כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: טאבלט Toshiba WT310-105

מאת

כמו חברות רבות אחרות, גם טושיבה התחילה להפנים שטאבלטים הם מקור הכנסה מצוין, והתחילה להרחיב את היצע הטאבלטים שלה. היא התחילה לפני שנתיים כמו שרוב יצרניות החומרה שהחליטו להוסיף טאבלטים לפורטפוליו שלהן, בסדרת טאבלטים מבוססי אנדרואיד. הסדרה הראשונה נקראה Thrive (שם דרמטי, נכון?) , ולי אישית יצא להתנסות ב-AT105 במסגרת הכתיבה ב-Wisebuy. נכון לסוף שנת … להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: אוזניות בלוטות’ Philips SHB9001

מאת
תחום הסאונד הוא ללא ספק
אחד התחומים הנשלטים ע”י מותגים. למרות שבמקרים רבים התשובה לשאלה היכן
שומעים טוב יותר היא סובייקטיבית לגמרי, אנשים יעדיפו להיצמד למותגים מוכרים,
ובייחוד לכאלו שעשו לעצמם שם בתחום הסאונד (כתבתי על כך גם בפוסט על ה-Superlux HD330). פיליפס היא יצרן החולש על מגוון
מאוד רחב של תחומים, החל בציוד רפואי ובקבוקים לתינוקות, ועד לטלויזיות LED. כאן המקום לגילוי נאות: גם הטלויזיה וגם
מערכת הקולנוע הביתית היושבות אצלי בסלון, שתיהן נושאות את הלוגו של פיליפס. למרות מגוון המוצרים הרחב שהיא מייצרת ובכללם גם מוצרי אלקטרוניקה, פיליפס מעולם לא בלטה בתחום הסאונד בצורה מיוחדת. למען
האמת, מהתנסויות קצרות שהיו לי איתן בחנויות אלקטרוניקה, אוזניות פיליפס מעולם לא
השאירו עליי רושם יוצא דופן.

ואז נתקלתי יום בהיר אחד
בחברה לעבודה המשתמשת ב-Philips SHB9000. מאחר וטרם יצא לי להתנסות באוזניות בלוטות’ של פיליפס, הייתי
חייב לבקש ממנה לנסות להאזין קצת לאוזניות. כנראה שהיה שם שילוב של ציפיות מאוד
נמוכות, יחד עם העובדה שמדובר באוזניות מצויינות, בכל אופן, הופתעתי מאוד מאוד
לטובה, וידעתי שאני חייב להתנסות באוזניות מהסוג הזה לתקופה ארוכה יותר.

Philips SHB9001 (צילום: אתר יצרן)


אז קיבלתי לבדיקה דגם זהה
כמעט לחלוטין, ה-Philips SHB9001. אם להיות כנה, אין לי שמץ של מושג מה ההבדל בינן לבין ה-SHB9000. שמחתי לגלות שבעניין איכות השמע,
ה-9000 וה-9001 זהות, ושתיהן מפיקות סאונד מעולה. אבל לפני שאספר לכם עוד על
הסאונד, אגע קצת במה שמסביב.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy Note 3

מאת
האמת שאפילו אני לא חשבתי שיש למייל ששלחתי לאשת הקשר שלי בסמסונג איזשהו סיכוי. שבוע בלבד אחרי
שסיפרתי לה שפתחתי בלוג ואני רוצה להכנס לרשימה של הבלוגרים שהיא עובדת איתם, כבר אזרתי אומץ (או יותר נכון חוצפה) וביקשתי לקבל יחד את שני החפיצים הכי סקסיים שיש לסמסונג להציע: הגלאקסי נוט 3, והגלאקסי גיר. כעבור שבוע וחצי בערך תואמה איתי אספקה, וכבר באותו יום הגיע אליי השליח, כשבידיו שתי קופסאות ובתוכן חלומותיהם הרטובים של חובי סמסונג באשר הם.

על הגלאקסי גיר כבר סיפרתי לכם, ועכשיו הגיע תורו של הגלאקסי נוט 3, הפאבלט האימתני של
סמסונג. לבורים שביניכם, המלה “הפאבלט” היא למעשה הלחם המילים Phone
ו- Tablet, והיא באה לבטא את העובדה שהמכשיר הזה, בשל
גודל המסך הלא צנוע שלו (5.7
אינטש) מתמקם בנוחות בפער שבין טלפונים לטאבלטים. חומרתית, נכון
להיום, הגלאקסי נוט 3 הוא מהמכשירים החזקים ביותר המריצים את מערכת ההפעלה
אנדרואיד, אם לא המכשיר חזק ביותר. המסך העצום בטכנולוגיית Super
AMOLED מציג רזולוציה של 1080X1920
ונראה מצוין באופן כללי, אם כי מרגיש מעט פחות חד מזה של הגלאקסי אס 4. כפי
שסמסונג עושה לאחרונה, גם את הגלאקסי נוט 3 היא מציעה בשתי תצורות שונות הנבדלות
זו מזו בסוג המעבד וערכות השבבים שלהן שלהן (Qualcomm
Snapdragon 800 Quad-Core, ו- Exynos 5 Octa
5420 של סמסונג). בנוסף, יש לו זכרון עבודה של 3
גיגה (למיטב ידיעתי מדובר במכשיר האנדרואיד הראשון בשוק עם נפח זכרון שכזה). כל
הסנסורים של הגלאקסי אס 4 המאפשרים שימוש באמצעות מחוות באויר ומעקב אחר תנועת
העינים (דברים מגניבים באמת שאני בכלל לא עושה בהם שימוש בטלפון שלי) מצאו את דרכם
לכאן, כמו גם ה-S-Pen, הסטיילוס, שהופך את המכשיר הזה ליותר מסתם
סמארטפון עם מסך ענק.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: שעון חכם Samsung Galaxy Gear

מאת
הפעם האחרונה שבה יכולתם
לראות שעון על היד שלי, היתה כנראה בתקופת הסדיר, לפני למעלה מ-10 שנים. מאז,
השימוש היחיד שלי בשעון הצטמצם בעיקר לימי בחינה באוניברסיטה, כך שהמטען הרגשי שיש
לי לאביזר הזה הוא די שלילי. התחליף אצלי לשעון, כמו אצל אנשים רבים אחרים הוא
הסמארטפון, שעל הדרך מחליף ברוב הזמן גם את המצלמה, ה-GPS, נגן המוזיקה, ועוד.

Samsung Galaxy Gear (צילום: גד גניר)

ולמרות זאת, הבאזז המטורף
שיצר הגלאקסי גיר, עורר אצלי את הרצון העז להתנסות בו, להבין על מה כולם מדברים,
והאם צריך את זה בכלל. פניתי אל סמסונג, והם מצידם ניאותו להשאיל לי את הגלאקסי גיר,
יחד עם הגלאקסי נוט 3, בדיוק כפי שהם מופיעים בשלטי החוצות.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Sony xperia Tablet Z

מאת
אם לא הבנתם את זה עד כה,
יש לי סלידה מסויימת מטאבלטים עם מסך בגודל 10.1 אינטש. את הסלידה הזאת פיתחתי במהלך התקופה שביליתי עם ה-TF101, תקופה עליה כתבתי בפוסט על חפיץ אחר, מקלדת בלוטות’ לנקסוס 7. איכשהו בימים ההם של סוף שנת
2011, העובדה שטאבלטים המריצים את אנדרואיד מגיעים עם מסך טיפה גדול יותר ממסך
האייפד, נראתה כמו יתרון מסוים. היום אני כבר יודע שטאבלטים בגודל כזה (וצפונה
ממנו), הם כבדים, לא נוח להחזיק אותם ביד אחת, ובקיצור, נוחים לקריאה כמעט כמו
עיתון הארץ (במהדורת הפרינט).

Sony xperia Tablet Z (צילום: גד גניר)


כמובן שאת כל הדברים האלו
לא טרחתי לספר לאנשים הטובים שהעבירו לי להתנסות את ה-Sony Tablet Z. אם טרם יצא לכם להכיר עדיין, אספר
לכם כמה עובדות יבשות טכניות עליו, ואז נוכל להמשיך לקטעים המעניינים יותר. המסך
שלו, בגודל 10.1 אינטש ומציג רזולוציה של 2000×1920. ה-Sony xperia Tablet Z נושא בקרביו מעבד מרובע-ליבה של קוואלקום,
במהירות של 1.5 גיגהרץ, 2 גיגה זכרון מערכת, 16 גיגה זכרון אכסון (ובנוסף, אפשרות
הרחבה לעוד 64 גיגה באמצעות כרטיס זכרון). אני יכול להמשיך עוד, אבל אתם תשתעממו
ולי ימאס לכתוב. אסכם זאת בקצרה: מדובר במפרט חזק מאוד, בין החזקים ביותר בשוק
הטאבלטים מבוססי האנדרואיד נכון לכתיבת שורות אלו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Toshiba U920T

מאת
בשנה-שנה וחצי האחרונות, מחשבים
ניידים העסיקו אותי פחות. האמת שהמחשב הנייד מהעבודה, והמחשב הנייח בבית משרתים את
כל הצרכים שלי. אם להיות כנה אפילו יותר, כמו אצל משתמשים רבים אחרים, אני נוטה
להזניח את שני המחשבים האלו כשאני בבית, לטובת הטאבלט שלי והטלפון הנייד.

ולמרות זאת, מחשב נייד הוא עדיין אחד
החפיצים האולטימטיביים. תגידו מה שתרצו, יש דברים שטאבלט לא מסוגל לעשות, והוא
עדיין לא מספק נוחות מקסימלית אפילו במשימה הבסיסית שכל מחשב נייד, ואפילו החלשים
ביותר מספקים בלי בעיה: חויית גלישה מלאה ושלמה באינטרנט. רק מחשב נותן לכם את
האתר במלואו, ולא מסתיר מבזקים רצים בצד, לא עושה בעיות עם קטעי וידאו, לא מציג
קוביות לגו במקום באנרים (באנרים מפריעים לי, קוביות לבנות עם סימן שהטאבלט לא
מסוגל להציג את מה שיש שם- זה מפריע לי אפילו יותר) ועוד. כולם (ולפעמים גם כותב
שורות אלו) אוהבים להספיד את כל מה שאינו מובייל/סלולר, אבל שוכחים שרוב אתרי
האינטרנט יודעים לרוץ הכי טוב על מחשבים ולא על חפיצים ניידים וקטנים.

Toshiba U920T (צילום: גד גניר)

ממש בקרוב אני מגיע לעיקר, אבל קודם
חשוב שתדעו עם איזה רקע אישי אני מגיע למחשב הזה. את המחשב הנייד הראשון שלי קניתי
בתחילת דצמבר 2009. היה זה ה- HP Pavilion tx2620ejEntertainment, מחשב טאבלט פי סי (כשעוד קראו להם
טאבלטים), בעל מסך מגע מסתובב (ידוע גם בתור convertible), עט סטיילוס, ומפרט שכולל מעבד AMD בעל ליבה כפולה, 3 גיגה זכרון, דיסק קשיח
בנפח אסטרונומי של 320 גיגה, וכרטיס מסך של ATI. על המחשב הזה הגיעה מותקנת פסגת מערכות
ההפעלה באותה תקופה, Windows Vista.

HP TX2620 (צילום: אתר יצרן)

עליכם להבין משהו. מדובר היה במחשב
יפיפה. למרות החזות השקולה והעניינית שאני מנסה לעטות על עצמי כשאני מספר לכם על
דברים שקניתי, יש חפיצים מסוימים שנראים טוב מדי. מה זה אומר? שבמצבים כאלו אני
לעיתים מתעלם מרמזים חשובים כמו סקירות שמציינות התחממות מוגזמת, מאוורר רועש, מסך
מגורען ולא איכותי, זמן סוללה מאכזב וביצועים פושרים במקרה הטוב. במקום לקרוא את
השורות הבאמת חשובות האלו, אני מעדיף להתמקד בסרטי Unboxing ביוטיוב, הגרסא החפיצית של פורנו.

במשך שנה הדברים האלו היו נסבלים.
חודשיים בערך אחרי שקניתי את המחשב, שידרגתי את מערכת ההפעלה שלו ל-Windows 7, מה ששיפר בצורה מסוימת את חויית השימוש
במחשב, אבל עדיין, סביר להניח שה-4500 ש”ח ששילמתי על המחשב באותה תקופה,
יכלו לקנות לי מחשב טוב בהרבה, גם אם פחות אטרקטיבי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Asus Memo Pad HD7

מאת

לפני שניגש לעיקר, הרשו לי להציג סוג חדש של פוסטים בבלוג הזה, פוסטים מסדרת “כזה ניסיתי”. כשמם כן הם, מוצרים שביקשתי לקבל לבדיקה כי הם עניינו אותי באופן אישי, ניסיתי אותם לתקופת זמן מסויימת ונאלצתי בלב כבד (או שלא) להחזירם. למי שתוהה, לא, אני לא מקבל תשלום עבור הבדיקות האלו, ולא, לצערי החפיצים האלו לא … להמשך קריאה