אזניות ספורט

כאלו ניסיתי: Jaybird Tarah

מאת
במשך שנים התנהלה Jaybird כאילו המתחרות היחידות שלה בשוק אזניות הספורט הן יצרניות כמו Bose, Sony או Beats, וייצרה אזניות מאוד איכותיות, מאוד נוחות, וכצפוי גם יקרות. לפני מספר חודשים החליטה החברה לנסות את מזלה ולנסות להכנס לטריטוריה של אזניות יותר נגישות כלכלית. מאחר שב-Jaybird עסקינן, יצרניות האזניות הסיניות מ-Aliexpress יכולות להיות רגועות, עדיין לא מדובר בטווח מחירים שלהן, אולם זה לא משנה את העובדה ש-Tarah הן האזניות הזולות ביותר בקטלוג של היצרנית האמריקאית. בדרך למחיר הזה Jaybird נאלצה מן הסתם לעגל כמה פינות ביחס לדגמים יקרים יותר שלה – כמה ואיפה עיגלה?



Jaybird Tarah (צילום: גד גניר)
ה-Jabird Tarah הן אזניות ספורט אלחוטיות בתצורה סטנדרטית, עם כבל מקשר ביניהן. במבט ראשון קשה לזהות את ההבדלים ביניהן לבין ה-X4, אבל ישנם כאלו: בעוד בדגם היקר ישנם סטים נפרדים של סנפירי ייצוב ומתאמים לאוזן, ב-Tarah הם מגיעים מחוברים זה לזה. מה זה משנה בעצם? זה מוריד את מספר הקומבינציות האפשרי להתאמות לאזניים. בפועל זה לא שינה לי אישית: הסט שכבר הגיע מורכב על האזניות התאים מעולה לאזניים שלי, סיפק אטימה טובה והסנפירים ייצבו אותן בתוך האוזן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird X4

מאת

כמעט כל יצרנית אזניות גדולה ומוכרת בשוק נכנסה בשנתיים האחרונות אל קטגוריית אזניות ה-Truly Wireless. מטרנד הרפתקני של אתרי מימון המונים, האזניות הנפרדות הפכו לחלק בלתי נפרד מקטלוג המוצרים של יצרניות כמו B&O, Bose, Sony, JBL ורבות אחרות. ועדיין, יצרניות רבות ממשיכות להשיק דגמים חדשים בסדרות של אזניות בלוטות’ בתצורות סטנדרטיות. יש לכך כמה סיבות, כולן נובעות מהעובדה שאזניות Truly Wireless, עם כל הנוחות שמביא איתו ביטול הכבל המקשר, הן עדיין קונספט שנמצא בראשית דרכו, ועדיין סובל ממספר מחלות ילדות: הן יקרות יותר, מורכבות טכנולוגית (ובשל כך חשופות בחלק מהמקרים להפרעות בהאזנה), הסוללה שלהן מחזיקה פחות שעות וקל יותר לאבד אותן. במצב כזה, מה הפלא שג’ייבירד, יצרנית שמתמקדת אך ורק בייצור אזניות ספורט לא זונחת את התצורה הקלאסית ואת הסדרה שהפכה אותה לאחת מהיצרניות המוערכות בסגמנט הזה, גם לאחר שהשיקה אזניות Truly Wireless משלה? ה-X4 שהוכרזו לפני כחודשיים והגיעו בשבועות האחרונים לארץ, הן הדגם העדכני ביותר בסדרה X, הסדרה העיקרית והפופולרית ביותר של החברה. אין כאן מהפכה, אבל הן בהחלט מביאות איתן כמה שינויים קטנים וחשובים.

Jaybird X4 (צילום: גד גניר)

ה-X4 לא מפתיעות בתחום איכות השמע, וטוב שכך. הן נשמעות נהדר, כמו דגמים קודמים של החברה שבדקתי. הצליל מאוזן, עמוק, מדויק ומפורט מאוד, וממשיך את המוניטין המצוין שיש לחברה בהיבט הזה. הסוגיה היחידה שמפריעה כאן היא בדיליי מסוים שיש בשמע בצפייה בסרטוני וידאו. לעומת זאת, בהאזנה למוזיקה, אין לדיליי הזה משמעות. על אופי השמע ניתן לשלוט באמצעות האפליקציה של Jaybird, אחת האפליקציות הטובות מסוגה בקטגוריית האזניות: האפליקציה מציעה מגוון רחב מאוד של אקולייזרים מוגדרים מראש ומאפשרת שליטה ידנית באקולייזר אם נפשכם חשקה בכך. מעבר לזה, באפשרותכם לחבר את האפליקציה לחשבון הספוטיפיי שלכם ולהאזין למוזיקה מהחשבון שלכם דרכה, אם כי לא ברור לי מדוע תרצו לעשות זאת דווקא באופן הזה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird RUN

מאת
אל ההשקה של ה-Jaybird Freedom בשנה שעברה, הגעתי שבוע לאחר שקיבלתי את IconX של סמסונג לבדיקה. הבעיה הגדולה בתחום ביקורות הגאדג’טים היא שלקונספטים לוקח מעט מאוד זמן להתיישן, ואחרי שכבר נחשפתי לבשורה של אזניות Truly Wireless נטולות החוטים, אזניות בלוטות’ סטנדרטיות עם כבל ביניהן נראו פתאום מיושנות קצת. החבר’ה בג’ייבירד כמובן לא נרדמו, פשוט החליטו להמתין קצת עד שיהיה להם מוצר בשל מספיק בקטגוריה החדשה ואז יוכלו להוציא אותו לשוק. שנה חלפה וה-Jaybird RUN שהוכרזו בחודש ספטמבר בעולם, הגיעו אליי זמן קצר לאחר מכן לבדיקה.



Jaybird RUN (צילום: גד גניר)
אני לא אדם פעיל ספורטיבית מטבעי, אבל בחודשים האחרונים הגיעו אליי מספר מוצרים בו זמנית שגם גרמו לי לנקיפות מצפון (המשקל של שיאומי), וגם כאלו שלא ניתן לבדוק אותם בצורה מקיפה ומלאה מבלי לזוז ולהזיע איתם, מוצרים כמו ה-Vi, כמו ה-Apple Watch, וכמו, איך לא, האזניות החדשות של Jaybird ששם הדגם שלהן, RUN, לא משאיר המון ספקות בנוגע לאופי השימוש הרצוי בהן. כך קרה שללו”ז השבועי שלי נוספה הליכה קבועה בשכונה, פעילות שאנשים נורמליים עושים כדי לרדת במשקל, לנהל אורח חיים בריא יותר ועוד סיבות שפחות מדברות אליי בשגרה. אצלי הסיבה העיקרית לצאת להליכות הללו היתה כדי לבדוק גאדג’טים. בלוגר טכנולוגיה חייב לעשות מה שבלוגר טכנולוגיה חייב לעשות, גם אם זה יגרום לי לשרוף כמה קלוריות בדרך.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: LifeBeam Vi

מאת
לא מעט אזניות ריצה בשוק מנסות לנכס לעצמן לא רק את תפקיד השמעת המוזיקה, אלא גם את תפקיד המאמן האישי. בפועל, ברוב המקרים זה בעיקר סופרלטיב שיווקי מוגזם. אזניות הספורט המתקדמות יותר יודעות לאסוף אל תוך האפליקציה המצורפת איתן נתונים כמו דופק, מספר צעדים ומרחק, וחלקן אפילו מציעות מספר מצומצם חיווים קוליים בזמן אמת כדי לעדכן את המשתמש על המרחק שעבר, או על ההתקדמות שעשה באימון עצמו.



ועדיין, זה לא אימון אישי. אימון אישי כולל בתוכו עוד כמה מרכיבים, כשאחד המרכיבים החשובים בו לדעתי הוא ניסיון ליצור אצל המתאמן מוטיבציה להמשיך ולהתמיד בריצה. אצל חלק מהאנשים מספיק המעקב אחר ההתקדמות וצפייה בתוצאות קודמות כדי להמשיך. אצל אחרים, כמוני, נדרש יותר מזה. לפני מספר שנים ניסיתי את Zombies Run, אפליקציה שמאמנת אתכם לרוץ, כשעל נושא המוטיבציה מופקדות התנשפויות מקפיאות דם של זומבים שרצים בעקבותיכם. יש שם סיפור מסגרת שלם שבו אתם מתחילים בצורה הדרגתית באימונים בתוך איזור בטוח, ואז כשאתם כבר מתקדמים באימונים, אתם יכולים להתחיל לרוץ על נפשכם. עליי זה לא עבד. איכשהו, אפילו קולות של זומבים מתקרבים בתוך האזניות שלי לא הצליחו לעשות את העבודה. אני מניח שזומבים אמיתיים היו תורמים יותר למוטיבציה שלי לרוץ אבל בהעדר כאלו, כוח הרצון שלי, או יותר נכון כוח חוסר הרצון שלי לרוץ מנצח. האם ליווי צמוד של מאמנת אישית וירטואלית בשם VI יצליח היכן שאזניות מתקדמות וזומבים נכשלו?



Vi, לא נראות כמו אזניות ספורט (צילום: גד גניר)





VI פותחה ע”י חברה ישראלית, LifeBeam שהחלה את דרכה כמפתחת טכנולוגיית מחשוב לביש מתקדמת לטייסים ואסטרונאוטים, והחליטה בשנים האחרונות להכנס לשוק אזניות הספורט. Vi החלה כפרוייקט מצליח באתר Kickstarter שביקש לגייס כ-100,000$ ובסופו של דבר גייס קצת יותר ממיליון וחצי דולר. כעת, שנה לאחר שנשלחו אל התומכים בפרוייקט, האזניות נכנסו לייצור סדרתי והגיעו לישראל ביבוא רשמי של באג, שגם שלחו אליי את האזניות לבדיקה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird X3

מאת
אז נכון, אזניות הספורט הפופולריות ביותר בעולם הן כנראה האזניות הלבנות המגיעות יחד עם האייפון שלכם, אבל האמת היא שמשנה לשנה מגוון האזניות המיועדות לשימוש בפעילות גופנית הולך ומתרחב ומציע אלטרנטיבה יקרה אך מותאמת יותר לסוג השימוש הזה. חלק מהיצרניות מחזיקות קו מוצרים ספורטיביים כחלק מקטלוג המוצרים המלא שלהן, וחלק, כמו Jaybird לדוגמה, מתמחות ספציפית בסוג הזה של אזניות. אזניות ספורט כוללות סט מיוחד של מאפיינים, יתרונות וחסרונות הנגזרים מתוך הגדרתן כאזניות ספורט. לרוב הן מגיעות בצבעים מזעזעים, אך הן יושבות טוב יותר באוזן, הן עמידות במים בצורה כזאת או אחרת, וקשוחות יותר וקלות יותר מאזניות רגילות. בחלק גדול מהמקרים, בצד היתרונות האלו, אזניות ספורט. נשמעות פחות טוב מאזניות רגילות באותו טווח מחיר (בחיאת, מי יכול להיות אודיופיל בזמן שהוא רץ), הסוללה שלהן מחזיקה פחות זמן (רציתם שתהיינה קלות יותר, לא?) והן  לרוב יקרות יותר (כי היי, אתם ספורטאים ורק לפני שבוע שילמתם כמה עשרות אלפי שקלים על זוג אופניים).


Jaybird X3 (צילום: גד גניר)




לפני מספר חודשים בדקתי את Freedom, דגם הפרמיום של היצרנית האמריקאית Jaybird המייצרת אך ורק אזניות ספורט. הדגשים ששמו ב- Freedom היו בעיקר על מזעור ועיצוב יוקרתי, עם שימוש במתכת כחומר העיקרי בגוף האזניות. מעבר לכך, הן הציעו איכות שמע מעולה ביחס לאזניות אלחוטיות ועמידות בפני התזות מים. עם זאת למרות שאהבתי אותן מאוד, לא ניתן היה להגדירן כמושלמות: זמן הסוללה שלהן היה לכל היותר 4 שעות, והשלט שלהן שהכיל בתוכו את הסוללה עצמה היה טיפה כבד יותר ממה שהייתי רוצה שיהיה. כל מי שמכיר את המותג לא חיכה ל- Freedom כי אם לממשיכות דרכן של הדגם העיקרי והחשוב ביותר שלהם, X2. דגם X3 שהגיע לארץ לפני מספר שבועות שונה בתכלית מ- Freedom, בעיקר לטובה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jaybird Freedom

מאת
אם ההערכות בענף נכונות, 2017 תהיה השנה הראשונה בהיסטוריה בה יימכרו יותר אזניות אלחוטיות מאזניות סטנדרטיות ברחבי העולם. השקת האייפון 7 נטול שקע האזניות, וההערכה כי יצרניות אנדרואיד ילכו בעקבותיה של אפל, האיצו את מגמת המעבר לאזניות Bluetooth סטריאופוניות. המשווקים בישראל מתחילים להבין זאת, ומחפשים מותגים גדולים בחו”ל אותם יוכלו לייבא ארצה. ג’ייבירד היא אחת מיצרניות אזניות הספורט האלחוטיות המוכרות והמוערכות ביותר בעולם, ומשתתפת (ומנצחת) קבועה כמעט בכל כתבת השוואה בחו”ל על אזניות Bluetooth In Ear. השנה, חגגה 10 שנים להיווסדה, ונרכשה  בחודש אפריל ע”י Logitech בסכום של כ-50 מיליון דולר. לפני שלושה חודשים, הכריזה jaybird על תחילת פעילותה הרשמית בישראל, לגמרי במקרה ביום שלאחר זכייתה של ירדן ג’רבי במדליית הארד בג’ודו באולימפיאדת ריו.
Jaybird Freedom (צילום: גד גניר)
דגם האזניות שקיבלתי לבדיקה הוא ה-Freedom, אזניות Bluetooth In Ear סטריאופוניות בתצורה הקלאסית, עם כבל מקשר ביניהן. ה-Freedom הגיעו לישראל בסמוך ל-Gear Iconx של סמסונג, מה שעורר עניין בשאלה מתי Jaybird תציג דגם אזניות Truly Wireless משל עצמן. קווין ווטלס, סמנכ”ל השיווק של ג’ייבירד העולמית שהגיע להשקה, ציין שמדובר עדיין בטכנולוגיה שאינה בשלה מספיק שמחייבת Delay מסוים בסאונד, כדי לסנכרן בין שתי האזניות. לפיכך, נכון להיום בקטלוג המוצרים של Jaybird תמצאו אזניות Bluetooth סטנדרטיות, אם כי לא מן הנמנע שמתישהו החברה תחליט לאמץ גם את התצורה החדשה בדגמים הבאים שלה.

כאלו ניסיתי: Meizu EP-51

מאת
כבלוגר שעיקר עיסוקו הוא בביקורות חפיצים, אין לי הרבה רגעי שיא עיתונאיים. אני לא עובד על תחקירים, אני לא עוסק בתחומים של חיים ומוות, ואם להיות כנה, אני כאן בעיקר בשביל ההנאה האישית והעניין האישי שלי בהתנסות במוצרים חדשים. אם יש פוסטים שאני מחכה להם, שגורמים לי להרגיש שאני באמת תורם במשהו גם לסביבה אלו בעיקר פוסטים שמדברים על מוצרים זולים מאוד שנותנים תמורה מצויינת למחירם. באתרים שאני עוקב אחריהם בחו”ל מתפרסמים פעם בכמה חודשים אייטמים על אזניות זולות שנשמעות הרבה יותר טוב ממה שהייתם מצפים מאזניות במחירן. אני גם רוצה למצוא בעצמי אזניות כאלו ולפרסם אייטם כזה.



Meizu EP-51 (צילום: גד גניר)



מסתבר שזו דרישה די תובענית מצידי. למה? משתי סיבות: הראשונה, אובייקטיבית, סאונד טוב באמת זה משהו שעולה כסף. קשה לזייף בזה ואין קיצורי דרך. רכיבים איכותיים ותכנון טוב הם משהו שצריך לשלם עליו. אזניות זולות נשמעות כמו אזניות זולות ב-99% מהמקרים. הסיבה השניה היא שקשה להשיג לבדיקה אזניות זולות. מעטים היבואנים שירצו להעמיד לבדיקה את דגם ה-Entry Level שלהם, ובמקרה של אזניות ממותגים לא מוכרים שאינם נמכרים בארץ – אין גורם שיכול להשאיל לי אותן לבדיקה.



ואז מגיעה Meizu הסינית, ונכנסת לשוק האזניות עם אותה פילוסופיה שמלווה את המכשירים שלה: להציע אלטרנטיבה זולה למוצרים מערביים, קוריאניים, יפנים וטיוואנים, אלטרנטיבה שנראית טוב וברוב המקרים מספקת חויית שימוש לא רעה, ותמורה טובה למחיר. מאחר ש-LeEco ומוטורולה (וכנראה גם אפל, נראה מחר) החליטו ששקע אזניות סטנדרטי זה פאסה, מבין שני דגמי האזניות של מייזו בארץ עניין אותי יותר לבדוק את ה-EP-51, אזניות בלוטות’ בתצורת In Ear, שהן גם הזולות מבין שני הדגמים, וזולות באופן כללי.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Samsung Gear IconX

מאת
מזה מספר שנים מנסה סמסונג לקדם את נושא הבריאות והכושר במכשירים שלה. בחלק מהסמארטפונים שלה, אפליקציית הספורט S-Health הגיעה מותקנת מראש ללא אפשרות הסרה, וגם בשעונים החכמים שלה ניתן דגש מיוחד להיבט הבריאותי בכל הקשור להתממשקות עם האפליקציה הזאת. למה כל כך חשוב לקוריאנים שמר ישראלי יזהה את סמסונג לא רק בתור יצרנית סמארטפונים, כי אם בתור מותג עם ערכים בריאותיים וספורטיביים? בגלל הכסף כמובן. שוק החפיצים הספורטיביים מגלגל מיליארדי דולרים בשנה (צפי של 25 מיליארד דולר בשנת 2019) אך נשלט עדיין ע”י מותגים אחרים כמו פיטביט וגרמין. סמסונג רוצה לדחוק את היצרניות האלו הצידה ולהפוך ליצרנית בעלת שם גם בחדרי הכושר ומסלולי הריצה. איך היא עושה זאת? ע”י השקה של מכשירים חדשים: ה-Gear Fit 2 (עליו אספר לכם בקרוב) וה-Gear IconX, אזניות בתצורת Truly Wireles שסמסונג מייעדת בעיקר לפעילות גופנית.

Samsung Gear IconX (צילום: גד גניר)


ה-Samsung Gaer IconX סיקרנו אותי מהרגע שהוכרזו. סמסונג היא בין היצרניות הגדולות הראשונות שמאמצת את התצורה הזאת (גם למוטורולה יש אזניות כאלו, אני לא בטוח מי מהשתיים היתה הראשונה להכריז אבל שתיהן ככל הנראה עשו זאת לאחרונה). אזניות Truly Wireless כמשתמע משמן הן אזניות אלחוטיות באמת: אלו שתי אזניות נפרדות לחלוטין. אין ביניהן חוט מקשר, והן מתקשרות זו עם זו באופן אלחוטי. איך זה עובד בפועל, איך הן לא נופלות מהאזניים ואיך הן נשמעות? בדקתי אותן בתקופה האחרונה ומצאתי שהן מגניבות לאללה, חדשניות, כל חובב אזניות ישמח להתחדש בהן, אבל הן גם מגיעות עם לא מעט פשרות.

להמשך קריאה

כאלו אני רוצה לבדוק: אזניות Truly Wireless Earbuds

מאת
השמועה החמה ביותר בבורסת השמועות לגבי האייפון 7 היא ללא ספק השמועה על ביטול שקע האזניות הסטנדרטי שליווה את המכשיר מאז האייפון הראשון. במידה והשמועה הזאת תתברר כנכונה, הדבר יקפיץ ככל הנראה את מכירות אזניות ה-A2DP, אזניות בלוטות’ סטראופוניות. הטרנד הלוהט ביותר בשוק הזה בתקופה האחרונה הוא אזניות Truly Wireless Earbuds. מה מגדיר אזניות כבאמת Truly Wireless, בניגוד לסתם Wireless? הויתור על החוט המקשר ביניהן, מה שהופך את האזניות לשתי יחידות נפרדות. היתרון בתצורה הזאת הוא העובדה שהחוט לא מציק בעורף, ולא נמשך לכיוון אחד, לרוב, הכיוון שבו יושב שלט האזניות.



Samsung IconX (צילום: אתר סמסונג)





היצרנית הגדולה הראשונה שנכנסת לתחום הזה היא סמסונג. בחמישי האחרון היא הציגה את צמיד הפעילות החדש שלה, ה-Gear Fit2 (הדור הבא של ה-Gear Fit אותו בדקתי לפני שנתיים), אך את מרבית תשומת לב משכו דווקא האזניות החדשות שלה, ה-IconX. אלו אינן האזניות הראשונות שסמסונג מייצרת. מלבד האזניות הפשוטות שאתם מקבלים באריזות המכשירים שלה, יש לה ליין אזניות (ורמקול אלחוטי אחד) בשם Level, אזניות לא רעות בכלל ממה שיצא לי לנסות. ה-IconX הן כאמור האזניות הראשונות שסמסונג משיקה בתצורת Truly Wireless, והן בהחלט נשמעות מרשימות: מעבר לחידוש הטכנולוגי בהעלמת הכבל המקשר בין האזניות, משולב בהן מד תאוצה ומד דופק, שוודאי ידעו להתממשק אך ורק עם אפליקציית הבריאות של סמסונג. הן כוללות 4 גיגה זכרון פנימי לאחסון מוזיקה. אם אתם שואלים את עצמכם מי זקוק לזכרון פנימי באזניות Bluetooth שאמורות להזרים מוזיקה ישירות מהטלפון, אז התשובה לכך פשוטה: בעלי IconX. אם תרכשו את האזניות של סמסונג, תוכלו להנות מזמן סוללה מחפיר (על פי ההצהרות האופטימיות של סמסונג, אפילו לא עפ”י התנסות ממשית) של שעה וחצי, אם תבחרו להאזין למוזיקה מהטלפון שלכם. לעומת זאת, אם תבחרו להשתמש בנפח האחסון הפנימי שלהן, תוכלו להנות מזמן קצת פחות מחפיר, של 3 שעות וחצי, עדיין מביך בהתחשב בעובדה שרוב אזניות הבלוטות’ בשוק כיום מציעות ביצועים טובים יותר בתחום הסוללה.




להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Jabra Sport Coach

מאת
אזניות
הספורט הטובות ביותר שבדקתי עד כה הן ללא ספק ה-Jabra Pulse. מעבר לעובדה שהן כללו מד דופק מובנה, הן התאפיינו
בסאונד מצוין, עמידות גבוהה ועיצוב שמאפשר להן להשאר בתוך האוזן ביציבות ובנוחות.
כל הטוב הזה הגיע עם מחיר לא נגיש במיוחד, 1000 ש”ח. לפני קצת יותר מחודשיים
החליטה יבואנית ג’אברה בישראל להעלות ארצה דגם זול יותר בשם Jabra Sport Coach. הדגם הזה שומר על דמיון רב לדגם הפרימיום, למעט
סט צבעים שונה, אך חשוב מכך מד הדופק הוחלף בחיישן תנועה אשר יודע לתקשר עם
אפליקציית הכושר של החברה.

Jabra Sport Coach (צילום: גד גניר)
נבירה
בנתונים הטכניים של ה-Jabra Sport Coach מעלה
כי בכל מה שקשור לסאונד, ג’אברה לא שינתה דבר. יש כאן עדיין דרייברים בקוטר 6
מילימטר, שמייצרים טווח צלילים שנע בין 20 מגהרץ ל-20 קילוהרץ, והתנגדות של 16
אוהם. כתוצאה מכך, הסאונד נשאר כשהיה, נהדר. ה-Coach
יודעות לטפל בצורה מצויינת בצלילים הגבוהים, משהו שבא לידי ביטוי היטב לדוגמא בשיר
Trancending
של Red Hot Chili Peppers, בנקישות העדינות
שמלוות את השיר, ובפריטה על המיתרים בתחילת השיר. בערך בשניה העשירית של השיר
מצטרפים כל שאר כלי הנגינה וכאן כבר ניתן לשמוע איך טווח המיד עובד טוב וישנה
הפרדה מצויינת בין צלילי כלי הנגינה השונים. בניגוד לרוב אזניות הספורט האחרות
שיצא לי לבדוק, הבאסים כאן לא חזקים בצורה מוגזמת. לטעמי הן מספקות צליל מאוזן,
נכון ואיכותי מאוד. מצד שני, אם אתם רוצים אזניות שתוקפות יותר את האוזן בכל מה
שקשור לבאסים, ייתכן שתעדיפו אזניות אחרות, אם כי שוב, לטעמי הן נשמעות מעולה.

להמשך קריאה