כזה ניסיתי

כזה ניסיתי: HTC Desire 610

מאת
מטבע
הדברים, מכשירי High End
תופסים את כל הכותרות כאשר יצרניות סלולר מכריזות על ליין חדש של טלפונים סלולריים במקרה של
של סדרת מכשירי הדיזייר, סדרה שהיתה פעם סדרת ה-High End
של HTC והיום מצטיינת בעיקר בתור סדרת כל המכשירים שאינם שייכים לסדרת ה- Oneהיוקרתית, כל השקה היא השקה מינורית
וצנועה. כך גם היתה ההשקה של ה-Desire 610 וה-Desire 310,
שני מכשירים זולים יחסית לשאר הקטלוג של HTC,
וגם צנועים מבחינת מפרט טכני. ה-Desire 610 אותו קיבלתי לבדיקה הוא החזק יותר מבין השניים וגם מעט יקר יותר, אך למחיר עצמו נגיע אח”כ.

HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מתחת למכסה המנוע תמצאו את ערכת השבבים Snapdragon 400 של קוואלקום, יחד עם מעבד בעל ארבע ליבות הפועלות במהירות 1.2 גיגהרץ.  את ערכת השבבים הזאת ניתן למצוא גם ב-Samsung Galaxy S4 Mini הותיק בשוק, וב-Motorola Moto G, אחת הבחירות הפופולריות בחו”ל למכשירי Value for Money.  זכרון ה-RAM צנוע ומגיע בנפח של 1 גיגה בלבד, וכך גם נפח האחסון הפנימי בנפח 8 גיגה (אך ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון חיצוני). בתפעול יומיומי, הדיזייר 610 מתפקד מצוין. ייתכן והדבר קשור לכך שהוא מריץ גרסא מתקדמת יחסית של מערכת ההפעלה אנדרואיד, גרסא 4.4.2 קיט קאט, אשר אמורה להיתמך גם במכשירים בעלי נפח זכרון RAM של 512 מגה בייט בלבד. המקומות היחידים בהם המפרט הצנוע בכל זאת נותן את אותותיו הם במעבר בין אפליקציות פתוחות. ל-HTC יש טכניקה שבה בחזרה לאפליקציה מסויימת, המסך מציג תמונה מטושטשת של המסך האחרון שבו השארתם את האפליקציה, במקום מסך שחור לחלוטין. נתקלתי בעניין הזה עוד בימי ה-HTC One X שלי, וזה היה נראה כמו טריק בעיצוב ממשקי משתמש שנועד לגרום לך להרגיש שהמעבר לאפליקציה היה מהיר, אבל כל עוד היא לא עלתה, לא ניתן באמת להשתמש בה. חשוב להדגיש שזו תופעה שאורכת כחצי שנייה עד שנייה, אבל זה מורגש. למעט עניין זה, לא חשתי באיטיות כלשהי במכשיר, והוא תיפקד מעולה רוב הזמן. פרט חשוב שמתחיל להיות רלוונטי ממש בימים אלו: הדיזייר 610 תומך ברשת ה-LTE של פרטנר וככל הנראה רשתות דור רביעי של מפעילות אחרות, כולל המפעילות הוירטואליות המשויכות אליהן (אני ניסיתי זאת עם המפעילה 012)

לוגו רשת הדור הרביעי – HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מחשב היברידי Asus Transformer Book T300

מאת

יש לי פינה חמה מאוד בלב לסדרת ה-Transformer של אסוס. אם טרם יצא לכם להכיר, זוהי סדרה של מחשבים
ניידים/טאבלטים היברידיים, אשר ברוב המקרים מורכבים מיחידת מסך ויחידת מקלדת הנראים
כמו מחשב נייד רגיל לכל דבר, אך ניתנים להפרדה. היה לי העונג להיות בעליו של ה-Asus
Transfomer EEE, הראשון, טאבלט אנדרואיד
שהגיע עם מקלדת. כיום, את רוב הפוסטים בבלוג אני כותב על AsusTransformer Book T100, טאבלט Windows 8, המגיע עם מקלדת מתפרקת משלו. ה-T300 Asus Transformer Book בו אעסוק בעשרות השורות הבאות הוא יצור שונה לחלוטין
מה-T100, ומבחינת מפרט, מדובר
במחשב לכל דבר (ואפילו די חזק), גם כאשר אינו מוצמד למקלדת.

Asus Transformer Book T300 (צילום: גד גניר)

אז מה המפרט שלו כולל? ובכן המחשב שקיבלתי כולל מעבד Core i7 מהדור הרביעי (Haswell), זכרון RAM בנפח
4GB, ודיסק קשיח בטכנולוגיית
SSD בנפח של 256GB. הנתונים האלו אמורים לאפשר לו להתמודד עם כל אתגר שתעמידו בפניו,
ואכן, כצפוי, לאחר שהתקנתי את כל עדכוני המערכת עבור המחשב, הוא עבד נפלא, הגיב בזריזות
והתמודד בלי בעיה עם כל אתגר שהצבתי בפניו (סרטי HD, עריכת תמונות, גלישה עם מספר רב מאוד של לשוניות פתוחות, קבצי EXCEL עמוסי נוסחאות, ועוד). מצד שני, גיימרים, זה כנראה לא
המחשב הבא שלכם. הכרטיס הגרפי המובנה שלו הוא סטנדרטי בלבד, HD
Graphics 4400, שיאפשר לכם להריץ בעיקר
את המשחקים שתוכלו להוריד מחנות האפליקציות הצנועה של מיקרוסופט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG2014

מאת
לפני מספר
שבועות סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-Doogee DG800,
טלפון סלולרי סיני זול שהפתיע אותי לטובה. יחד איתו קיבלתי גם את ה-Doogee DG2014. ומאחר וידעתי שה-DG2014
עדיף מבחינה חומרתית על ה-DG800,
העדפתי לשמור אותו לאח”כ. לא מדובר במעבר לטלפון שמתקרב במפרט שלו לספינות
הדגל של סמסונג, LG או HTC
אך מדובר באחד המכשירים החזקים ביותר בקטלוג החברה הסינית, והחזק ביותר כרגע במבחר
המכשירים של Doogee
המיובאים באופן רשמי לישראל.

Doogee DG2014 (תמונה: doogeemobile.com)


בראש
ובראשונה, המקום בו ה-DG2014 מספק
חוויה טובה יותר הוא במסך. המסך בגודל המרשים של 5 אינטש, מציג רזולוציה של 1280 על
720 פיקסלים, רזולוציית HD (אך
לא FHD). קשה להשוות מסך שכזה למסכים של יצרניות
כמו סמסונג או LG, אך בהשוואה למכשיר ה-Doogee
הקודם שבדקתי, הוא נראה מעולה. התמונה על המסך גם אם מעט דהויה, נראית חדה ובהירה.
הרזולוציה מספיק גבוהה כדי לאפשר קריאה נוחה של טקסטים, המסך מגיב בזריזות למגע,
והתנועה עליו חלקה מאוד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG G3

מאת
אגלה לכם
סוד קטן על כל מי שעוסק בביקורות מוצרים: אנחנו בני אדם. יש לנו רגשות, ואנחנו
נוטים לפעמים להתרגש ממוצרים שרק שמענו עליהם לראשונה (ולפעמים גם לפסול אותם),
אפילו מבלי להתנסות בהם במציאות. מאחר ואנחנו חיים בישראל, ומאחר והבלוג הזה הוא
עדיין לא Engadget,
לוקח זמן מרגע שהמכשירים מוכרזים בחו”ל, ועד שהם מגיעים אליי לבדיקה. אז
נכון, את ה- LG G3 יצא לי למשש לפני קצת יותר משבועיים במסגרת מפגש מיוחד לכתבים
ובלוגרים, אבל קשה היה להתרשם ממנו לעומק מההתנסות בת החצי שעה הזאת. לכן, בפרק
הזמן שחלף מרגע ההכרזה (ואולי לפני זה מאז שהחלו השמועות על המכשיר הזה), הספקתי לקרוא עליו המון, ולגבש לגביו דיעה מוצקה (ומאוד חיובית, יש
להוסיף).
LG G3 (צילום: גד גניר)

ואז קיבלתי
אותו סוף סוף, באיחור מורט עצבים של יום אחד. בדר”כ אני משתדל לשמור על
פאסון, ולא לספר לאף אחד איזה מכשיר אמור להגיע אליי ומתי. ברוב המקרים זה לא
מצליח וכך זה היה גם עם ה-G3.
סיפרתי לאשתי, לאנשים בעבודה, לאמא שלי, למי לא, על כך שאני עומד לקבל לבדיקה את
ה-LG G3, המכשיר שריירתי עליו תקופה כה ארוכה. אין
דבר מביך יותר מלהסביר לאותם אנשים שממש הקשיבו לי והתעניינו במה שסיפרתי להם, על
כך שהמכשיר טרם הגיע. מצד שני, כאשר הגיע יום למחרת, החלטתי שטקס הפתיחה שלו לא
יתבצע במקום העבודה, כי אם בבית, באוירה רגועה ושלווה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Sony xperia Z1 Compact

מאת
אי שם, בימים
התמימים של פברואר 2011, הכריזה סמסונג על ה-Galaxy S2,
מכשיר הדגל שלה באותה תקופה. אחד היתרונות הגדולים שלו היה מסך “עצום”
בגודל של 4.3 אינטש (אייפון 4, מתחרהו הגדול, התגאה במסך בגודל 3.5 אינטש בלבד).
קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז, ו-4.3 אינטש הוא כעת גודל מסך של מכשירי ביניים, או
אפילו מכשירי Low End
זולים ופשוטים. מכשירי ה-High End
של רוב היצרניות כיום מגיעים עם מסך בגודל של 5 אינטש ולמעלה מזה. חלק מהן מציעות
גרסאות מיני, קומפקטיות, לספינות הדגל שלהן, עם מסכים מעט קטנים יותר. ברוב המקרים
הגרסאות האלו שונות לא רק בגודל המסך, כי אם גם במפרט הטכני שלהן, וכך נוצר מצב
לדוגמא שמכשיר כמו ה-HTC One Mini 2 הוא
גרסא קטנה וחלשה משמעותית (מעבד חלש יותר, חצי מכמות זכרון ה-RAM,
מצלמה פחות איכותית ועוד) מה-HTC One M8
הרגיל.

סוני
החליטה לקרוא תיגר על התפיסה הזאת, והשיקה בינואר השנה את ה-Sony
xperia Z1 Compact. המכשיר הזה זהה כמעט לחלוטין ברמת המפרט ל-Sony xperia Z1 הרגיל שהיה במשך תקופה קצרה ספינת הדגל של
סוני השנה (סוני משיקה ספינת דגל כל חודשיים בערך, בינתיים הספיקו לצאת
לשוק Z1s, Z2
ולאחרונה אף הודלפו תמונות של ה-Z3), רק
עם מסך 4.3 אינטש. לכן, ניתן להגיד כמעט בוודאות כי בגודל המסך הזה, לא תמצאו כיום
מכשיר חזק יותר.

Sony xperia Z1 Compact (צילום: גד גניר)


אז מה זה
אומר מפרט טכני זהה לזה של ה-Z1?
מעבד בעל 4 ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ כל אחת, עם ערכת השבבים Snapdragon
800, זכרון RAM
בנפח מכובד של 2 גיגה, זכרון אחסון מובנה בנפח 16 גיגה (מתוכם זמינים עבורכם רק
כ-11.79 גיגה), כאמור, המפרט החזק ביותר שניתן להשיג לגודל מסך שכזה, לפחות
במכשירים מבוססי אנדרואיד. גרסת האנדרואיד איתה קיבלתי את ה-Sony xperia
Z1 Compact היא 4.4.2, אך במהלך שהותו של המכשיר אצלי
הוא התעדכן לגרסא 4.4.4, הגרסא העדכנית ביותר למכשירי אנדרואיד הקיימת כיום בשוק.
המכשיר טס. אפליקציות נפתחות בזריזות, הוא מגיב במהירות ובאופן חלק למגע, כצפוי
ממכשיר עם נתונים ברמה הזאת.

המסך של ה-Sony
xperia Z1 קומפקט מתהדר ברזולוציה של 720X1280
בלבד. זו מוגדרת כרזולוציית HD, אך
היא נמוכה מרזולוציית FHD. עד
כמה זה משפיע ביום יום? קשה לי להגיד. לא ראיתי מסכי Full HD
בגודל 4.3 אינטש, ואלא אם יצרניות אחרות ירגישו צורך להתחרות בסוני במגרש הזה,
בינתיים, זה גם המסך הכי חד שתראו בגודל הזה. רזולוציה שכזאת על 4.3 אינטש נותנת
לכם 342 PPI (פיקסלים באינטש), מה שאומר שלא תצליחו
באמצעות עין אנושית להבחין בפיקסלים. כמו במכשירים רבים אחרים, גם כאן חיישן
התאורה האוטומטי מכהה יתר על המידה את המסך, אך בתאורה מקסימלית הוא מציג בהירות
מספקת בהחלט.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טאבלט Asus VivoTab Note 8

מאת
טאבלטים
קומפקטיים (מסך 8 אינטש) המריצים Windows 8 הם
עדיין מצרך נדיר במחוזותינו. בחודש מרץ האחרון סיפרתי לכם על ההתנסות שלי עם ה-ToshibaEncore, התנסות שהוכיחה לי אישית שיש מקום לטאבלטים
בתצורה זו. כעת, אסוס הציעו לי באדיבותם לבדוק את ה-VivoTab Note 8,
טאבלט אשר זהה לחלוטין ל-Encore
מבחינת מפרט, אך מציע תוספת חשובה – סטיילוס, או כפי שיקראו לו חברי האקדמיה ללשון
עברית: עט חרט. למיטב ידיעתי מדובר בטאבלט Windows 8
היחיד בשוק הישראלי נכון לכתיבת שורות אלו, המצויד בסטיילוס. לאור העובדה שמאז ה-FonePad note 6, בתי בת ה-3 שואלת מדי יום אם “אפשר
לצייר על הטלפון שלך?”, הסכמתי להצעה בהתלהבות.
 

Asus VivoTab Note 8 (צילום: יח”צ)

כפי
שציינתי, ה-VivoTab Note 8 הוא בעל מפרט טכני זהה לזה של ה-Encore:
מעבד Intel Atom Z3740 מסדרת Bay Trail,
זכרון RAM בנפח 2 גיגה, זכרון אכסון בנפח 32 גיגה
מובנה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג Micro SD,
מצלמה אחורית ברזולוציה של 5 מגה פיקסל, ומצלמת וידאו קדמית ברזולוציה של 1.2 מגה
פיקסל. כמו הטאבלט האישי שלי שעליו אני כותב שורות אלו (Asus T100),
וכמו ה-Encore המפרט
הזה מבטיח יכולת להריץ באופן חלק אפליקציות מחנות האפליקציות של Windows.
מאחר וה-VivoTab Note 8 מריץ את מערכת ההפעלה Windows
8.1 בגרסתה המלאה, ניתן להתקין עליו גם תוכנות
אחרות (בניגוד ל-Windows RT
ההולכת ונכחדת). ביום יום הוא מתפקד נהדר, עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שמדובר ב-Windows 8
לכל דבר, מדובר עדיין במפרט טכני של ספק טאבלט, ספק נטבוק, וניסיון לערוך מספר
תמונות במקביל בתוכנת ציור כגון Paint.net,
יקפיץ לכם בשלב מסוים הודעת מצוקה מהמערכת, עם בקשה לסגור תוכניות המכבידות על
זכרון הטאבלט. גם הזכרון המובנה לאחסון מהווה בעיה, לאור העובדה שמתוך 32 גיגה
זכרון, נותרים לכם רק מעט יותר מ-11 גיגה פנויים. את כל השאר תופסת מערכת ההפעלה
וחבילת האופיס.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Doogee DG800

מאת
שוק הסלולר
הישראלי נשלט בעיקר ע”י מכשירי High End
חדשים או מדורות קודמים. אם תסתכלו סביבכם, תוכלו לראות את רוב הישראלים מסתובבים עם מכשירים מסדרת ה-S
של סמסונג, אייפונים, נקסוס 4 ו-5, ועוד. טווחי המחירים למכשירים אלו נעים
בדר”כ בין 2500 ל-3500 ש”ח בתקופת ההשקה שלהם. היצרניות הגדולות מציעות
מכשירים גם לפלחי שוק עם תקציב נמוך יותר, אך המכשירים שהן מציעות בטווח ה-1000 ש”ח אינם מפתים במיוחד. בחיפוש אחר סמארטפונים במחירים זולים יותר,
פונים רבים אל שוק המכשירים הסיניים. בשוק הזה, Doogee
הוא מותג סיני פחות מוכר, לפחות בישראל. ה-DG800
הוא החדש ביותר מבין דגמי היצרן הסיני אשר עושים את דרכם כעת ארצה ולי ניתנה
ההזדמנות לבדוק אותו בשבועיים האחרונים.
Doogee DG800 (צילום: גד גניר)

אז בואו
נכיר את ה-DG800 קצת יותר לעומק: המכשיר, העונה גם לשם Valencia, מצויד בשני
חריצים לכרטיסי סים, מעבד MTK בעל
ארבע ליבות במהירות 1.3 גיגהרץ כל אחת בנפרד, זכרון RAM
בנפח 1 גיגה וזכרון אכסון בנפח 8 גיגה. גרסת מערכת ההפעלה אנדרואיד בטלפון זה היא
4.4.2 גרסא חדשה יחסית ונדירה מאוד במכשירים מבוססי מעבד MTK.
השידוך עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת קיט קאט (שהותאמה לעבודה עם
זכרון בנפח מינימלי של 512 מגהבייט), מספק חויית שימוש חלקה וזורמת. במאמץ ניכר
המכשיר נוטה להתחמם, אך לא באופן חריג או כזה שמפריע להמשיך להשתמש בו.

להמשך קריאה

חייב כאלו: אזניות בלוטות’ Philips SHB7000

מאת
על ה-Philips
SHB7000 שמתי עין עוד לפני כחצי שנה. בשיטוטיי ברשת
אחר מקומות בהם ניתן לרכוש את ה-SHB9001,
נתקלתי ב-SHB7000 והן
עוררו את סקרנותי מאחר והמבנה שלהן הוא Over The Ear,
מבנה נדיר יחסית בטווח המחירים הזה של אוזניות בלוטות’ סטריאופוניות. בנוסף, מחירן
המומלץ בישראל עומד על 399 ש”ח, מחיר זול יחסית לאוזניות בלוטות’, מה שעורר
אצלי סקרנות ותקווה לעלות על מציאה אמיתית.
 

אוזניות Philips SHB7000 (צילום: גד גניר)

אתחיל
מהעיקר – איכות השמע. ה-SHB7000 ממשיכה
את הרושם הטוב שהשאירו עליי האזניות הקודמות שבדקתי של פיליפס, אם כי אופי הסאונד
שונה כאן לחלוטין.  לא תמצאו כאן באסים
עמוקים במיוחד, אבל תקבלו צליל מאוזן, חם, ופתוח, עד כמה שניתן להרגיש סאונד פתוח
באוזניות סגורות. כאן אני חייב לסייג. אני יודע להעריך סאונד טוב, אבל אני לא
מחשיב את עצמי כאודיופיל, ואם להיות כנה, אני גם לא ממש רוצה להיות אחד כזה. אני רוצה
ליהנות מהבורות שלי ולדעת להעריך אוזניות שעולות “רק” כמה מאות שקלים. בהתאם לכך, כאשר אני מקבל אוזניות לבדיקה, אני אוהב לתת גם לאנשים אחרים להאזין להן, כדי
לראות את התגובה שלהם. במדגם הלא מייצג ולא מדעי הזה, רובם המוחלט של האנשים שנתתי
להם להאזין לאוזניות הללו עשו פרצופים נלהבים. מצד שני, כדיבורית אלחוטית לטלפון, ניתן
להגדיר את תפקודן כגרוע, וברוב השיחות שניהלתי איתן, בתוך כמה דקות התבקשתי
באסרטיביות ע”י הצד השני בשיחה להפסיק להשתמש בהן מאחר וכמעט ולא שומעים אותי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: מטען אלחוטי

מאת
כמו
בהתמכרויות אחרות, גם אנשים שמזמינים חפיצים מחו”ל מתחלקים לכמה רמות של
התמכרות, ובין הרמות האלו ניתן להבדיל בסוג החפיצים אותם הם מזמינים. בקצה הנמוך
של הסקאלה, אלו שיכולים להפסיק מתי שרק ירצו, נמצאים אלו שמזמינים קייסים חדשים,
כבלי סנכרון, מגני מסך, מטענים לרכב, רכישות שלא עולות על 10-15 דולר. בשלב מסוים,
הריגוש ממעטפה עם עוד כבל סנכרון לא מספיק, ואז צריך לעבור למשהו יותר רציני. המשהו
הזה, היותר רציני, יכול להיות בהחלט מטען אלחוטי. רשת קרביץ זיהתה כנראה את קהל
היעד המכור לקניות קטנות כאלו והחלה לייבא לישראל מטענים אלחוטיים. לבקשתי, הם
אפילו ניאותו להעביר לי אחד כזה להתנסות.

המטען האלחוטי באריזה (צילום: גד גניר)

תחום
המטענים האלחוטיים נשלט ע”י יצרניות סיניות עלומות שם. המטען שקרביץ מביאה
לארץ הוא מטען כזה. למען האמת, לא הצלחתי למצוא עליו שם של מותג כלשהו על האריזה.
בהתאם לכך, קרביץ מוכרת אותו במחיר סביר בהחלט, 100 ש”ח. לפני שאתם מסתערים
על חנויות הרשת ישנם מספר דברים שכדאי לדעת באופן כללי לגבי מטענים אלחוטיים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון HTC One M8

מאת
לא תאמינו,
אבל על ה-HTC One M8, אחד
ממכשירי האנדרואיד המדוברים ביותר כיום, נאלצתי לוותר בפעם הראשונה שהציעו לי לקבל
אותו לבדיקה. מעבר לעובדה שההצעה באה יום-יומיים לפני שבתי השניה בקעה אל העולם,
נתקלתי איתו בבעיה לוגיסטית. מסתבר ש-HTC
החליטה להצטרף למועדון העילאי והמתנשא של היצרניות המעדיפות לעשות שימוש בנאנו
סים, מה שחייב אותי לרכוש כזה, יחד עם סט מתאמים למיקרו סים, שיאפשרו לי לחזור לאחר הפוסט הזה למכשיר הקבוע שלי. בנוסף, על העבר האפל
שלי עם HTC כבר סיפרתי לכם, כך שניתן להבין שנקודת
הפתיחה שלי עם ספינת הדגל הנוכחית של החברה הטייואנית לא היתה אופטימית במיוחד.
HTC One M8 (צילום, גד גניר)

ואז קיבלתי אותו אליי למשרד. אנסה לנסח זאת בצורה רצינית ושקולה, בניגוד לתגובה שלי בפועל כשפתחתי את האריזה (קולות דקים וגבוהים מאוד של התלהבות): זה הטלפון היפה ביותר שאי פעם יצא לי להניח עליו את ידיי, כולל כל דגמי
האייפון לדורותיהם. כמו קודמו, גם ה-One M8 עשוי
ממתכת (אך בשונה ממנו, הפעם היא בגימור מוברש) ונראה פשוט יפיפה. למעט אפל ו-HTC,
יצרניות אחרות לא אוהבות לעשות שימוש בחומרים מתכתיים במכשירים שלהן. סמסונג חוטפת
על כך את רוב הביקורת, אך גם סוני, LG ומוטורולה
משיקות בעיקר מכשירים העשוים סוגים שונים של פלסטיק. הסיבה לכך לא נעוצה אך ורק
במחיר, כי אם גם בבעיות שגוף מתכתי עלול ליצור, בעיקר בעיות קליטה, כפי שקרה לאפל
בהשקת האייפון 4.

להמשך קריאה