Dell

כזה ניסיתי: Dell Latitude 9440 2 in 1

מאת

למעט התנסות קצרה של שנתיים עם מקבוק פרו, כל מחשבי העבודה שלי מאז 2012 היו מסדרת Latitude של Dell. למי שטרם יצא להכיר, מדובר בסדרה עסקית שמיועדת לחברות וארגונים גדולים, וכוללת מגוון רחב מאוד של מחשבים במגוון גדלי מסך, מפרטים, תצורות ורמות גימור. בעוד מחשבי ה-Latitude ששימשו אותי בעבודה היו מחשבים אפרוריים (ברמה המטאפורית אבל … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell C1422H

מאת

אחד המונחים שהפכו לפופולריים בעקבות הקורונה הוא “מודל עבודה היברידי”. מה שהיה פעם בשוליים האיזוטריים של השוק נכנס למיינסטרים, כשחברות רבות גילו פתאום שניתן בעצם לסמוך על עובדיהן ולאפשר להם לעבוד בחלק מהזמן מהבית. המודל הזה הוא כיום חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של חברות גם אחרי שיצאנו מהסגרים והבידודים, ונראה שאינו הולך לשום מקום. העובדה שאנשים רוצים לעבוד מהבית לא אומרת בהכרח שנוח לעבוד מהבית, בטח עבור מי שאין לו מקום בדירה לעמדת עבודה נורמלית עם מסך גדול. עבורם, מסכים ניידים הם דרך פרקטית להגדיל את שולחן העבודה מעבר לגבולות מסך המחשב הנייד.

Dell C1422H (צילום: גד גניר)

יצרניות סיניות עלומות שם זיהו את הפוטנציאל של המסכים האלו ראשונות כבר ב-2020, אבל היצרניות הגדולות נכנסו בעקבותיהן לקטגוריה. לפני שנה כתבתי כאן על ThinkVision M14t של לנובו וכעת מגיע תורו של C1422H, הגרסה של דל לקונספט הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell Latitude 7520

מאת

הקורונה קטלה בתוך קצת יותר משנה קצת יותר מ-3 מיליון איש ברחבי העולם, פגעה בכלכלה העולמית באופן שייקח לה שנים להתאושש, וגרמה לרוב העולם להסתגר בביתו לתקופות ממושכות בניסיון לצמצם את ההדבקה. לשוק המחשבים הניידים הקטסטרופה הזאת עשתה רק טוב: 300 מיליון המחשבים הניידים שנמכרו השנה ברחבי העולם הפכו את 2020 לשנה הטובה ביותר למכירות של היצרניות השונות מזה 7 שנים. בינואר 2021 הציגה Dell את המחשבים החדשים שלה, כשהמסגור האקטואלי של ההשקה הזאת הוא הגברת הפרודוקטיביות של המשתמשים, לא משנה מהיכן הם עובדים. ה-Latitude 7520, מחשב מהסדרה העסקית הותיקה של דל היה אחד המחשבים שהושקו במסגרת ההכרזה הזאת.

Dell Latitude 7520 (צילום: גד גניר)


במשך שנים, המחשבים העסקיים הנחשקים ביותר היו המחשבים היותר קומפקטיים. רבים מהמשתמשים ממילא מחברים אותם באופן כמעט קבוע לתחנות עגינה, מסך מקלדת ועכבר, כך שמה שחשוב ביותר למשתמשים רבים היה היכולת לדחוף אותם בקלות לתיק ולהרגיש אותם שם כמה שפחות. הצורך לעבוד מהבית שינה דרמטית את האופן שבו אנשים עובדים עם המחשבים שלהם: עבור אלו שלא התברכו בעמדת עבודה בבית עם מסך גדול ומקלדת, תוספת של 1.5 אינטש במסך יכולה בהחלט לשפר את חויית השימוש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell Inspiron 7590

מאת
אחד המשתנים העיקריים בהחלטה של מבקר חפיצים האם לקחת מוצר כלשהו לביקורת הוא האם הוא מעניין. זה לא רק העניין האגואיסטי האישי שלי במוצר שעליו אני כותב. בסופו של דבר ישנם גם קוראים במשוואה, ועליי לחשוב איך אני מייצר עניין בהררי המילים שאני שופך כאן. במחשבים ניידים, העניין הזה הוא בדר”כ משהו ייחודי או טרנד אופנתי: מסך מגע בתוך משטח העכבר, טאצ’ באר, תצורת 2 ב-1, מערכת הפעלה שונה, אפילו עיצוב דקיק או גימור ייחודי, כל אלו הם אטרקציות עבור קונים פוטנציאלים, ואחד התפקידים שלי כמבקר  הוא לנסות ולקבוע האם אכן מדובר בחידוש ממשי שישנה את הדרך שבה אנחנו עובדים עם המחשבים האלו, או לחילופין, מחלקת שיווק היתה יעילה יותר ממחלקת הפיתוח.


Dell Inspiron 7590 (צילום: גד גניר)
העניין הוא שמתחת לגימיקים האלו יש מחשב, מכשיר עבודה שצריך לספק חויית שימוש נאותה למשימות יומיומיות, מה שמוביל ביקורות רבות לתהייה המסכמת האם ניתן היה לוותר על הגימיק הזה, האם זה היה תורם לחויית השימוש, והאם אין אופציות פחות נוצצות בשוק שמציעות את אותה חוייה בסיסית במחיר נמוך יותר. ה-Dell Inspiron 7590 שבדקתי לאחרונה הוא בדיוק האופציה הלא נוצצת שעליה אני מדבר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell Inspiron 11 3147

מאת
מערכת
ההפעלה Windows 8 אמנם
לא תיזכר כאחת ההברקות הגדולות של Microsoft, אולם
היתה לה השפעה מכרעת על יצרניות המחשבים. השילוב בין ממשק רגיל הדורש שימוש במקלדת
ועכבר, לבין ממשק מגע, חייב את היצרניות השונות למצוא תצורות שיאפשרו לרוכשי
המחשבים שלהן לעשות שימוש נוח ואינטואיטיבי במחשבים שלהן. במקביל למחשבים הנתיקים,
הופיעה תצורה ההולכת וצוברת פופולריות בקרב יצרניות רבות, תצורה המסך המתהפך, או
כפי שנהוג לקרוא לה “כמו היוגה” בשל זכות הראשונים שיש ללנובו על התצורה
הזאת. בשנתיים האחרונות החלו יצרניות נוספות להציג מחשבים מהסוג הזה, ביניהן אסוס,
וגם Dell, שהשאילו לי למספר שבועות את הקטן והזול
ביותר בסדרת ה-Inspiron
המגיע בתצורה כזאת, ה-3147.

Dell Inspiron 11 3147 בשלל תנוחות (צילום:Dell)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell Venue 7

מאת
תקופה
ארוכה עברה מאז יצא לי לבדוק טאבלט אנדרואיד. למען האמת, אם לא מכלילים בתקופה
הזאת את ה-Trnasformer Boo Trio
(שבדקתי לפני למעלה משלושה חודשים והוא למעשה שילוב בין מחשב נייד וטאבלט, ככה
שקצת קשה להתייחס אליו כאל טאבלט אנדרואיד רגיל), טאבלט האנדרואיד הקונבנציונלי
האחרון שבדקתי היה הנקסוס 7, בגרסת 2013, טאבלט אותו בדקתי לפני יותר מחמישה
חודשים. זה לא שבחרתי להתעלם משוק הטאבלטים מבוססי האנדרואיד בתקופה הזאת. להיפך,
אם היתה השקה שבאמת מרגשת אותי בתקופה הזאת, הייתי מתנפל על הטאבלט הזה בכל הכוח,
ומספר לכם על דעתי עליו.

ואז הגיעה
ההצעה לקבל לבדיקה את ה-Dell Venue 7,
טאבלט אנדרואידי מבית דל, חברה שיש לה אמנם ניסיון עם מערכת ההפעלה הזאת, אבל
מקפידה בדר”כ לקדם ולדחוף לקדמת הבמה דווקא את המוצרים שלה מבוססי מערכת
ההפעלה ווינדוס 8 של הענקית מרדמונד.

Dell Venue 7 (צילום: יח”צ)

נחזור ל-Venue 7,
האח הקטן יותר של ה-Venue 8, שני
טאבלטים אנדרואידיים של דל החולקים מפרט זהה, למעט המעבד וגודל המסך: ב- Venue 7
יש מעבד של אינטל מדגם Atom Z2560
במהירות של 1.6 גיגהרץ, זכרון RAM בנפח
של 2 גיגה, 16 גיגה נפח אכסון הניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מעבד גרפי של
אינטל וכל אלה מריצים גרסא ותיקה יחסית של מערכת הפעלה אנדרואיד, גרסא 4.2.2, Jelly Bean.
אז מדובר במפרט מתקדם יחסית, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בצורה יוצאת דופן בשימוש
היומיומי בו. הוא התמודד לא רע עם ריבוי משימות ברוב המקרים, למעט הזמן שבו התקנתי
עליו אפליקציות, פרק זמן שבו לא ניתן היה לעשות משהו אחר עם הטאבלט, ובנוסף הוא
התחמם באופן חריג. התגובה שלו למגע טובה, וזריזה, וכך גם משך הזמן שלוקח
לאפליקציות להפתח, אבל לא מדובר בחויית שימוש זריזה כמו ב-Nexus 7 (2013).
לכל היותר, הוא מתחרה ב-Asus Memo pad HD7,
טאבלט בעל זכרון RAM בנפח של 1 גיגה.

להמשך קריאה