אנדרואיד

כזה ניסיתי: OnePlus 2

מאת
את ה-OnePlusOne לא יצא לי לבדוק. תמיד קשה יותר להשיג
מכשירים שלא מיובאים לישראל באופן רשמי, וכשסוף סוף הזדמנה האפשרות לקבל אותו
לבדיקה חשבתי שזה יהיה מיותר לאור העובדה שכבר עברו חודשים ארוכים מאז שהושק.
התנסיתי בו בהמון הזדמנויות, בעיקר אצל חברים שרכשו אותו, אך בדיקה מעמיקה, מקיפה,
שבה אני משתמש במכשיר כאילו היה מכשיר שלי לא הזדמן לי לעשות. כפיצוי, חן אידן
שרכשה אותו שיתפה אתכם כאן בתחושותיה המעורבות לגביו לאחר כחצי שנה של שימוש
במכשיר. עם ה-OnePlus Two המצב
נראה אחרת לחלוטין. Chinabuy.co.il
התארגנו על מלאי משלהם של המכשיר החדש, והחלו להציע אותו למכירה זמן קצר לאחר
ההשקה, אפילו בלי צורך בהזמנה. דרכם גם הגיע אליי המכשיר הזה, חודש בלבד לאחר שהפך
לזמין לרכישה בחו”ל.

OnePlus 2 (צילום: גד גניר)

אם אתם
זקוקים להיכרות עם OnePlus,
סביר להניח שאתם לא ממש מחוברים למה שקורה בעולם הסלולר בשנתיים האחרונות. בקצרה:
יום בהיר אחד קמה חברה סינית אשר החליטה לייצר מכשיר עם מפרט שמציב אותו בשורה אחת
עם מכשירי הדגל של שנה שעברה, להרכיב אותו מרכיבים איכותיים, ולשווק אותו במחיר
זול, תחת הסיסמה הדרמטית “Never Settle“.
מעבר לשני דגמים הנבדלים זה מזה בנפח שלהם, ייצרה OnePlus
המון המון באז, ע”י פרובוקציות שונות ומכירה באמצעות מערכת הזמנות שמווסתת את כמות המכשירים שהחברה מוכרת. כך היא תוכל מצד אחד לוודא שלא תתקע עם מלאים, ומצד
שני לגרום לאנשים לרצות את המכשיר הזה מבלי שיוכלו להשיג אותו ולחזק בצורה קצת
סדיסטית את הביקושים עבורו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu M2 Note

מאת
עד חודש
מאי השנה, למי שחיפש סמארטפון עם מפרט סביר בטווח מחיר של בערך 1000 ש”ח לא
היו יותר מדי אופציות, ולמעשה הבחירה הטובה ביותר היתה ה-Zenfone 5
של אסוס. ואז הגיע ה-Meizu M1 Note,
(באיחור של ארבעה חודשים לאחר ההשקה הרשמית שלו בחו”ל) והציע תמורה לא פחות
טובה למחיר עם מסך גדול וחד יותר, עיצוב צעיר ונאה (שהושאל אמנם מה-iPhone 5c,
אבל נניח את זה בצד לרגע) ממשק ייחודי וחיי סוללה נהדרים. חודש לאחר שפרסמתי עליו
את הסקירה בבלוג, כבר הוכרז בחו”ל ממשיך דרכו, ה-Meizu M2
Note. בעבר התרעמתי על הנטייה של יצרניות
אנדרואיד שונות להשיק מכשירים עם שדרוג מינורי במרווחי זמן קצרים מדי, כפי שעשתה
סוני עם ה-Z1, Z2 וה-Z3
שלה. במקרה של המכשירים מסדרת ה-Note של
מייזו זה טיפה שונה. ראשית, ה-M1 Note וה-M2 Note
אינם מכשירי דגל בשום צורה, בניגוד למכשירים של סוני שציינתי קודם. מי שקונה אותם
מחפש יחס גבוה של עלות מול תמורה ולאו דווקא את המכשיר הכי עדכני בשוק. בנוסף, ה-M2 Note
מביא איתו מספר שינויים גדולים, הן במפרט והן בחויית השימוש, שינויים שהופכים אותו
למכשיר המספק חויית שימוש שונה, לטוב ולרע. שני ההסברים האלו יכולים אולי לתת הצדקה מסויימת להשקה נוספת בהפרש זמנים כה קצר, אך לפי השמועות, ישנה סיבה נוספת, מעניינת הרבה יותר, אך אליה אגיע אח”כ.
כפתור הבית החדש של ה-Meizu M2 Note, אחד משני חידושים מסעירים במכשיר (צילום: גד גניר)


על הנייר,
ה-M2 Note (יש למייזו גם מכשיר בשם M2,
בלי ה-Note שעדיין לא הגיע לארץ, מכשיר שונה לחלוטין,
ובגלל זה אני אקפיד לרשום Note בכל
פעם מחדש) דומה מאוד במפרט שלו ל-M1 Note.
מעבד מבית מדיה טק בעל 8 ליבות, 2 גיגה זכרון, זכרון אחסון בנפח 16 או 32 גיגה,
לכאורה, אם לא מתעמקים במספרים, קל לטעות ולחשוב שמדובר במכשירים זהים. בפועל,
התמונה שונה מאוד. בניגוד ל-M1 Note, ה- M2 Note
אינו מכשיר זריז. הוא לא מקרטע, הוא לא קורס, אבל לוקח לו זמן לעשות פעולות
מסוימות, לפעמים ברמה בלתי נסבלת. זה לא משהו קונסיסטנטי, אבל לפעמים כניסה
לאפליקציות מסוימות יכולה להמשך נצח: לדוגמה, היו מקרים בהם כניסה לאפליקציית
פייסבוק נמשכה לא פחות מ-5-6 שניות, כניסה לאפליקציית Analytics
של גוגל לוותה בהמתנה על מסך לבן במשך 3 שניות, ולחיצה לחזרה למסך הבית לקחה 2
שניות, המון זמן יקר שיכולתי לבלות אותו באופן פרודוקטיבי יותר. מבט מעמיק יותר על
המפרט הטכני חושף את ההבדלים המשמעותיים. בעוד ב-Note M1
ישנו מעבד MT6752 בעל
8 ליבות הפועלות במהירות מרשימה של 1.7 גיגהרץ, ה-M2 Note
מסתפק במעבד צנוע יותר, MT6753 (כן,
אני יודע, המספר גבוה יותר, זה לא אומר כלום) בעל 8 ליבות במהירות של 1.3 גיגהרץ
בלבד. בנוסף, המעבד הגרפי שונה וחלש יותר גם הוא.

להמשך קריאה

על זה היא לחצה: הקרב בין Pressy לכפתורים הסיניים

מאת
באוגוסט 2013 השיקה חברה ישראלית בשם Pressy מוצר קטן שנראה מהפכני בזמנו: כפתור, הנכנס אל שקע האזניות במכשיר הסלולרי ואמור להעניק למשתמשי אנדרואיד אפשרות לבצע מספר פעולות מהירות, באמצעות לחיצות מותאמות. הכפתור הקטן, שהושק במסגרת פרוייקט קיקסטארטר, הצליח לצבור תאוצה אדירה ולעבור משמעותית את סכום היעד שלו, כמו גם להלהיב את המשתמשים המצפים.

Pressy  (צילום: גד גניר)


לאור ההתלהבות האדירה, היה זה רק עניין של זמן עד שיגיעו ״התאומים הסיניים״ שלו, וכיום ניתן למצוא בשוק מספר רב של חיקויים במחירים נמוכים משמעותית, לצד כפתורים מצד חברות רציניות יותר, שגם הן מסתפקות בתמחור יחסית נמוך. אך עוד לפני שמתחילים לדבר על המחירים הסיניים לעומת המחירים הישראלים, השאלה החשובה היא האם הכפתורים הללו אכן שימושיים והאם יש סיבה לפתוח את הארנק ולנתק את האוזניות עבורם?

חייב כזה: Huawei P8

מאת
יבואנית Huawei
בישראל יוצאת למלחמה. לפני מספר חודשים היא גייסה אל שורותיה מנכ”ל חדש, קובי
כליף, שהגיע אליה היישר מעמדת מנהל חטיבת המובייל של סמסונג, ובשבועות האחרונים
יצאה בקמפיין טלויזיה ושלטי חוצות נרחב שאין סיכוי שהצלחתם להתחמק ממנו. האם ה-P8
הוא מכשיר שמצדיק קמפיין בהיקף כזה, עם פרזנטורים כמו מוקי וגל גדות? אם לשפוט
עפ”י נתוני המכירות של Huawei
בעולם במחצית הראשונה של 2015, נראה שיש לה עם מה לעבוד: מכירותיה קפצו ב-39
אחוזים ואף עקפו את אלו של Xiaomi
המתחרה שלה מבית. בסגמנט הצר יותר, של מכשירים לשוק הבינוני והגבוה (שם נכלל ה-P8
שהושק לפני מספר חודשים ברחבי העולם), רשמה Huawei
קפיצה חדה של 70%, וגם הכנסות החברה ממכירת סמארטפונים זינקו ב-87 אחוזים. בקצב
הזה, נראה כי היעד השאפתני שהציבה לעצמה Huawei
לשנת 2015, מכירה של 100 מיליון מכשירים, הופך לריאלי.
Huawei P8 (צילום: גד גניר)


ה-P8
מכוון גבוה. כמו במכשיר הדגל שלה משנה שעברה, ה-Ascend P7,
גם הפעם מתבססת Huawei על
מעבד מייצור עצמי, ה-HiSilicon Kirin 930. זהו
מעבד בטכנולוגיית 64 ביט, בעל 8 ליבות, 4 מתוכן פועלות במהירות 2 גיגהרץ לפעולות
מורכבות ותובעניות, ו-4 במהירות 1.5 גיגהרץ לפעולות שגרתיות. זכרון ה-RAM
של הוואווי P8 עומד על נפח נדיב של 3 גיגה, ואת זכרון
האחסון בנפח 16 גיגה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD
עד לנפח של 128 גיגה נוספים. קשה לי למקם את המעבד הזה על אותה סקאלה מול מעבדים
מקבילים של סמסונג או קוולאקום, אבל מהתרשמות אישית, המכשיר הזה זריז מאוד. לא
זריז ברמה של ה-HTC One M9 או
ה-Samsung Galaxy S6, אבל זריז מספיק כדי לתת תחושה שהמכשיר זז
מהר מאוד, האפליקציות נפתחות במהירות יפה,המכשיר לא נתקע, לא חובב איתחולים ויציב.
עוד לגבי יציבות: זוכרים את כרטיס הזכרון שהכניע את ה-LG G-Flex2? זה שהיה עמוס בקבצי מוזיקה ותמונות? הכנסתי
אותו לתוך ה-P8 והמכשיר הסיני, עם המעבד הסיני התנהג למופת
במשך כל ימי הבדיקה, הרבה יותר מהמכשיר הקוריאני עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום.
פיזור החום של ה-P8 אינו מדהים, והוא נוטה להתחמם בפעולות אינטנסיביות,
אם כי ברוב הזמן הוא נשאר בטמפרטורה סבירה.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה לנסות: OnePlus Two

מאת
הבהרה
חשובה לפני שאתם מתחילים לקרוא את הפוסט הזה: אין לי מושג איך ה-OnePlus Two אך אני בחברה טובה. קשה לי להאמין שיש מישהו
בסצינת אתרי הטכנולוגיה הישראליים שהספיק ביממה האחרונה להתנסות במכשיר החדש והמדובר, וסביר להניח שאם
היה כזה, הייתי שומע עליו ומקנא בו מאוד. זה לא אמור להפריע לי להעריך איך המכשיר
הזה יעבוד על סמך מה שאני מבין מהמפרט שלו, אבל להביע עליו דיעה יהיה יומרני
מצידי.
 

תמונות ה-OnePlus Two שדלפו לרשת מספר שעות לפני ההכרזה הרשמית (מקור: http://www.droid-life.com/)


מי היה
מאמין לפני שנתיים שסטארטאפ סיני יצליח למקד כל כך הרבה ציפיה וכל כך הרבה תשומת
לב בהשקה של המכשיר השני שלו? מי היה מאמין שיצליח לעשות זאת לאחר שמכר מספר זעיר
של מכשירים, לפחות ביחס למה שמכרו במקביל יצרנוית כמו סמסונג, אפל, או אפילו
סטארטאפ מתחרה מבית, Xiaomi?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BLU Selfie

מאת
יותר מחצי
שנה עברה מאז שבדקתי את ה-HTC Desire Eye,
מכשיר שבראשו מצלמת סלפי אימתנית. היו לפניו עוד מכשירים שהתגאו במצלמת הסלפי
שלהם, מכשירים כמו ה-Huawei Ascend P7 או ה-Samsung Galaxy Note 4 אבל מדובר במכשירים שגם אם מצלמת הסלפי שלהם מציגה תוצרים נאים, עדיין מדובר במצלמות סלפי סטנדרטיות, בניגוד למכשיר של HTC.
והנה, BLU החליטה להתפרץ גם היא אל הנישה הצרה הזאת שפונה
אל הצרכים הנרקסיסטיים של הדור הצעיר עם מכשיר ששמו לא משאיר מקום לספק: BLU Selfie.
BLU Selfie (צילום: גד גניר)
ה-BLU
 Selfie הוא אמנם המכשיר החזק ביותר נכון להיום
בקטלוג המכשירים של BLU המשווקים בישראל, אולם באופן כללי, כשמשווים
אותו למה שיש בשוק, ה-BLU Selfie
ממוקם איפשהו קצת מעל רמת הביניים. במספרים זה אומר מעבד בעל 8 ליבות במהירות 1.7
גיגהרץ, מדגם MT6592 מבית
מדיה טק, זכרון RAM בנפח 2 גיגה (רוב מכשירי BLU
הנמכרים בישראל מגיעים עם 1 גיגה זכרון בלבד), וזכרון אחסון בנפח 16 גיגה הניתן
להרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear VR

מאת
לפני 20
שנה בערך, פעלה בדיזנגוף סנטר חנות משחקי וידאו שגולת הכותרת שלה היתה עמדת Virtual
Reality. זו היתה מעין במה שניתן לעמוד עליה, לחבוש
משקפיים מאוד כבדות ומסורבלות, להחזיק ביד ג’ויסטיק ולחוות עולם של פוליגונים
מכוערים ברזולוציה נמוכה להחריד. באחד מימי החופש הגדול, אמי לקחה אותי לתל אביב,
שילמה עבורי כמה עשרות שקלים בתמורה לרבע שעה שבה אצלול לתוך החויה הזאת. במשך 14
דקות עמדתי שם, קפוא לחלוטין וניסיתי להבין איך אני זז. הזזתי את הג’ויסטיק ימינה
ושמאלה ומדי פעם היו תנודות קלות לצדדים. רק בדקה האחרונה הבנתי שאם אני מזיז את
כל הראש, אני יכול לראות את מה שקורה מסביבי בעולם הוירטואלי הכי פחות מכוער שמחשב
משנת 1995 מסוגל היה לייצר עבורי.
Samsung Gear VR (צילום: גד גניר)


19 שנה
לאחר מכן הוזמנתי לאירוע ההשקה של ה-Samsung Galaxy Note 4,
אירוע שבא זמן קצר לאחר ההשקה של המכשיר ב-IFA,
יחד עם גרסת ה-Edge שלו, וה-Gear VR,
משקפי ה-VR של החברה שפותחו יחד עם חברת Oculus.
במסגרת האירוע הישראלי, ניתנה לי האפשרות להתנסות לראשונה ב-Gear VR
שהובא לשם באותו שלב רק לצרכי הדגמה. התאכזבתי מאוד, חייב להודות. התנסיתי בריחוף
מעל גורדי השחקים של ניו יורק. הכל היה מרוח, ברזולוציה נמוכה ונראה רע מאוד, מה
שלא הפריע לרוב האנשים סביבי להתלהב משום מה. למען האמת, החויה ב-Google
Cardboard שקניתי לעצמי מספר ימים לפני כן, לא היתה
שונה במיוחד, מה שהעלה אצלי את השאלה מה גורם לסמסונג להוציא מכשיר כזה לשוק,
ולתמחר אותו בכמה מאות  דולרים, כאשר החלופה הצנועה של גוגל לא מתקרבת למחיר
הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G4

מאת
לא מעט
דברים השתבשו ל-LG טרם ההכרזה על מכשיר הדגל הנוכחי שלה, ה-G4.
המעבד עליו אמור היה להתבסס, ה-Qualcomm Snapdragon 810
התגלה כבעל בעיית התחממות. מעבד אחר נבחר בסופו של דבר, אך לפי השמועות השקת
המכשיר נדחתה בשל כך, מה שהשאיר את הבמה ב-MWC
לסמסונג עם ה-Galaxy S6 שלה,
וה-HTC One M9. מעבר לכך, כל פרטי המכשיר החדש, כולל
תמונות יח”צ דלפו לתקשורת מספר ימים טרם ההכרזה הרשמית בחודש אפריל.
LG G4 (צילום: גד גניר)

ה-LG G4
הגיע הגיע לישראל באופן רשמי רק בשבוע שעבר. ישראל היא אמנם שוק קטן מבחינת LG,
אך היצרנית הקוריאנית זוכה כאן להצלחה יוצאת דופן. בעוד LG
שולטת על 4.6% בלבד משוק הסמארטפונים העולמי, בישראל היא הצליחה לתפוס כ-20%, או
במילים אחרות, אחד מכל חמישה סמארטפונים שנמכר בישראל יצא ממפעלי LG.
הנתון הזה מרשים אפילו יותר כשלוקחים בחשבון כי לפני כשלוש שנים מצבה של LG
בישראל היה שונה לחלוטין, אך השקות של מכשירים מצוינים כמו הנקסוס 4 ו-5, ובעיקר
ה-G2 וה-G3
ביססו את מעמדה כאן. האם ה-G4
ימשיך את המגמה? האם מדובר במכשיר שמסוגל לתת פייט אמיתי בתחרות מול מכשירים כמו
האייפון 6 או ה-Galaxy S6?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu MX4 Pro

מאת
שאלה אחת
חזרה על עצמה שוב ושוב בהשקה של ה-Meizu MX4
בישראל לפני חצי שנה: “אתם מביאים גם את ה-Pro
נכון?”. זה לא שלקח יותר מדי זמן ל-MX4
להגיע לישראל, פשוט פער הזמן בין ההכרזה עליו, לבין ההכרזה על ה-MX4 Pro
היה קצר במיוחד, חודש בלבד. כך יצא שבשבוע שבו הנחתי לראשונה את ידיי על מכשיר
הדגל החדש של Meizu, כל אתרי החדשות בחו”ל עסקו כבר בגרסה
המתקדמת והמשודרגת שלו. לפני כחודש בדקתי כאן את המכשיר הזול ביותר שהחברה מציעה
בישראל, ה-Meizu M1 Note וכעת
מגיע תורו של המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה, רגע לפני שמכריזים רשמית בחו”ל
על דור ההמשך, ה-MX5.
Meizu MX4 Pro (צילום: גד גניר)
בניגוד
לשני המכשירים האחרים של Meizu
שבדקתי, ה-MX4 Pro
מוותר על שירותיה של מדיהטק הטייוואנית, ומגיע מצויד במעבד של סמסונג. סמסונג אינה שחקן גדול בשוק מעבדי המובייל העולמי, אבל פה ושם יצרניות
סיניות בוחרות במעבדים שלה, כך עשתה בעבר Xtreamer
בגיחה שלה לעולם הסמארטפונים, וכך עשו גם ZTE
ולנובו בחלק ממכשיריהן. אפילו Meizu עצמה
עשתה שימוש במעבד מבית סמסונג ב-MX3 שלה
לפני כמעט שנתיים. הפעם, המעבד שנבחר הוא Exynos 5 Octa
5430  מעבד בעל 8 ליבות: 4 מהן פועלות
במהירות 2 גיגהרץ, ו-4 נוספות במהירות של 1.5 גיגהרץ. את המעבד הזה פגשתי גם ב-Samsung Galaxy Alpha, והוא גם קיים ב-Galaxy A7,
אחיו הגדול והחזק יותר של ה-A5 אותו
גם בדקתי במסגרת הבלוג. אל המעבד הזה שידכה מייזו זכרון RAM
בנפח אופייני למכשירי דגל, 3 גיגה, וזכרון האחסון במכשיר שאני בדקתי הגיע בנפח של
32 גיגה. החומרה הזאת מריצה את מערכת ההפעלה FlyMe,
גרסתה הייחודית של Meizu לאנדרואיד, כאן בגרסא 4.4.4, כאשר ההערכות
הן שעדכון לגרסת Lollipop אמור
להגיע בזמן הקרוב מאוד.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S6 Edge ו-HTC One M9

מאת
כמו שנה
שעברה, גם השנה, השוק הישראלי נושא את עיניו לארבע יצרניות: סמסונג, LG, HTC,
וסוני. השנה, סוני בחרה להשיק את ה-Z4 שלה
רק לשוק היפני, ו-ה-LG G4 ינחת
רשמית על אדמת ארץ הקודש רק ביום שלישי הקרוב. רגע לפני שזה קורה, יצא לי לבלות עם
ה-HTC One M9 ועם ה-Samsung Galaxy S6 Edge, בו זמנית למשך מספר ימים. החלטתי שלא
להמתין ל-G4, ולנסות ולבחור את המכשיר המועדף עליי מבין
השניים שמיטב כספכם יוכל לקנות כרגע בישראל. בדקתי כרגיל כל אחד מהם בפני עצמו, אך
בחלק מהמקרים העברתי את שניהם את אותם מבחנים כדי לבדוק מי עדיף מבין השניים בכל
אחד מהפרמטרים.

HTC One M9 ו-Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה