כזה אני רוצה

כאלו אני רוצה לבדוק: אזניות Truly Wireless Earbuds

מאת
השמועה החמה ביותר בבורסת השמועות לגבי האייפון 7 היא ללא ספק השמועה על ביטול שקע האזניות הסטנדרטי שליווה את המכשיר מאז האייפון הראשון. במידה והשמועה הזאת תתברר כנכונה, הדבר יקפיץ ככל הנראה את מכירות אזניות ה-A2DP, אזניות בלוטות’ סטראופוניות. הטרנד הלוהט ביותר בשוק הזה בתקופה האחרונה הוא אזניות Truly Wireless Earbuds. מה מגדיר אזניות כבאמת Truly Wireless, בניגוד לסתם Wireless? הויתור על החוט המקשר ביניהן, מה שהופך את האזניות לשתי יחידות נפרדות. היתרון בתצורה הזאת הוא העובדה שהחוט לא מציק בעורף, ולא נמשך לכיוון אחד, לרוב, הכיוון שבו יושב שלט האזניות.



Samsung IconX (צילום: אתר סמסונג)





היצרנית הגדולה הראשונה שנכנסת לתחום הזה היא סמסונג. בחמישי האחרון היא הציגה את צמיד הפעילות החדש שלה, ה-Gear Fit2 (הדור הבא של ה-Gear Fit אותו בדקתי לפני שנתיים), אך את מרבית תשומת לב משכו דווקא האזניות החדשות שלה, ה-IconX. אלו אינן האזניות הראשונות שסמסונג מייצרת. מלבד האזניות הפשוטות שאתם מקבלים באריזות המכשירים שלה, יש לה ליין אזניות (ורמקול אלחוטי אחד) בשם Level, אזניות לא רעות בכלל ממה שיצא לי לנסות. ה-IconX הן כאמור האזניות הראשונות שסמסונג משיקה בתצורת Truly Wireless, והן בהחלט נשמעות מרשימות: מעבר לחידוש הטכנולוגי בהעלמת הכבל המקשר בין האזניות, משולב בהן מד תאוצה ומד דופק, שוודאי ידעו להתממשק אך ורק עם אפליקציית הבריאות של סמסונג. הן כוללות 4 גיגה זכרון פנימי לאחסון מוזיקה. אם אתם שואלים את עצמכם מי זקוק לזכרון פנימי באזניות Bluetooth שאמורות להזרים מוזיקה ישירות מהטלפון, אז התשובה לכך פשוטה: בעלי IconX. אם תרכשו את האזניות של סמסונג, תוכלו להנות מזמן סוללה מחפיר (על פי ההצהרות האופטימיות של סמסונג, אפילו לא עפ”י התנסות ממשית) של שעה וחצי, אם תבחרו להאזין למוזיקה מהטלפון שלכם. לעומת זאת, אם תבחרו להשתמש בנפח האחסון הפנימי שלהן, תוכלו להנות מזמן קצת פחות מחפיר, של 3 שעות וחצי, עדיין מביך בהתחשב בעובדה שרוב אזניות הבלוטות’ בשוק כיום מציעות ביצועים טובים יותר בתחום הסוללה.




להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Nexus 6P

מאת
כשמדובר
במכשיר חשוב בשוק האנדרואיד כמו מכשיר חדש מסדרת ה-Nexus,
אין סיכוי להמנע מהדלפות שיחשפו חלק מהמידע עליו לפני הזמן. הפעם, הספוילרים האלו
קבעו שיא חדש, כאשר חלקים נרחבים מהמצגת שהעביר דיויד בורק מגוגל, כבר נשמעו מאוד
מוכרים: לא רק שכל הפרטים אודות המכשירים החדשים נחשפו, אפילו המצגת עצמה דלפה יום
קודם לכן. לטובת מי שלא מצוי בפרטים: בקצרה, גוגל השיקה שני מכשירי נקסוס: האחד,
ה-Nexus 5X של LG,
ממשיך דרכו של ה-Nexus 5,
מכשיר בגודל סטנדרטי עם מסך 5.2 אינטש ומפרט טכני לא רע, הנמכר במחיר משתלם למדי.
לצידו הושק מכשיר מעניין הרבה יותר (לפחות מבחינתי האישית): ה-Nexus 6P
של Huawei, שמגיע כסוג של ממשיך דרך ל-Nexus 6
של מוטורולה משנה שעברה, אם כי עדיין ימשיך להימכר לעת עתה במקביל לשני המכשירים
החדשים.

משמאל, ה-LG Nexus 5X. מימין, המכשיר הבא שלי ככל הנראה, ה-Huwaei Nexus 6P (קרדיט תמונה: Google)
אז למה ה-Nexus 6P
עומד להיות המכשיר הבא שלי? קודם כל צריך לשאול למה הוא בכלל בתמונה. פאבלטים מעולם לא
דיברו אליי. ה-Samsung Galaxy Note 3 נראה לי מסורבל מדי, וכך גם הפאבלטים של
אסוס, ה-Fonepad Note 6 וכך
גם ה-Zenfone 6. על הנקסוס 6 בכלל לא היה מה לדבר. אם 5.7
אינטש נראה היה לי גדול, 6 אינטש כבר לא שימושי. ואז הגיע ה-Note 4,
טלפון שלמעט גודל המסך היה מושלם בזמנו. כל כך מושלם, שלמענו הצלחתי להתרגל אפילו
בזמן הקצר שבו היה אצלי, למסך בגודל שכזה. גוגל, כמו יצרניות רבות אחרות שמודעות
לרתיעה שיש לחלק מקהל היעד של המכשירים האלו ממסכי ענק, השתמשה בטריק הישן ביותר
בספר וטענה שצמצמה את גודל המסגרת כדי ליצור מכשיר עם מסך בגודל 5.7 אינטש שאינו
גדול משמעותית ממכשירים בעלי מסך בגודל יותר מיינסטרימי, 5.5 אינטש.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: סמארטפון שזהותו לא ידועה עדיין

מאת
אני צריך
סמארטפון חדש. במשך השנה וחצי האחרונה תזמנתי את קבלת הסמארטפונים לבדיקה באופן
שאפשר לי לדלג ממכשיר למכשיר בלי הצורך לחזור לטלפון האישי שלי. הטלפון האישי שלי
הוא כבר לא ה- Samsung Galaxy S4 עליו
סיפרתי לכם בראשית ימי הבלוג. העברתי אותו אל אשתי כשראיתי שלא נוצר מצב שאני צריך
לחזור אליו, וה-Galaxy S3 שלה
החל להראות סימני גסיסה. בשבועות האחרונים יש רגיעה בזרם המכשירים שמגיעים אליי לבדיקה, מה שמקרב אותי ליום בו אצטרך לחזור אל ה-Samsung
Galaxy S3 הזה. בתיאוריה, הוא מכשיר לא רע, בטח ככזה
שאמור לשמש אותי לפרקי זמן קצרים בלבד. בפועל כמו כל מכשיר בן שנתיים הוא נפל לא
מעט על הרצפה (ויעידו על כך הסדקים בחלקו הקדמי), ואף הספיק לבצע צלילה לתוך
האמבטיה, צלילה אותה שרד באופן מפתיע, אבל זה לא עזר לתפקוד הכללי שלו. לאחר פרק
זמן של מספר ימים איתו, הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה והגיע העת לחשוב על
המחליף.
השלוש ושברו (צילום: גד גניר)




תתפלאו
לשמוע, אין לי שמץ של מושג איזה מבין הטלפונים הזמינים היום בשוק אני רוצה. מעבר
לכך, אפילו אין לי מושג איזה מהטלפונים שעתידים לצאת בקרוב אני רוצה. מאוד קל לי
לי להמליץ לאנשים אחרים באיזה טלפון לבחור, מאחר ורוב הפעמים אנשים מגיעים אליי עם
מספר אופציות שהם מתלבטים לגביהן. יש לך אייפון? תשאר עם אייפון. גלאקסי אס 6 או LG G4?
תלוי כמה חשוב לך להפריד את הסוללה ולהרחיב את הזיכרון. כל עוד הצורך לקנות סלולרי
הוא תאורטי בלבד, יש לי מושג טוב לגבי מהי הזהות של המכשיר הבא שלי. ברגע שזה הופך
לריאלי, העניינים מסתבכים מבחינתי. אם הייתי קלולס לחלוטין בעניינים האלו, הייתי
מחפש מדריכי קנייה ובוחן הכל לפי סעיפים כמו מפרט טכני, מסך, קישוריות וכו’.
העניין הוא שכל המדריכים האלו רק עוזרים למשתמש ההדיוט להבין מה אלו המונחים שכל
ה”מבינים” משתמשים בהם. הם לא באמת מסייעים לך לבחור בטלפון שאתה רוצה.
למה? כי מספרים ומונחים טכניים זה לא הכל, תשאלו את אלו שפורסים אוהלים החל מעכשיו
ליד חנויות אפל בהמתנה למכשיר שנפח זכרון ה-RAM
שלו עומד על 2GB בלבד, וכנראה יספק חוויית שימוש טובה לא
פחות ממכשירי אנדרואיד שמגיעים כיום עם נפח כפול מזה. לפיכך, המטרה של הפוסט הזה
היא לנסות להסביר לכם מה עובר לי בראש כשאני חושב על השאלה איזה סמארטפון לקנות.
תשובה ברורה לא תקבלו כאן, בכל זאת, לכל אחד צרכים והעדפות משלו, אבל כן תקבלו כאן
כמה כללים שיוכלו לסייע לכם לבחור טלפון סלולרי. 

להמשך קריאה

כזה אני רוצה לנסות: OnePlus Two

מאת
הבהרה
חשובה לפני שאתם מתחילים לקרוא את הפוסט הזה: אין לי מושג איך ה-OnePlus Two אך אני בחברה טובה. קשה לי להאמין שיש מישהו
בסצינת אתרי הטכנולוגיה הישראליים שהספיק ביממה האחרונה להתנסות במכשיר החדש והמדובר, וסביר להניח שאם
היה כזה, הייתי שומע עליו ומקנא בו מאוד. זה לא אמור להפריע לי להעריך איך המכשיר
הזה יעבוד על סמך מה שאני מבין מהמפרט שלו, אבל להביע עליו דיעה יהיה יומרני
מצידי.
 

תמונות ה-OnePlus Two שדלפו לרשת מספר שעות לפני ההכרזה הרשמית (מקור: http://www.droid-life.com/)


מי היה
מאמין לפני שנתיים שסטארטאפ סיני יצליח למקד כל כך הרבה ציפיה וכל כך הרבה תשומת
לב בהשקה של המכשיר השני שלו? מי היה מאמין שיצליח לעשות זאת לאחר שמכר מספר זעיר
של מכשירים, לפחות ביחס למה שמכרו במקביל יצרנוית כמו סמסונג, אפל, או אפילו
סטארטאפ מתחרה מבית, Xiaomi?

להמשך קריאה

כזאת יש לי: Xiaomi PowerBank 10400

מאת
ראשית, עדכון קצר. ה-Anker Astro Slim 2 עליה סיפרתי לכם לפני מספר שבועות, נפחה את נשמתה. זה קרה באופן אירוני בלילה בו פורסם הפוסט עליה. למי שרץ וקנה אותה בעקבות ההמלצה שלי, הרשו לי להרגיע אתכם, כל הסוללות מדגם זהה שנמצאות אצל אנשים שהמלצתי להם עליה, ממשיכות לעבוד פיקס. מה קרה לסוללה שלי? לא ברור. ייתכן וזה קשור לנפילה שלה על הרצפה מוקדם יותר באותו שבוע, אם כי מאחר ואני אשתי כל פעם היינו מחליפים סוללות בינינו, לא ברור אם זו שמתה זו אכן זו שנפלה. בכל מקרה, סוללה חיצונית שאינה עובדת היא סיבה נפלאה לרכוש סוללה חיצונית אחרת במקומה.
באותו פוסט סיפרתי לכם על סוללה אחרת, ה-Xiaomi mi Power Bank 10400. הדאגה העיקרית שלי לגביה היתה נושא המקוריות. בהזדמנות זו אני רוצה לפרגן לקבוצת פייסבוק שאני חבר בה, מכשירים סיניים בישראל, קבוצה נהדרת לכל מי שמתלבט וזקוק לסיוע בתהליכי קנייה ובחירת מכשיר. בקבוצה הזאת מצאתי מידע היכן לרכוש סוללה כזאת, ללא חשש שאקבל סוללה מזויפת. את האתר שבחרתי בסוף, geekbuying הכרתי לכם לפני מספר שבועות כאתר שפרסם מכירה מוקדמת ל- OnePlus Two. לקח לסוללה כשבועיים וחצי להגיע, ואפילו התאפשר לי לשלם בפייפאל. המחיר, אטרקטיבי מאוד, ועמד על 19.99 דולר בלבד

Xiaomi Powerbank 10400, מבט מקדימה (צילום: גד גניר)

Xiaomi Powerbank 10400, מבט על תחתית הסוללה (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה אני רוצה (אבל לא כרגע): OnePlus Two

מאת
אתר GeekBuying,
אחד מאתרי הקניות הסיניים היותר מוכרים, החליט להעלות אתמול מכירה מוקדמת ל-OnePlusTwo, יורשו של אחד המכשירים המדוברים ביותר בשנת
2014, ה-OnePlus One. זו
לא הפעם הראשונה אגב שמכירה מהסוג הזה עולה לרשת. לפני שלושה שבועות פרסם אתר Coolicool,
עוד אתר מכירות סיני ידוע, מכירה מוקדמת משלו ל-OnePlusTwo.
בעוד היצרנית OnePlus טרם
שיחררה בדל מידע על המכשיר הבא שלה, ב-GeekBuying
יודעים לספר בפירוט מהו המפרט הטכני שלו:

* מסך בגודל
5.5 אינטש וברזולוציה של 1080×1980
פיקסלים
* מעבד Snapdragon
805 בעל ארבע ליבות במהירות 2.7 גיגהרץ כל אחת (אותו
מעבד כמו ב-Note 4 של
סמסונג)
* זכרון RAM
בנפח 3 גיגה, זכרון אחסון בנפח 64 גיגה
* מצלמת 16
מגה פיקסל אחורית, 5 מגה פיקסל קדמית

OnePlus Two (צילום: GeekBuying)


מבחינת
מראה חיצוני, ה-OnePlus Two של GeekBuying
נראה כמו עדכון קל של ה-OnePlus One,
למעט כפתורי המגע בתחתית המסך, שנדחקו כמעט עד לקצה התחתון של המכשיר, ונראים כמו
תאונה ארגונומית.
לאור
המומחיות שהפגינו בשיווק של OnePlus
הייתי לוקח את הנתונים כפי שהם משתקפים במכירה הזאת, בערבון מוגבל מאוד. קשה לי
להאמין שהדרך בה ייחשפו הנתונים של אחד המכשירים שנדבר עליהם הכי הרבה בשנת 2015
תהיה דווקא דרך אתרי מכירות סיניים. סביר יותר להניח שמכירות מהסוג הזה הן דרך
למשוך קונים פוטנציאלים אל האתרים האלו, תוך תקווה שישתכנעו לקנות בינתיים מוצרים
אחרים, זמינים לרכישה באתר. את הגולשים שמוכנים לשלוף את כרטיס האשראי שלהם ולשלם
כבר היום 538 דולר על מכשיר שטרם נחשף רשמית ושאין לו עדיין תאריך השקה, הייתי
מציב בסקאלת הבריאות הנפשית רק מעל אלו שמוכנים להקים אוהל ולשהות בו מספר ימים
מחוץ ל-Apple Store לפני
השקה של iPhone.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: OAXIS InkCase Plus

מאת
אז אמנם לא
קלטתם את הרמז, וגם אחרי שפרסמתי את הפוסט על כרטיס הקול החיצוני, אף אחד מקוראי
הבלוג לא טרח לקנות לי כזה, למרות שמדובר היה בפוסט “כזה אני רוצה“. זה
לא אמור להפריע לי להמשיך לנסות, אם כי הפעם מדובר במוצר שאמנם תוכלו לשלם עליו,
אבל האספקה שלו תתחיל במקרה הטוב רק באוקטובר. כן, אני מדבר על מוצר שעדיין לא קיים
ומגייס כרגע כסף בקיקסטארטר.
 

InkCase Plus (צילום: KickStarter)

לפני שנגיע
ל-InkCase Plus, נחזור קצת אחורה בזמן, לעשור הקודם. בתחילת
שנות ה-2000, לפני עידן הסמארטפונים, אחת התצורות הפופולריות ביותר לטלפון סלולרי
היתה ה-ClamShell, או
בעברית, טלפון צדפה. במכשירים האלו ניתן היה לבחור במענה ע”י פתיחה של
המכשיר, או ע”י פתיחה ולחיצה על Send לאחר
שראינו את מספר הטלפון של המתקשר. בשלב מסוים נוספו למכשירים בתצורה הזאת מסכים
חיצוניים, שהציגו את המספר של המתקשר, וחסכו את ביצוע הפעולה הפיזית של פתיחת
המכשיר והתבוננות במסך הראשי שלו.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Samsung Galaxy S5

מאת
אני חייב להודות
שלא כל כך נכון לסווג את הפוסט הזה לקטגוריית “כזה אני רוצה”. התכנון
שלי, כמו בכל פעם שאני קונה טלפון סלולרי, היא לשרוד איתו 3 שנים לפחות, מה שלא
קרה לדעתי מאז הטלפון הסלולרי הראשון שקניתי בשנת 2000. לכן, אתחיל מהסוף: אם הכל
ילך כשורה, Samsung Galaxy S5 לא יהיה הטלפון הסלולרי הבא שאקנה. מצד שני, זה לא אומר שלא הייתי
רוצה כזה.
Samsung Galaxy S5 (תמונה: יח”צ)

ביום שני ישבתי
וחיכיתי כמו מיליוני אנשים אחרים בעולם להשקה של הגלאקסי אס 5, ששודרה בשידור חי
ביוטיוב. כמו כולם חיכיתי בערך 11 דקות שהתזמורת הענקית שסמסונג הביאה להשקה,
תסיים לנגן, וכמו כולם ראיתי את המנהלים הבכירים ונטולי הכריזמה של סמסונג מכריזים
על המכשיר הבא, מסדרת מכשירי האנדרואיד המצליחה ביותר בכל הזמנים.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: כרטיס קול חיצוני USB

מאת
ייתכן וכבר ציינתי זאת. אני
הכי אוהב קניות שמתחילות מצורך ספציפי. צורך ספציפי בא בשתי צורות: חפיץ שיכול
לסייע לי לייעל, להקל, להפוך לנוחה יותר פעולה מסויימת בחיי היומיום שלי. הצורה
השנייה היא שחפיץ המשרת את אותה מטרה הלך לעולמו ויש למרבה השמחה צורך להחליפו.
כאן המקרה קצת שונה.

יש לי מחשב נייח בחדר
העבודה. מחשב שאני לא נוטה להשקיע בו יותר מדי. זהו מחשב נייח בעל מפרט סביר,
שעבור המשימות הכבדות של גלישה באינטרנט, הורדת סדרות וסרטים, ושימוש באופיס, הוא
בהחלט מספיק. המחשב הזה, שלוח האם שלו חוגג השנה 8 שנים לרכישתו, הפסיק להוציא
סאונד דרך יציאת ה-3.5 מ”מ שלו. במקרה כזה, שולחים את לוח האם בדר”כ
לתיקון, אבל לוח אם בן 8 שנים הוא לא משהו שמתקנים, ולכן אני בבעיה.

הפתרון האפשרי הוא די פשוט,
לנסות ולהוציא סאונד דרך מקור אחר. היה לי בבית כרטיס קול חיצוני שכזה. שבצידו
האחד חיבור USB, ובצידו השני יציאת אוזניות 3.5 מ”מ, וכניסת מיקרופון.
התוצאות היו מזעזעות. סוף סוף יש סאונד אבל הוא נשמע נורא. ייתכן וזה קשור לעובדה
שמדובר בכרטיס קול שעולה דולר וחצי באיביי, בלי סימן זיהוי של יצרן כלשהו, בלי עתיד
בלי תקווה בלי חלום (החריפים שביניכם יבינו את הקישור של כרטיס קול לציטוט משיר).

כרטיס קול חיצוני USB אלמוני (מקור: ebay)
החלטתי לבדוק מה יש לחברות
הגדולות להציע בתחום הזה. הבחירה הטבעית היא ב-Creative, היצרנית שהביאה לעולם את המותג Sound Blaster, המזוהה יותר מכל עם כרטיסי קול.
כאמור, הכוונה שלי היא לא להשקיע סכום נכבד מדי, סה”כ המטרה הראשית שלי היא
להוציא סאונד מהמחשב הזה כדי שאוכל לוודא שהכתוביות שאני מוריד אכן מסונכרנות
לסרטים, אולי לשמוע מדי פעם מוזיקה, או לקבל שמע בסרטוני יוטיוב ולא יותר מזה.
לכן, אני מתמקד באמצעים הזולים ביותר שיש ל-Creative להציע בתחום הזה.

להמשך קריאה

כזאת אני רוצה: Sony QX10

מאת
“רוצה” זה מושג מאוד
אמורפי לפעמים. אין ב”רוצה” שום הגדרה אופרטיבית, אין פה הצהרת כוונות
ברורה כמו ב”צריך”, אין לו”ז מתי אקנה את המוצר הזה, או אפילו
איזושהי הערכה על טווח המחירים שאני מוכן אהיה לשלם עליו. החפיץ שבו יעסוק הפוסט
הזה הוא בדיוק כזה. אין לי מושג מתי אקנה אותו אם בכלל, אני לא סגור אם אני צריך
אותו, ובכל זאת, בא לי עליו, להניח עליו את הידיים, לפחות לנסות אותו ולראות אם
באמת מדובר במשהו מעניין או בסתם פלופ.

ואחרי ההקדמה הפילוסופית
הזאת, אגיע לעיקר. את ה-DSC-QX10, וה- DSC-QX100, השיקה סוני השנה בחודש ספטמבר, ומאז אני די חם עליהן (בעיקר על
ה-QX10, אבל נגיע לזה אח”כ). מדובר במצלמה לכל דבר, המתחברת אל
תושבת קטנה המותקנת על הטלפון, ואמורה לשפר את יכולות הצילום שלו באופן משמעותי.
עם זאת, האמת חייבת להיאמר כאן, זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים מצלמה חיצונית המתחברת
אל טלפון סלולרי. בראשית שנות ה-2000, עוד בימים בהם מצלמה היתה עדיין פיצ’ר נדיר
בטלפונים סלולריים, הציגה נוקיה אביזר בשם Fun Camera שמתחבר למכשירי
נוקיה 6100, ונוקיה 3100 (כן כן, “נוקיה צביקה פיק”), שהוא למעשה מצלמה
דיגיטלית הנשלטת מהטלפון עצמו. כמו כן, פחות או יותר באותה תקופה, היצרנית SK הציעה מודול מצלמה שמתחבר
למכשירים שלה ומוסיף להם יכולות צילום. אז מה ההבדל בין העדשות של סוני לבין אבות
אבותיה (מלפני עשר שנים)? ובכן, כמו ההבדל בין גלאקסי אס 4 לנוקיה 3100, שמיים וארץ.

Nokia Fun Camera


ראשית, לא מדובר באביזר
נלווה למכשיר ספציפי. סוני בחרה לתפוס קהל יעד רחב ככל האפשר ובחרה שלא להגביל את
המשתמשים במצלמות האלו רק לבעלי מכשירי אקספיריה, כי אם לכל מכשיר אחר, בתנאי שמדובר
במכשיר אנדרואיד או רחמנא ליצלן, אייפון (בעלי בלקברי ו-Windows Phone 8, תתפלאו לשמוע ששוב נשארתם בחוץ).
שנית, מדובר כאן כנראה בחפיץ שאינו סתם גימיק, והגיוני להניח שהמצלמה הזאת איכותית
מאוד. איך אני מגיע להנחה כזאת? לסוני יש היסטוריה ארוכה של מצלמות מצוינות בין אם
מצלמות “רגילות”, ובין אם במצלמות שהיא משלבת בטלפונים הסלולריים שלה.
מעבר לכך,  לסוני יהיה קשה מאוד לשכנע בעלי
מכשירים סלולריים מודרניים לקנות כזאת מצלמה במידה והיא לא מספקת תוצאות יותר
מלהיבות ממה שמסוגלים להפיק הגלאקסי אס 4 והאייפון 5 אס, ולא מדובר באתגר פשוט.

QX10 (קרדיט: יח”צ)


אז מלבד איכות, מה עוד
מלהיב אותי במצלמה הזאת? טוב שלא שאלתם, אענה בכל זאת. היא מתחברת ב-Wifi לטלפון שלכם. כן כן, הקישורית
שסביר להניח שממילא אתם שוכחים תמיד להשאיר פתוחה. בגלל שמדובר בחיבור אלחוטי, אין
הכרח להשאיר את העדשה מחוברת לטלפון עצמו. זוכרים כמה התלהבנו ממצלמות עם מסך
מסתובב וכמה זה ורסטילי שאפשר לצלם מכל זוית כמעט שרוצים? תחשבו על מצב שבו אתם
מניחים את העדשה במקום אחד והולכים לצלם ממקום אחר, נסו לעשות את זה עם מצלמת
הפוקט שלכם. אגב, הצימוד בין המכשיר למצלמה מתבצע דרך קישורית NFC, מה שאומר שתהליך הצימוד בין
המכשיר למצלמה דורש רק מגע בין השניים, ואתם מוכנים להתחיל לצלם.

להמשך קריאה