ROX

כאלו ניסיתי: Jabra ROX

מאת
כבר סיפרתי
לכם בעבר על אוזניות הבלוטות’ הסטריאופוניות הראשונות שקניתי. למי שלא עוקב, אספר
בקצרה: היו אלו אוזניות של Jabra,
אוזניות On-Ear עם
קשת עורפית (היתה תקופה שזו היתה תצורה פופולרית מאוד ומשום מה נעלמה). את הקנייה
הזאת ביצעתי אי שם בשנת 2008, בתקופה בה אוזניות כאלו היו סוג של צעצוע למאמצים
מוקדמים שמוכנים להתפשר פה ושם. האוזניות האלו נראו מצוין, היו נוחות מאוד על הראש
והאזניים ואפילו סיפקו איכות שמע לא רעה יחסית לאזניות בלוטות’ של אותה תקופה. מצד
שני, האוזניות האלו היו כשלון, לפחות מבחינתי: מהרגע הראשון שהאזנתי באמצעותן
לטלפון סבלתי משינויים בקצב הנגינה וניתוקים, תקלות שלא ניתן להתעלם מהן או לחיות
איתן בשלום. ההתנסות הבאה שלי עם אוזניות בלוטות’ סטריאופניות של ג’אברה היתה
בחודש ינואר השנה, עם ה-Revo Wireless,
אוזניות יקרות (לטעמי), אבל נפלאות.

Jabra ROX (צילום: יח”צ)


וזה מוביל
אותי לאוזניות איתן ביליתי את השבועיים האחרונים, ה- Jabra ROX Wireless, אוזניות In-Ear
אשר הושקו בחו”ל כבר בחודש אפריל, אך את העלייה הרשמית שלהן לארץ עשו ממש בשבועות האחרונים. כאן אני רוצה רגע לעצור ולספר לכם קצת
על חייו של בלוגר טכנולוגיה המתמקד בסקירת מוצרים. לרוב, המוצרים שאני מקבל, עברו
כבר אצל עיתונאים אחרים, או אפילו בעלי תפקידים שונים אצל היבואנית עצמה. במקרה של
ג’אברה, הם מקפידים לשלוח לי מוצרים חדשים, אטומים וסגורים שחויית האנבוקסינג שלהם
אמיתית ומרגשת כאילו קניתי בעצמי אותם. ב-ROX,
החויה הזאת נמשכה ונמשכה, עד שבשלב מסוים קלטתי שעברו כמעט 10 דקות מרגע שהתחלתי
לפתוח את האריזה ועד שהצלחתי להתיר את האוזניות מהקיבוע שלהן בתוכה. המון חתיכות
נייר דבק שקוף, גומיות ומה לא, הצמידו אותן למעמד שקוף בתוך האריזה, כשאפילו החוט
המקשר ביניהן מלופף בצורה שמסבכת את העניינים. אז נכון, האריזה היא אחד הדברים הכי
פחות חשובים בעת קנייה של מוצר, אבל אם ג’אברה מחליטה להשקיע כל כך באספקט הזה,
שתשקיע גם מחשבה באיך להקל על הרוכשים לחלץ משם את האוזניות במהרה.

אריזת ה-Jabra ROX (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה