מיוחד

שם אני כרגע: ההכרזה על ה-Samsung Galaxy Tab S3

מאת

סמסונג אמנם לא מציגה היום את ה-Galaxy S8, אך היא לא תפקיר את הבמה ב-MWC 2017 ליצרניות האנדרואיד האחרות. הערב היא צפויה לשתף אותנו בפרטים נוספים אודות המכשיר שככל הנראה יוכרז בעוד כחודש, ותשיק את ה-Tab S3, טאבלט שלפי ההערכות ישלב לראשונה בסדרה זו עט (סטיילוס). אני נמצא כעת במסיבת העיתונאים בברצלונה ואעדכן אתכם משם: … להמשך קריאה

שם אני כרגע: ההשקה של LG G6 (לייב בלוגינג)

מאת

עונת מכשירי הדגל של שנת 2017 נפתחת רשמית, היום בברצלונה בשעה 12:00 (שעון מקומי) באירוע ההשקה של ה-LG G6 אני כבר נמצא ב-Sant Jordi Club, המקום בו בחרה LG לקיים את האירוע כאן בברצלונה, ואעביר כאן עדכונים חיים ממנו: LG G6 Day – Curated tweets by hafizimblog

שם אני כרגע: ברצלונה (רגע לפני MWC 2017)

מאת
לאחר כמעט ארבע שנים בהן אני מספר לכם מה דעתי על סמארטפונים חדשים שזה עתה הגיעו לישראל, השנה אשתתף לראשונה בכנס MWC בברצלונה, הכנס השנתי החשוב ביותר בעולם בתחום הסלולר. סמסונג אמנם לא תציג כאן השנה את ה-Galaxy S8 ואפל ממילא לא טורחת להציג נוכחות בכנסים מהסוג הזה, ולמרות זאת, עדיין מדובר באחד מרגעי השיא של התעשיה, והבמה העולמית הגדולה ביותר להשקתם של סמארטפונים, טאבלטים שעונים חכמים, ועוד.



תג הכניסה שלי לאירוע (צילום: גד גניר)

כבכל שנה, אירועי ההשקה של החברות הגדולות, יערכו לפני פתיחת התערוכה. מחר, ה-26/2 יהיה יום עמוס במיוחד ואני אשתתף בשלוש מסיבות עיתונאים חשובות:

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Fidget Cube (חיקוי סיני)

מאת
ב-30 באוגוסט השנה, עלה לאויר דף הפרויקט של אחד המוצרים המוזרים ביותר שידע אתר מימון ההמונים קיקסטארטר: ה-Fidget Cube, קוביה שאת פאותיה מכסים כפתורים, מפסקים וגלגלות שונות וכולם ללא יוצאים מן הכלל לא עושים כלום. הקוביה הזאת אמורה להחליף את הכפתור של העט שלכם, הקצה של העיפרון שקשה לעמוד בפיתוי ללעוס, את התיפוף על השולחן ואפילו להילחם בנטייה שגם אני סובל ממנה: להרים צעצוע או חפץ כלשהו על שולחן של אדם שאיתו אני מדבר, להתעסק עם החפץ הזה במשך שעות ובסוף לשכוח מנין הגיע בעודי צובר עצמי קהילה של אנשים שחושדים בי שלא בצדק בקלפטומניה.  פירושה של המילה Fidget אגב, מתאר משהו הרבה יותר בסיסי: נטייה להתנדנד, לנוע בעצבנות.



Fidget Cube בגרסה הסינית הזולה (צילום: גד גניר)





כמה אנשים עצבניים יש בעולם? מסתבר שלא מעט. הפרויקט הניב כ-6.5 מיליון דולר, כשהמטרה הראשונית שלו היתה לגייס כ-15,000 דולר בלבד. 250 הרוכשים הראשונים הצליחו לרכוש את הקוביה במחיר של כ-14 דולר מתוך ידיעה שהם עושים את דיל חייהם: בסיום הפרויקט, הקוביה תעלה כ-25 דולר. רוב התומכים בפרויקט קנו את הקוביה במחירים שנעים בין 15 ל-19 דולר, בהתאם לכמות הקוביות שקנו. אספקת הקוביות ל- 154926 התומכים בפרויקט החלה באיזור דצמבר השנה.



להמשך קריאה

כזה רציתי: HTC HD2

מאת
ברשימת המכשירים שפינטזתי לקנות ולא עשיתי זאת בסופו של דבר, ל-HTC HD2, אחד המכשירים החשובים בהיסטוריה של הסמארטפונים, שמור מקום של כבוד. החודש, לפני 7 שנים, נחת המכשיר באופן רשמי בישראל והצליח לסובב אפילו את הראש שלי, חובב אייפונים מושבע באותם ימים.
HTC HD2(צילום: יח”צ)
כדי להבין איך מכשיר שהריץ מערכת הפעלה בשלהי דרכה הפך למשהו כל כך נחשק, צריך להבין את המצב בשוק הסמארטפונים של שנת 2009 בישראל: ה-HTC HD2 היה הסמארטפון הראשון שנראה כמו אלטרנטיבה ראויה ל-iPhone 3GS, האייפון הראשון שהגיע לישראל באופן רשמי. למערכת ההפעלה אנדרואיד לא היה יותר מדי מה להציע ב-2009 לצרכן הישראלי. מכשיר האנדרואיד הראשון בישראל היה של סמסונג, ה-Galaxy הראשון (דגם i7500), ולהבדיל מסדרת ה-Galaxy S של ימינו, חלוץ מכשירי האנדרואיד של היצרנית הקוריאנית בישראל היה עדיין עמוס באגים ובוסרי מאוד. שחקנית נוספת, אחת החזקות בשוק הסמארטפונים הישראלי והעולמי בסוף 2009 היתה לא אחרת מאשר נוקיה עם מכשירי הסימביאן שלה. מכשיר הדגל שלה, ה-N97 הגיע עם מפרט מכובד, מקלדת פיזית (באותה תקופה זה היה יתרון) ואפילו משדר FM מובנה, ועדיין, מדובר היה במכשיר די כושל בעיקר מערכת ההפעלה שלו שלא ידעה להציע משהו שמתקרב ברמת חויית השימוש למה שהציעו המתחרים. את זה לא אני אמרתי, אמר את זה מנכל נוקיה בכבודו ובעצמו שלוש שנים לאחר מכן.

לתמוך בחפיצים מבלי להוציא שקל

מאת
סביר להניח שלא אחדש לכם: לא מתעשרים מכתיבה. מעטים בארץ מתפרנסים בכבוד רק מכתיבה, ואני לא אחד מהמעטים האלו. הקמתי את הבלוג הזה כתחביב, כמעין עיסוק צדדי אך המשפחה שלי והעבודה נמצאים תמיד בעדיפות גבוהה יותר.
אהיה אפילו יותר גלוי איתכם: אני יכול לספר לכם שהעלויות התפעוליות של הבלוג הזה מסתכמות בהוצאה של כמה עשרות שקלים בשנה כתשלום לחברה שמכרה לי את הדומיין. כל השאר חינמי: הפלטפורמה שעליה מבוסס הבלוג הזה היא Blogger, פלטפורמה מוגבלת ומיושנת קצת, אך חינמית לחלוטין (בניגוד נניח לוורדפרס). אני לא מקדם את עצמי בגוגל או בפייסבוק בתשלום, רק באופן אורגני. ההשקעה שלי בבלוג היא בעיקר בעבודה קשה ובויתור על המון שעות שינה. באופן הזה אני כותב בין שניים לשלושה פוסטים בשבוע ולמען האמת נהנה מאוד מהעניין. הייתי רוצה לשפר את הבלוג: להוסיף לבלוג אולי סקירות וידאו, לשפר את הממשק ואת הנראות שלו, אולי לעבור לפלטפורמה אחרת ופשוט להפוך אותו לנוח יותר לקריאה. כל אלו דורשים השקעה של זמן נוסף אותו אני מוכן להשקיע, אך גם דורשים השקעה כספית מצידי וימי חופש מהעבודה ששווים גם הם כסף.

להמשך קריאה

כזה מיציתי: ויכוחים על מה עדיף, אייפון או אנדרואיד

מאת
לפני כשנה וחצי עלה לכותרות סיפור על שני שותפים לחדר באוניברסיטה בארה”ב שדקרו זה את זה במהלך קטטה על נושא פיקנטי במיוחד: מה עדיף, אייפון או אנדרואיד. הכותרות הדגישו את נושא הויכוח, אך בחרו להשאיר לגוף הכתבה את העובדה החשובה בסיפור: שני הבחורים היו שיכורים, וסביר להניח שאם לא היו דוקרים זה את זה בעקבות ריב על מה אינטואיטיבי יותר, הם כנראה היו דוקרים זה את זה בשל ויכוח מטופש אחר.



לא יצא לי עדיין לשמוע על מקרה דומה בישראל. ישראלים, בניגוד לנוער האמריקאי השטחי, לא פוצעים זה את זה על נושאים כאלו. אנחנו משאירים את האלימות לנושאים הרי גורל אחרים כמו קבוצת הכדורגל שנכון לאהוד, ויכוחים על חניה וכמובן ויכוחים פוליטיים, כאילו שלפוליטיקאים בימינו אכפת באמת מאידיאולוגיה. ולמרות זאת, אנחנו ישראלים. רק תנו לנו נושא לויכוח, בטח כזה שבו אנחנו יכולים להשויץ במומחיות שלנו על פני הצד השני וזה ייתן לנו זריקת אדרנלין שתספיק לכמה שעות טובות.



מתוך “כשאמא ואבא בני דודים“





מאיפה מגיעה המומחיות שלנו בטכנולוגיה? שאלה טיפשית. אנחנו הסטארט אפ ניישן. המוח היהודי של כל אחד מאיתנו מחזיק את הסוד לאפליקציה שתשנה את העולם, והאקזיט שיהפוך אותנו למולטי מיליונרים הוא רק עניין של זמן. עם כזה מצבור של גאונות, ברור שהטלפון שקנינו מריץ את מערכת ההפעלה הטובה יותר, ומערכת ההפעלה של החברה המתחרה היא גם בסדר, אם אתם מוגבלים שמפחדים מטכנולוגיה, או לחילופין קמצנים שמוותרים לעצמם. מאיפה שלפתי את הטיעונים האלו? מקבוצות פייסבוק שאני חבר בהם, מפורומים, ולא תאמינו, גם מהטוקבקים באייטמים שסיקרו את הקטטה שדיברתי עליה בפסקה הקודמת.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: מכשירי הדגל של 2016

מאת

הם יקרים מדי, סמארטפון ב-500 ש”ח מסוגל לעשות פחות או יותר את כל מה שהם עושים, ובתוך חצי שנה הם כנראה יהיו איטיים הרבה יותר מהיום, הסוללה שלהם תחזיק פחות זמן, וסדקי פז”מ יעטרו את המסך ואת הזכוכית בגב שלהם. זה לא משנה את העובדה שמכשירי האנדרואיד המעניינים ביותר בשוק הם מכשירי הדגל, המכשירים הטובים והחזקים ביותר שיש ליצרניות להציע. רגע לפני הגל השני של השקות בישראל, אספתי את ששת מכשירי האנדרואיד החזקים ביותר הזמינים לקנייה כיום בארץ כדי להחליט מי מהם הוא הטוב מכולם.






ששת מכשירי הדגל (צילום: גד גניר)





“הטוב מכולם” זוהי כמובן קביעה סובייקטיבית, כפי שכל ביקורת היא עניין סובייקטיבי. רוב המכשירים בהשוואה מגיעים עם מפרט טכני דומה. אמנם יש פרמטרים בהשוואה שהם מדידים ואבסולוטיים, אבל בסופו של דבר, חלק מהם לא באמת מורגשים בפועל (אם יש בקוראים אנשים שהפרש של 0.05 שניות במהירות פתיחת אפליקציה מפריע לו, אני מתנצל מראש), וחלק מהם סובייקטיביים לחלוטין, כמו עיצוב המכשיר ונוחות האחיזה בו.


לפני שתשאלו, פניתי אל כל היבואנים של כל המותגים הרשמיים. שישה מתוכם ניאותו להעביר אליי לבדיקה את מכשירי הדגל שלהם: ה-Samsung Galaxy S7, ה-LG G5, ה-Huawei P9, ה-Sony Xperia X Performance, ה-OnePlus 3 וה-Xiaomi Mi5. כמו בפעמים קודמות, את כולם בדקתי באופן פרטני, ולאחר מכן ביקשתי לקבלם שוב, והפעם את כולם בו זמנית לצורך ההשוואה.


להמשך קריאה

בזה צפיתי: אירוע ההכרזה על ה- iPhone 7

מאת
אפתח בהודעה מנהלתית. מהיום, אני מקטין את הפונט של הבלוג ב-75%, ומשנה את צבעו לצהוב זרחני על רקע לבן. למה אני עושה זאת? ובכן, זה מסתכם במילה אחת: אומץ. טוב, לא באמת, אבל יש סיכוי שהאמירה האומללה הזאת של סמנכ”ל אפל פיל שילר שניתנה כהסבר לאחד הצעדים המרגיזים של החברה בשנים האחרונות, תיזכר יותר מכל דבר אחר בהכרזה על האייפון 7, והיו לא מעט דברים לזכור. מעבר למה שהיה, מה שלא היה שם מעניין לא פחות ומלמד משהו על מצבה של אפל בסוף שנת 2016 ועל השוק כולו. להלן כל מה שעבר לי בראש במהלך ההכרזה, וגם קצת דברים שצצו אחרי:

זוג העדשות באייפון החדש (צילום: אתר Apple)



אז מה היה שם?
מי שצפה באירוע כולו, נאלץ להמתין קצת יותר משעה, חצי ממשך האירוע כולו כדי לחכות שיגיעו להכרזה עצמה על האייפונים החדשים, ההכרזה לה כולם ציפו. עד להכרזה, טים קוק וחבריו בעיקר מרחו את הזמן: סיפרו כמה אפל מועילה לחברה (תיאור של הכלים שהיא מפתחת עבור תלמידים וכיתות לימוד), תיאור של ההתאמה שעשו לפוקימון גו (הדבר הכי לוהט ביקום לפני חודש, וסוג של שאריות מחוממות נכון להיום) כדי שניתן יהיה להשתמש באפליקציה גם בשעון של אפל, וקאמבק של סופר מאריו, מרתק ומרגש. מה שהפך את השעה הראשונה למעניינת יותר היתה ההכרזה על ה-Apple Watch 2, או בשמו החדש, Apple Watch Series 2. מן הסתם מדובר בשעון חדש המגיע עם מפרט טכני עדיף על פני קודמו. יחד עם זאת, הוא מגיע גם עם תצוגה מוארת פי 2 יותר מהדור הקודם, ומיגון טוב יותר בפני מים. עד כה, הסטנדרט בשעוני אפל וברוב שעוני ה-Android Wear היה עמידות להתזות מים. המיגון החדש מקנה ל-Apple Watch Series 2 עמידות במים עד עומק של 50 מטר. יחד עם העמידות הזאת, נוספה אפשרות מדידת שריפת קלוריות לשחיינים, בשחיה בים הפתוח או בבריכה. אפל מובילה את שוק השעונים החכמים במכירות, אבל בקרב שוק מוצרי הספורט היא לא נחשבת שחקן משמעותי. השיפורים האלו במפרט השעונים מאפשרים לשעונים שלה להפוך לאופציה רלוונטית עבור ספורטאים ולנגוס בנתחי השוק של יצרניות ותיקות יותר בתחום.

להמשך קריאה

על כזה ויתרתי מראש: Superbook

מאת
אתמול הגיע אל סיומו אחד הפרוייקטים המצליחים ביותר אי פעם באתר מימון ההמונים קיקסטארטר. ה-Superbook, מעין תחנת עגינה שהופכת את הטלפון הנייד שלכם למחשב נייד קטן ב-99 דולר הוא משהו שקשה להשאר אדיש אליו. כמה קשה? הפרוייקט הושק עם סכום מטרה של 50,000 דולר. 18 שעות לסיום הפרוייקט הסכום שגויס בפועל עמד על כמעט 3 מיליון דולר, באדיבותם של 15,700 משתמשי קיקסטארטר שתמכו בו. אני אישית עקבתי אחר הפרוייקט הזה לפני שעלה לקיקסטארטר והייתי די קרוב להפוך לתומך בעצמי. למה ויתרתי בסופו של דבר? בגלל שבסופו של דבר, כשמנסים לנטרל לרגע את ההתלהבות מהרעיון עצמו ומהעובדה שהמחיר 99 דולר נשמע אטרקטיבי, יש בפרוייקט הזה המון סימני שאלה. תמכתם בפרוייקט? מציע לכם להפסיק לקרוא כעת ולשמוח בחלקכם. פספסתם את ההזדמנות לתמוך בו? בואו ואספר לכם מדוע ככל הנראה לא הפסדתם כלום.

Superbook (מקור תמונה: Kickstarter)


להמשך קריאה