טלפון סלולרי

כזה ניסיתי: Huawei Ascend P7

מאת
מכון המחקר
IDC
קבע כי ברבעון השני של שנת 2014 יצרנית הסמארטפונים שהגיעה למקום השלישי בהיקף
המכירות שלה, אחרי אפל וסמסונג, היא לא אחרת מאשר Huawei
הסינית. ב-IDC מסבירים זאת בכך שמפעילות הסלולר הסיניות
סיבסדו לאחרונה באופן נרחב מכשירים התומכים ברשתות דור רביעי – LTE.
ה-Huawei Ascend P7, אחד המכשירים החזקים ביותר בפורטפוליו של
החברה הזאת, אשר עשה עליה בשבועות האחרונים ארצה, הוא אחד ממכשירי הדור הרביעי
האלו. 
Huawei Ascend P7, מסך הבית (צילום: גד גניר)


נתחיל
מהמפרט הטכני, שם חיכתה לי הפתעה: ערכת שבבים שלא שמעתי על קיומה מעולם. אני מכיר
מכשירים המבוססים על פלטפורמות של קוולאקום (Snapdragon),
אני מכיר את Exynos של
סמסונג, את MTK הפופולרית במכשירים סיניים, ואפילו יצא לי
להתנסות גם במכשיר או שניים המבוססים על ערכת שבבים של NVIDIA.
ה-Huawei Ascend P7 מצויד בערכת שבבים הנקראת HiSilicon
Kirin 910T, בעלת מעבד מרובע ליבה, במהירות של 1.8 גיגהרץ. ל-P7 גם זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה, מה שאמור להבטיח פעולה חלקה וריבוי משימות יעיל. זכרון האכסון הפנימי
של ה-Ascend P7 עומד על נפח של 16 גיגה, כאשר בהתאם למגמה החיובית בשוק, גם Huawei
מאפשר לכם להרחיב את נפח הזכרון הפנימי באמצעות כרטיס זכרון. המפרט הזה מריץ את
מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.4.2, גרסה עדכנית יחסית, אם כי לא הכי חדשה שיש.

להמשך קריאה

בזה צפיתי: אירוע ההשקה של ה-iPhone 6

מאת
נחשו מה עשיתי שלשום בערב? טעות. לא צפיתי בהשקה של האייפונים החדשים של
אפל. באותו זמן הייתי באסיפת הורים בגן של הילדה שלי, ועסקתי בלייב בלוגינג של
הקראת דף הנהלים (אסור להשתמש בשקיות ניילון, גן ידידותי לסביבה), הסברים על תכנית
הלימודים בגן, שאלות ההורים, וכמובן, המשהו הקטן בסוף – הבחירות לועד הורים. כך
יצא שאת אחד מאירועי ההשקה החשובים בהיסטוריה של אפל, ראיתי על מסך הטלויזיה שלי,
מספר שעות לאחר מכן כאשר אני מזרים את ההקלטה של השידור באמצעות לא אחר
מהכרומקאסט, הסטרימר הקטן של גוגל.
האייפונים החדשים, iPhone 6 ו- +iPhone 6 (צילום: אתר יצרן)

אם להיות כנים, לא יוצא לי יותר מדי לראות אירועים כאלו בשידור חי. אפל וחברות
אלקטרוניקה אחרות סיגלו לעצמם את המנהג המגונה של לקבוע את שעות האירועים האלו בדיוק
בשעה שבה אנחנו מרדימים את הילדות שלנו, לשמחתי, בשנים האחרונות רוב חברות
האלקטרוניקה לא מציעות שדרוג משמעותי בין שנה לשנה, וכך היה גם הפעם. בנוסף לכך,
חובבי טכנולוגיה כמוני כבר נחשפו לתמונות של האייפונים החדשים שבועות טרם האירוע,
כך שידעתי שלא אפסיד יותר מדי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: THL 5000

מאת
סוגיית
הסוללה בטלפונים סלולריים הולכת ותופסת יותר ויותר תשומת לב אצל היצרניות. העניין
הבעייתי כאן – עדיין אין חידושים פורצי דרך בכל הקשור לטכנולוגיית הסוללה, מה
שמחייב את היצרניות לבחור באחד או יותר משני פתרונות נפוצים: או להרחיב את קיבול
הסוללה במכשיר, או לדאוג שידע לעשות שימוש נכון וחסכוני בה. חלק מהיצרניות בוחרות
לשלב במכשירים שלהן מצבי חסכון בסוללה שאמורים לאפשר לכם להשאר בעת הצורך זמינים
למשך מספר שעות, אך הם עושים זאת באמצעות כיבוי של כל הקישוריות, הפחתה דראסטית
בבהירות המסך (או שינוי צבעי המסך לשחור ולבן), ועוד פעולות שהופכות את הסמארטפון
שלכם לשימושי בערך כמו נוקיה 3100, רק פחות עמיד. מנגד, בשנים האחרונות אנחנו עדים
ליותר ויותר סמארטפונים המגיעים עם סוללות בקיבול של  3000mAh ואף
יותר מכך, שלרוב מעניקים מספיק זמן סוללה לשימוש סטנדרטי של יום שלם במכשיר. THL
הסינית החליטה לקחת את המגמה הזאת מספר צעדים קדימה וציידה את ה-THL 5000 שלה בסוללה בעלת קיבול של, כמה מפתיע, 5000mAh.
קוראי הבלוג הקבועים יודעים כבר שנתון כזה מלהיב אותי לפעמים יותר ממספר הליבות
במעבד, או מספר הפיקסלים על המסך, ולשמחתי הזדמן לי להניח את ידיי הנלהבות ומלאות
הציפיה על אחת ממספר יחידות בודדות של THL 5000
שהגיעו לארץ במסגרת בדיקות טרם יבוא רשמי.

THL 5000 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z2

מאת
הבלוג הזה קיים כמעט
שנה, ועם כל חודש שחולף, כמות הבקשות מצד קוראים שאבדוק מוצרים ספציפיים שמעניינים
אותם, הולכת וגוברת. הבקשה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בחודשים האחרונים, היתה
ללא ספק הבקשה שאבדוק את ה-Sony Experia Z2, במיוחד אחרי שכבר בדקתי
את ה-Samsung Galaxy S5, ה-HTC One (M8) וה-LG G3. אז קודם כל, תודה לכם קוראי הבלוג, מסתבר שאתם באמת מתעניינים
במה שאני כותב כאן (או שאתם רק מסתכלים על התמונות, וזה גם בסדר, באמת).

Sony xperia Z2 מציג שימוש בדפדפן על אתר אקראי שנתקלתי בו במקרה (צילום: גד גניר)


אז בואו נדבר קצת על
ה-Z2. עפ”י נתוני חברת Localytics, נכון לסוף חודש פברואר,
סוני ממוקמת במקום הרביעי בין יצרניות מכשירי האנדרואיד בעולם, מקום אחד מעל מוטורולה.
המיקום הזה אמנם נשמע מחמיא, אך בפועל סוני שולטת רק על 5% משוק מכשירי האנדרואיד
כיום. המיקום הזה, מאפשר לה להשיק ספינות דגל בזו אחר זו, מבלי ליצור יותר מדי רעש
בקרב משתמשים שקנו את המכשיר הכי מתקדם שלה וחשבו שהוא ימשיך לשאת בסטטוס הזה
לפחות שנה, כפי שנהוג, לרוב, אצל יצרניות אחרות. אצל סמסונג לדוגמא, שמועות שהחלו
לפרוח מיד לאחר השקת האס 5, על השקת מכשיר נוסף, מכשיר פרימיום העשוי מתכת (שמועות
שחוזרות על עצמן מדי כמה חודשים, והפכו בימים האחרונים ל-Samsung Galaxy Alpha), עוררו כעס אדיר
בפורומים ובקבוצות דיון של משתמשי סמסונג ברחבי העולם. ה-Z2 הוכרז בפברואר השנה,
במהלך תערוכת MWC בברצלונה, חצי שנה בלבד לאחר הכרזת ספינת הדגל הקודמת ה-Sony xperia Z1 (וזאת מבלי להזכיר את ה-Z1s, גרסא טיפה חזק יותר של
ה-Z1, שהוכרזה בינואר 2014, חודש לפני ה-Z2).

להמשך קריאה

על כזה אני מוותר מראש: OnePlus One

מאת
לפני שאתם
ממשיכים לקרוא, הבהרה חשובה: זו אינה סקירה על ה-OnePlus
One. הוא לא הגיע אליי, לא הנחתי עליו את הידיים
שלי, ואפילו לא ראיתי אותו מרחוק.

באופן
מפתיע, אחת ההשקות המדוברות ביותר של טלפון סלולרי השנה, הגיעה מחברה צעירה
שמייצרת נכון להיום טלפון מדגם אחד בלבד. אני מדבר כמובן על ה-OnePlus
One, מכשיר המיוצר ע”י סטארטאפ אשר אנשיו
פרשו מחברת OPPO המוכרת לבקיאים בשוק הסלולר הסיני. מטרתם
המוצהרת היתה להוכיח כי ניתן לייצר טלפון סלולרי ברמה של ספינת דגל עדכנית, ובמחירסביר. בעצם איזה סביר, מחיר זול, זול מאוד, 299 דולר.

OnePlus One (צילום: אתר יצרן)

עפ”י
ביקורות מחו”ל ומהארץ, נראה כי יש הסכמה גורפת בנוגע לאיכות המכשיר הזה.
התגובות אליו נעות בין “קרוב למושלם” ל”נפלא”. זה לא מפתיע
כאשר מדובר במכשיר עם מפרט טכני חלומי שכזה, שבהחלט לא נופל מהמפרט של מכשירים כמו
ה-LG G3, Samsung GalaxyS5 או  ה-HTC One (M8):
מעבד Snapdragon 801 במהירות של 2.5 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 3 גיגה, מסך בגודל 5.5 אינטש וברזולוציית FHD,
מצלמה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל, אפשרות צילום וידאו ברזולוציה של 2160p,
ועוד. כל החומרה הנפלא הזאת מריצה את אנדרואיד בגרסא 4.4.2, בשתי תצורות לבחירתכם:
או עם ממשק ייחודי של OnePlus One
הנקרא Color UI או הרום הקהילתי המוכר והפופלרי ביותר בקרב
משתמשי האנדרואיד המתקדמים: Cyanogenmod
בגרסא שפותחה והותאמה ספציפית למכשיר הזה. החברה מתהדרת בסלוגן Never
Settle. המפרט של המכשיר הזה מצדיק ללא ספק את
הסלוגן הזה.

תמונה שכאילו ממחישה טוב את המפרט הטכני של ה-OnePlusOne, אבל לא באמת (צילום: אתר יצרן)

אז למה
החלטתי שלא בא לי עליו? מדובר בתהליך איטי שהגיע אל שיאו בימים האחרונים. נתחיל מההתחלה:
המכשיר הזה הוכרז השנה בחודש אפריל. במשך חודשיים, עד להגעתו לשוק (“הגעתו”,
סוגיה שעוד מעט אגיע אליה), שמענו על כמה נפלא הוא, על המפרט המפלצתי שלו, על
העובדה שהוא יימכר במחיר זול באופן שערורייתי, ומה לא. בתוך מספר ימים נודע כי המכשיר
לא יהיה זמין לכל קונה, ועל מנת שתוכלו לקנות אותו, תצטרכו לקבל הזמנה לקנייה
מחברת OnePlus, טריק שיווקי שאפילו אפל (שנטען לגביה בעבר כי
היא מגבילה ייצור של מוצרים חדשים על מנת ליצור חוסרי מלאי ובכך להעלות ביקושים) לא
עשתה בו עדיין שימוש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 610

מאת
מטבע
הדברים, מכשירי High End
תופסים את כל הכותרות כאשר יצרניות סלולר מכריזות על ליין חדש של טלפונים סלולריים במקרה של
של סדרת מכשירי הדיזייר, סדרה שהיתה פעם סדרת ה-High End
של HTC והיום מצטיינת בעיקר בתור סדרת כל המכשירים שאינם שייכים לסדרת ה- Oneהיוקרתית, כל השקה היא השקה מינורית
וצנועה. כך גם היתה ההשקה של ה-Desire 610 וה-Desire 310,
שני מכשירים זולים יחסית לשאר הקטלוג של HTC,
וגם צנועים מבחינת מפרט טכני. ה-Desire 610 אותו קיבלתי לבדיקה הוא החזק יותר מבין השניים וגם מעט יקר יותר, אך למחיר עצמו נגיע אח”כ.

HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מתחת למכסה המנוע תמצאו את ערכת השבבים Snapdragon 400 של קוואלקום, יחד עם מעבד בעל ארבע ליבות הפועלות במהירות 1.2 גיגהרץ.  את ערכת השבבים הזאת ניתן למצוא גם ב-Samsung Galaxy S4 Mini הותיק בשוק, וב-Motorola Moto G, אחת הבחירות הפופולריות בחו”ל למכשירי Value for Money.  זכרון ה-RAM צנוע ומגיע בנפח של 1 גיגה בלבד, וכך גם נפח האחסון הפנימי בנפח 8 גיגה (אך ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון חיצוני). בתפעול יומיומי, הדיזייר 610 מתפקד מצוין. ייתכן והדבר קשור לכך שהוא מריץ גרסא מתקדמת יחסית של מערכת ההפעלה אנדרואיד, גרסא 4.4.2 קיט קאט, אשר אמורה להיתמך גם במכשירים בעלי נפח זכרון RAM של 512 מגה בייט בלבד. המקומות היחידים בהם המפרט הצנוע בכל זאת נותן את אותותיו הם במעבר בין אפליקציות פתוחות. ל-HTC יש טכניקה שבה בחזרה לאפליקציה מסויימת, המסך מציג תמונה מטושטשת של המסך האחרון שבו השארתם את האפליקציה, במקום מסך שחור לחלוטין. נתקלתי בעניין הזה עוד בימי ה-HTC One X שלי, וזה היה נראה כמו טריק בעיצוב ממשקי משתמש שנועד לגרום לך להרגיש שהמעבר לאפליקציה היה מהיר, אבל כל עוד היא לא עלתה, לא ניתן באמת להשתמש בה. חשוב להדגיש שזו תופעה שאורכת כחצי שנייה עד שנייה, אבל זה מורגש. למעט עניין זה, לא חשתי באיטיות כלשהי במכשיר, והוא תיפקד מעולה רוב הזמן. פרט חשוב שמתחיל להיות רלוונטי ממש בימים אלו: הדיזייר 610 תומך ברשת ה-LTE של פרטנר וככל הנראה רשתות דור רביעי של מפעילות אחרות, כולל המפעילות הוירטואליות המשויכות אליהן (אני ניסיתי זאת עם המפעילה 012)

לוגו רשת הדור הרביעי – HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG2014

מאת
לפני מספר
שבועות סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-Doogee DG800,
טלפון סלולרי סיני זול שהפתיע אותי לטובה. יחד איתו קיבלתי גם את ה-Doogee DG2014. ומאחר וידעתי שה-DG2014
עדיף מבחינה חומרתית על ה-DG800,
העדפתי לשמור אותו לאח”כ. לא מדובר במעבר לטלפון שמתקרב במפרט שלו לספינות
הדגל של סמסונג, LG או HTC
אך מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בקטלוג החברה הסינית, והחזק ביותר כרגע במבחר
המכשירים של Doogee
המיובאים באופן רשמי לישראל.

Doogee DG2014 (תמונה: doogeemobile.com)


בראש
ובראשונה, המקום בו ה-DG2014 מספק
חוויה טובה יותר הוא במסך. המסך בגודל המרשים של 5 אינטש, מציג רזולוציה של 1280 על
720 פיקסלים, רזולוציית HD (אך
לא FHD). קשה להשוות מסך שכזה למסכים של יצרניות
כמו סמסונג או LG, אך בהשוואה למכשיר ה-Doogee
הקודם שבדקתי, הוא נראה מעולה. התמונה על המסך גם אם מעט דהויה, נראית חדה ובהירה.
הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לאפשר קריאה נוחה של טקסטים, המסך מגיב בזריזות למגע,
והתנועה עליו חלקה מאוד.

להמשך קריאה

כזה יש לי (עשרה חודשים אחרי) : Samsung Galaxy S4

מאת
מי שעוקב
אחר הבלוג הזה מתחילתו שם לב ודאי לשינוי מהותי שעבר עליו. בחודשים האחרונים, עיקר
ההתמקדות שלו הוא פחות בחפיצים שקניתי, ויותר בחפיצים שקיבלתי לנסות. כך נוצר מצב
שבשלושת החודשים האחרונים, החלפתי מספר רב מאוד של טלפונים סלולריים, ועם הטלפון האישי
שלי יצא לי לבלות מספר ימים בודדים בין לבין.
Samsung Galaxy S4 i9505 (צילום: גד גניר)

אני לא
מתלונן חלילה, להיפך. אחת המטרות של הבלוג הזה היתה לאפשר לי להניח את הידיים שלי
על הטלפונים הסלולריים החדשים והמתקדמים ביותר והמטרה הזאת  די הושגה. כשמדובר במעבר ממכשיר אנדרואיד אחד
לאחר, המעבר אינו מאוד מסובך או ארוך. כל שצריך לעשות הוא להעביר את התמונות, לבצע
העברה של ההודעות מהוואטסאפ, להתקין מחדש את האפליקציות שאני משתמש בהן באופן
קבוע, לעשות Log-In היכן
שצריך, וזהו פחות או יותר, תהליך של שעה בערך. לכן, התשובה שלי לשאלה הקבועה
“לא נמאס לך כל פעם להעביר הכל מטלפון לטלפון” היא שזה שווה את זה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G3

מאת
אגלה לכם
סוד קטן על כל מי שעוסק בביקורות מוצרים: אנחנו בני אדם. יש לנו רגשות, ואנחנו
נוטים לפעמים להתרגש ממוצרים שרק שמענו עליהם לראשונה (ולפעמים גם לפסול אותם),
אפילו מבלי להתנסות בהם במציאות. מאחר ואנחנו חיים בישראל, ומאחר והבלוג הזה הוא
עדיין לא Engadget,
לוקח זמן מרגע שהמכשירים מוכרזים בחו”ל, ועד שהם מגיעים אליי לבדיקה. אז
נכון, את ה- LG G3 יצא לי למשש לפני קצת יותר משבועיים במסגרת מפגש מיוחד לכתבים
ובלוגרים, אבל קשה היה להתרשם ממנו לעומק מההתנסות בת החצי שעה הזאת. לכן, בפרק
הזמן שחלף מרגע ההכרזה (ואולי לפני זה מאז שהחלו השמועות על המכשיר הזה), הספקתי לקרוא עליו המון, ולגבש לגביו דיעה מוצקה (ומאוד חיובית, יש
להוסיף).
LG G3 (צילום: גד גניר)

ואז קיבלתי
אותו סוף סוף, באיחור מורט עצבים של יום אחד. בדר”כ אני משתדל לשמור על
פאסון, ולא לספר לאף אחד איזה מכשיר אמור להגיע אליי ומתי. ברוב המקרים זה לא
מצליח וכך זה היה גם עם ה-G3.
סיפרתי לאשתי, לאנשים בעבודה, לאמא שלי, למי לא, על כך שאני עומד לקבל לבדיקה את
ה-LG G3, המכשיר שריירתי עליו תקופה כה ארוכה. אין
דבר מביך יותר מלהסביר לאותם אנשים שממש הקשיבו לי והתעניינו במה שסיפרתי להם, על
כך שהמכשיר טרם הגיע. מצד שני, כאשר הגיע יום למחרת, החלטתי שטקס הפתיחה שלו לא
יתבצע במקום העבודה, כי אם בבית, באוירה רגועה ושלווה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z1 Compact

מאת
אי שם, בימים
התמימים של פברואר 2011, הכריזה סמסונג על ה-Galaxy S2,
מכשיר הדגל שלה באותה תקופה. אחד היתרונות הגדולים שלו היה מסך “עצום”
בגודל של 4.3 אינטש (אייפון 4, מתחרהו הגדול, התגאה במסך בגודל 3.5 אינטש בלבד).
קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז, ו-4.3 אינטש הוא כעת גודל מסך של מכשירי ביניים, או
אפילו מכשירי Low End
זולים ופשוטים. מכשירי ה-High End
של רוב היצרניות כיום מגיעים עם מסך בגודל של 5 אינטש ולמעלה מזה. חלק מהן מציעות
גרסאות מיני, קומפקטיות, לספינות הדגל שלהן, עם מסכים מעט קטנים יותר. ברוב המקרים
הגרסאות האלו שונות לא רק בגודל המסך, כי אם גם במפרט הטכני שלהן, וכך נוצר מצב
לדוגמא שמכשיר כמו ה-HTC One Mini 2 הוא
גרסא קטנה וחלשה משמעותית (מעבד חלש יותר, חצי מכמות זכרון ה-RAM,
מצלמה פחות איכותית ועוד) מה-HTC One M8
הרגיל.

סוני
החליטה לקרוא תיגר על התפיסה הזאת, והשיקה בינואר השנה את ה-Sony
xperia Z1 Compact. המכשיר הזה זהה כמעט לחלוטין ברמת המפרט ל-Sony xperia Z1 הרגיל שהיה במשך תקופה קצרה ספינת הדגל של
סוני השנה (סוני משיקה ספינת דגל כל חודשיים בערך, בינתיים הספיקו לצאת
לשוק Z1s, Z2
ולאחרונה אף הודלפו תמונות של ה-Z3), רק
עם מסך 4.3 אינטש. לכן, ניתן להגיד כמעט בוודאות כי בגודל המסך הזה, לא תמצאו כיום
מכשיר חזק יותר.

Sony xperia Z1 Compact (צילום: גד גניר)


אז מה זה
אומר מפרט טכני זהה לזה של ה-Z1?
מעבד בעל 4 ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ כל אחת, עם ערכת השבבים Snapdragon
800, זכרון RAM
בנפח מכובד של 2 גיגה, זכרון אחסון מובנה בנפח 16 גיגה (מתוכם זמינים עבורכם רק
כ-11.79 גיגה), כאמור, המפרט החזק ביותר שניתן להשיג לגודל מסך שכזה, לפחות
במכשירים מבוססי אנדרואיד. גרסת האנדרואיד איתה קיבלתי את ה-Sony xperia
Z1 Compact היא 4.4.2, אך במהלך שהותו של המכשיר אצלי
הוא התעדכן לגרסא 4.4.4, הגרסא העדכנית ביותר למכשירי אנדרואיד הקיימת כיום בשוק.
המכשיר טס. אפליקציות נפתחות בזריזות, הוא מגיב במהירות ובאופן חלק למגע, כצפוי
ממכשיר עם נתונים ברמה הזאת.

המסך של ה-Sony
xperia Z1 קומפקט מתהדר ברזולוציה של 720X1280
בלבד. זו מוגדרת כרזולוציית HD, אך
היא נמוכה מרזולוציית FHD. עד
כמה זה משפיע ביום יום? קשה לי להגיד. לא ראיתי מסכי Full HD
בגודל 4.3 אינטש, ואלא אם יצרניות אחרות ירגישו צורך להתחרות בסוני במגרש הזה,
בינתיים, זה גם המסך הכי חד שתראו בגודל הזה. רזולוציה שכזאת על 4.3 אינטש נותנת
לכם 342 PPI (פיקסלים באינטש), מה שאומר שלא תצליחו
באמצעות עין אנושית להבחין בפיקסלים. כמו במכשירים רבים אחרים, גם כאן חיישן
התאורה האוטומטי מכהה יתר על המידה את המסך, אך בתאורה מקסימלית הוא מציג בהירות
מספקת בהחלט.

להמשך קריאה