כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: Toshiba Portégé X20W-D-10Q

מאת
מצבה של טושיבה בתחילת אפריל השנה נראה היה עגום. ווסטינגהאוז, חברה אמריקאית העוסקת בין השאר בהקמת כורים גרעיניים, שנרכשה ע”י טושיבה עוד ב-2006, הכריזה על פשיטת רגל, בעודה מפגרת קשות בלוח הזמנים להקמתם של ארבעה כורים גרעיניים בארה”ב. המשבר סחף איתו את חברת האם ויצר אצלה קשיי נזילות וחובות שאיימו לגרום גם להגיע לכדי פשיטת רגל. מתחילת המשבר טושיבה הבינה שכדי להמשיך להתקיים עליה למכור את חטיבת השבבים שלה אך כל עוד זה לא קרה בפועל, אתרי החדשות החלו להספיד את חברת הענק היפנית. בשבוע שעבר העננה הוסרה ככל הנראה: בשעה טובה נסגרה העסקה שתוציא את טושיבה מבעיות הנזילות, ובשבוע הבא עתידה החברה להכריז על שם הרוכש של החטיבה.
Toshiba Portégé X20W-D-10Q. דקיק (צילום: גד גניר)
בשיאה של תקופת המשבר, נשלח אליי לבדיקה ה- X20W-D-10Q, מחשב נייד עסקי מסדרת Portégé בתצורת 2 ב-1 עם מסך מתהפך. סדרת Portégé היא אחת מבין שתי הסדרות העיקריות של מחשבים עסקיים בקטלוג של טושיבה. מה מבדיל בינה לבין הסדרה השניה, Tecra? בעיקר גודל המסך. מחשבים עם מסך בגודל של 14 אינטש ומעלה נקראים Tecra, בעוד מחשבים עם מסך בגודל 13.3 אינטש ומטה נקראים Portégé. למה זה כל כך מעניין? כי כמו שבצבא פזמ”ניקים ומפקדים מקבלים נשק מקוצר, מנכ”לים בחברות רבות זוכים להסתובב עם גרסאות קטנות וקלות יותר של מחשבים הנפוצים בחברה, ובאופן הזה מחשבי Portégé זוכים לתדמית קצת יותר יוקרתית ואקסלוסיבית.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10

מאת
מסגרות מסך דקיקות עד לא קיימות, מצלמות כפולות, הבטחה שהמכשיר לא יתלקח לכם בידיים ואפילו צבע חדש, ירוק. אלו החידושים שהביאה איתה שנת 2017 לעולם הסלולר. אין ספק, יצרניות הסלולר השקיעו חודשים של מחקר כדי לחפש את כל החידושים שלא יטפלו בסוגיות הבאמת חשובות לחיי היום יום עם הסמארטפון שלכם. אין פריצת דרך בתחום הסוללות, מכשירי הדגל של 2017 לא עמידים יותר מאלו של שנת 2016 לנפילות או למים, וכבר בעוד שנה תוכלו לקלל אותם בעודכם ממתינים שניות בודדות שאפליקציית המצלמה תיפתח. ולמרות הכל, מכשירי הדגל של LG, Samsung ו-Huawei הם מכשירי האנדרואיד המהירים ביותר, עם המסכים המרשימים ביותר והמצלמות הכי טובות שתוכלו לקנות ביבוא רשמי בישראל. לפני חודש, הם הפכו לקצת פחות יקרים הודות להסרת מס הקנייה על סמארטפונים. בדקתי בשבועות האחרונים את P10, G6 ו-Galaxy S8 ביחד ולחוד, כדי להחליט מהו הסמארטפון שהכי ראוי להשקיע בו את הכסף שלכם.
Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

מפרט טכני וביצועים
שניים מתוך שלושת מכשירי הדגל של שנת 2017 מבוססים על מעבדים מתוצרת בית. Huawei, כהרגלה משתמשת במכשיר הדגל העיקרי שלה במעבד המפותח בחברת HiSilicon (הנמצאת בבעלותה המלאה של Huawei). סמסונג משווקת את המכשירים שלה בשתי תצורות שונות של ערכות שבבים, בהתאם לשוק אליו הם מיועדים: השוק הישראלי ושווקים רבים אחרים מקבלים את המכשיר עם המעבד שלה מסדרת Exynos, בעוד השוק האמריקאי מקבל מכשירים מבוססי מעבדים של קוואלקום האמריקאית. השנה, הדרמה מסביב לביטולו של Galaxy Note 7, יצרה מצב שבו סמסונג ביצעה הערכת ביקושים חדשה, ודרשה לקבל לידיה את כל המשלוח הראשון של מעבדי הדור הבא של קוואלקום, Snapdragon 835. בעקבות כך, LG שרצתה להקדים את סמסונג ולהשיק מכשיר דגל לפניה נאלצה להסתפק בערכת שבבים “ותיקה” יותר, Snapdragon 821 שהוכרזה במחצית השניה של 2016. בניגוד להערכות, שלוש היצרניות הסתפקו בזכרון RAM בנפח של 4 גיגה “בלבד” במכשירים האלו. נפח האחסון המובנה צמח ל-64 גיגה ב-P10 וב-Galaxy S8, בעוד LG בחרה להציע גרסה עם 32 גיגה בלבד.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: RHA MA750i

מאת
בניגוד למותגי אודיו ותיקים עם היסטוריה מפוארת כמו B&O, Beyerdynamic או Audio Technica, היצרנית הסקוטית RHA היא עולל במונחי השוק הזה והוקמה רק בשנת 2011. בזמן הקצר הזה היא הספיקה לצבור לעצמה אוהדים והערכה רבה מאוד מצד מומחים בתחום. דרכי הצטלבה לראשונה עם זו של RHA באפריל 2015 כשידידה טובה קישרה ביני ובין מנהלת השיווק של החברה. לאחר המתנה מורטת עצבים במהלכה הייתי בטוח לכמה ימים כי האזניות שנשלחו אליי מהאי הבריטי מצאו את דרכן לאזניו של עובד דואר ישראל שסרח, ה-T10i הגיעו אליי והרשימו אותי כמו שאזניות In Ear מעולם לא עשו בעבר. שנתיים לאחר מכן, המותג עושה עלייה לישראל ומיובא באופן רשמי באמצעות איידיגיטל. בהזדמנות זו הגיע תורן של אזניות רמת הביניים של החברה להגיע אליי, ה-MA750i.
RHA MA750i (צילום: גד גניר)
רמת ביניים זה מושג יחסי. RHA MA750 עשויות מיציקת פלדת אל-חלד (בתקן 303F למבינים במתכות מבין הקוראים) כמו הדגמים הבכירים יותר בקטלוג החברה ולא מפלסטיק. המבנה שלהן מתוכנן באופן שיתעל את השמע ללא הפרעות ומכשולים מיותרים שעשויים לעוות את הצליל, היישר אל האוזן. הדרייבר, החלק העיקרי שאחראי על הפקת הצלילים ועל איכותם מיוצר בעבודת יד. כן, אני יודע שמשלמים על זה, וכן, אני יודע שזה נשמע כמו זבל שיווקי, ונכון, חלקכם קנו בעליאקספרס אזניות ב-15 דולר שנשמעות לא פחות רע, ועדיין, יש כאלו, כמוני, שזה עדיין עושה להם את זה ויש לא מעט כאלה שיגידו לכם שהם מרגישים את כל הדברים האלו כשהם שומעים מוזיקה באמצעות האזניות האלו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 6 Plus

מאת
לפני קצת יותר מ-4 שנים נחת בישראל ה-MX2 Dream, הסמארטפון הראשון של המותג Meizu שעשה עליה לארץ הקודש. המכשיר שקיבל את הכינוי “האייפון הסיני” היה יצור מוזר בסצינת הסמארטפונים הסיניים של אותה תקופה: אם סמארטפון סיני טיפוסי ב-2013 היה מכשיר שהתאפיין בממשק אנדרואיד נקי יחסית, מפרט חלש, ואיכות נמוכה יחסית של חומרים והרכבה, המכשיר של מייזו נראה שונה לחלוטין. המפרט כלל מעבד מבית סמסונג ואפילו זכרון RAM בנפח מכובד (לאותם ימים) של 2 גיגה. את מערכת ההפעלה אנדרואיד היה קשה לזהות תחת הממשק הייחודי של מייזו שהתהדר באנימציות מרשימות, תגובה מצויינת למגע, ואפילו מבחוץ המכשיר נראה לא רע. ההשראה שספגה החברה מאפל הקרינה גם על האסטרטגיה שלה ועד להשקת ה-MX4, התמקדה החברה בכל פעם במכשיר אחד, מכשיר דגל. החל משנת 2015 קטלוג המוצרים של מייזו התרחב משמעותית והחל לכלול מכשירים המותאמים לשלל סגמנטים: לצד סדרת ה-MX הוצגו מכשירי Entry Level ופאבלטים זולים אשר זוכים להצלחה רבה בישראל, ומנגד, גם פאבלטים עם מפרט מרשים שעל הנייר לפחות נותנים פייט למכשירי הדגל של סמסונג, LG ואחרות.

Meizu PRO 6 Plus (צילום: גד גניר)
ה-Meizu PRO 6 Plus שייך לקבוצה האחרונה, ומדובר למעשה בסמארטפון החזק ביותר כיום בקטלוג המכשירים של החברה: המעבד מבית סמסונג, Exynos 8890 הוא אותו מעבד שתמצאו ב-Galaxy S7. זכרון ה-RAM בנפח 4 גיגה ואפילו נפח האחסון (שאינו ניתן להרחבה) עומד על 64 גיגה, נפח אחסון שניתן בהחלט לחיות איתו בשלום בימינו. המכשיר עצמו זריז כצפוי, יציב ולא נתקע, קופא או קורס.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Apple AirPods

מאת
אי שם בשנת 2015 החלו להופיע בקיקסטארטר מספר פרוייקטים המציעים אזניות אלחוטיות מזן חדש: אזניות המגיעות כשתי יחידות נפרדות, ללא כבל מקשר ביניהן, אזניות שזכו לכינוי Truly Wireless. סמסונג הבחינה בהצלחה הרבה לה זוכים הפרוייקטים האלו והחליטה לפתח אזניות כאלו בעצמה. התוצאה, Gear IconX הוצגה לפני שנה בדיוק יחד עם Gear Fit 2, צמיד פעילות חכם, כחלק ממהלך כולל שנועד להשיג דריסת רגל גדולה יותר של החברה הקוריאנית בתחום ה-Wearables, עם התמקדות בקהל הספורטאים. מי שהעדיף להמתין עם הקנייה עד שאפל תציג אזניות כאלו משלה, נאלץ להמתין לא מעט: את ה-AirPods החברה הציגה יחד עם האייפון 7 נטול שקע האזניות בחודש ספטמבר 2016. לאזניות לקח מספר חודשים עד שהגיעו לחנויות אפל בחו”ל במלאי מצומצם מאוד, עוד מספר חודשים עד שחזרו למלאי, ועוד מספר חודשים עד שעשו עלייה לישראל.


Apple AirPods (צילום: גד גניר)

ועכשיו הן סוף סוף הגיעו גם אליי, בתוך קייס לבן מלפסטיק שנושא דמיון מדהים לקופסה של חוט דנטלי. האזניות עצמן נראות כמו ה-EarPods המצורפות לאריזות הסמארטפונים של אפל מאז ימי ה-iPhone 5, למעט העובדה שהחלק הגלילי שלהן מוארך יותר, ובסופו כמובן חסר החוט. השילוב של הצבע הלבן עם הצורה הזאת של האזניות היא משהו שקשה להתעלם ממנו, ואכן, לא מעט אנשים זרים ברחוב בהו בי במהלך התקופה שבדקתי אותן.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O H9

מאת
אני אוהב את “היי שקטה של ריקי גל”.



כמה אני אוהב את השיר הזה? אני אוהב אותו מספיק כדי להחליט שאני לא שוחק אותו ואני משתדל שלא לשמוע אותו שוב ושוב כפי שאני בדר”כ עושה עם שירים אחרים שאני אוהב. התאהבתי בשיר הזה אי שם ב-2008 דרך הביצוע הבלתי נשכח (מבחינתי, לא יודע איך זה אצלכם) באודישן של בת חן חקיה בעונה השישית של כוכב נולד. במהלך מתוסרט כנראה, אבל אפקטיבי מאוד, צביקה הדר קם וחיבק אותה מיד לאחר הביצוע הזה, והאמת? הגיע לה. כל זה לא מוריד מערכו של הביצוע המקורי של ריקי גל. “היי שקטה” מבחינתי זה לא שיר ששומעים אותו כבדרך אגב, כעוד אחד מהשירים בפלייליסט שלי. את “היי שקטה” אני מעדיף לחוות כשאני מרוכז בשיר ולא בעבודה או בכל פעולה אחרת, ולעשות זאת דרך אזניות איכותיות, שנותנות לשיר הזה את הכבוד הראוי לו. זה לא שאני מעביר שיר קדימה אם במקרה אני נוחת עליו כשאני עם אזניות סטנדרטיות. במצב כזה סביר להניח שפשוט אשב, אשמע את השיר ואדמיין כמה טוב יכול היה השיר להשמע עם אזניות איכותיות יותר.



B&O H9 (צילום: גד גניר)





לפני מספר שבועות הגיעו אליי B&O H9, אזניות שעל הנייר נראות מתאימות למשימה הזאת. מדובר בדגם היקר ביותר בקטלוג האזניות היקרות ממילא של היצרנית הדנית הותיקה. H9 הן אזניות Bluetooth בתצורת Over The Ear עם מנגנון אקטיבי לביטול רעשים, ולמעשה נכון להיום מוגדרות כאזניות הדגל של החברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S8

מאת
GalaxyS7 היה המלצת הקנייה הקלה ביותר מבחינתי בשנה החולפת. לא רק שהוא תיקן וליטש את כל מה שדרש ליטוש ב-Galaxy S6, הוא שילב בתוכו את כל מה שצריך בסמארטפון מודרני בשימוש היומיומי, בדברים שנשארים חשובים אחרי ההתלהבות הראשונית: מכשיר מהיר, עם מצלמה נפלאה, סוללה לא רעה (במונחי מכשירי דגל), אפשרות הרחבת זכרון, ואפילו עמיד בתאונות הקשורות למים. על ממשיך דרכו מוטלת משימה הרבה יותר קשה מלהיות סתם מכשיר טוב. על Galaxy S8 מועמסת הדרישה להיות חדשני יותר מקודמו ומכל מכשיר אחר בשוק, עליו להראות שונה משני קודמיו שחלקו עיצוב כמעט זהה ועליו להציב אלטרנטיבה גם לאייפון 7 וגם להשאר עדכני לכשיגיע האייפון 8. בנוסף, עליו להתמודד עם הנזק התדמיתי האיום והנורא שהשאיר ה-Galaxy Note 7, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שעד היום, למעלה מחצי שנה אחרי ביטול המכשיר, כל טיסה לחו”ל מלווה באזהרות מהסכנה שבעלייה למטוס איתו.


Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)




כהרגלה, משווקת סמסונג את מכשיר הדגל שלה עם שני סוגי מעבדים שונים, לאיזורים שונים בעולם. בארה”ב תוכלו לקנות את הגרסה המבוססת על Snapdragon 835, אותו מעבד שסמסונג “שתתה” את כל סדרת הייצור הראשונה שלו ובכך עכבה את השקתם ואספקתם של מכשירים אחרים שתכננו לעשות בו שימוש כמו Mi6 של שיאומי, או xperia XZ Premium של סוני. הגרסה השניה, זו שנמכרת בישראל, היא זו המבוססת על מעבד של סמסונג: Exynos 8895, מעבד בעל שמונה ליבות, ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ וארבע במהירות של 2.3 גיגהרץ. אל המעבד הזה מצטרף זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ואחסון פנימי בנפח 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון MicroSD עד לנפח של 256 גיגה נוספים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Logitech Spotlight Presentation Remote

מאת
אחד האתגרים הקשים ביותר בהצגת מצגת מול קהל היא לגרום לקהל להשאר מרוכז במצגת ולא להשאב לתוך הסמארטפונים. יש כמה דרכים לעשות זאת, אבל הדרך הטובה ביותר היא פשוט להיות טוב בהצגת מצגות. לאלו שלא התברכו ביכולת הזאת, ישנה האפשרות לרמות ולהשתמש בעזרים חיצוניים. דוגמה טובה לעזר חצוני שכזה הוא שימוש בשלט מצגות עם ציין לייזר. איכשהו, האנושות הגיעה לעשור השני של המאה ה-21, פיתחה טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים ועדיין, כל מה שצריך כדי להפנט בני אדם זו נקודת אור אדומה על המסך.

Spotlight Presentation Remote (צילום: גד גניר)
Logitech היא היצרנית הגדולה ביותר בשוק האיזוטרי של שלטי מצגות. שלטי מצגות הם האח החורג המשעמם, הלא מתעדכן והלא מתפתח של קטגוריית העכברים. מרגע שהופיעו שלטי המצגות הראשונים הכוללים ציין לייזר מובנה, השוק הזה די נעצר במקומו. כמעט ולא יוצאים לשוק דגמים חדשים, המגוון הקיים מצומצם מאוד, ואין בו יותר מדי חידושים. מה כבר ניתן לחדש במוצר שהמטרה העיקרית שלו היא להעביר לנווט קדימה ואחורה בין שקפים, ולהפנט צופים באמצעות לייזר?

בלוג’יטק לא רצו להמתין ולראות יצרנית אחרת עונה על השאלה הזאת, ופיתחו את הדור הבא של שלטי מצגות. בפברואר האחרון הוכרז ה- Spotlight Presentation Remote, שלט המצגות שאתרי טכנולוגיה בחו”ל הכתירו כשלט המצגות הטוב ביותר בשוק, לא פחות.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Beats Solo 3 Wireless

מאת
יצרנית האזניות Beats היא תופעה לא ברורה. מצד אחד מדובר ביצרנית שתופסת את נתח השוק הגדול ביותר בשוק האזניות האלחוטיות העולמי: נכון לדצמבר 2016, 26 אחוז מהאזניות האלחוטיות שנמכרו ברחבי העולם נשאו את הלוגו (המקורי) של חברת האודיו שהוקמה ע”י ד”ר דרה, נתח שוק שסיפק לה 46% אחוזים מכלל המכירות בדולרים בשוק הזה. בשיא הצלחתה, הכבלים האדומים של האזניות שלה הפכו לסמל סטטוס אפילו יותר יוקרתי ואופנתי מהכבלים הלבנים של אפל, והאזניות שלה הן קורבן לתעשיית זיופים ענפה. מצד שני, Beats היא חברה שאוהבים לשנוא, בעיקר אודיופילים, ואם יש משהו שאודיופילים טובים בו זה לשנוא.


Beats Solo 3 Wireless (צילום: גד גניר)




מה יש לשנוא ביצרנית אזניות? שלושה דברים עיקריים: תמחור, איכות שמע, והחיבור ביניהם. האזניות הראשונות של ביטס היו אופנתיות להחריד אבל נשמעו לא טוב ותומחרו באופן מוגזם. עם השנים נפרדה Beats מקבלן המשנה שלה Monster, יצאה לדרך עצמאית קצרצרה, שיפרה באופן משמעותי את איכות הסאונד של האזניות שלה ונרכשה לפני מספר שנים ע”י אפל.

אחד התוצרים הראשונים של החברה בעידן אפל הן ה-Beats Solo 3 Wireless שהגיעו אליי לפני מספר שבועות. Solo היא סדרת אזניות On Ear המיינסטרימית של היצרנית. במילים אחרות, זו הדרך הזולה ביותר מבחינתכם להסתובב עם אזניות Beats על הראש, ושיבחינו בכך. מה חדש מתחת ללוגו ולפלסטיק? ה-Solo 3 Wireless כוללת את שבב ה-W1 שמביא איתו שני יתרונות: סנכרון קליל עם מכשירי אפל, וזמן סוללה פנטסטי של 40 שעות ניגון. הכל טוב ויפה, אבל איך הן מתפקדות בשימוש העיקרי שלהן – השמעת מוזיקה?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: SanDisk Clip Sport Plus

מאת
יום בהיר אחד במאי 2006 התעוררו סטודנטים ברחבי ארה”ב וגילו שהקמפוסים שלהם מכוסים בכרזות דמויות גרפיטי, עם ציורים של חיות. הכרזות קראו לסטודנטים להפסיק להיות “iSheeps”, “iHerds”, להתקומם נגד ה-“iTatorship” וכללו משפטי חוכמה מחתרתיים כמו “have you become an iPuppet?”. באותם ימים אפל שלטה על שוק נגני ה-MP3 ומי שעמדה מאחורי הקמפיין הזה היתה לא אחרת מ-SanDisk שניסתה לקדם בצורה הזאת את ה-E200 סדרת נגני מדיה מתוצרתה, על חשבון  החברה של סטיב ג’ובס. לימים הקמפיין הזה נודע כאחד הקמפיינים הכושלים בתולדות עולם הפרסום: הכרזות אמנם עוררו עניין, אך כדי לקבל תשובות נאלצתם להכנס לתוך בלוג של אדם פיקטיבי שעסק בעיקר בהשמצת המוצרים של אפל, במקום לספק פרטים על הנגנים של סאדיסק. אלו שכן עשו את המאמץ הנוסף ונכנסו לבלוג, בעיקר נפגעו מהעלבונות שהוטחו בהם. אלו שלא נעלבו, מצאו את נסיונה של סאנדיסק, יצרנית הזכרונות הגדולה בעולם להפוך לצ’ה גווארה של שוק נגני ה-MP3 למביך. בשורה התחתונה, זה לא הביא לעלייה במכירות החברה, אבל זה לא הרתיע אותה מלהמשיך ולייצר נגני MP3.



SanDisk Clip Sport Plus (צילום: גד גניר)





שנה וקצת לאחר מכן הציגה את ה-Sansa Clip, נגן שמימדיו הקומפקטיים, כמו גם התפס הגדול והחזק בחלקו האחורי הפכו אותו לאידיאלי לעוסקים בספורט. הסדרה הזאת היתה היחידה בקטלוג הנגנים של סאנדיסק שהצליחה לשרוד את העשור האחרון, עשור שהכחיד כמעט לחלוטין את קטגוריית נגני ה-MP3. בעולם שבו כולנו שומעים מוזיקה כמו iSheeps דרך הסמארטפון (מתוצרת אפל או יצרניות אחרות) מבוסס מסך המגע, איזה הצדקה יש להמשך קיומם של נגנים עם מסך זעיר וכפתורים פיזיים רחמנא ליצלן? כדי לנסות ולענות על השאלה הזאת לקחתי לבדיקה את הבכיר, היקר והחדש ביותר בסדרת הנגנים של החברה, SanDisk Clip Sport Plus.

להמשך קריאה