Clip Sport Plus

כזה ניסיתי: SanDisk Clip Sport Plus

מאת
יום בהיר אחד במאי 2006 התעוררו סטודנטים ברחבי ארה”ב וגילו שהקמפוסים שלהם מכוסים בכרזות דמויות גרפיטי, עם ציורים של חיות. הכרזות קראו לסטודנטים להפסיק להיות “iSheeps”, “iHerds”, להתקומם נגד ה-“iTatorship” וכללו משפטי חוכמה מחתרתיים כמו “have you become an iPuppet?”. באותם ימים אפל שלטה על שוק נגני ה-MP3 ומי שעמדה מאחורי הקמפיין הזה היתה לא אחרת מ-SanDisk שניסתה לקדם בצורה הזאת את ה-E200 סדרת נגני מדיה מתוצרתה, על חשבון  החברה של סטיב ג’ובס. לימים הקמפיין הזה נודע כאחד הקמפיינים הכושלים בתולדות עולם הפרסום: הכרזות אמנם עוררו עניין, אך כדי לקבל תשובות נאלצתם להכנס לתוך בלוג של אדם פיקטיבי שעסק בעיקר בהשמצת המוצרים של אפל, במקום לספק פרטים על הנגנים של סאדיסק. אלו שכן עשו את המאמץ הנוסף ונכנסו לבלוג, בעיקר נפגעו מהעלבונות שהוטחו בהם. אלו שלא נעלבו, מצאו את נסיונה של סאנדיסק, יצרנית הזכרונות הגדולה בעולם להפוך לצ’ה גווארה של שוק נגני ה-MP3 למביך. בשורה התחתונה, זה לא הביא לעלייה במכירות החברה, אבל זה לא הרתיע אותה מלהמשיך ולייצר נגני MP3.



SanDisk Clip Sport Plus (צילום: גד גניר)





שנה וקצת לאחר מכן הציגה את ה-Sansa Clip, נגן שמימדיו הקומפקטיים, כמו גם התפס הגדול והחזק בחלקו האחורי הפכו אותו לאידיאלי לעוסקים בספורט. הסדרה הזאת היתה היחידה בקטלוג הנגנים של סאנדיסק שהצליחה לשרוד את העשור האחרון, עשור שהכחיד כמעט לחלוטין את קטגוריית נגני ה-MP3. בעולם שבו כולנו שומעים מוזיקה כמו iSheeps דרך הסמארטפון (מתוצרת אפל או יצרניות אחרות) מבוסס מסך המגע, איזה הצדקה יש להמשך קיומם של נגנים עם מסך זעיר וכפתורים פיזיים רחמנא ליצלן? כדי לנסות ולענות על השאלה הזאת לקחתי לבדיקה את הבכיר, היקר והחדש ביותר בסדרת הנגנים של החברה, SanDisk Clip Sport Plus.

להמשך קריאה