אזניות Jabra REVO Wireless
אחת ההנאות הגדולות שלי מהבלוג הזה בתקופה האחרונה, היא האפשרות להניח את הידיים שלי על חפיצים שאין שום סיכוי שאקנה, לרוב מטעמים כלכליים. ה-Jabra REVO Wireless הן דוגמא מעולה לחפיץ כזה.
אחת ההנאות הגדולות שלי מהבלוג הזה בתקופה האחרונה, היא האפשרות להניח את הידיים שלי על חפיצים שאין שום סיכוי שאקנה, לרוב מטעמים כלכליים. ה-Jabra REVO Wireless הן דוגמא מעולה לחפיץ כזה.
קודם כל הבהרה: אין לי כוונה להתחיל לכתוב באופן קבוע על לפטופים רגילים. עבורי לפטופ הוא בראש ובראשונה כלי עבודה. מאחר והעבודה מספקת לי לפטופ, ונוכחתי לגלות שלא עוזר להתחנף לאיש ה-IT בארגון כדי להשפיע על סוג הלפטופ שאני מקבל, אין לי סיבה אמיתית להתחיל לבדוק כאן…
אני מתעב דברים ויראליים. אם להיות מדויק יותר, אני מתעב דברים שהפכו להיות ויראליים לפני שהספקתי לראות אותם ולעזור להפוך אותם לויראליים. אני שונא לא להכיר משהו ואז לקלוט שכל העולם ואחותו מדבר עליהם.
הטאבלט בו אתמקד בפוסט הזה הוא ה-WT310-105. למרות שטושיבה לא משתמשת בקטלוג הטאבלטים שלה בשמות סדרות המחשבים הניידים שלה (כמו Satellite, או Tecra), לא קשה לנחש שה-WT310-105 הוא טאבלט עסקי. יש לו עיצוב מאוד סולידי אבל מכובד.
תחום הסאונד הוא ללא ספק אחד התחומים הנשלטים ע"י מותגים. למרות שבמקרים רבים התשובה לשאלה היכן שומעים טוב יותר היא סובייקטיבית לגמרי, אנשים יעדיפו להיצמד למותגים מוכרים, ובייחוד לכאלו שעשו לעצמם שם בתחום הסאונד (כתבתי על כך גם בפוסט על ה-Superlux HD330).
האמת שאפילו אני לא חשבתי שיש למייל ששלחתי לאשת הקשר שלי בסמסונג איזשהו סיכוי. שבוע בלבד אחרי שסיפרתי לה שפתחתי בלוג ואני רוצה להכנס לרשימה של הבלוגרים שהיא עובדת איתם, כבר אזרתי אומץ (או יותר נכון חוצפה) וביקשתי לקבל יחד את שני החפיצים הכי סקסיים שיש לסמסונג…
הפעם האחרונה שבה יכולתם לראות שעון על היד שלי, היתה כנראה בתקופת הסדיר, לפני למעלה מ-10 שנים. מאז, השימוש היחיד שלי בשעון הצטמצם בעיקר לימי בחינה באוניברסיטה, כך שהמטען הרגשי שיש לי לאביזר הזה הוא די שלילי.
אם לא הבנתם את זה עד כה, יש לי סלידה מסויימת מטאבלטים עם מסך בגודל 10.1 אינטש. את הסלידה הזאת פיתחתי במהלך התקופה שביליתי עם ה-TF101, תקופה עליה כתבתי בפוסט על חפיץ אחר, מקלדת בלוטות' לנקסוס 7.
בשנה-שנה וחצי האחרונות, מחשבים ניידים העסיקו אותי פחות. האמת שהמחשב הנייד מהעבודה, והמחשב הנייח בבית משרתים את כל הצרכים שלי. אם להיות כנה אפילו יותר, כמו אצל משתמשים רבים אחרים, אני נוטה להזניח את שני המחשבים האלו כשאני בבית, לטובת הטאבלט שלי והטלפון הנייד.
לפני שניגש לעיקר, הרשו לי להציג סוג חדש של פוסטים בבלוג הזה, פוסטים מסדרת "כזה ניסיתי". כשמם כן הם, מוצרים שביקשתי לקבל לבדיקה כי הם עניינו אותי באופן אישי, ניסיתי אותם לתקופת זמן מסויימת ונאלצתי בלב כבד (או שלא) להחזירם.
מצב קריאה
נשמר בדפדפן הזה בלבד. הגוון חל על כל האתר עד שמכבים אותו. כשמשהו דלוק, אייקון הספר בראש העמוד מחזיר לכאן.