Android One

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A3

מאת
אמנם קרל פון קלאוזוביץ’ לא היה חותם על האדפטציה הזאת לאימרה המפורסמת שלו, אך ניתן לקבוע  שממשק המשתמש בסמארטפון הוא המשך שיווק המותג באמצעים אחרים. בשוק האנדרואיד, רוב היצרניות משתדלות לבדל עצמן מאחרות באמצעות עיצוב, ובאמצעות הלבשת ממשק משתמש ייחודי שלפעמים כולל גם מגוון שירותים בלעדיים שאמורים לאפשר ליצרנית לעשות עוד כמה דולרים מעבר למכירת ה”ברזל” עצמו. מידת הריחוק מהממשק הנקי של אנדרואיד תלויה ביצרנית עצמה, ועקבית בדר”כ בכל קטלוג המכשירים שלה. נוקיה למשל, נכון להיום מוכרת את כלל מכשיריה ללא שום תוספת או שינוי של מערכת ההפעלה אנדרואיד. בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא יצרניות כמו סמסונג, סוני, וואווי ושיאומי, שקשה להבחין באנדרואיד מתחת למעטה השינויים והתוספות למערכת ההפעלה במכשיריהן. Mi A1 של שיאומי עשה לפני שנתיים היסטוריה בכך שהיה המכשיר הראשון של החברה הסינית שהשתייך לתכנית Android One, והגיע עם ממשק אנדרואיד נקי לחלוטין. זה היה צעד חריג מצידה של שיאומי שמפתחת במשך שנים ממשק משלה, MIUI, שמאפשר לה לשתול בתוכו פרסומות ושירותים נוספים. ככה לוותר על כל הכיף הזה?



Xiaomi Mi A3 (צילום: גד גניר)
שמעתי פעם סברה שמדובר בניסיון של שיאומי לקדם את מכירות מכשיריה האחרים: לקוחות שלא ראו בשיאומי אופציה מסיבות כאלו ואחרות, עשויים לשנות את דעתם כשיפגשו במכשיר של החברה שמכיל רכיבים מערביים ותוכנה שלא שונה מהותית מזו הקיימת במכשירי הפיקסל של גוגל עצמה. משם, הדרך לשדרוג אל מכשיר אחר של שיאומי, עם MIUI, תהיה קצרה בהרבה. בשנה שעברה התברר כי לא מדובר בניסיון חד פעמי, והחברה השיקה את Mi A2 ו-Mi A2 Lite, המכשירים הבאים בסדרה. השנה, הציגה את Mi A3, מכשיר ביניים, שכולל כמה פינוקים שלא רואים כל יום במכשירים ברמת המחיר הזאת, אבל גם פשרה כואבת שכדאי מאוד לקחת בחשבון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia 9 PureView

מאת
למעריצי אפל, סמסונג, ואפילו וואווי עד לא מזמן, אין יותר מדי דאגות. יש לו”ז קבוע של שתי השקות עיקריות בשנה, ומי שלא יכול להמתין בסבלנות להשקות, מקבל בדר”כ מנה הגונה של הדלפות מידע מספר חודשים לפני ההכרזות הרשמיות. אצל נוקיה זה עובד אחרת. מי שליבו שייך למותג הפיני והמתין ליציאתו של מכשיר דגל ראוי, נאלץ לחכות נצח במונחי התעשיה: שרטוטים ראשונים שמלמדים על כך שנוקיה עובדת על סמארטפון עם לא פחות מ-5 מצלמות דלפו לרשת כבר לקראת סוף שנת 2017, אך Nokia 9 PureView הושק רשמית רק בחודש מרץ 2019. כך יצא שבעודה משחררת לשוק מכשירי ביניים סימפטיים בזה אחר זה, דווקא עם מכשיר הדגל המלהיב שלה היא מתמהמהת. האם היה שווה לחכות? לרוב, מגיע כאן “כן אבל” או תשובה מורכבת אחרת. במקרה של Nokia 9 PureView התשובה דווקא פשוטה מאוד: “לא”.



Nokia 9 PureView (צילום: גד גניר)
את הרמז המובהק ביותר לכך שתקופת הדגירה של נוקיה על המכשיר נמשכה זמן רב מדי, ניתן למצוא במפרט הטכני שלו. המכשיר הוכרז כאמור במרץ 2019, כאשר הוא מתבסס על ערכת השבבים Snapdragon 845 של קוואלקום, ערכת השבבים החזקה והעדכנית ביותר לשנת 2018. למעשה, הוא הושק במקביל למכשירים אחרים של יצרניות אחרות שכבר התבססו על ערכת השבבים החדשה יותר של קוואלקום, Snapdragon 855. ערכת שבבים זה לא משהו שפשוט שולפים מהמכשיר ומלחימים לתוכו אחת חדשה יותר, והניחוש שלי הוא שכשבנוקיה ראו שיצליחו להשיק אותו רק כשתגיע לשוק ערכת שבבים חדשה יותר, העדיפו שלא להכנס להרפתקה של התאמת מערך הצילום המתקדם ל-Snapdragon 855 ובחרו להשיק את המכשיר עם מה שיש וזהו. מה שיש אגב לא נורא בכלל: המכשיר תפקד נהדר, היה זריז, יציב והתנהג בשימוש יומיומי כמכשיר דגל לכל דבר. שאר המפרט אגב תואם פחות או יותר למה שמצופה ממכשיר דגל בשנת 2019: זכרון RAM בנפח נאה של 6 גיגה, ואחסון בנפח של 128 גיגה. בניגוד לרוב המכשירים האחרים של נוקיה שיצא לי לנסות עד כה, כאן לא ניתן להרחיב את האחסון באמצעות כרטיס זכרון, וחבל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia 7.1

מאת
מפעם לפעם, בכירי חברות טכנולוגיה נתפסים ברגעים של כנות, ומודים בטעויות שעשו. ב-HMD Global, מחזיקת המותג נוקיה למשל, הודו לפני מספר שבועות שטעו בכל הקשור לאסטרטגיית השמות שניתנו לדגמי הסמארטפונים שלהם. לא מדובר בקלישאה כמו המועמד בראיון עבודה שטוען שהחסרון שלו הוא שהוא פרפקציוניסט. מה שנוקיה עשתה בקטלוג שלה ראוי להילמד בביה”ס ליצרניות סמארטפונים בקורס “איך לא מנהלים קטלוג מוצרים”. בגלגולה החדש, דבקה נוקיה בהתחלה בשמות קצרצרים, ספרות בלבד: נוקיה 6, נוקיה 2, נוקיה 5, פשוט וברור. לאחר מכן הכל התחיל להסתבך כשנוקיה הוסיפה לחלק מהדגמים הבאים את הסיומת Plus, וזמן קצר לאחר מכן זנחה את הסיומת הזאת והוסיפה מספר אחרי נקודה עשרונית. כך יוצא שהמכשיר שלכבודו התכנסנו כאן היום, Nokia 7.1, שמגיע אחרי Nokia 7 Plus, אינו באמת דגם ההמשך שלו. אם זה לא מספיק, החברה מחזיקה קטלוג נפרד, עם קונבנציית שמות שונה משמעותית למכשיריה בסין. קטלוג המכשירים ה”סיניים” שלה ממחזר שמות של סמארטפונים שלה מהעבר. לדוגמה, ה-X6, אותו בדקתי כאן בינואר, חולק את אותו שם עם מכשיר אחר של נוקיה, מהראשונים שלה עם מסך מגע, משנת 2010. 
Nokia 7.1 (צילום: גד גניר)

ועדיין, אם נוקיה יכולה להתנצל על חטאיה, אז אין סיבה שאני לא אתנצל בעצמי. Nokia 7.1 עשה עלייה ארצה לפני קרוב לחצי שנה אך עד כה לא התפניתי לכתוב עליו. כעת, כשהגיע סוף סוף תורו, מחירו של נוקיה 7.1 הספיק לצנוח באופן משמעותי ולהפוך אותו לאיום שצריך להדיר שינה מכל מי שמייבא לישראל מכשירי ביניים אחרים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia X6

מאת
עבור מי שנכנס לאתרי המכירות הסיניים בסמוך לחגי הקניות בנובמבר וחיפש מציאות בקטגוריות הסמארטפונים, ציפתה הפתעה. אם בשנה שעברה שלטו שם ללא עוררין מותגים כמו OnePlus ושיאומי, השנה נוספה לשם גם לא אחרת מאשר נוקיה מבית HMD Global. בינתיים מדובר במספר דגמים מצומצם, מכשירי ביניים שנמכרים בגרסאותיהם הסיניות. איך זה להשתמש בנוקיה שעולה כמו מכשיר ביניים של שיאומי? ניסיתי לברר זאת באמצעות Nokia X6.



Nokia X6 (צילום: גד גניר)

נוקיה X6 הוא גרסה סינית של Nokia 6.1 Plus, שניהם לא נמכרים עדיין באופן רשמי בישראל. הוא מבוסס על ערכת השבבים Snapdragon 636 של קוואלקום, אותה אחת שעליה התבסס ה-Xiaomi Redmi Note 5 שבדקתי מוקדם יותר השנה, ערכת שבבים בעלת 8 ליבות, כולן במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון המובנה הוא בנפח 64 גיגה וניתן להרחיב אותו באמצעות כרטיס זכרון בנפח של עד 400 גיגה. הגרסה אותה בדקתי הגיעה עם זכרון RAM בנפח נדיב מאוד ביחס לרמת המחיר של המכשיר, 6 גיגה. למעשה, זה הדבר היחיד שמבדיל מבחינת רכיבים בין הגרסה הסינית לגרסה שנמכרת בכל שאר העולם, נפח RAM גדול יותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia 7 Plus

מאת
רוב הנתונים בדוח שפרסמה חברת קאונטרפוינט היו ידועים מראש ולא הפתיעו אף אחד. סמסונג ניצבת בראש רשימת היצרניות שמכרו הכי הרבה סמארטפונים בשנה האחרונה, אחריה וואווי שעקפה בחודשים האחרונים את אפל שהניצבת כעת במקום השלישי. הנתון הכן מפתיע מתייחס דווקא לנוקיה, אותה נוקיה שכולם נהנו להספיד עד לפני קצת יותר משנה. מסתבר שבמהלך השנה האחרונה הצליחה מחזיקת המותג נוקיה, החברה HMD Global להפוך ליצרנית הסמארטפונים עם שיעור הצמיחה הגדול ביותר, גידול של כ-782% במכירות המכשירים בהשוואה לשנה שעברה. אז נכון, מדובר בנתון יחסי ונקודת הפתיחה של נוקיה בשוק הסמארטפונים היתה כזאת שמאפשרת גידול עצום, אבל כשמתבוננים על טבלת המכירות בשוק האירופי, נוקיה הצליחה להשתחל למקום החמישי אחרי סמסונג, אפל, וואווי ושיאומי, על חשבון יצרניות אנדרואיד מנוסות כמו סוני, LG ואחרות. בטבלה העולמית היא כבר ממוקמת במקום התשיעי, לא רע בכלל למותג שעד לפני מספר שנים שם את כל הז’יטונים שלו על מערכת ההפעלה Windows Phone ז”ל. את תעודת הכשרות כיצרנית אנדרואיד מהשורה קיבלה HMD Global כשנוקיה 7 פלוס, נכלל ברשימת המכשירים בתכנית הבטא של גוגל לאנדרואיד P במאי השנה, יחד עם מכשירים כמו Mi Mix 2S, וואנפלוס 6 Essential Phone ואחרים.



Nokia 7 Plus (צילום: גד גניר)
אם לשפוט לפי המפרט הטכני שלו, נוקיה 7 הוא מכשיר ברמת ביניים: ערכת השבבים כאן היא Snapdragon 660 של קוואלקום (אותה אחת הזכורה לטוב מה-Xiaomi Mi Note 3), המאזנת מצוין בין ביצועים לצריכת חשמל. זכרון ה-RAM כאן הוא בנפח סטנדרטי של 4 גיגה (קיימת גם גרסה בעלת 6 גיגה זכרון שנמכרת בסין בלבד) והאחסון בפנימי הוא בנפח 64 אשר ניתן להרחבה של עד כ-256 גיגה נוספים באמצעות כרטיס זכרון. החומרה הזאת מריצה נכון להיום את Android Oreo במסגרת תכנית Android One. למי שהספיק לשכוח, תכנית Android One החלה את דרכה כניסיון של גוגל ליטול שליטה על עדכוני מערכת ההפעלה שלה תוך חבירה ליצרניות קטנות במדינות בהן שיעור החדירה של סמארטפונים היה נמוך יחסית. בגלגולה החדש, Android One מצאה את דרכה אל מכשירים של Xiaomi, מוטורולה, HTC וגם נוקיה שבניגוד לכל השאר הכריזה על כניסה לתכנית עם כל המכשירים בקטלוג שלה. מעבר ליתרון התיאורטי של עדכונים מהירים ישירות מגוגל, המשתמשים מקבלים כאן חויית גוגל נקייה מקשקושים מיותרים. כמו ב-Mi A1 של שיאומי, את מספר האפליקציות של נוקיה על המכשיר ניתן לספור על כף יד אחת. אפליקציות צד ג’ שהותקנו מראש? הצחקתם אי שם סבתא פינית. כל האפליקציות המותקנות כאן מראש הן האפליקציות הבסיסיות של גוגל וזהו. כיף. השילוב של מערכת הפעלה נקייה ומפרט טכני מהאיזור היותר שרירי של קטגוריית מכשירי הביניים מייצר מכשיר זריז שמתפקד נהדר ביום יום בפעולות שוטפות של שיטוט בטוויטר ופייסבוק, שיחות וואטסאפ וצפייה בסרטונים ביוטיוב. במסגרת ההתמכרות שלי ל-PUBG התקנתי את המשחק הכבד יחסית גם על המכשיר הזה, והמשחק זיהה שהדרך האופטימלית לרוץ עליו היא בהגדרות גרפיקה בינוניות, אבל זה לא ממש הפריע להנות ממנו.  

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi A1

מאת

הכרזת מכשירי הפיקסל הראשונים בשנה שעברה היתה אקורד הסיום של סדרת מכשירי הנקסוס של גוגל. מלבד שינוי שם הסדרה והעמקת המעורבות של גוגל בייצור המכשירים, הפיקסלים החדשים סימנו שינוי במגמת התמחור של גוגל למכשיריה. נקסוס 4 ו-5 נמכרו בזמנם בחו”ל דרך החנות של גוגל במחירים אטרקטיביים מאוד (349 דולר לגרסאות הבסיסיות). נקסוס 6, הפאבלט של מוטרולה שבר את הרצף הזה, אבל בהשקה הכפולה והאחרונה של מכשירי נקסוס בשנת 2015, הציעה גוגל לצד ה-Nexus 6P גם מעין גרסת המשך ל-Nexus 5 הפופולרי, נקסוס 5X, שהיה המכשיר האחרון שהציע עדכוני תוכנה מהירים, היישר מגוגל ועשה זאת מהחלק התחתון של קו ה-400 דולר. המחיר ההתחלתי של מכשירי פיקסל עמד על 649 דולר, מה שהפך את השאיפה להיות הכי מעודכן שאפשר במונחי אנדרואיד, ליקרה מתמיד.


Xiaomi Mi A1 (צילום: גד גניר)






בספטמבר האחרון הוכרז ה-Mi A1. מכשיר ראשון של שיאומי במסגרת תכנית Android One. בבסיסה של תכנית זו עמדה יוזמה של גוגל לחבור ליצרניות סלולר בשווקים מתפתחים, ולהציע מכשירים זולים עם גרסה נקייה של אנדדרואיד שתזכה לעדכונים תכופים, כמו הנקסוסים, ישירות מגוגל. באופן הזה, גוגל יכולה לספק מענה חלקי לסוגיית הפרגמנטציה של גרסאות מערכת ההפעלה שלה, ולהגדיל את נתח מכשירי האנדרואיד המריצים את גרסת מערכת ההפעלה העדכנית ביותר, מאחר שהאחריות על עדכון התוכנה כבר אינה על היצרנית עצמה כי אם על גוגל. זה היה צעד די מפתיע מבחינתה של שיאומי. שיאומי, בניגוד ליצרניות כמו Karbonn או Micromax ההודיות, אינה זקוקה לשיתוף פעולה הזה של גוגל. מעבר לעובדה שהיא מתחזקת גרסה משלה לאנדרואיד, MIUI, היא מצליחה יפה מאוד בשוק ההודי עם מכשירים שאין בהם שום שותפות עם גוגל.

להמשך קריאה

על כזה אני רוצה להניח את הידיים: Xiaomi Mi A1

מאת
לפני שנתיים וחצי הגיע אליי לבדיקה מכשיר קטן וצנוע בשם Karbonn Sparkle V. המפרט הטכני שלו היה רחוק מלהרשים, העיצוב שלו היה בנאלי ומשעמם, והסוללה שלו לא הספיקה בשימוש סביר עד סוף היום. אין ספק שהוא לא היה מכשיר אטרקטיבי במיוחד, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר היה באחד המסקרנים שיצא לי לבדוק: הסמארטפון של Karbonn, יצרנית הסמארטפונים ההודית, היה אחד משלושת המכשירים הראשונים בתכנית Android One. באותה תקופה המכשירים האלו היו מיועדים בעיקר לשווקים מתפתחים, אבל ההכרזה של שיאומי בשבוע שעבר על מכשיר Android One משלה, ה-Xiaomi Mi A1 עשויה סוף סוף להביא את המכשירים בתכנית הזאת למקומות נוספים בעולם (כולל לישראל). מה כל כך מרגש ב”ברזל” סיני, שנכנס לתכנית שגוגל ייעדה בעיקר למדינות כמו הודו, בנגלדש, ומיינמאר?



Xiaomi Mi A1 (צילום: יח”צ)





תכנית Android One הוצגה לראשונה ביוני 2014. במסגרת התכנית הציגה גוגל תקן מסודר ואחיד למכשירים שיריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה נקייה ללא שום שינוי. ב-Android One גוגל לוקחת למעשה אחריות מלאה על עיצוב המכשירים, תכנונם, שיווקם, התמיכה הטכנית בהם וגולת הכותרת: עדכוני מערכת ההפעלה ועדכוני האבטחה. נשמע לכם מוכר? התכנית הזאת דומה מאוד למכשירי הנקסוס זצ”ל: גם הם יוצרו בזמנו ע”י יצרניות סמארטפונים בהתאם לדרישות של גוגל, שווקו על ידה ועודכנו ישירות דרכה. לפרק זמן מסוים שיווקה גוגל גם גרסאות Play של מכשירי דגל של היצרניות השונות, ביניהם Galaxy S4 של סמסונג, HTC One מהדור הראשון, ו-Sony xperia Z Ultra, כולם הריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד ללא שינויים או התאמות מיוחדות. במה שונה Android One? בעיקר בפלח השוק אליו היא מכוונת ובמחיר. מכשירי Android One עד כה היו מכשירים עם מפרט חלש יחסית שיועדו לשווקים מתפתחים ולפיכך התאפיינו גם במחיר זול יחסית. בין השנים 2014 ל-2015 מכשירי Android One נמכרו בעיקר במדינות שציינתי קודם, כמו גם בניגריה, אינדונזיה, פקיסטן, איחוד האמירויות, קמרון, סרילנקה ומדינות נוספות ששוק הסלולר שלהן רחוק מלעניין את אתרי הטכנולוגיה הגדולים בעולם. התפנית החלה בשנה שעברה כאשר מכשירי Android One  צצו בשווקים של מדינות מפותחות כמו יפן והולנד, אם כי עדיין, מדובר היה במכשירים זולים עם מפרט נחות יחסית.

להמשך קריאה