טלפון סלולארי

כזה ניסיתי: Redmi Note 9S

מאת

אם יש משהו ששיאומי עקבית בו, זה חוסר העקביות בקטלוג דגמי הסמארטפונים שלה. מסביב לסדרות הקבועות שלה, צצים להם מדי שנה דגמים חדשים והסתעפויות של סדרות עם תוספות של אותיות שלא ברור מה המשמעות שלהן והאם תהיה להסתעפות הזאת המשכיות ומתי. נסיון ההתעללות האחרון שלה במי שמנסה למצוא הגיון בהיררכיית המכשירים שלה הוא ה-Redmi Note 9S. הדגם בעל השם הייחודי הושק בחגיגות יום השנה העשירי להיווסדה של היצרנית הסינית בשישי לאפריל. ה-S בשם המכשיר מייצגת את העובדה שמדובר במהדורה מיוחדת (ובנוסף הוכרזה מהדורה אפילו יותר מיוחדת, עם חריטת האותיות MFF, ראשי התיבות של Mi Fan Festival שיוצרו ממנה 2020 יחידות בלבד) אבל בשוק ההודי הוא בכלל נמכר כ-Redmi Note 9 Pro, שם הדגם הסטנדרטי והמוכר. בינינו, למשתמש הממוצע כל החגיגות והשינויים השרירותיים בשמות לא אמורות לשנות משהו. למרות החגיגות מדובר עדיין במכשיר ביניים, והכי חשוב שהוא יעבוד כמו שצריך ולא יעלה הרבה. ה-Redmi Note 9S מצליח באופן מלא רק באחת משתי המשימות האלו.


Redmi Note 9S  (צילום: גד גניר)

ערכת השבבים עליה מבוסס Redmi Note 9S היא Snapdragon 720G, ערכת שבבים מהסדרה של קוואלקום שמיועדת לרף העליון של מכשירי ביניים וכוללת מעבד בעל 8 ליבות, שתיים מהן הפועלות במהירות 2.3 גיגהרץ ומיועדות למשימות תובעניות, ועוד 6 ליבות במהירות 1.8 גיגהרץ המיועדות לפעולות שגרתיות. את ה-Redmi Note 9S ניתן להשיג בשתי תצורות זכרון: התצורה שבדקתי, עם זכרון RAM בנפח 4 גיגה ואחסון בנפח 64 גיגה, ותצורה הכוללת זכרון RAM בנפח 6 גיגה ו-128 גיגה של אחסון. מערכת ההפעלה שרצה על החומרה הזאת היא MIUI 11, המבוססת על אנדרואיד 10. לרוב, MIUI מצליחה לעשות פלאים גם עם מפרטים טכניים דלים יותר. איכשהו, ב-Redmi Note 9S, למרות המעבד הלא חלש, למרות ה-“S” בשם, הדברים חורקים. רוב הזמן הכל עובד כשורה אך לעיתים קרובות מדי המכשיר נוטה לעצור לרגע לחשוב: לפעמים זה בפתיחת אפליקציה כלשהי, לפעמים זה בחזרה למסך הבית, לפעמים זה בניסיון לשתף משהו, לפעמים סתם לוקח למקלדת שניות ארוכות לעלות ותמיד תמיד תמיד זה מעצבן וקורה בזמן הלא נכון. בשבוע שעבר הבת הקטנה שלי עשתה את צעדיה הראשונים. נדרשה מגפה כלל עולמית כדי שאהיה בבית ואראה את זה קורה. האם יש תיעוד למאורע? כן, אבל רק של הפעם השניה שהלכה. בפעם הראשונה הרדמי נתן לי להתרכז ברגע ולצפות בו בעיניים שלי ולא דרך המסך כי אפליקציית המצלמה נפתחה רק לאחר מספר לא סביר של שניות. ייתכן שהאיטיות קשורה לנפח זכרון ה-RAM שמאפשר השארה של פחות אפליקציות פתוחות ברקע, אבל כבר יצא לי לבדוק בעבר מכשירים עם זכרון בנפח כזה שתפקדו נהדר, גם כאלו של שיאומי. נותר לקוות שמדובר בסה”כ במשהו שייפתר עם עדכוני תוכנה עתידיים, אבל בינתיים מדובר בתופעה שממש מפריעה בשימוש היומיומי במכשיר.


כזה ניסיתי: Asus Zenfone 5z

מאת
בסוף שנת 2014 הרשיתי לעצמי לצאת בהכרזה דרמטית: הסמארטפונים החדשים של אסוס יכולים לבלום את פלישתם של מותגים סיניים לישראל. בארבע השנים שחלפו מאז ההכרזה ההיא מותגים סיניים רשמו הצלחה מסחררת בישראל, בעוד הזנפונים של אסוס התנדפו מהשוק הישראלי לאחר כשנתיים . להגנתי ייאמר שהמותגים הסיניים שרשמו את אותה הצלחה, מותגים כמו וואווי ושיאומי, החלו בכלל את פלישתם רק חודשים ספורים מאוחר יותר. לאחרונה היצרנית הטיוואנית עושה קאמבק אל השוק הישראלי באמצעות יבואנית רשמית חדשה, רשת KSP. הסנונית הראשונה בקאמבק הזה היא ה-Zenfone 5z, סמארטפון שמכוון גבוה יותר מהזנפונים הקודמים של אסוס בישראל: לא עוד מכשיר ביניים סימפטי, כי אם מכשיר עם מפרט טכני שממקם אותו בקטגוריית מכשירי דגל מודרניים.
Asus Zenfone 5z (צילום: גד גניר)

הזנפונים של 2014 הגיעו עם מעבדי Atom מבית אינטל שניסתה להכנס באותה תקופה לשוק ערכות השבבים עבור סמארטפונים. כחלק מאותו ניסיון, המעבדים ניתנו לאסוס בתנאים אטרקטיביים, מה שאיפשר לאסוס למכור את המכשירים שלה יחסית בזול. הזנפון של שנת 2018 מתבסס על ערכת שבבים פחות ייחודית: Snapdragon 845, אותה אחת שניתן למצוא במכשירים כמו LG Thinq G7, ה-Mi Mix 2S וה-Pocophone F1 של Xiaomi, ולמעשה אצל כמעט כל יצרנית סמארטפונים שאינה מייצרת בעצמה את ערכות השבבים שלה. זו ערכת השבבים החזקה ביותר בקטלוג של קוואלקום, ויחד עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה הם מספקים חויית שימוש חלקה וזריזה, וגם מאפשרים גיימינג ברמות שלא מביישות אף מכשיר דגל אחר בשוק. למכשיר אחסון מובנה בנפח של 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD בנפח של עד 512 גיגה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 9

מאת
בשנה שעברה, בסמוך להשקת גלאקסי נוט 8, כתבתי כאן מניפסט מלא זעם על מחירם ההולך ומאמיר של סמארטפונים חדשים, אל מול העובדה שהיצרניות שלהם לא עושות מאמץ אמיתי לטפל בסוגיות שבאמת מעיקות על חיי היום יום של המשתמשים. ישבו קברניטי סמסונג בבוקר ה-24 באוגוסט, קראו בעצב את מה שפרסמתי אצלי בבלוג והחליטו שהגיע העת להקשיב לי. חלקית. Galaxy Note 9, המכשיר החדש ביותר בסדרה מגיע עם שתי הבטחות מצד סמסונג שאמורות לשפר את חיי היומיום של המשתמש: סוללה שתספיק ליום שלם של שימוש, ונפח אחסון גדול מאי פעם כדי שלא תצטרכו למחוק תמונות. על הדרך הוסיפו גם פונקציונליות חדשה לעט, סימן ההיכר של והסיבה לקיומה של סדרת Note. האם סמסונג עומדת בהבטחותיה? בהחלט, אבל האם ההבטחות הללו שוות מחיר שנושק ל-4000 ש”ח? התשובה לשאלה הזאת קצת יותר מורכבת.



Samsung Galaxy Note 9 (צילום: גד גניר)
כהרגלה, סמסונג ממשיכה עם אותה ערכת שבבים שהציגה בהשקת מכשירי סדרה S לפני מספר חודשים. בדגם המיועד לשוק הישראלי מדובר ב-Exynos 9810, בעלת 8 ליבות, ארבע מהן במהירות של 2.7 גיגהרץ, ועוד ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ. זכרון ה-RAM הוא בנפח נאה של 6 גיגה. לראשונה אצל סמסונג, נפח הזכרון המינימלי בו תוכלו להשיג את ה-Note 9 עומד על כ-128 גיגה (מנפח זה צריך לנכות את השטח המוקצה למערכת ההפעלה, כ-18 גיגה). ניתן גם להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון, בנפח של כ-512 גיגה נוספים. קבוצות הוואטסאפ שלכם בהחלט יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי למלא נפח זכרון כזה. חוששים שיעמדו איכשהו באתגר? סמסונג מציע גם דגם בעל אחסון של 512 גיגה, יחד עם 8 גיגה RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי במהלך השבוע האחרון: Huawei P20 Pro

מאת
אירוע ההכרזה של המכשירים החדשים של וואווי בשבוע שעבר בפריז התחיל כמו זה של שנה שעברה, וכנראה כמו אלו שקדמו להם. לאף אחד מהנוכחים אין אשליות לגבי מה שמצפה לו באירוע מהסוג הזה: מנה טהורה ומזוקקת של סופרלטיבים דרמטיים, השוואות לא מאוזנות והסברים שיווקיים בציפוי מונחים טכניים. השנה, החלק של ההשוואה למתחרים קיבל אפילו משקל רב יותר מהנהוג בז’אנר, גם במונחי השקה של מכשיר סיני. את הסיבה האמיתית שבגללה וואוי התעכבה כל כך הרבה על ההשוואה למתחרותיה קיבלו הנוכחים שם רק כשעה וחצי לאחר שהאירוע החל, ברגע בו נחשפו מחירי המכשירים החדשים. כל עוד וואווי התבצרה בתדמית יצרנית הסמארטפונים הסינית שמשיקה מדי שנה אלטרנטיבות משתלמות ואטרקטיביות, החברה יכולה היתה להשאר במקום השלישי המכובד בטבלת המכירות העולמית. השנה החליטו כנראה בוואווי שהגיע הזמן לפתוח מבערים.


Huawei P20 Pro (צילום: גד גניר)

איך וואווי מתכננת לעשות זאת? באמצעות שינוי מסחרי ושינוי קונספטואלי. בצד המסחרי, וואווי ניסתה השנה להכנס לראשונה לשוק האמריקאי. כניסה משמעותית לשוק האמריקאי יכולה להתבצע רק דרך חבירה לאחת או יותר ממפעילות הסלולר. היוזמה הזאת כזכור קרסה כבר בינואר כשכל מפעילות הסלולר אליהן פנתה וואווי בחרו להפנות לה את הגב: אם תשאלו את האמריקאים, זה בגלל שוואווי משתפת פעולה עם השטן ומרגלת אחר משתמשי המכשירים שלה. טענות אחרות מדברות על כך שהלו”ז והאסטרטגיה של וואווי נקלעו לזמן ולמקום הלא נכון, היישר אל קו האש של מלחמת הסחר בין סין לארה”ב. זה משאיר את וואווי עם שינוי קונספטואלי בלבד: המכשירים הסימפטיים, המתומחרים בצורה יחסית הוגנת ומכילים פשרות נסבלות שלה הביאו אותה למקום מסוים. וואווי לא רוצה להשאר במקום הזה, ורוצה להראות שגם למי שמעוניין בטוב ביותר יש מה לחפש אצלה. הטוב ביותר עולה יותר, אבל אם וואווי היתה מכניסה אותו דרך אחת מהמפעילות הגדולות בארה”ב בתוך תכנית תשלומים ארוכת טווח, סביר להניח שהמחיר הגבוה היה גלולה שניתן לבלוע יותר בקלות. כעת, לאחר שהתנגשה בחומה היחידה שטראמפ הצליח עד כה לבנות, נותר לוואווי לנסות למצוא לקוחות חדשים. את הלקוחות החדשים האלו היא תמצא בקהל שעד כה לא נרתע מרמות המחירים שאפל וסמסונג טיפסו אליהם. המשימה של וואוי היא לשכנע אותם שהפעם מה שיש לה להציע טוב יותר, וטוב מספיק כדי לדרוש עליו סכום של 899 יורו, גבוה יותר אפילו ממחירו של iPhone X.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi 6

מאת
על משקל המנטרה שמשק כנפיו של פרפר עשוי לגרום לטורנדו בקצה השני של העולם, פאבלט קוריאני שעלה באש בכיסם של לקוחות אמריקאיים, גרם למיליוני סינים, הודים וכמה עשרות אלפי ישראלים להמתין קצת יותר לסמארטפון הבא שלהם. פרשת ההתלקחויות של מכשירי ה-Galaxy Note 7 חייבה את שיאומי ויצרניות אחרות לדחות את השקת מכשיר הדגל שלהן במספר חודשים. למי שעקב כאן אחרי הביקורות למכשירי דגל, הסיפור הזה כבר מוכר: ביטולו של הפאבלט של סמסונג הביא אותה לבצע הערכה מחודשת של הביקושים הצפויים למכשירי ה-Galaxy S8 ו-+S8. סמסונג העריכה נכון, כי העובדה שאנשים לא יכולים היו לרכוש מכשירי Note 7, תגרום לעליה מסויימת במכירות של המכשיר הבא שתשיק. כפועל יוצא מכך, פנתה אל יצרנית ערכות השבבים קוואלקום והזמינה ממנה את כל סדרת הייצור הראשונה של ערכת השבבים החדשה שלה, Snapdragon 835 ודחקה הצידה כל יצרנית אחרת שבנתה על ערכת השבבים הזאת. בניגוד ל-LG שהחליטה להתבסס על מעבד ישן יותר של קוואלקום ב-G6, יצרניות כמו וואנפלוס, סוני ושיאומי החליטו לעכב את השקת מכשירי הדגל שלהן עד שקוואלקום תוכל לייצר עבורן את ערכות השבבים החדשות. כך קרה ש-Mi 6, מחליפו של Mi 5, הושק כשנה וחודשיים אחריו. היה שווה לחכות? ועוד איך.



Xiaomi Mi 6 (צילום: גד גניר)





כאמור, Mi 6 מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 835, בעלת 8 ליבות, ארבע מתוכן במהירות 2.45 גיגהרץ וארבע נוספות במהירות 1.9 גיגהרץ. שני המכשירים הקודמים שהתנסיתי בהם שעשו שימוש בערכת השבבים הזאת, Sony XZP ו-OnePlus 5 הציגו ביצועים מעולים וחויית שימוש מצויינת, תוך כדי ניהול יעיל של צריכת חשמל. Mi 6 לא שונה בעניין הזה. השילוב של ערכת השבבים המצויינת יחד עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה תורמים ללא ספק לפעולה זריזה של המכשיר, והוא אף לא מתחמם יתר על המידה בשעת מאמץ. מה שמעיב קצת על החגיגה הוא הסירוב הקבוע של שיאומי לאפשר הרחבת זכרון באמצעות כרטיס – מדיניות קבועה במכשירי הדגל שלה. עם זאת, נפח האחסון בגרסה הזולה ביותר של המכשיר עומד על 64 גיגה, נפח שבהחלט ניתן להסתדר איתו. מערכת ההפעלה כאן היא MIUI בגרסה 8 המבוססת על אנדרואיד נוגט. Mi 6 צפוי לקבל בקרוב עדכון לגרסה הבאה של MIUI, גרסה 9. לטענת משתמשים שהתנסו בה היא מביאה עמה בשורות גדולות במהירות בפעולות יומיומיות וברספונסיביות טובה יותר, אם כי גם עם MIUI 8 המכשיר הזה זריז מאוד וחזק.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 8

מאת
בהכרזה על ה-Note 8 לפני חודש, הקדישו בסמסונג חלק משמעותי באירוע למשתמשים הקבועים של מכשירי הסדרה, ולנאמנות שלהם למותג. 6 שנים לאחר השקת הראשון בסדרה, פאבלטים פופולריים מאי פעם, אך למעט ניסיונות בודדים של יצרניות אחרות, אף יצרנית אחרת לא ערערה באמת את מעמדה של סמסונג והציעה אלטרנטיבה אמיתית לנוסחה שהיצרנית הקוריאנית המציאה ב-2011: מכשיר עם מפרט חזק מאוד, מסך ענק ועט. כפי שמשתמע מהסקרים שהציגה סמסונג, נראה שאפילו הפיאסקו ההתלקחויות של ה-Note 7 בשנה שעברה לא פגע בנאמנותם של משתמשים קבועים במכשירי הסדרה. למעשה, קרה ההיפך: נראה שלקוחות הסכימו פשוט להתאזר בסבלנות, לתת לסמסנג להפיק את הלקחים ולחכות לדגם הבא מבלי להתפתות לעבור לפאבלטים של המתחרות. כל זה כמובן לפי הסקרים שערכה סמסונג. איך זה בפועל? משיחות עם משתמשי Note בסביבתי, אכן יש להם המון נוסטלגיה וחיבה לסדרה, אבל יש להם גם לא מעט תלונות על שינויים שסמסונג עשתה במכשירי Note במהלך השנים. האם ה-Note 8 הוא ממשיך ראוי לשושלת, והאם היה שווה לחכות?



Samsung Galaxy Note 8, צר יחסית וארוך להחריד (צילום: גד גניר)





סמסונג משיקה מדי שנה שתי סדרות של מכשירי דגל בהפרש של כחצי שנה ביניהן: באיזור חודש פברואר-מרץ מכשירים מסדרת S ובאיזור אוגוסט-ספטמבר מכשיר חדש מסדרת Note. מאחר שהמכשיר הראשון בסדרת Note הושק במקביל ל-Galaxy S2, בחרה סמסונג בשנה שעברה לדלג על Galaxy Note 6 ולעשות סדר בשמות המכשירים, כך ש-Galaxy Note 7 (ולא Galaxy Note 6) יוכרז לאחר Galaxy S7. הדמיון בין המכשירים לא מסתכם בשמות שלהם כי אם גם במפרט הטכני. Galaxy Note 8 מגיע עם מפרט זהה כמעט לחלוטין לזה של Galaxy S8: המעבד בגרסה המיועדת לשוק הישראלי הוא אותו מעבד בעל 8 הליבות מדגם Exynos 8895, ונפח האחסון הבסיסי עומד על 64 גיגה, הניתנים להרחבה (בניגוד לאיך שזה היה ב-Note 5) ב-256 גיגה נוספים. ההבדל היחיד בא לידי ביטוי בנפח זכרון ה-RAM. בעוד חלק מהיצרניות הסיניות החלו לאמץ כבר בשנה שעברה זכרון RAM בנפח 6 גיגה (מכשירים כדוגמת OnePlus 3), יצרניות כמו LG, Huawei וסמסונג בחרו לדבוק בנפח זכרון RAM של 4 גיגה במכשירי הדגל שלהן. ב-Note, החליטה סמסונג להעלות את הרף ולהשתמש בזכרון RAM בנפח של 6 גיגה, מה שמאפשר שימוש ביותר אפליקציות במקביל, וגישה מהירה יותר אליהן מאחר שיותר אפליקציות נשארות פתוחות ברקע ואינן צריכות להטען מההתחלה. ההבדל בתחושה בין Galaxy S8 ל-Galaxy Note 8 בהחלט מורגש: ה-Note 8 אכן זריז יותר, יציב ובלי זכר ללאגים או השהיות כלשהן, תופעות שנתקלתי בהן ב-S8. בפראפרזה על הקלישאה הקבועה: Galaxy Note 8 הוא המכשיר המהיר והחזק ביותר של סמסונג עד כה, אבל בניגוד ל-S8 ולמכשירי דגל אחרים של סמסונג בעבר, החוזק הזה גם בא לידי ביטוי בשימוש היומיומי במכשיר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy J5 Pro

מאת
בין 2016 ל-2017 מכשירי סדרה J, סדרת הסמארטפונים של סמסונג לשוק הביניים ולשוק הנמוך עברה שינוי שמי קל: בחלק מהשווקים, במקום להוסיף את השנה לדגם המכשיר, נוספה לו המילה “Pro”. מה הופך את J5 Pro של 2017 ליותר Pro מה-J5 של שנת 2016? לא ברור. כנראה שהתחרות הלא פשוטה עם מכשירי הביניים הזולים יותר של יצרניות סיניות כמו Xiaomi, Huawei ו-Meizu מחייבת את סמסונג לשכנע את הצרכנים שבכל זאת יש למכשירים החדשים שלה בשוק הזה ערך מוסף כלשהו. האם הפיכת ה-J5 ל”מקצוען” מביאה איתה את הערך המוסף הזה?


Samsung Galaxy J5 Pro  (צילום: גד גניר)




הערך המוסף הזה לא מגיע מכיוון המפרט: ערכת השבבים שודרגה אמנם מ-Snapdragon 410 החלש (4 ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ) של קוואלקום, ל-Exynos 7870 של סמסונג עצמה (8 ליבות במהירות 1.6 גיגהרץ), אולם זכרון ה-RAM נשאר בנפח שהיה לגיטימי בקטגוריה הזאת אולי לפני שנתיים: 2 גיגה בלבד. השילוב של זכרון RAM בנפח צנוע, ומעבד לא מאוד חזק, תורמים לסגירה די אגרסיבית של אפליקציות שרצות ברקע, זמן המתנה לפתיחה שלהן מחדש, וכפועל יוצא מכך, חויית שימוש איטית משהו. המכשיר לא נתקע, לא קורס, ושמיש לחלוטין, אולם  ביחס למפרט ולחויית השימוש במכשירים סיניים במחירים דומים, אין ספק שהמכשיר הזה נמצא בנחיתות. גם נפח האחסון, 16 גיגה צפוף מדי. אמנם ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון לנפח של עד כ-256 גיגה נוספים, אולם השטח הנוסף הזה לא יכול לשמש אפליקציות כמו וואטסאפ, וכאן הבעיה האישית שלי עם Smasung J5 Pro: כמו בכל פעם שאני בודק מכשיר, גם הפעם העברתי אליו את ספריית הוואטסאפ שלי, ספריה המכילה תמונות, סרטונים ושיחות מאז הפעם האחרונה שההעברה הזאת נכשלה, אי שם בשנת 2014. מיד עם סיום התקנת כל האפליקציות והעברת הספריה, בטרם הספקתי לבצע איזושהי פעולה במכשיר, כבר קפצה לי הודעה ששטח האחסון במכשיר עומד להגמר. אני משתמש סביר לדעתי בוואטסאפ, וזו לא אשמתי שהגננת של הבת שלי טורחת בכל פעילות בגן לשלוח 30 תמונות כמספר הילדים, רק כדי לא לקפח אף אחד. אני יכול לשבת ולמחוק כל תמונה שאינה מעניינת אותי, אבל אף אחד לא משלם לי משכורת על הפעילות הסיזיפית הזאת, ולכן אני מבקש על במה זאת מכל יצרניות הסלולר: הפסיקו לייצר מכשירים עם נפח אחסון של 16 גיגה. זה לא עובד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia XZ Premium

מאת
את מכשיר הדגל של סוני לשנת 2017, Xperia XZ Premium זכיתי לפגוש כבר בברצלונה ב- MWC 2017. האמת ש”לפגוש” זו הגדרה מרחיקת לכת. בניגוד נניח ל-LG או ל-Huawei, בסוני לא היו מעוניינים באמת לאפשר למבקרים בתערוכה, לרבות עיתונאים ובלוגרים למשש את מכשיר הדגל החדש שלהם. לא מדובר ברכושנות או בחשש מיצר הרע של אורחי המתחם. לפי ההערכות, המכשיר החדש שהחל להמכר בחנויות בחו”ל רק בחודש יוני, הגיע לברצלונה ארבעה חודשים לפני כן בגרסה לא סופית. לפיכך, אנשי סוני שהעדיפו שלא למצוא את עצמם במצבים מביכים, החליטו לתת למבקרים להתרשם ממנו מרחוק ולא יותר מכך.  


Sony Xperia XZ Premium (צילום: גד גניר)




כך יצא שאת Xperia XZ Premium זכיתי לראות או בתיבות זכוכית נעולות במתחם של סוני בתערוכה או בידיהם של נציגי החברה ששמחו להדגים את הפיצ’ר החדש והמסעיר שמביא איתו המכשיר החדש, עליו ארחיב בשלב מאוחר יותר. כל ההתנהלות הזאת לא הפריעה למארגני הכנס להכריז על XZ Premium כעל המכשיר הטוב ביותר בתערוכה. לא ברור מה הקריטריונים של צוות השופטים המכובד, אבל בחירה במכשיר שרק הוכרז, שטרם נמכרה יחידה בודדת ממנו, ושאסור לגעת בו, כמכשיר הטוב ביותר לשנת 2017 לא מעידה כלום על המכשיר עצמו, אם כבר, על כמה שווה הפרס הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate 9 Pro

מאת
כל עוד וואווי היתה סתם עוד אחת מאסופת היצרניות הסיניות האלמוניות עבור הקהל הישראלי, לאף אחד לא היה באמת אכפת איזה דגם מקטלוג החברה מגיע לארץ ביבוא רשמי וכמה זמן זה לוקח. רצף של קמפיינים אגרסיביים והשקעה ניכרת של היבואנית בהגברת המודעות למותג בישראל, יצרה קהל אוהדים בארץ שממתינים להגעתו של כל דגם חדש בציפיה דרוכה. ההחלטה על היבוא הרשמי של הפאבלטים של וואווי שהוכרזו  עוד בנובמבר, Mate 9 ו-Mate 9 Pro, התקבלה באיחור של כמה חודשים, והם הושקו בארץ רק באפריל כשהיבואנית הבינה שקיים ביקוש רב למכשירים היקרים יחסית.


Mate 9 Pro מקווה שאתם מעריכים אותי על השעות בהן אני עובד על הבלוג הזה (צילום: גד גניר)




הדגם שהגיע לידיי לבדיקה הוא דגם ה-Pro, שמתהדר במפרט טכני שעדיין, חצי שנה לאחר ההכרזה, נחשב לאחד החזקים בשוק. ערכת השבבים Kirin 960, זהה לזו של P10, מכשיר הדגל הנוכחי של החברה, וכוללת 4 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ, ועוד ארבע הפועלות במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון במכשיר אמנם אינו ניתן להרחבה, אבל הנפח המובנה נדיב ועומד על 128 גיגה. זכרון ה-RAM כאן הוא בנפח 6 גיגה, וזו אחת הנקודות היותר מעניינות במפרט המכשיר: בשנה שעברה החלו להופיע בשוק מכשירים עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה, אך מדובר היה בבודדים, ורוב היצרניות הגדולות בשוק המשיכו להשאר עם נפח של 4 גיגה בלבד. מעבר לכך, בחודש מרץ, מספר חודשים לאחר ההכרזה על  ה-Mate 9 Pro, טען אחד מבכירי וואווי שזכרון RAM בנפח 4 גיגה מספק את האיזון המושלם בין תמורה בביצועים, למחיר הרכיבים, ושלמעשה 4 גיגה זה יותר ממה שצריך. איך זה מסתדר ביחד? ובכן מדובר במכשיר פרימיום, שכלל לא מכוון לאיזורים שוואווי כיוונה אליהם בשנים האחרונות. מכשיר מהסוג הזה הוא הפגנת כוח, כבר לא אלטרנטיבה זולה, אפילו לא אלטרנטיבה משתלמת. מכשיר פרימיום שלא חסכו בו בדבר, על חשבונכם כמובן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 6 Plus

מאת
לפני קצת יותר מ-4 שנים נחת בישראל ה-MX2 Dream, הסמארטפון הראשון של המותג Meizu שעשה עליה לארץ הקודש. המכשיר שקיבל את הכינוי “האייפון הסיני” היה יצור מוזר בסצינת הסמארטפונים הסיניים של אותה תקופה: אם סמארטפון סיני טיפוסי ב-2013 היה מכשיר שהתאפיין בממשק אנדרואיד נקי יחסית, מפרט חלש, ואיכות נמוכה יחסית של חומרים והרכבה, המכשיר של מייזו נראה שונה לחלוטין. המפרט כלל מעבד מבית סמסונג ואפילו זכרון RAM בנפח מכובד (לאותם ימים) של 2 גיגה. את מערכת ההפעלה אנדרואיד היה קשה לזהות תחת הממשק הייחודי של מייזו שהתהדר באנימציות מרשימות, תגובה מצויינת למגע, ואפילו מבחוץ המכשיר נראה לא רע. ההשראה שספגה החברה מאפל הקרינה גם על האסטרטגיה שלה ועד להשקת ה-MX4, התמקדה החברה בכל פעם במכשיר אחד, מכשיר דגל. החל משנת 2015 קטלוג המוצרים של מייזו התרחב משמעותית והחל לכלול מכשירים המותאמים לשלל סגמנטים: לצד סדרת ה-MX הוצגו מכשירי Entry Level ופאבלטים זולים אשר זוכים להצלחה רבה בישראל, ומנגד, גם פאבלטים עם מפרט מרשים שעל הנייר לפחות נותנים פייט למכשירי הדגל של סמסונג, LG ואחרות.

Meizu PRO 6 Plus (צילום: גד גניר)
ה-Meizu PRO 6 Plus שייך לקבוצה האחרונה, ומדובר למעשה בסמארטפון החזק ביותר כיום בקטלוג המכשירים של החברה: המעבד מבית סמסונג, Exynos 8890 הוא אותו מעבד שתמצאו ב-Galaxy S7. זכרון ה-RAM בנפח 4 גיגה ואפילו נפח האחסון (שאינו ניתן להרחבה) עומד על 64 גיגה, נפח אחסון שניתן בהחלט לחיות איתו בשלום בימינו. המכשיר עצמו זריז כצפוי, יציב ולא נתקע, קופא או קורס.

להמשך קריאה