טלפון סלולרי

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי HTC Desire 500

מאת
בעודנו ממתינים
לבואה של ספינת הדגל החדשה של HTC, ה-One החדש, נציגתה של החברה הטייואנית בישראל, Touchgroup, מתחילה לייבא את ה-Desire 500. הדיזייר החדש רחוק מלהרשים את מי שמחפשים את יורשו של ה-One, אך הוא בהחלט טלפון מסקרן, שבמהלך התקופה שבילה אצלי משך לא מעט
תשומת לב.
HTC Desire 500 (צילום: יח”צ)
אז למה מלכתחילה
ביקשתי לקבל את הטלפון הזה לבדיקה? בעיקר מסיבות היסטוריות. מכשיר האנדרואיד
הראשון שיצא לי להניח את ידיי עליו היה ה-HTC Magic (בתקופה שבה סגדתי ל-iPhone 2G שהיה ברשותי), שהותקנה עליו גרסת
אנדרואיד שכלל את ממשק ה-Sense של החברה. לראשונה מזה תקופה ארוכה, נתקלתי במכשיר טלפון
אנדרואידי שנתן חויית שימוש שניתן להגדירה כנוחה לשימוש, ומעוצבת באופן אטרקטיבי.
הפעם הבאה שפגשתי במכשיר אנדרואיד היתה בערך שנה לאחר מכן, כאשר ניתנה לי ההזדמנות
להשתמש במשך יומיים וחצי במכשיר הדגל של HTC ה-Desire. כאן כבר לא היתה השוואה לאייפון
שלי. התאהבתי לחלוטין וידעתי שיבוא יום ומכשיר כזה יהיה שלי. כמקובל בעולם
החפיצים, מושא התשוקה שלי (בדיחת קרש על שם המכשיר, לא נורא אם לא הבנתם) התחלף עם
הזמן, וכשניתנה לי ההזדמנות לקבל מהעבודה מכשיר אנדרואיד, בחרתי דווקא ב-Samsung Galaxy S שבדיוק יצא לשוק באותה תקופה,
וגרם אפילו לזוהרו של הדיזייר להתעמעם קצת.

ב-HTC כל כך התלהבו מהשם המטופש Desire, שהחליטו לשמר אותו. עם זאת,
במהלך השנים החליטו להעביר את השם הזה לסדרת מכשירי הלואו אנד, ומכשירי רמת הבינים
של החברה. כך נוצר מצב שלצד ספינות הדגל שזכו לשמות מביכים אפילו יותר ה-Incredible S (אנשי השיווק ב-HTC, ניסיתם לקרוא את השם הזה בקול רם?) , ה-Sensation וה-One X, הקפידה HTC להמשיך להשיק מכשירים פשוטים וזולים יותר בסדרת ה-Desire.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: Samsung Galaxy S5

מאת
אני חייב להודות
שלא כל כך נכון לסווג את הפוסט הזה לקטגוריית “כזה אני רוצה”. התכנון
שלי, כמו בכל פעם שאני קונה טלפון סלולרי, היא לשרוד איתו 3 שנים לפחות, מה שלא
קרה לדעתי מאז הטלפון הסלולרי הראשון שקניתי בשנת 2000. לכן, אתחיל מהסוף: אם הכל
ילך כשורה, Samsung Galaxy S5 לא יהיה הטלפון הסלולרי הבא שאקנה. מצד שני, זה לא אומר שלא הייתי
רוצה כזה.
Samsung Galaxy S5 (תמונה: יח”צ)

ביום שני ישבתי
וחיכיתי כמו מיליוני אנשים אחרים בעולם להשקה של הגלאקסי אס 5, ששודרה בשידור חי
ביוטיוב. כמו כולם חיכיתי בערך 11 דקות שהתזמורת הענקית שסמסונג הביאה להשקה,
תסיים לנגן, וכמו כולם ראיתי את המנהלים הבכירים ונטולי הכריזמה של סמסונג מכריזים
על המכשיר הבא, מסדרת מכשירי האנדרואיד המצליחה ביותר בכל הזמנים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולארי Sony xperia Z1

מאת
בדיקת טלפונים סלולריים היא סוג של מזוכיזם עבורי כרגע. יש לי טלפון חדש יחסית, בן חצי שנה בלבד
ואין לי שום תכנון, שלא לדבר על הצדקה, לקנות בקרוב טלפון חדש. ובכל זאת, אני בוחר
במודע (ורק למענכם קוראי הבלוג, תעריכו את זה!) להתנסות בטלפונים, רובם ספינות דגל של היצרניות השונות, אשר גורמים אפילו
לגלאקסי אס 4 שלי להראות טיפה עייף. אחרי שהתנסיתי ב-LG G2 וה-Samsung Galaxy Note 3, הגיע תורו של ה-Sony xperia Z1, המכשיר היקר והחזק ביותר שיש
לסוני להציע כרגע.

xperia Z1 (צילום: אתר יצרן)


כיאה לספינת
דגל, הסוני אקספריה זי 1 מצויד במפרט שגורם לאנשים כמוני להזיל ריר: מעבד800  Snapdragon בעל ארבע ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ  מבית קוואלקום, זכרון עבודה בנפח 2 גיגה, נפח
אחסון של 16 גיגה מובנה וחריץ הרחבה באמצעות כרטיס MicroSD לכרטיס זכרון בנפח של עד 64 גיגה,
מצלמה ברזולוציה של לא פחות מ-20.7 מגה פיקסל, מסך TFT בגודל 5 אינטש וברזולוציית FHD  (1920X1080). מה עוד? ה-xperia Z1 מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.3 (Jelly Bean), וסוני אישרה כי תשדרג אותו גם
לגרסא 4.4 (Kit Kat). בנוסף, כמו קודמו ה-Xperia Z, גם ה-xperia Z1 עמיד במים ואבק, ועומד בתקן IP58 האומר כי ניתן להשאירו במים בעומד
של עד 1 מטר, למשך 30 דקות. הבנתם נכון, הטלפון הזה ישרוד נפילה לאסלה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Nokia Lumia 925

מאת
מעולם לא הייתי
איש של נוקיה. מאחר והתחלתי את ההיסטוריה הסלולרית שלי ברשת פלאפון, באיזור שנת
1999, במשך 6-7 שנים נאלצתי להסתפק במה שהיה לרשת הזאת להציע לי, בעיקר מכשירי סמסונג ו-
SK. משך כל אותן שנים התבוננתי בקנאה
בחבריי בסלקום ובאורנג’ מסתובבים עם מכשירים המסוגלים להריץ סנייק, להחליף פאנלים
ובאותו הזמן להיות עמידים כמו נגמ”ש קטן. גם כשסיימתי לשלם את כל התשלומים על
המכשירים שפלאפון מכרה לי, ועברתי לסלקום, בחרתי בהתחלה ב-E1 של מוטורולה, ואחריו ב- W800i של סוני אריקסון, שני מכשירים
שראויים לפוסט נוסטלגי בפני עצמו.

נוקיה נכנסה
לחיי עם הגיעו של ה-N73 במסגרת מבצע לעובדי חברה כשעבדתי בזאפ. ה-N73 היה באותה תקופה ספינת הדגל של
נוקיה. היה לו מסך עצום (2.4 אינטש), מצלמה נפלאה עם רזולוציה של 3 מגה פיקסל, רדיו,
תמיכה ברשת הדור השלישי והחשוב מכל, הוא הריץ את מערכת ההפעלה סימביאן שאיפשרה
התקנת אפליקציות ולמעשה, למרות שמצחיק לחשוב עליו באופן הזה, הוא היה סמארטפון לכל דבר.
בפועל, התקופה איתו היתה אחת התקופות הקצרות ביותר שהעברתי עם טלפון סלולרי. שנה
אחרי שקניתי אותו, הלכתי וקניתי את האייפון הראשון שלי. מאחר ומתישהו אני צריך
להגיע ל-Nokia Lumia 925, לא אפרט בפניכם את נסיבות שהביאו אותי לוותר על ה-N73 כל כך מהר, אבל היו
הרבה כאלו, ורוב הבעיות שהמאיסו אותו עליי נגעו למערכת ההפעלה שלו.
Nokia Lumia 925 (צילום: גד גניר)

הניסיון הבא שלי
עם נוקיה היה לפני זמן לא רב, קצת יותר משנה, כאשר ניתנה לי ההזדמנות להתנסות
בנוקיה לומיה 820 למשך שבוע. לא התלהבתי ממנו במיוחד, בלשון המעטה. חלק מהבעיות שהיו לי איתו נעוצות במכשיר עצמו, וחלק במערכת ההפעלה Windows Phone 8 שהיתה עוד יחסית צעירה בשוק ולא
הכילה דברים בסיסיים, כמו למשל אפשרות ניווט לקהל הישראלי (רק לפני מספר חודשים
יצאה גרסת ה-Windows Phone 8 של Waze).

לפני מספר
שבועות החלטתי שאני בשל מספיק לבדוק שוב מכשיר מסדרת Lumia. תנאי הפתיחה טובים בהרבה: ישנה
עלייה בנתח השוק שתופסים מכשירי Windows Phone 8 במדינות מסוימות באירופה, חנות האפליקציות של מערכת ההפעלה הזאת
החלה לגדול, ונוקיה החלה לשחרר את עדכון Nokia Black שאמור מעבר להוסיף פיצ’רים
למכשירים (ואולי גם לשפר את הדרך שבה הם מתפקדים). כאמור, קיבלתי לבדיקה את ה-Lumia 925, גרסא עדכנית למכשיר הדגל לשעבר
של נוקיה, ה-Lumia 920.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי LG G2

מאת

אני מתעב דברים ויראליים.  אם להיות מדויק יותר, אני מתעב דברים שהפכו להיות ויראליים לפני שהספקתי לראות אותם ולעזור להפוך אותם לויראליים. אני שונא לא להכיר משהו ואז לקלוט שכל העולם ואחותו מדבר עליהם. אם אני איכשהו מוצא את עצמי בשלב הזה, אני מתנתק לחלוטין ומפתח אנטי, מבלי שאפילו אתנסה בדבר הזה. ככה היה עם … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy Note 3

מאת
האמת שאפילו אני לא חשבתי שיש למייל ששלחתי לאשת הקשר שלי בסמסונג איזשהו סיכוי. שבוע בלבד אחרי
שסיפרתי לה שפתחתי בלוג ואני רוצה להכנס לרשימה של הבלוגרים שהיא עובדת איתם, כבר אזרתי אומץ (או יותר נכון חוצפה) וביקשתי לקבל יחד את שני החפיצים הכי סקסיים שיש לסמסונג להציע: הגלאקסי נוט 3, והגלאקסי גיר. כעבור שבוע וחצי בערך תואמה איתי אספקה, וכבר באותו יום הגיע אליי השליח, כשבידיו שתי קופסאות ובתוכן חלומותיהם הרטובים של חובי סמסונג באשר הם.

על הגלאקסי גיר כבר סיפרתי לכם, ועכשיו הגיע תורו של הגלאקסי נוט 3, הפאבלט האימתני של
סמסונג. לבורים שביניכם, המלה “הפאבלט” היא למעשה הלחם המילים Phone
ו- Tablet, והיא באה לבטא את העובדה שהמכשיר הזה, בשל
גודל המסך הלא צנוע שלו (5.7
אינטש) מתמקם בנוחות בפער שבין טלפונים לטאבלטים. חומרתית, נכון
להיום, הגלאקסי נוט 3 הוא מהמכשירים החזקים ביותר המריצים את מערכת ההפעלה
אנדרואיד, אם לא המכשיר חזק ביותר. המסך העצום בטכנולוגיית Super
AMOLED מציג רזולוציה של 1080X1920
ונראה מצוין באופן כללי, אם כי מרגיש מעט פחות חד מזה של הגלאקסי אס 4. כפי
שסמסונג עושה לאחרונה, גם את הגלאקסי נוט 3 היא מציעה בשתי תצורות שונות הנבדלות
זו מזו בסוג המעבד וערכות השבבים שלהן שלהן (Qualcomm
Snapdragon 800 Quad-Core, ו- Exynos 5 Octa
5420 של סמסונג). בנוסף, יש לו זכרון עבודה של 3
גיגה (למיטב ידיעתי מדובר במכשיר האנדרואיד הראשון בשוק עם נפח זכרון שכזה). כל
הסנסורים של הגלאקסי אס 4 המאפשרים שימוש באמצעות מחוות באויר ומעקב אחר תנועת
העינים (דברים מגניבים באמת שאני בכלל לא עושה בהם שימוש בטלפון שלי) מצאו את דרכם
לכאן, כמו גם ה-S-Pen, הסטיילוס, שהופך את המכשיר הזה ליותר מסתם
סמארטפון עם מסך ענק.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כזה רציתי: Asus PadFone 2

מאת
ראשית, היכרות קצרה: פדפון, סדרת טלפונים של אסוס אשר מגיעים כחלק מערכה הכוללת טלפון, ותחנת עגינה שהיא למעשה טאבלט, לתוכה מוכנס הטלפון. אסוס נותנת הזדמנות לנישה הזאת הזדמנות כבר כמעט שנתיים, והוציאה במסגרת הסדרה הזאת את הפדפון הראשון, השני, ושתי גרסאות חזקות יותר העונות לשם פדפון אינפיניטי. מרגע היווצרותו של הקונספט ועד היום, הוא לא הצליח לתפוס תאוצה משמעותית, לא בארץ ולא בעולם. רוב אתרי הטכנולוגיה היללו את המכשירים הללו, ציינו שהם לא נופלים ברמתם מספינות הדגל של סמסונג או HTC, אך התמחור שלהם לא הגיוני והופך אותם ליקרים יותר לרכישה, מטאבלט וטלפון בנפרד (אותם גם ניתן להפעיל בו זמנית, בניגוד לפדפון לדורותיו).

הפדפון 2 שהושק בעולם בדצמבר (ותקופה קצרה לאחר מכן גם בישראל), לא שונה מכל חבריו לסדרה. גם הוא זכה מצד אחד לשבחים על מפרט מכובד (מעבד מרובע ליבה, זכרון של 2 גיגה), עיצוב יפה, ביצועים מעולים ואפילו זמן סוללה לא רע בכלל. מצד שני, רוב הביקורות עליו ברשת דיברו על עלות מוגזמת של החבילה הכוללת את הטלפון ואת תחנת העגינה, עלות שודאי תשאיר אותו כמוצר נישה בלבד, ובמידה רבה גם במקרה שלו הם צדקו.

הפדפון 2 סיקרן אותי באופן אישי. היה לי קשה להתחבר למסקנה הסופית על עניין התמחור של המכשיר, כי בכל החישובים דובר על רכישת סמארטפון מתקדם, ובנוסף טאבלט רגיל. העניין הוא שאם באמת רוצים לעשות השוואה הוגנת, צריך לקחת בחשבון, שכאשר הטלפון עגון בתוך תחנת העגינה מדובר בטאבלט בעל קישורית סלולרית, מה שאמור להקפיץ באופן משמעותי את מחירו. כך או כך, סקרנות לחוד ומעשים לחוד. בתקופת ההשקה שלו הייתי רק חצי שנה עם ה-HTC One X כשהכל עדיין היה יפה ואופטימי.

להמשך קריאה