טלפון סלולרי

כזה ניסיתי: Doogee DG800

מאת
שוק הסלולר
הישראלי נשלט בעיקר ע”י מכשירי High End
חדשים או מדורות קודמים. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות את רוב הישראלים מסתובבים עם מכשירים מסדרת ה-S
של סמסונג, אייפונים, נקסוס 4 ו-5, ועוד. טווחי המחירים למכשירים אלו נעים
בדר”כ בין 2500 ל-3500 ש”ח בתקופת ההשקה שלהם. היצרניות הגדולות מציעות
מכשירים גם לפלחי שוק עם תקציב נמוך יותר, אך המכשירים שהן מציעות בטווח ה-1000 ש”ח אינם מפתים במיוחד. בחיפוש אחר סמארטפונים במחירים זולים יותר,
פונים רבים אל שוק המכשירים הסיניים. בשוק הזה, Doogee
הוא מותג סיני פחות מוכר, לפחות בישראל. ה-DG800
הוא החדש ביותר מבין דגמי היצרן הסיני אשר עושים את דרכם כעת ארצה ולי ניתנה
ההזדמנות לבדוק אותו בשבועיים האחרונים.
Doogee DG800 (צילום: גד גניר)

אז בואו
נכיר את ה-DG800 קצת יותר לעומק: המכשיר, העונה גם לשם Valencia, מצויד בשני
חריצים לכרטיסי סים, מעבד MTK בעל
ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת בנפרד, זכרון RAM
בנפח 1 גיגה וזכרון אכסון בנפח 8 גיגה. גרסת מערכת ההפעלה אנדרואיד בטלפון זה היא
4.4.2 גרסא חדשה יחסית ונדירה מאוד במכשירים מבוססי מעבד MTK.
השידוך עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת קיט קאט (שהותאמה לעבודה עם
זכרון בנפח מינימלי של 512 מגהבייט), מספק חויית שימוש חלקה וזורמת. במאמץ ניכר
המכשיר נוטה להתחמם, אך לא באופן חריג או כזה שמפריע להמשיך להשתמש בו.

להמשך קריאה

על כזה הנחתי את הידיים: LG G3

מאת
ביום שלישי
האחרון הוזמנתי לאירוע מיוחד של נציגות LG
בישראל, במהלכו ניתנה לי ההזדמנות למשש את ספינת הדגל החדשה של היצרנית הקוריאנית,
ה-G3. לאור ההתלהבות שלי מה-G2,
הייתי סקרן מאוד לראות איך נראה ממשיך דרכו ואיך הוא מתפקד. אני יכול לספר לכם
שלפני המפגש עצמו, רף הציפיות שלי מהמכשיר היה בשמיים. האם זה הרושם שנשאר גם בסיום
המפגש? אם תשארו איתי עד הסוף, מבטיח שתדעו.
מבט כללי על ה-LG G3 (צילום: יח”צ)


בתקופה
האחרונה יצרניות הסלולר מתמודדות עם ביקורת בכל השקה של מכשיר חדש, על כך שהן לא
מציגות משהו חדשני או פורץ דרך באמת. LG
שהשיקה את ספינת הדגל שלה אחרי סמסונג, HTC
וסוני, בחרה לא להבליט את המפרט הטכני שלה המכשיר שלה (למרות שהוא לא נופל בשום
צורה מהאחרים, להיפך), ובמקום זאת בחרה להכריז כי החידוש האמיתי ב-G3
הוא למעשה פשטות ההפעלה והשימוש. אמנם לא מדובר בקו השיווקי המקורי ביותר (נסו
להיזכר למשל בהשקה של הסמסונג גלאקסי אס 4, המכשיר שהגיע עם הסלוגן Life
Companion), אך מדובר בהכרזה ששווה לבדוק את האמת
מאחוריה.

אז כיצד מפשטת
LG
את חויית השימוש במכשיר הדגל שלה?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון HTC One M8

מאת
לא תאמינו,
אבל על ה-HTC One M8, אחד
ממכשירי האנדרואיד המדוברים ביותר כיום, נאלצתי לוותר בפעם הראשונה שהציעו לי לקבל
אותו לבדיקה. מעבר לעובדה שההצעה באה יום-יומיים לפני שבתי השניה בקעה אל העולם,
נתקלתי איתו בבעיה לוגיסטית. מסתבר ש-HTC
החליטה להצטרף למועדון העילאי והמתנשא של היצרניות המעדיפות לעשות שימוש בנאנו
סים, מה שחייב אותי לרכוש כזה, יחד עם סט מתאמים למיקרו סים, שיאפשרו לי לחזור לאחר הפוסט הזה למכשיר הקבוע שלי. בנוסף, על העבר האפל
שלי עם HTC כבר סיפרתי לכם, כך שניתן להבין שנקודת
הפתיחה שלי עם ספינת הדגל הנוכחית של החברה הטייואנית לא היתה אופטימית במיוחד.
HTC One M8 (צילום, גד גניר)

ואז קיבלתי אותו אליי למשרד. אנסה לנסח זאת בצורה רצינית ושקולה, בניגוד לתגובה שלי בפועל כשפתחתי את האריזה (קולות דקים וגבוהים מאוד של התלהבות): זה הטלפון היפה ביותר שאי פעם יצא לי להניח עליו את ידיי, כולל כל דגמי
האייפון לדורותיהם. כמו קודמו, גם ה-One M8 עשוי
ממתכת (אך בשונה ממנו, הפעם היא בגימור מוברש) ונראה פשוט יפיפה. למעט אפל ו-HTC,
יצרניות אחרות לא אוהבות לעשות שימוש בחומרים מתכתיים במכשירים שלהן. סמסונג חוטפת
על כך את רוב הביקורת, אך גם סוני, LG ומוטורולה
משיקות בעיקר מכשירים העשוים סוגים שונים של פלסטיק. הסיבה לכך לא נעוצה אך ורק
במחיר, כי אם גם בבעיות שגוף מתכתי עלול ליצור, בעיקר בעיות קליטה, כפי שקרה לאפל
בהשקת האייפון 4.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Grand 2

מאת
סדרת ה-Grand
של סמסונג מעולם לא נהנתה מאותו באזז ממנו נהנו סדרות ה-S
וה-Note של היצרנית הקוריאנית. מטרת הסדרה הזאת היא להציג בעיקר Value For
Money, עבור אלו המעוניינים במכשיר טוב, אך בוחרים שלא להתפרע עם התקציב אותו הם מוכנים להקדיש לקניית מכשיר חדש. ה-Samsung
Galaxy Grand 2 הוא הדגם הצעיר ביותר בסדרה הזאת, והוא חלק
מששת המכשירים החדשים מבית סמסונג שמושקים בימים אלו בישראל.
Samsung Galaxy Grand II (צילום: גד גניר)


אם הגלאקסי
גראנד 2 היה מגיח אל השוק עם המפרט הטכני הנוכחי שלו לפני כשנתיים, הוא היה ללא
ספק ספינת דגל. כיום, תמיכה ב-LTE (בדגם
שסמסונג משיקה בישראל), מעבד במהירות של 1.2 גיגהרץ עם 4 ליבות וזכרון RAM
בנפח 1.5 גיגה, מספיקים כדי להכניס אותו לשכבת הביינים של עולם הסמארטפונים.
הייתי רוצה לכתוב שזה מספיק, שהמפרט הזה מאפשר ל-Samsung
Galaxy Grand 2 לספק חויית שימוש מצויינת, אבל אני לא יכול.
שלא תבינו לא נכון, לא מדובר במכשיר שאי אפשר להשתמש בו. מצד שני, לעיתים ישנו לאג
מרגיז בפתיחת אפליקציות או בביצוע פעולות מסויימות במכשיר. הלאגים האלו בולטים
במיוחד כשנכנסים לאפליקציית אנשי הקשר (כמעט 2 שניות בכניסה הראשונה!), הזמן שעובר
מרגע הלחיצה על כפתור הבית או כפתור הנעילה ועד שהמסך נדלק (גם כמעט 2 שניות), אך
הכי מזעזע, כמעט 3 שניות עד שאפליקציית המצלמה הופכת לזמינה, בכל הפעלה שלה. על
הנייר זה לא נשמע הרבה, אך במציאות, כל שנייה כזאת היא נצח, במיוחד כאשר אתה צריך
להוציא שיחה באופן דחוף, או רוצה לתפוס באמצעות המצלמה רגע שכבר הספיק לחלוף. מערכת
ההפעלה אותה מריץ ה-Grand 2 היא
אנדרואיד כמובן, בגרסא 4.3, גרסא עדכנית יחסית אם כי לא החדשה ביותר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Samsung Galaxy Note 3 Neo

מאת
לאחר ההשקה
החגיגית של ה-Galaxy S5
בישראל, בחרה סמסונג לגשת למהלך של השקת שישה מכשירים חדשים בתקופה של החודש-חודש
וחצי הקרובים, מהלך מורכב ויוצא דופן בשוק הישראלי.  אחד מששת המכשירים האלו הוא ה-Samsung
Galaxy Note 3 Neo, אותו קיבלתי לבדיקה לפני שבועיים. למרות
הדמיון בשם ובמראה, ה-Samsung Galaxy Note 3 Neo
הוא מכשיר שונה לחלוטין מה-Note 3 עליו
ריירתי כאן בבלוג לפני שלושה חודשים. בין ההשקות של שני המכשירים הפרידו כ-4 חודשים,
ובניגוד למצופה, דווקא המכשיר החדש יותר (ה-Neo,
אם לא הבנתם עד עכשיו…) הוא המכשיר הצנוע יותר מבחינת מפרט טכני. בישראל הוא
מושק בימים אלו כגרסא זולה יותר, אך בעלת תמיכה ברשתות הדור הרביעי שיופעלו כאן
בקרוב, תמיכה שלא היתה קיימת בגרסת הנוט 3 שסמסונג שיווקה עד כה בישראל.

Samsung Galaxy Note 3 Neo (צילום: גד גניר)

כאמור,
ההבדלים בין שני המכשירים במראה החיצוני הם זניחים, אך בכל זאת קיימים. גימור העור
בחלקו האחורי של ה-Note 3 Neo נראה
מצוין כמו זה שב-Note 3,
אולם איזור המצלמה האחורית לא תחום במסגרת נפרדת, כי אם בפתחים נפרדים עבור נורת
הפלאש ועדשת המצלמה. דפנות ה-Note 3 היו
באותו גימור שגם הגיע בסופו של דבר גם ל-Galaxy S5,
מעין חריצים לאורך המסגרת הכסופה, משהו שזכה לכינוי שאהבתי במיוחד:
“דיינר”. ב-Note 3 Neo אין
את הגימור הזה, ובמקומו יש סתם מסגרת כסופה עם בליטה עדינה לכל אורכה. פרט להבדלים
אלו, עין בלתי מזויינת לא תצליח להבחין בהבדלים בין המכשירים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Asus FonePad Note 6

מאת
נכון להיום, אסוס אינה שחקן משמעותי בשוק הסמארטפונים. עם זאת לא ניתן לטעון כי היא שחקנית חדשה בתחום הזה. כבר בשנת 2005 הציגה אסוס מספר טלפונים פשוטים, ולאחר מכן התמקדה בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה ווינדוס מובייל, שקדמה ל- Windows Phone 7 ו-8 של ימינו. בשלב מסוים החליטו באסוס להתמקד בשוק המחשבים הניידים, הנטבוקים, והטאבלטים. כל אותה תקופה בחרו שם להשאיר על אש קטנה את כל נושא הטלפונים הסלולריים, ולמעט הבלחות קצרות כמו משפחת הפדפונים למיניהם, או אפילו טאבלט ה-FonePad שכלל יכולת חיוג (בניגוד לטאבלטים אחרים עם קישורית 3G שיכולים רק להתחבר לרשת לצורך שימוש באינטרנט סלולרי), אסוס השאירה את הבמה עבור יצרניות אחרות גדולות.

ביוני 2013 הציגה אסוס את ה-FonePad Note 6. היא מגדירה אותו כטאבלט 6 אינטש בעל קישורית סלולרית וטלפון. זוהי ההגדרה הארוכה והמסורבלת ביותר ששמעתי אי פעם ל”פאבלט”. מצד שני, הגבולות האלו הולכים ומיטשטשים בימינו ומסך בגודל 4.3 אינטש שנחשב בימי ה-Galaxy S2 “עצום”, נחשב כיום כמו גודל לגיטימי למכשירים שבשמם תוכלו למצוא את המלה Mini. מעבר לכך, הבחירה בשם הסדרה FonePad מבהיר כיצד אסוס מתייחסת למכשיר הזה. מבחינתה, למרות שמשולבת בו האפשרות לבצע שיחות טלפון, מדובר כאן בראש ובראשונה בטאבלט, כמו מכשירי ה-FonePad שקדמו לו, גם אם המסך שלו קטן יותר באינטש אחד מכל קודמיו.
אז אחרי שדשתי בכל מה שאפשר להבין מהשם הלא ידידותי של המכשיר הזה, ניתן לגשת לתכלס. נתחיל מהמסך: מדובר במסך LCD בטכנולוגיית Super IPS+  בגודל 6 אינטש וברזולוציית FHD (1920×1080). הנקודה היחידה שניתן להגיד לרעתו היא צבעים מעט חלביים, אך כנראה גם זה בגלל שהתרגלתי לצבעים הפסיכודליים של מסכי ה-Super AMOLED של סמסונג. פרט לכך מדובר במסך נהדר: הוא חד מאוד (רזולוציית FHD נראית מצוין ובהחלט מספיקה על מסך בגודל 6 אינטש), ומתפקד נהדר גם בחוץ באור יום.
Asus FonePad Note 6 (צילום: יח”צ)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט Sony xperia Ultra Z

מאת
מכשיר
כמו ה- Sony xperia Z Ultra הוא דוגמא מצויינת לסיכונים
שאני לוקח על עצמי כבלוגר טכנולוגיה. חפיצים רבים שקיבלתי לבדיקה משכו המון תשומת
לב מהסביבה שלי: מה-G-Flex של LG היה קשה
לאנשים להתעלם. ה- Samsung Galaxy Gear עורר תגובות רבות, ואפילו
ה-HTC Desire 500  עם העיצוב ייחודי שלו סובב כמה ראשים. כל החפיצים האלו מתגמדים (תרתי
משמע) ליד ה- Sony
xperia Z Ultra, לפחות בכל
הקשור לצורך של אנשים להתייחס לטלפון החדש שהתחלתי לבדוק.
Sony xperia Z Ultra (צילום: גד גניר)
אז
לפני שנגיע לחלק המשעשע בסקירה הזאת, בה אני מתאר לכם את המבטים המזועזעים, קולות
התדהמה וההערות הציניות שנשמעו בהתחלה מקוריות ואז התחילו לחזור על עצמן (“אז
מה גד, התחלת לבדוק פלזמות?”), כדאי שאעשה לכם היכרות קצרה עם ה- Sony xperia Z Ultra: סוני מגדירה אותו כטלפון, לפחות זה מה שניתן להסיק מהעובדה שהם
הכניסו אותו תחת קטגוריית הטלפונים באתר הרשמי שלהם. זהו טלפון עם מסך בגודל 6.4
אינטש (!) ברזולוצייה של 1920 על 1080 פיקסלים. גודל מסך שכזה הופך את כל הטלפון
למכשיר שמטשטש לחלוטין את הגבולות הממילא לא ברורים בין טלפונים סלולריים, טאבלטים
ופאבלטים. בכל אופן, אם צריך לשים לרגע את הגודל בצד ולהתייחס למסך הזה בפני עצמו
– אז הוא נראה ומגיב מצוין. הוא חד מאוד, מציג גוונים ריאליסטיים ומתפקד לא רע גם
בחוץ באור שמש. תענוג לראות סרטים על מסך כזה, כמו גם לקרוא עליו ספרים או לגלוש
באמצעותו באינטרנט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy S5

מאת
 עובדה שחשוב שתדעו: נכון להיום, אני לא עושה כסף מהבלוג הזה. אף אחד
לא משלם לי כסף, והדוחות שקיבלתי עד עתה מגוגל אדסנס (למי שלא מכיר: הבאנרים שאתם
רואים בין הפוסטים, או לא רואים במידה ואתם משתמשים באד בלוק, תתביישו לכם),
מציגים סכום כולל שעדיין לא כיסה אפילו את עלות הדומיין לשנה. אל תדאגו, אני לא
מתכוון לבקש תרומות, זו רק דרכי הפולנית לספר לכם שכשחשבתי להקים את הבלוג הזה,
אחת המטרות העיקריות שלי היתה להגיע למצב שבו אני יכול לקבל לידיי חפיצים
שמעניינים אותי וכאלו שכולם מדברים עליהם ומחכים להם. בשבוע שעבר, כשקיבלתי את
השקית עם ה-Samsung
Galaxy S5 יום לפני שהגיע לחנויות,
ידעתי שאני יכול לסמן V מאוד חזק וברור על המטרה
הזאת. 

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

העניין שלי בטלפון הזה נובע לא רק מהעובדה שמדובר בנצר החדש ביותר
לאחת משתי משפחות הטלפונים הכי מדוברות בעולם הסלולר כבר למעלה מ-4 שנים. מתוך
סדרה של 5 מכשירי Galaxy
S, היו ברשותי 3, כשכל אחד
מהם בילה אצלי לפחות חצי שנה. את השניים הראשונים (S1 ו-S2) קיבלתי במסגרת מעבודתי
בזאפ, ואת האחרון (ה-Samsung Galaxy S4 i9505) רכשתי מכספי שלי לאחר
שיצר ההרפתקנות שלי חיסל את מכשיר האנדרואיד היחיד שהיה ברשותי אי פעם שלא היה
מתוצרת סמסונג.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Nokia Lumia 1020

מאת
מיקרוסופט תפסה בשבועיים האחרונים לא מעט כותרות, זה התחיל עם השקת
האופיס בגרסת האייפד (ופתיחת אופיס באנדרואיד לשימוש בחינם), ונמשך בכנס המפתחים
בו הוכרזה חבילת העדכונים ל- Windows 8.1 והעדכון שחובבי Windows Phone חיכו לו בקוצר רוח מגרסא 8 ל-8.1. במקביל,
הוכרזו גם מספר מכשירים חדשים של נוקיה מסדרת לומיה, ביניהם ספינת הדגל, ה-930
ובנוסף גם ה-630 הזול יותר. רגע לפני שהם דוחקים הצידה את מכשירי הדור הנוכחי של נוקיה, זה
זמן טוב למשש קצת את הלומיה 1020, ספינת הדגל הנוכחית של נוקיה בישראל.
נוקיה לומיה 1020(צילום: גד גנירק)

תקציר הפרק הקודם: המכשיר האחרון שבדקתי מבית נוקיה היה הלומיה 925.
החויה היתה די פושרת, ולא רק בגלל מערכת ההפעלה, אלא גם (ואולי בעיקר) הברזל עצמו –
נוקיה. מצד שני, הלומיה 1020 הוא ספינת הדגל של נוקיה, מה שה-925 מעולם לא
התיימר להיות, דבר אשר מעורר תקוות שאולי מדובר במכשיר איכותי יותר. כראוי
לספינת דגל, השקת ה-1020 בחו”ל היתה מלווה במסע יח”צ אגרסיבי שכלל משאיות
עם שלטי פרסומת ענקיים שהוצבו בצמוד לשלטי פרסומת של מצלמפון אחר, ה-Samasung Galaxy S4 Zoom, וקראו תיגר על איכות המצלמה שלו. טלפון שזוכה
למסע יח”צ כזה מעורר ציפיות, וסקרן אותי מאוד לדעת אם הוא עומד בהן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: פאבלט LG G Flex

מאת
באוקטובר
2013, עסקו רוב השמועות באתרי הטכנולוגיה בשני מכשירים סודיים שעומדים אוטוטו
לצאת לשוק. סמסונג ו-LG, כל
אחת בנפרד, בחרו להשיק טלפון סלולריים המתאפיינים בחידוש שלא נראה בעבר: מסכים
קמורים. בעוד ה-Galaxy Round של
סמסונג הופץ אך ורק באופן מצומצם בדרום קוריאה, ה-G Flex
של LG עליו נדבר בפוסט זה, הפך לסמארטפון מן
המניין, והגיע בשבועות האחרונים גם לישראל.
LG G Flex (צילום: גד גניר)

ייתכן
שמדובר בהחלטה לנטוש את שם סדרת הסמארטפונים שליווה את כל המכשירים שהשיקה עד שנה
שעברה (Optimus),
וייתכן שפשוט מדובר בהתקרבות לגוגל  במסגרת בחירתה כקבלן לייצור מכשירי
הנקסוס 4 ו-5, בכל מקרה, מרגישים שמשהו טוב עובר בשנתיים האחרונות על LG,
והדבר ניכר באיכות המכשירים שהיא משיקה. ה-LG G2
שעליו סיפרתי לכם  לפני חודשיים, התגלה כמכשיר נפלא, וגם
הנקסוס 5 קיבל ביקורות טובות מאוד, ושניהם הביאו לגידול במכירות של LG בישראל. עם תנאי פתיחה כאלו, לא פלא שהייתי להוט להניח
את ידיי על אחד המכשירים המעניינים ביותר שהחברה השיקה.

להמשך קריאה