כזה פספסנו: Moto Z Play

ישנם פרמטרים מאוד ברורים והגיוניים לפיהם מבקרי חפיצים בוחרים מה הם רוצים לבדוק ועל מה הם יעדיפו לוותר: קודם כל, החפיץ הזה צריך לעניין אותי ושאאמין שיעניין גם אתכם, הקוראים. בנוסף הוא צריך להיות רלוונטי וזמין לקנייה לקהל הישראלי, והוא גם צריך להיות עדכני. מאחר שאנחנו גרים בישראל, כל נושא הרלוונטיות והזמינות לקנייה בארץ יוצרים מצב שעל הדרך אנחנו מפספסים המון סמארטפונים אטרקטיביים. סדרת Moto Z שהוכרזה לפני קצת יותר משנה לא הגיעה באופן רשמי לישראל. קיים אמנם יבואן רשמי למותג מוטורולה, אך זה בחר מסיבותיו שלא לייבא את מכשירי הסדרה לארץ הקודש. גם יבואנים פרלליים נמנעו מלייבא אותו, והאופציה היחידה שנותרה בפני מי שזכר חסד נעורים ל-StarTAC, RAZR ו-Milstone היא לייבא אותו באופן עצמאי. הבעיה עם האופציה הזאת היתה שהמכשירים האלו היו יקרים מדי ביחס למפרט שלהם גם ככה, ולמחיר הזה היה צורך להוסיף כ-34% אחוז מס קנייה ומע”מ, מה שהפך את כל העסק ללא כדאי.


Moto Z Play (צילום: גד גניר)




אז איך Moto Z Play, מצא את דרכו אליי ולמה אני טורח לבדוק מכשיר שדגם ההמשך שלו כבר הושק בחו”ל? ובכן, קודם כל כי זה הבלוג שלי ומותר לי לעשות בו מה שבא לי. ועדיין, מה שבא לי זה שיהיה לכם מעניין להגיע לכאן. ה-Moto Z Play הוא מכשיר מעניין, חיצונית, פנימית וקונספטואלית, והוא זכה להמון ביקורות מאוד אוהדות מצד אתרי טכנולוגיה בחו”ל במהלך השנה החולפת. מעבר לכך, בתקופה האחרונה אתרי מכירות סיניים פופולריים החלו להציע אותו לקנייה במחירים אטרקטיביים מבעבר, גם עבור הקהל הישראלי. האם העובדה שהמכשיר הזה נמצא בשוק למעלה משנה צריכה לפסול אותו מראש? כנראה שלא, אבל במכשיר הספציפי שבדקתי יש כוכבית ענקית שכדאי לשים לב אליה. לפני שאגיע לכוכבית, אתחיל מהמכשיר עצמו.

להמשך קריאה

על כזה אני רוצה להניח את הידיים: נוקיה 8

במובן מסוים, אפשר להגיד שאתמול בלילה נוקיה חזרה למגרש של הגדולים, לפחות ברמה ההצהרתית. HMD Global, החברה שהוקמה רק לפני שמונה חודשים ורכשה את זכויות השימוש במותג נוקיה, הציגה כבר ב-MWC שלושה דגמי מכשירים, כולם מכשירי ביניים לכל היותר. עם כל הכבוד, ההערכה והנוסטלגיה שיש למותג ששלט בעולם הסלולר עד לפני עשר שנים, מקדמי המכירות הטובים ביותר של מותגים בעולם הסלולר הם מכשירי דגל, ולנוקיה, עד אמש, לא היה כזה בקטלוג שלה.


נוקיה 8 (צילום: אתר יצרן)




אתמול בערב הוכרז נוקיה 8. מכשיר שעל הנייר מיישר קו עם המפרט של הגרסה האמריקאית של Galaxy S8: ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום, יחד עם 4 גיגה RAM, ואחסון בנפח של 64 גיגה, הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. העובדה שבנוקיה יישרו קו עם סמסונג, לא אומרת שזהו המכשיר החזק בשוק: Xiaomi Mi6 למשל, מגיע עם מעבד זהה, אך עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה. וואנפלוס שכבר בשנה שעברה הציגה מכשיר עם 6 גיגה RAM, מציעה השנה גרסה חזקה יותר של מכשיר הדגל שלה, עם 8 גיגה RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate 9 Pro

כל עוד וואווי היתה סתם עוד אחת מאסופת היצרניות הסיניות האלמוניות עבור הקהל הישראלי, לאף אחד לא היה באמת אכפת איזה דגם מקטלוג החברה מגיע לארץ ביבוא רשמי וכמה זמן זה לוקח. רצף של קמפיינים אגרסיביים והשקעה ניכרת של היבואנית בהגברת המודעות למותג בישראל, יצרה קהל אוהדים בארץ שממתינים להגעתו של כל דגם חדש בציפיה דרוכה. ההחלטה על היבוא הרשמי של הפאבלטים של וואווי שהוכרזו  עוד בנובמבר, Mate 9 ו-Mate 9 Pro, התקבלה באיחור של כמה חודשים, והם הושקו בארץ רק באפריל כשהיבואנית הבינה שקיים ביקוש רב למכשירים היקרים יחסית.


Mate 9 Pro מקווה שאתם מעריכים אותי על השעות בהן אני עובד על הבלוג הזה (צילום: גד גניר)




הדגם שהגיע לידיי לבדיקה הוא דגם ה-Pro, שמתהדר במפרט טכני שעדיין, חצי שנה לאחר ההכרזה, נחשב לאחד החזקים בשוק. ערכת השבבים Kirin 960, זהה לזו של P10, מכשיר הדגל הנוכחי של החברה, וכוללת 4 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ, ועוד ארבע הפועלות במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון במכשיר אמנם אינו ניתן להרחבה, אבל הנפח המובנה נדיב ועומד על 128 גיגה. זכרון ה-RAM כאן הוא בנפח 6 גיגה, וזו אחת הנקודות היותר מעניינות במפרט המכשיר: בשנה שעברה החלו להופיע בשוק מכשירים עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה, אך מדובר היה בבודדים, ורוב היצרניות הגדולות בשוק המשיכו להשאר עם נפח של 4 גיגה בלבד. מעבר לכך, בחודש מרץ, מספר חודשים לאחר ההכרזה על  ה-Mate 9 Pro, טען אחד מבכירי וואווי שזכרון RAM בנפח 4 גיגה מספק את האיזון המושלם בין תמורה בביצועים, למחיר הרכיבים, ושלמעשה 4 גיגה זה יותר ממה שצריך. איך זה מסתדר ביחד? ובכן מדובר במכשיר פרימיום, שכלל לא מכוון לאיזורים שוואווי כיוונה אליהם בשנים האחרונות. מכשיר מהסוג הזה הוא הפגנת כוח, כבר לא אלטרנטיבה זולה, אפילו לא אלטרנטיבה משתלמת. מכשיר פרימיום שלא חסכו בו בדבר, על חשבונכם כמובן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 6 Plus

לפני קצת יותר מ-4 שנים נחת בישראל ה-MX2 Dream, הסמארטפון הראשון של המותג Meizu שעשה עליה לארץ הקודש. המכשיר שקיבל את הכינוי “האייפון הסיני” היה יצור מוזר בסצינת הסמארטפונים הסיניים של אותה תקופה: אם סמארטפון סיני טיפוסי ב-2013 היה מכשיר שהתאפיין בממשק אנדרואיד נקי יחסית, מפרט חלש, ואיכות נמוכה יחסית של חומרים והרכבה, המכשיר של מייזו נראה שונה לחלוטין. המפרט כלל מעבד מבית סמסונג ואפילו זכרון RAM בנפח מכובד (לאותם ימים) של 2 גיגה. את מערכת ההפעלה אנדרואיד היה קשה לזהות תחת הממשק הייחודי של מייזו שהתהדר באנימציות מרשימות, תגובה מצויינת למגע, ואפילו מבחוץ המכשיר נראה לא רע. ההשראה שספגה החברה מאפל הקרינה גם על האסטרטגיה שלה ועד להשקת ה-MX4, התמקדה החברה בכל פעם במכשיר אחד, מכשיר דגל. החל משנת 2015 קטלוג המוצרים של מייזו התרחב משמעותית והחל לכלול מכשירים המותאמים לשלל סגמנטים: לצד סדרת ה-MX הוצגו מכשירי Entry Level ופאבלטים זולים אשר זוכים להצלחה רבה בישראל, ומנגד, גם פאבלטים עם מפרט מרשים שעל הנייר לפחות נותנים פייט למכשירי הדגל של סמסונג, LG ואחרות.

Meizu PRO 6 Plus (צילום: גד גניר)
ה-Meizu PRO 6 Plus שייך לקבוצה האחרונה, ומדובר למעשה בסמארטפון החזק ביותר כיום בקטלוג המכשירים של החברה: המעבד מבית סמסונג, Exynos 8890 הוא אותו מעבד שתמצאו ב-Galaxy S7. זכרון ה-RAM בנפח 4 גיגה ואפילו נפח האחסון (שאינו ניתן להרחבה) עומד על 64 גיגה, נפח אחסון שניתן בהחלט לחיות איתו בשלום בימינו. המכשיר עצמו זריז כצפוי, יציב ולא נתקע, קופא או קורס.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S8

GalaxyS7 היה המלצת הקנייה הקלה ביותר מבחינתי בשנה החולפת. לא רק שהוא תיקן וליטש את כל מה שדרש ליטוש ב-Galaxy S6, הוא שילב בתוכו את כל מה שצריך בסמארטפון מודרני בשימוש היומיומי, בדברים שנשארים חשובים אחרי ההתלהבות הראשונית: מכשיר מהיר, עם מצלמה נפלאה, סוללה לא רעה (במונחי מכשירי דגל), אפשרות הרחבת זכרון, ואפילו עמיד בתאונות הקשורות למים. על ממשיך דרכו מוטלת משימה הרבה יותר קשה מלהיות סתם מכשיר טוב. על Galaxy S8 מועמסת הדרישה להיות חדשני יותר מקודמו ומכל מכשיר אחר בשוק, עליו להראות שונה משני קודמיו שחלקו עיצוב כמעט זהה ועליו להציב אלטרנטיבה גם לאייפון 7 וגם להשאר עדכני לכשיגיע האייפון 8. בנוסף, עליו להתמודד עם הנזק התדמיתי האיום והנורא שהשאיר ה-Galaxy Note 7, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שעד היום, למעלה מחצי שנה אחרי ביטול המכשיר, כל טיסה לחו”ל מלווה באזהרות מהסכנה שבעלייה למטוס איתו.


Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)




כהרגלה, משווקת סמסונג את מכשיר הדגל שלה עם שני סוגי מעבדים שונים, לאיזורים שונים בעולם. בארה”ב תוכלו לקנות את הגרסה המבוססת על Snapdragon 835, אותו מעבד שסמסונג “שתתה” את כל סדרת הייצור הראשונה שלו ובכך עכבה את השקתם ואספקתם של מכשירים אחרים שתכננו לעשות בו שימוש כמו Mi6 של שיאומי, או xperia XZ Premium של סוני. הגרסה השניה, זו שנמכרת בישראל, היא זו המבוססת על מעבד של סמסונג: Exynos 8895, מעבד בעל שמונה ליבות, ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ וארבע במהירות של 2.3 גיגהרץ. אל המעבד הזה מצטרף זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ואחסון פנימי בנפח 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון MicroSD עד לנפח של 256 גיגה נוספים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei P10

שנת 2017 מסתמנת כשנת המסכים הגדולים במכשירי הדגל בשוק הסלולר. הטרנד הזה התחיל אמנם ב-Xiaomi Mi Mix כבר בשנה שעברה, אך ככל שעובר הזמן, נראה שהיצרניות הגדולות מתיישרות לפי האופנה החדשה: מסכים גדולים (מעל 5.5 אינטש) מוקפים במסגרת דקיקה מאי פעם. כך זה ב-LG G6 וב-Galaxy S8, ועפ”י השמועות כך זה יהיה גם באייפון הבא. כל מכשיר שלא ייראה ככה בשנת 2017 ייתפס כמשעמם במקרה הטוב, ומיושן במקרה הרע. די מדהים לראות את ההשפעה שיש לעיצוב על התפיסה של אנשים בנוגע למידת החדשנות שמציע סמארטפון ואכן, השנה בניגוד לשנים קודמות, השיח ששולט בפורומים בתחום הסלולר הוא לא היאוש מחוסר חדשנות כי אם התפעלות מהקו העיצובי החדש.


Huawei P10 (צילום: גד גניר)




P10 של וואווי לא משחק במגרש הזה. דווקא הבחירה של וואווי בעיצוב סטנדרטי יחסית (אל תספרו לוואווי שטענתי שהעיצוב שלהם סטנדרטי, כבר סיפרתי לכם כמה הם דיברו רק על הצבעים באירוע ההשקה ב-MWC 2017), היא סוג של הימור בשוק הסלולר הנוכחי. תוסיפו לכך את ההימור שיש בויתור על עמידות במים (בדגם הסטנדרטי, בדגם ה-Plus יש עמידות מסוימת אבל גם שם מדובר בסטנדרט נמוך יותר מהנהג בתעשיה). נתוני פתיחה כאלו מחייבים את P10 להיות ממש טוב ב-Basics כדי להוות אלטרנטיבה ראויה לשאר. האם הוא מצליח בכך?



להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G6

בשנה שעברה, בדיוק בתקופה הזאת, השתלטה LG על רוב שלטי החוצות בישראל במסגרת קמפיין למכשיר הדגל שלה שטרם הגיע לארץ. בקרב היבואנית המקומית התעורר חשש כי העובדה ש-Samsung Galaxy S7 הגיע לחנויות מספר שבועות לפני ה-G5, יחד עם המכה התדמיתית הקשה שספגה LG בעקבות משבר תקלת הייצור ב-G4, תגרום לפגיעה במכירות המכשיר החדש שלה. החשש התברר כמוצדק: נתוני המכירות של LG השנה אכן אכזבו בארץ ובעולם, היה ברור שהמכשיר הבא שלה חייב להגיע כמה שיותר מוקדם לשוק ולהיות חדשני, מהפכני וחשוב מכל, כזה שישכיח איכשהו מהצרכנים את המבוכה הגדולה של שנת 2016. את המטרה הראשונה הוא השיג: המכשיר כבר בחנויות: יש לו את הפור ש-LG כל כך היתה זקוקה לו בישראל, ועוד לפני החג, תקופה בה ישראלים פותחים את ארנקיהם ביתר קלות. האם G6 הוא אכן המכשיר שאיתו תוכל LG לצאת למסע לשיקום המעמד שלה? זה בדיוק מה שניסיתי לבדוק.


LG G6 (צילום: גד גניר)




איך מייצרים מכשיר שיותר לקוחות יקנו? שואלים את הלקוחות מה הם רוצים. אם מסתמכים על המצגת באירוע ההכרזה של LG G6 בסוף חודש שעבר ב-MWC 2017, ללקוחות הספציפיים אליהם פנתה LG, היו דרישות הגיוניות: מכשיר אמין ובטוח לשימוש (כי התקפה על היריבה מבית שמכשיריה התלקחו בידיהם של לקוחות, היא ההגנה הטובה ביותר), מכשיר עמיד במים (כי אנחנו בשנת 2017), מצלמה שתוכל לתפוס זוית רחבה (כי תמיד נחמד שיש ברשימה מטרות ש-LG כבר עמדה בהן בעבר), והדרישה שהפכה לתכונת המפתח העיקרית של המכשיר הזה: מסך גדול במכשיר שנוח להחזיק ביד ולהכניס לכיס. משום מה, אף לקוח לא ציין את הסוללה כמשהו שדורש שיפור. הגיעו ימות המשיח? יותר הגיוני ש-LG פשוט העדיפו לא להבליט את הסוגיה הספציפית הזאת.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A5 2017

צביקה הדר, שחר צוברי ושיר אלמליח מחייכים אליכם בשבועות האחרונים משלטי חוצות ומנסים לשכנע אתכם שהסמארטפונים החדשים של סמסונג הם יותר ממה שאתם צריכים. המכשירים האלו הם מכשירי סדרה A שנעדרו מהשוק המקומי בשנים האחרונות, וחזרו במהדורת 2017 כדי לגשר על הפער האיכותי בין מכשירי סדרה J (כדוגמת J5 ו-J7 Prime) לבין מכשירי סדרת מכשירי הדגל של החברה, סדרה S (כדוגמת Galaxy S7). המכשירים שהגיעו לארץ הם Galaxy A7 ו-Galaxy A5 אותו קיבלתי לבדיקה.


Samsung Galaxy A5 2017 (צילום: גד גניר)




מאיפה הגיעה פתאום סדרה A? בואו נחזור שנתיים וחצי אחורה, לסתיו 2014. סמסונג מציגה מכשיר חדש העונה לשם Galaxy Alpha. סמסונג בחרה למתג אותו כמכשיר פרימיום, מאחר והיה דק יחסית, וכלל משהו שלא היה לאף מכשיר אחר שלה קודם לכן: מסגרת מתכת. פרט לכך, המפרט הטכני שלו היה מפרט של מכשיר ביניים לכל דבר, מה שלא הפריע לה לדרוש עליו מחיר של מכשיר פרימיום, מעט יקר יותר אפילו משל מכשיר הדגל שלה באותה תקופה, ה-Galaxy S5. הצרכנים לא נהרו על המציאה הזאת, וסמסונג ליטשה את הקונספט, מה שהביא לעולם את סדרה A. המכשיר הראשון בסדרה הזאת שהגיע אליי לבדיקה בפברואר 2015, ה-Galaxy A5, תומחר בצורה הגיונית יותר, ושווק כאן כ”מכשיר לצעירים”, דהיינו, לא מכשיר דגל, עולה כמעט כמו מכשיר דגל, אבל היי, תראו איזה יפה הוא עם כל המתכת הזאת ששמנו מסביב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Nova

הקמפיינים האימתניים של Huawei  בישראל בשנים האחרונות נותנים את עיקר הבמה למכשירי הדגל של החברה, מכשירים כמו P7, P8, Mate S ו-P9. מכשירי דרג הביניים והדרג הנמוך שלה אמנם נמכרו בישראל, אך שמרו על אלמוניות מסוימת בכל הקשור לפרסום. קטלוג החברה מכיל לא מעט אפשרויות מעניינות למי שהתקציב שלו קשיח מדי בשביל מכשיר דגל: בחו”ל, החברה הסינית מתחזקת מותג נפרד בשם Honor של מכשירים זולים יחסית הנחשבים איכותיים ואטרקטיביים. בארץ, יכולתם לקנות עד היום מכשירים מסדרה G של החברה, או את גרסאות ה-Lite של מכשירי הדגל. כעת נוחת בישראל Nova, מכשיר שניתן להגדירו כ-Upper-Mid, הראש לחוליה המקשרת בין השועלים לאריות.



Huawei Nova (צילום: גד גניר)
המפרט הטכני של Huawei Nova די סטנדרטי למכשירים מהקטגוריה שלו: ערכת השבבים Snapdragon 625 בעלת שמונה ליבות במהירות 2.0 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח של 3 גיגה, אחסון פנימי בנפח 32 גיגה, אשר ניתן להרחבה עד 256 גיגה. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 6.0.1, כשעליה הממשק הייחודי של Huawei, ה-EMUI כאן בגרסה 4.1. אין במפרט הזה משהו יוצא דופן או ייחודי, אבל השילוב שנעשה כאן מייצר חויית שימוש מאוד נעימה: המכשיר זריז למדי, מגיב היטב, לא נתקע אף פעם ולמען האמת לא נוצרו אצלי געגועים למכשירים מתקדמים יותר בזמן ששהה אצלי. המצב היחיד שבו הורגשה איטיות מסוימת (לחלוטין בגדר הנסבל) היתה בהפעלה ראשונית של משחקים, קורבן שלא אכפת לי להקריב. סדרת 6XX של מעבדי קוואלקום היא סדרה שיש בה מעבדים טובים יותר ומעבדים טובים פחות. 625 משתייך ללא ספק לצד הטוב של הסקאלה ובצד עבודה חלקה ותקינה, מציע חסכון בצריכת סוללה, וכמעט ואינו מתחמם. נפח האחסון המובנה של 32 גיגה מבטיח שתוכלו להתקין לא מעט אפליקציות על המכשיר מבלי לחשוש, לפחות נכון להיום, שייגמר לכם המקום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 4

לכל חג יש את הכוכבים שלו. לל”ג בעומר יש את בר כוכבא, לחנוכה יש את יהודה המכבי, והשנה כך נראה, הגיבור הלא מעורער של חגי הקניות בחו”ל (חג הרווקים הסיני, סייבר מאנדיי) הוא ה-Xiaomi Redmi Note 4. מעטים המכשירים שנשאלתי לגביהם כל כך הרבה פעמים, עוד לפני שהגיע לארץ באופן רשמי. העניין שיצר המכשיר הזה לא נגמר בסוף תקופת חגי הקניות, ואינו תופעה בלעדית לשוק הישראלי. המכשיר הושק בשבועות האחרונים בהודו כאשר במכירה המוקדמת שלו נמכרו כ-250,000 יחידות בתוך כ-10 דקות, הישג מרשים מאוד למכשיר שאינו מוגדר כמכשיר דגל.



Xiaomi Redmi Note 4 (צילום: גד גניר)





המחיר הוא לא הדבר היחיד שגורם לאנשים להתענייין דווקא במכשיר הזה, אבל מה שמקבלים בתמורה למחיר הזה, הופך אותו לעסקה אטרקטיבית שקשה להתעלם ממנה. לשיאומי שתי סדרות עיקריות של מכשירים, בתוכן אין ספור תתי דגמים. בעוד מכשירים ששם הדגם שלהם מתחיל ב-Mi הם מכשירי הדגל של החברה, מכשירי ה-Redmi פונים לקהל שמחפש מכשירים משתלמים ומוכן להתפשר על מפרט קצת פחות חזק (בדומה לסדרת Desire של HTC). בגלל ריבוי הדגמים קשה קצת להצביע על היררכיה והמשכיות בדגמים השונים אבל בהיצע הדגמים המצומצם המגיע לישראל באופן רשמי, ה- Redmi Note 4 יכול בהחלט להחשב כממשיך דרכו של ה-Redmi Note 3 Pro, מכשיר לא רע בכלל בפני עצמו.

להמשך קריאה