Bang and Olufsen

כאלו ניסיתי: B&O EX

מאת

באופן כללי B&O היא יצרנית עם סבלנות, ובניגוד נניח ליצרניות כמו JBL או שיאומי, היא נותנת לכל דגם אוזניות שהיא משיקה את הזמן שלו ואת הכבוד לו הוא ראוי בטרם משיקה דגם חדש באותו סגמנט. כל זה היה נכון עד ה-EX. כ-8 חודשים בלבד חלפו בין השקת ה-EQ, אוזניות ביטול הרעשים הראשונות של החברה בתצורת True Wireless, לבין השקת הדגם הבא. האם עיצוב חדש, דרייברים מעט גדולים יותר ותקן קצת יותר מחמיר של עמידות במים הם סיבה מספיק טובה להשיק דגם דגל חדש בפרק זמן כה קצר?

B&O EX (צילום: גד גניר)

B&O EX הן אוזניות “גבעולים”, או במילים אחרות, אוזניות עם מיקרופונים שמורחקים מעט מהחלק המאכלס את הדרייבר. אובייקטיבית, זה לא אמור להשפיע על נוחות השימוש בהן, אבל במקרה של EX שינוי העיצוב שדרג בצורה משמעותית את היציבות שלהן באוזניים והפך אותן לנוחות הרבה יותר מהדגם הקודם. קל הרבה יותר למקם אותן בתוך האוזניים, הן יושבות שם הרבה יותר ביציבות, הן קלות יותר ב-25% (6 גרם לאוזניה), ואוטמות באופן פאסיבי רעשים מבחוץ ביעילות רבה. כמו ב-EQ, מצורפים כאן שלושה סטים של ראשי סיליקון בשלושה גדלים (בנוסף לזה שמגיע כבר מורכב על האוזניות) וסט נוסף, של Comply, עשוי Memory Foam אשר מספק אטימה טובה יותר לרעשים.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O EQ

מאת

ל-B&O אין מוצרים בקטגוריות ביניים וגם אין אצלה דבר כזה שנקרא “רמת כניסה”. מדובר ביצרנית פרימיום שכל מוצר שלה מוצג כחסר פשרות ומתומחר בהתאם. בשל כך, תמוה איך יצרנית כזאת מצאה את עצמה לאורך השנתיים האחרונות משווקת אוזניות True Wireless שלא מגיעות עם הפיצ’ר שהפך בתקופה הזאת לבלתי נפרד מכל דגם חדש שיוצא לשוק, ביטול רעשים אקטיבי. באוגוסט האחרון היא יישרה קו עם השוק והכריזה על B&O EQ, האוזניות TWS הראשונות שלה שיודעות לנטרל רעשים בצורה אלקטרונית.

B&O EQ (צילום: גד גניר)


הצלחתם לגרד את הסכום ש-B&O דורשת עבור EQ? תשמחו לשמוע שיהיה קשה שלא להבחין שרכשתם אוזניות של B&O. ה-EQ שעוצבו ע”י תומאס בנטזן, מעצב דני נודע, הן גדולות על גבול המגושמות ובולטות יחסית מהאזניים. לא הייתי מתפלא אם הן עוצבו כך במיוחד כדי שיהיה קשה להתעלם מהן. EQ עשויות פולימר ואת חלקן החיצוני מעטרות לוחיות מתכת מוברשת עם לוגו המותג הדני. לאוזניות מצורפים ארבעה סטים של ראשי סיליקון סטנדרטיים בגדלים שונים, ועוד זוג אחד של ראשי ספוג רכים (Comply) שיוצרים אטימה טובה יותר. השתמשתי בלא מעט אוזניות שקל יותר להכניס ולמקם בתוך האוזניים, ואם החלטתם להשתמש בראשי הספוג התהליך אפילו יותר מורכב ודורש מעיכה של הראשים כדי להחדיר אותן, אבל בסה”כ הן נוחות ודי יציבות באוזניים. אני לא בטוח שהן יציבות מספיק בשביל לצאת איתן לריצות ארוכות, אבל אם בכל זאת תרצו לעשות זאת, הן ממוגנות לפי תקן IP54 בפני מים ואבק.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O H95

מאת

בפברואר האחרון, חגגה B&O את יום השנה ה-95 להיווסדה. לרגל המאורע, השיקה דגם אזניות חדש וחגיגי עם השם המתבקש H95, שכמיטב המסורת של החברה הדנית זועק פרמיום ומתומחר בהתאם. מה מציעות ה-H95, מעבר לעיצוב יוקרתי, שמצדיק עלות שנעה בין פי 2 ל-3 לעומת דגמים מקבילים בקטגוריה?


B&O H95 (צילום: גד גניר)


איך הן נראות? 3200 ש”ח. ה-H95 שעוצבו בסטודיו הנודע MNML, הן הדבר האחרון שניתן להתייחס אליו כמינימליסטי, בטח בגרסה הזהובה-בז’ שהגיעה אליי לבדיקה: האזניות יושבות להן בנחת בתוך קופסת אחסון קשיחה ממתכת, המשמשת כמעין מקדש קטן עם ריפוד פנימי עשוי בד. ל-H95 יש מנגנון קיפול שמקטין משמעותית את הנפח שהן תופסות כשאינן בשימוש, ומאפשר להכניס אותן למקומן בתוך קופסת האחסון, אבל הקופסה עצמה אינה קומפקטית בעליל. רשימת הציוד הנלווה סטנדרטית: כבל טעינה מסוג USB Type C, כבל לחיבור חוטי של האזניות למקור השמע, ומתאם לחיבור האזניות לשקע מערכת השמע במטוסים, שהרי ידוע שמי שקונה אזניות מהסוג הזה לא מתפשר על איכות ומעוניין לשמוע את מיטב המוזיקה שחברת תעופה כזאת או אחרת בוחרת לספק ללקוחותיה דרך חיבור האזניות במשענת היד במושב במטוס. ב-Bang and Olufsen לא שמעו ככל הנראה על טבעונות, ומלבד אלומיניום, טיטניום ופלסטיק, שילבו במבנה האזניות גם עור טלה ועור פרה, ומציינים זאת בגאווה באתר החברה באופן שגרם אפילו לי, אדם שאינו טבעוני, להרגיש שלא בנוח. זה לא משנה את העובדה שהן בנויות לעילא ולעילא: צירי הקיפול דקים אבל קשוחים, הקשת עצמה מצופה בבד בחלקה התחתון, והיא נמתחת לרוחב שהתאים גם לראש הלא הקטן שלי. מלבד העובדה המטרידה שבשנת 2021 ישנם שני (!) סוגי חיות שהומתו כדי שכריות האוזניים יהיו נוחות לשימוש ממושך והגימור החיצוני של הקשת יהיה נאה למראה, עניין נוסף שעשוי להפריע לחלק מהמשתמשים היא העובדה שהאזניות האלו אינן קלות במיוחד: השימוש הנדיב במתכת במבנה שלהן נותן את אותותיו והמשקל שלהן עומד על 323 גרם, כאשר לשם השוואה, ה-WH1000-XM4 של סוני וה-Bose NC700 שוקלות רק 254 גרם.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: B&O A1 Gen 2

מאת

יש לי וידוי: נמאס לי לכתוב על רמקולי Bluetooth. מעבר לעובדה שמדובר במוצר שגם בימי שגרה מהווה עבור רבים מטרד סביבתי, בתקופות של סגרים ומגיפות עולמיות שמדכאים מסיבות וגיחות לים, הוא אפילו פחות רלוונטי. מעבר לכך, הסיבה העיקרית שבגללה נמאס לי לי לכתוב על רמקולי Bluetooth היא שמדובר במוצרים שבכנות, אין לי מה לכתוב עליהם. אוקיי, זה רמקול, הוא יכול להיות קטן, הוא יכול להיות גדול, הסוללה שלו יכולה להספיק ל-X שעות וגם ל-X+1, הוא יכול להשמע טוב והוא גם יכול להשמע פחות טוב, אבל בסופו של דבר הוא עושה בגדול דבר אחד. אחרי שרמקולים חכמים נכנסו אל חיי, רמקולים “טיפשים” שיודעים רק להתחבר בבלוטות’ לטלפןו ולנגן מוזיקה, כבר לא באמת עושים לי את זה. ואז זה קרה: 15 חודשים מאז רמקול הבלוטות’ האחרון שבדקתי, הגיע סוף סוף האחד שסיקרן אותי. מה גרם ל-A1 Gen 2 של B&O למשוך את תשומת הלב שלי? ובכן, הוא קצת יותר פיקח מרמקולים אחרים אחרים מסוגו.

B&O A1 Gen 2 (צילום: גד גניר)


ה-B&O A1 Gen 2 הוא הרמקול Bluetooth הראשון שאני בודק שתומך באלקסה, הסייעת הוירטואלית של אמזון. בניגוד לרמקולי Bluetooth אחרים ניתן לשלוט עליו באמצעות פקודות קוליות. כמו כל רמקול חכם, השליטה הקולית לא מתחילה ומסתיימת אך ורק בניגון המוזיקה: ניתן לקבל ממנו מידע בכל נושא שתרצו, החל ממזג האויר, דרך הפגישות המתוכננות לכם להיום, מצב התנועה בדרך לעבודה ומספר האלקטורים שג’ו ביידן זכה בהם בבחירות. אני אמנם עובד ביום יום עם גוגל אסיסטנט, אבל המעבר לאלקסה היה נטול כאבים וקשיים מיוחדים. גם במקומות בהם נדרשו הגדרות מסוימות (כמו להכיר לה את כתובת מקום העבודה או הבית), היא הדריכה אותי באדיבות ואף שלחה לי לטלפון קישורים למקומות הספציפיים באפליקציה בהם ניתן להזין את המידע הזה. בניגוד לרמקולים חכמים אחרים, האינטליגנציה שלה לא נגמרת ברגע שיוצאים מהבית מחיקה החם של הרשת הביתית, וניתן להמשיך לקשקש איתה כרגיל גם בחוץ, לכל מקום אליו תקחו את הרמקול.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O E8 Sport

מאת

6 דגמי אזניות שונים מ-3 דורות, בשתי סדרות שונות: זה ההספק המרשים של B&O בקטגוריית אזניות ה-TW מאז שנכנסה לתחום לפני שלוש שנים. נכון, יש חברות שהספיקו יותר, אבל יחסית לחברה שעד 2015 נמנעה בכלל מלהכנס לשוק האזניות האלחוטיות, מדובר ברקורד מרשים. ה-E8 Sport שהגיעו אליי לאחרונה, כפי ששמן מרמז בעדינות, מותאמות לעוסקים בפעילות גופנית, אך מביאות איתן את כל היתרונות של הדור האחרון והמתקדם ביותר של האזניות של החברה הדנית.


B&O E8 Sport (צילום: גד גניר)



ל-E8 Sport זוג דרייברים בקוטר 5.7 מילימטר, המייצרים טווח תדרי צליל שנע בין 20 קילוהרץ ל-20,000 הרץ. הן מבוססות על תקן Bluetooth 5.1 העדכני ביותר בשוק ותומכות בפורמטי השמע SBC, AAC וגם aptX Classic. כל זה, באופן מאוד לא מפתיע, מייצר סאונד מעולה שמעטות האזניות בשוק שמציעות משהו דומה לו: שמע מפורט, חד ונקי, עם באסים עוצמתיים, וביצועים מצוינים לאורך כל טווחי הצליל. עם כמה שהן עולות, זה לא אמור להפתיע, ועדיין כיף להאזין איתן למוזיקה. גם בשיחות טלפון הן מעולות, ובצד השני לא הבחינו בדר”כ שאני מדבר דרך אזניות, הודות למערך של ארבעה מיקרופונים כששניים מהם משמשים לנטרול רעשי רקע. מתי כן הבחינו? בעיקר כשהיתה רוח בעוצמה בינונית מסביב, וגם אז האיכות היתה לא רעה בכלל.

כאלו ניסיתי: B&O E8

מאת
השעה היתה שעת ערב מוקדמת, אבל הרחוב היה חשוך לחלוטין. הכביש היה עדיין רטוב מהגשם שהפסיק לרדת רק מספר דקות לפני כן. בעודי פותח את דלת המכונית ויוצא החוצה מהרכב, כבר הספקתי לשמוע את הצליל הנורא של עצם כלשהו פוגע ברצפה ואחריו מספר עצמים קטנטנים שמתגלגלים לעבר הלא נודע. הדרמה הזאת, שבמהלכה כמעט ואיבדתי אזניות בשווי 1300 ש”ח, רק בגלל שבהיסח הדעת החליקו לי מהכיס ביציאה מהרכב היא ללא ספק חוויה מעצימה. מעצימה ולא טראגית בעיקר כי לאחר מספר דקות של השתטחות על הכביש הלח, וחיפושים מורטי עצבים באמצעות תאורת המסארטפון שבדקתי באותו זמן, מצאתי אותן: הקייס שלהן לא התרחק יתר על המידה ומצא את מקומו ליד הנעל שלי. האזניה השמאלית נחה מתחת לרכב שחנה משמאלי. הימנית כך נראה ניסתה להגיע רחוק יותר וכך לאחר מספר דקות שנמשכו כמו נצח, מצאתי אותה מתחת לרכב שחנה אחרי הרכב שמתחתיו הסתתרה אזניה שמאל. עם אזניות קשת לא הייתי זוכה לחויה כזאת. גם אזניות בלוטות’ In Ear רגילות לא היה קשה כל כך לאתר על הרצפה, אבל כשמדובר באזניות Truly Wireless, עם יתרון הנוחות הגדול שלהן, מגיע גם סיכון לא קטן לאבד אותן. כתבתי כבר בעבר על הסיכון הזה, אך הפעם היתה הפעם הראשונה שבה חויתי זאת על בשרי.



B&O E8 (צילום: גד גניר)
תת הקטגוריה הזאת התחילה את דרכה בפרוייקטים למימון המונים, וכנראה היתה נשארת בגזרה הזאת, אלמלא סמסונג וקצת לאחר מכן גם אפל, החליטו להציג אזניות Truly Wireless משלהן. מאותו רגע, היה ברור שגם יצרניות אודיו רציניות יהיו חייבות להכנס לתחום הזה. B&O, בתור יצרנית האודיו האליטיסטית שהיא, חיכתה עד 2015 כדי להציג אזניות בלוטות’ ראשונות משלה, וחיכתה עד 2016 כדי להכנס לעולם אזניות ה-In Ear האלחוטיות. עם אזניות Truly Wireless היא חיכתה הרבה פחות: ה-E8, האזניות הראשונות שלה מהסוג הזה הוצגו בספטמבר האחרון ולפני קצת יותר מחודש הגיעו אליי לבדיקה.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O H9

מאת
אני אוהב את “היי שקטה של ריקי גל”.



כמה אני אוהב את השיר הזה? אני אוהב אותו מספיק כדי להחליט שאני לא שוחק אותו ואני משתדל שלא לשמוע אותו שוב ושוב כפי שאני בדר”כ עושה עם שירים אחרים שאני אוהב. התאהבתי בשיר הזה אי שם ב-2008 דרך הביצוע הבלתי נשכח (מבחינתי, לא יודע איך זה אצלכם) באודישן של בת חן חקיה בעונה השישית של כוכב נולד. במהלך מתוסרט כנראה, אבל אפקטיבי מאוד, צביקה הדר קם וחיבק אותה מיד לאחר הביצוע הזה, והאמת? הגיע לה. כל זה לא מוריד מערכו של הביצוע המקורי של ריקי גל. “היי שקטה” מבחינתי זה לא שיר ששומעים אותו כבדרך אגב, כעוד אחד מהשירים בפלייליסט שלי. את “היי שקטה” אני מעדיף לחוות כשאני מרוכז בשיר ולא בעבודה או בכל פעולה אחרת, ולעשות זאת דרך אזניות איכותיות, שנותנות לשיר הזה את הכבוד הראוי לו. זה לא שאני מעביר שיר קדימה אם במקרה אני נוחת עליו כשאני עם אזניות סטנדרטיות. במצב כזה סביר להניח שפשוט אשב, אשמע את השיר ואדמיין כמה טוב יכול היה השיר להשמע עם אזניות איכותיות יותר.



B&O H9 (צילום: גד גניר)





לפני מספר שבועות הגיעו אליי B&O H9, אזניות שעל הנייר נראות מתאימות למשימה הזאת. מדובר בדגם היקר ביותר בקטלוג האזניות היקרות ממילא של היצרנית הדנית הותיקה. H9 הן אזניות Bluetooth בתצורת Over The Ear עם מנגנון אקטיבי לביטול רעשים, ולמעשה נכון להיום מוגדרות כאזניות הדגל של החברה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: B&O Play A2

מאת
מספר
חודשים לפני השחרור שלי מהצבא, אחד המפקדים בבסיס החל לרמוז לי ולעוד כמה חיילים
ששירתו במוצב של חיל הים ברצועה, על אפשרות לעבוד באופן אזרחי לאחר השחרור באבטחה
של אחת מאסדות הגז בים התיכון. מה שבעיקר הלהיב אותי באותה תקופה היו המספרים
שנזרקו באויר לגבי המשכורת הצפויה במשרה הזאת, משהו שנע באותם ימים בין 10,000
ל-12,000 ש”ח. היו אלו מספרים אסטרונומיים עבור חייל כמוני שקיבל באותם ימים
משכורת של כמה מאות שקלים שהועברו באופן כמעט מיידי במלואם לחברת הסלולר שבה הייתי
מנוי, כשעוד היה נהוג לשלם סכומים כאלו. התחלתי לתכנן כבר מה אקנה במשכורת
הראשונה. היתה לי רשימה מסודרת, וחגגתי ברשימה הזאת. תכננתי לקנות לעצמי קודם כל מחשב חדש, כסא חדש
לחדר שלי, ונגן MP3 חדש, אחד מנגני ה-Jukebox
הראשונים של Cretive, שהתהדר
בנפח מטורף של 4 גיגה. לאחר יצירת הרשימה, התברר שנותר לי כסף מהמשכורת הראשונה
שעדיין לא קיבלתי ואף אחד לא הבטיח לי בוודאות, אז חזרתי שוב לכל אחד מהסעיפים,
ובחרתי את המוצרים הכי יקרים שיכולים היו להתאים לצרכים שלי.

B&O Play A2 (צילום: גד גניר)
חלפו
הימים, השתחררתי מצה”ל וישבתי וחיכיתי לטלפון מהאסדה. זה כמובן לא קרה. באופן
מפתיע ולא צפוי לחלוטין, המפקד בצבא דיבר באויר, ונותרתי עם אוברדראפט מעיק, משרה
של טלמרקטינג ממנה התפטרתי כעבור שבועיים, ורשימת קניות ב-Favorites
שלי בדפדפן שהיתה רחוקה מאוד מלהתגשם. עברו כמה חודשים, השגתי
עבודה במוקד שירות לקוחות, והתחלתי לאט לאט לקנות לעצמי דברים מרשימת קניות
מעודכנת יותר, כשהפעם התקציב מהווה גורם שיש להתחשב בו.
למה אני
מספר לכם את כל זה? כי הרמקול האלחוטי שקיבלתי מיבואנית B&O, ה-A2, הזכיר לי את התקופה שבה היה לי (בדמיוני) המון
כסף, וההגבלה על קניית גאדג’טים יקרים היתה אך ורק זמנית, בהתאם למה שאצליח לקנות
מהמשכורת הראשונה או השנייה שבסופו של דבר לא קיבלתי. על Bang and Olufsen כבר דיברתי בעבר בבלוג הזה כשבדקתי את ה-H3, אזניות In Ear
משובחות של היצרן הדני. את ה-B&O Play A2 פגשתי לראשונה בהצגת קו המוצרים Play של החברה בישראל. ההדגמה של הרמקול הזה היתה מאלפת. ישבנו כמה עשרות עיתונאים באודיטוריום,
ומנכ”ל החברה הפעיל את הרמקול שהציג עוצמה מרשימה ביותר לצד איכות נהדרת.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: B&O H3

מאת
עד לפני
מספר שבועות, המותג הדני Bang and Olufsen
היה מוכר לרוב הקהל הישראלי במסגרת שיתופי פעולה יחד עם יצרניות חפיצים שניסו לחזק
את תדמית הסאונד האיכותי של המוצרים שלהן. הפעם הראשונה שאני אישית שמעתי עליהם
היתה במסגרת שיתוף פעולה עם סמסונג, אי שם בשנת 2009. ה-U900,
טלפון סלולרי (שאינו סמארטפון) המוכר גם בשם Soul,
שווק בישראל כמכשיר ששם דגש על מוזיקה, הודות למעבד ICE Power
של החברה הדנית ששולב בו. מאוחר יותר, בשנה שעברה, פגשתי את Bang and
Olufsen (לא אותם אישית) כאשר בדקתי את ה-N550J
של אסוס, שצויד גם הוא במגבר של החברה.
הקייס לאזניות שמגיע יחד עם ה-B&O H3 (צילום: גד גניר)
ההיסטוריה
של בנג אנד אולופסן מתחילה כמובן הרבה לפני זה. החברה הוקמה בשנת 1925 ע”י
פיטר בנג וסוון אולופסן והמוצר המשמעותי הראשון שלה היה רדיו המתחבר לחשמל, משהו
נדיר יחסית באותם ימים בהם מקלטי רדיו היו בעיקר מופעלים ע”י סוללות. במהלך
השנים צמחה החברה וקטלוג המוצרים שלה התרחב משמעותית. במשבר הכלכלי של שנת 2008
היא חוותה צניחה משמעותית ברווחים ונכנסה לתהליך כואב של פיטורין נרחבים, וביטלה
את פיתוחם של מוצרים חדשים כמו טלפונים סלולריים, נגני MP3
ועוד. בשנת 2010 חזרה למסלול רווחיות ומאז היא מתמקדת בייצור של מוצרי פרימיום
בתחום האודיו והוידאו.
B&O H3, מבט מקרוב על 28 החורים בחלק החיצוני של האזניות (צילום: גד גניר)


לפני מספר
שבועות החל יבוא רשמי של מוצרי החברה לישראל, בעיקר רמקולים אלחוטיים ואזניות,
המשווקים כחלק מליין פרימיום של חברת הפרימיום הזאת, תחת המותג B&O.
האזניות אותן קיבלתי לבדיקה הן אזניות In Ear
מדגם H3, אחד המוצרים הזולים בקטלוג שלה. כמה זול?
זול כמו שבנג אנד אולפסן יודעים לעשות, כלומר, בכלל לא זול, אבל לזה אגיע בסוף
כרגיל.

להמשך קריאה