די זול. ניתן להשיג אותן גם בשחור, לבן, כתום, אדום ושלל צבעים אחרים, אך הפלסטיק הוא אותו פלסטיק מצועצע. איכות הבנייה דווקא לא רעה ולא מצאתי איזורים מועדים לפורענות. החלק היחיד שזז כאן הוא הצירים המחברים את האזניות לקשת. הצירים די אסרטיביים, אך גם אם יישחקו מעט ויהיה קל יותר להזיז את האזניות, זה לא ממש יפריע. ל-Superlux יש חיבה לעיצובי אזניות של יצרנים גדולים אחרים, אך בניגוד נניח ל-HD-330, כאן הדמיון לא ממש מובהק, והעיצוב לא מועתק מדגם ספציפי.

להמשך קריאה

כאלו יש לי: Superlux HD-330

מאת
אחד הדברים הראשונים
שהבחנתי בהם כאשר התחלתי לעבוד ב-eBay היתה העובדה שלרוב האנשים יש אוזניות, אם לא על הראש, אז לפחות
מונחות על השולחן. במקום עבודה כמו eBay, המקדש את רעיון האופן ספייס, אוזניות הן לא סתם חלק מהשולחן, הן
מצרך הכרחי לצורך ניתוק מרעשי הסביבה.

עד לאותה תקופה, רוב
האוזניות שלי היו אוזניות מסוג In-Ear,  או Earbuds (תצורה שלצערי הולכת ונעלמת,
וחבל). מעולם לא התחברתי לאוזניות קשת. תמיד נראה לי חם ומציק ללכת עם אוזניות
מסוג On-The-Ear, 
ואוזניות Over-The-Ear תמיד נראו לי מקצועיות מדי בשבילי, ודי זלזלתי באנשים שהולכים עם
אוזניות מהסוג הזה ברחוב.



בדיוק שבוע אחרי שהגעתי
לאיביי, גיליתי שאוזניות הבלוטות’ שלי (מדגם Jabra BT620s) מתקרבות לסוף חייהן. השינויים בקצב המוזיקה
נעשו תכופים יותר, וכך גם ניתוקים ובעיות קליטה. אז הזמנתי את ה-MW600 של סוני (עליהן אכתוב בעתיד). מהר
מאוד הבנתי שלמרות העדרו של החוט המרגיז, החלק הבעייתי בחבילה הוא האוזניות עצמן,
ולא מקלט הבלוטות’.

רוב הקניות שאני מבצע,
ועליהן אני כותב כאן, נועדו לפתור בעיית נוחות. אוזניות InEar נורא קל לשלוף במהירות מהאוזן
כשמישהו מדבר אלייך. מצד שני, למקם אותן בתוך האוזניים מחדש, זה כבר לא נוח, ולכן
צריך לחשוב על פיתרון אחר- אוזניות קשת. השלב הבא הוא להחליט אם אני רוצה אוזניות On The Ear, או  Over The Ear. מראש, הנטייה שלי היתה ללכת על אוזניות Over The Ear, מאחר והן מקיפות את כל האוזן,
ומאפשרות בידוד פאסיבי של רעשים מבחוץ. בנוסף היתה לי התלבטות בין אוזניות פתוחות
לסגורות. אוזניות סגורות מספקות צליל “חם” יותר ובאסים עוצמתיים יותר,
אך אוזניות פתוחות נותנות צליל מדויק ו”רחב” יותר, ואכן הנטייה שלי ללכת
על הסוג האחרון.

במידה וזה מעניין אתכם,ל- Techquickie יש סרטון מצוין שמסביר טוב את ההבדלים בין אוזניות פתוחות וסגורות:




השלב האחרון לפני סקר שוק
הוא קביעת תקציב. באופן כללי, אוזניות איכותיות של מותגים מוכרים הן עסק יקר. מעבר
לכך, שמע באוזניות הוא לעיתים קרובות עניין מאוד סובייקטיבי, כך שאני עלול למצוא
את עצמי עם אוזניות של מותג ידוע ומוערך, שעלו לי כמה מאות שקלים, אך בסופו של דבר
לא אהיה מרוצה מהשמע שלהן. תופעה מבורכת של השנים האחרונות היא יוזמה של חנויות
כמו באג וקרביץ להקים עמדות האזנה בסניפים שלהן: עמדות ההאזנה נראות כמו קולב
חליפות גדול, עליו מונחות מספר אוזניות ממגוון האוזניות הנמכרות בחנות. מביקור
בחנויות האלו עולה מסקנה בנאלית: אוזניות זולות של מותגים גדולים לא שוות ברוב
המקרים את העלות שלהן, ואוזניות איכותיות יותר של אותן יצרניות פשוט עולות יותר
מדי. החלטתי שאני לא מתכוון להתפרע ולכוון לתקציב של 200-250 ₪.

להמשך קריאה

אוזניות אלחוטיות בסלון בכל מחיר (מתחת ל-40$)

מאת
המתאם הזה אמנם עלה רק 2.5
דולר, אך הוא כולל בתוכו סאגה ארוכה שכוללת תקווה, אכזבה כואבת, רגעי מתח ואימה,
וסוף טוב אך צפוי. הכל התחיל מהרצון שלי להמשיך לראות סרטים בסלון, בווליום סביר,
גם אחרי שכולם בבית הלכו לישון.

לא יודע איך זה אצל הורים
צעירים אחרים, אצלנו גילינו מהר מאוד שווליום גבוה, או כזה שחזק יותר מקולו של דשא
צומח לדוגמא, עשוי להעיר את הילדה, מה שיפגע בחויית הצפייה בסרט. מאחר וגם צפייה
בסרטים ב-Mute מוחלט זה פחות כיף, החלטתי שאני חייב למצוא דרך לשמוע מבלי להפריע
לשאר יושבי הבית. במצב כזה, הפתרון המתבקש הוא אוזניות אלחוטיות, השאלה איזה.

יש בשוק לא מעט ערכות של
אוזניות אלחוטיות המיועדות בדיוק למטרה זו. מדובר בהוצאה של 200-400 ₪ שלא ממש
התחשק לי לעשות, במיוחד כשכרגע יש לי בבית לא מעט אוזניות רגילות שכנראה מספקות
איכות שמע טובה יותר.
מה עושים?

בזמנו קניתי מתאם
בלוטות’ עם חיבור 3.5 מ”מ של Jabra. את המתאם מחברים לכל מכשיר בעל כניסת אוזניות, והמתאם משדר את
השמע לאוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. חיבור ה-3.5 מ”מ במתאם הזה היה בקצהו של
חוט מסולסל, שלצערי במהלך השנים נשחק, מה שיצר הפרעות בלתי נסבלות בשידור, ניתוקים
וקיטועים בסאונד. מתאם כזה עולה באיזור ה-30 דולר. סכום הגיוני, אבל בשלב הזה זה
כבר הפך להיות סוג של אובססיה: אני חייב להשיג שמע אלחוטי באוזניות, בהוצאה הכספית
המינימלית ביותר. לצורך כך, נתפסתי לטענות שקבעו שבלוטות’ הוא בעצם לא פרוטוקול
תקשורת טוב למטרה הזאת, מאחר וקיים דיליי מסוים, מה שיגרום לכל סרט להראות כמו
פרסומת לא מדובבת כראוי של קינדר.



בשלב הזה נזכרתי במשדר FM  ישן שיש לי בבית, משדר דווקא איכותי מאוד של iriver, חברה בעלת היסטוריה מפוארת של
נגני MP3 איכותיים. בשנתיים האחרונות, מאז שסידרתי לעצמי חיבור AUX במערכת ברכב, המשדר הזה נותר
מיותם על הכוורת בחדר העבודה. הבעיה היחידה היתה שהמשדר מיועד להיכנס לתוך שקע
המצית ברכב. הפתרון, מתאם שהופך שקע חשמל רגיל בבית, לשקע מצית. בעלות של 2.5
דולר. בינגו!


למי שעדיין לא הבין, הרעיון
הוא כזה: את המשדר אחבר לחשמל דרך המתאם, ואל הטלויזיה. הסאונד ישודר דרכו בתדר FM, היישר לכל מקלט רדיו (בטלפון
הסלולרי, בנגן MP3 וכו’) שאבחר לחבר אליו אוזניות חוטיות רגילות.

להמשך קריאה