T100

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100HA

מאת
בדצמבר 2013 זמן לא רב לאחר שהבלוג הזה עלה לאויר, הגיע אליי לבדיקה ה-Transformer Book T100, נטבוק בתצורת 2 ב-1 של אסוס שעלה קצת יותר מ-2000 ש”ח.  באותם ימים הוא היה נראה כמו דיל שקשה להשאר אדיש אליו: טאבלט אשר מריץ את Windows בגרסתה המלאה (זאת בניגוד לגרסה המוגבלת של Windows 8 שעדיין היתה קיימת בשוק, גרסת Windows RT) ויכול לשמש גם כטאבלט וגם כמחשב לכל דבר. איך בכל זאת הגיעו למחיר זול כל כך? חסכו בכל מקום אפשרי: מעבד מסדרת Atom, זכרון RAM בנפח מאוד צנוע של 2 גיגה בלבד, זכרון אחסון EMMC בנפח של 32 גיגה בלבד (או 64, בתוספת של כמה מאות שקלים), ויתרו על מצלמה, וכל מעטפת המחשב היתה עשויה פלסטיק שלא מותיר רושם יוקרתי במיוחד.


Asus Transformer Book T100HA מדגמן 2 ב-1 (צילום: גד גניר)




למרות החסרונות, אני התאהבתי במחשב הזה, וקניתי כזה לעצמי בערך שלושה חודשים לאחר כתיבת אותו פוסט. הוא לא היה מהיר במיוחד, אך כשרוב הפעילות שלך במחשב מסתכמת בשימוש באופיס/גלישה באינטרנט, אין צורך ביותר מזה. מעבר לכך, המעבד היה חסכוני מאוד בחשמל, ואיפשר שימוש של כמעט 11 שעות במחשב בלי טעינה, הישג נדיר במחשבים באותה תקופה ומכובד גם כיום. הוא היה רחוק מלהיות מושלם: זכרון ה-RAM הצנוע גרם לי לקבל פעמים רבות הודעות על כך שהמחשב “נחנק” ודורש שאסגור אפליקציות. מעבר לכך, גם נפח האחסון היה חתיכת צוואר בקבוק, ולמרות אפשרות ההרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מצאתי את עצמי עם מרווח תמרון של בערך 10 גיגה לאחר התקנה של מערכת ההפעלה וחבילת אופיס בסיסית. לפני כמעט שנה הגיעה אליי לבדיקה ה-T100 Chi, גרסה מפוארת יותר של ה-T100, שכללה ששדרוג בעיקר בתחום העיצוב והמסך, אך לא טיפלה בבעיה המרכזית של המחשב הזה, הזכרון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Transformer Book T100 Chi

מאת
בדצמבר
2013 הגיח אל חיי כלי העבודה באמצעותו נוצרו רוב הפוסטים בבלוג הזה, ה-Asus Transformer Book T100. אם איכשהו לא יצא לכם להיתקל בפוסט המאוהב
הזה, אקצר לכם: ה-T100 היה אחד מהמוצרים שקיוויתי לקבל לידיי
לבדיקה מרגע שהמחשבה על להקים בלוג סקירות מוצרים עברה בראשי, ואכן הוא הגיע אליי
מהר יחסית. לאחר שפרסמתי את הפוסט הנלהב, נאלצתי כמו תמיד להחזיר אותו, אך לאחר
כשלושה וחצי חודשים קניתי לעצמי T100
משלי. מה כל כך נפלא ב-T100? איך שאני רואה זאת, הוא סוג של חיפושית,
חיפושית של פולקסווגן, הדור הראשון שלה. מחשב נתיק 2 ב-1 שאמנם לא מתהדר במפרט
מרשים במיוחד, אבל קומפקטי, בעל זמן סוללה מרשים וחשוב מכל: זול.
ה-Asus Transformer Book T100 Chi מדגים את המונח 2 ב-1 (צילום: גד גניר)


ואז אסוס
הוציאה את סדרת ה-Chi. אם אתם תוהים לעצמכם על מה חשבו אנשי
השיווק של אסוס, אז Chi (נכתב גם כ-Qi,
המוכר לכם מתקן הטעינה האלחוטית) הוא אנרגיית החיים, או אם תרצו ביותר דרמטי,
הנשמה עצמה. שני המחשבים שהושקו לאחרונה בישראל, ה-Transformer
Book T100 Chi (בו יעסוק הפוסט הזה) וה-T300 Chi
משווקים כשדרוג של הדגמים שנמכרו בארץ עד כה (T100
ו-T300). ברוב המובנים הם אכן נראים ומשדרים תחושה
של שדרוג הדגמים הקיימים, אך כוח החיים של ה-Transformer
Book T100 Chi דהיינו המעבד, מציג דווקא שדרוג מינורי על
פני קודמו: את מעבד ה-intel Atom Z3740
החליף דגם Z3775. ההבדל ביניהם הוא כמובן לטובת הדגם החדש
יותר, אבל מדובר בהבדל זניח שאינו מורגש בעבודה היומיומית. האמת שביום שקיבלתי
לבדיקה את ה-Transformer Book T100 Chi,
ההבדל בביצועים בינו לבין ה-T100 שלי
נראה משמעותי מאוד, אך לאחר פירמוט, הטאבלט בן השנה וקצת שלי תפקד פחות או יותר
כמו הגרסא העדכנית שלו.  מהירות השעון של המעבד עלתה מ-1.33 ל-1.47 גיגהרץ
(או מ-1.86 ל-2.39 גיגהרץ במצב טורבו). זכרון ה-RAM
נשאר צנוע כפי שהיה קודם ועומד על 2 גיגה. זכרון האחסון מגיע בשני נפחים 32 גיגה
או 64 גיגה. בסופו של דבר, ה-Transformer Book T100 Chi
לא ביצע קפיצת מדרגה בכל הקשור לביצועים, ועדיין נשאר במחוזות ה-Netbook.
מה זה אומר? שהמחשב הזה דומה בביצועים שלו למה שאפשר לצפות מטאבלט מאשר ממחשב.
תשכחו מקבצי אקסל מורכבים, תשכחו ממשחקים (עם משחקים מחנות האפליקציות של
מיקרוסופט דווקא אין בעיה), אל תתפרעו עם כרום והזהרו לא להיסחף עם עריכת תמונות.
אחד מצווארי הבקבוק כאן הוא הזכרון, הן זכרון האחסון והן זכרון ה-RAM.
אין מה לעשות, 2 גיגהבייט מגבילים את ריבוי המשימות, והעובדה שאחרי התקנת כל
העדכונים למערכת ההפעלה, אופיס ו-Paint.net על
המחשב, נותרים בערך 8 גיגה לתמרן איתם (אם קניתם את גרסת ה-32 גיגה. אם קניתם את
גרסת ה-64, המצב פחות נורא), שזה כלום.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Miix 2 10

מאת
החיבה
הגדולה שיש לי לטאבלטים היברידיים (טאבלטים המגיעים עם מקלדת הניתנת לפירוק) קשורה
כנראה לעובדה שכמו רבים אחרים, עדיין לא הפנמתי באמת מה צריך לעשות עם טאבלט. זה
לא משנה את העובדה שה-Asus Transformer Book T100
באמצעותו נכתבו רובם המוחלט של הפוסטים, הוא  כלי עבודה נפלא שמשרת את
מטרותיי, בכל הקשור לכתיבת הבלוג הזה. ולמרות זאת, זה שקניתי את ה-T100, זה לא אמור להפריע לי להתעניין בטאבלטים אחרים דומים לו, מיצרניות אחרות. אחד המתחרים
הגדולים והמוכרים יותר בשוק המאוד ספציפי הזה הוא ה-Lenovo
Miix 2 10.

Lenovo Miix 2 10 (צילום: גד גניר)

השורות
הבאות, בהן אדבר על המפרט הטכני של ה-Miix 2
מיועדות בעיקר לאלו מכם שהמילים “כמו ה-T100
שלי” לא אומרות יותר מדי. מעבד ה-Atom Z3740  אותו ניתן למצוא ב-Miix 2,
פועם גם בליבם של שורה ארוכה של טאבלטים מבוססי Windows 8,
ומאפשר להם להריץ את מערכת ההפעלה במלואה (ולא את גרסתה המוגבלת – RT).
המעבד הזה עובד במהירות 1.33 גיגהרץ, וניתן למצוא אותו גם ב-ToshibaEncore, וגם ב-AsusVivoTab Note 8 שגם בהם התנסיתי בעבר. בדר”כ, המעבד
הזה מגיע כשהוא משודך ל-2 גיגה זכרון RAM וכונן SSD.
בכל שאר הטאבלטים שבדקתי עד כה כונן ה-SSD
הגיע בנפח של 32 גיגה, אך כאן הוא מגיע עם כונן SSD
בנפח כפול- 64 גיגה. מבחינת ביצועים אין כאן הפתעות. רוב הזמן הוא עובד חלק, מריץ
את ווינדוס 8.1 ללא בעיות מיוחדות, ומגיב במהירות לכל פעולה. מצד שני, זכרון ה-RAM
המגיע בנפח של 2 גיגה בלבד הוא לעיתים קרובות צוואר הבקבוק ב-Miix 2
כפי שהוא גם בטאבלטים אחרים. פירוש הדבר הוא שאם נסחפתם בדרישות שלכם מהטאבלט,
תקבלו אזהרה כי עליכם לסגור חלק מהיישומים. לי אישית זה קרה כשניסיתי לערוך מספר
תמונות במקביל בתוכנת Paint.net (לא
התיימרתי לנסות לעבוד על מחשב עם מפרט כזה על פוטושופ). לא נעים, אבל גם לא נורא.
כשעובדים עם יצור כזה, צריך לזכור שמדובר במחשב ברמה של נטבוק לכל היותר, לא מחשב
אמיתי. זה מתבטא במחיר שאתם משלמים עליו ומתבטא גם ביתרונות אחרים בהם אדון
אח”כ.

להמשך קריאה

חייב כזה: Asus Transformer Book T100

מאת
אם אתם
עוקבים באופן קבוע אחרי הבלוג הזה, בטח שמתם לב למשהו חדש בכותרת. לאלו מכם שלא הבחינו,
הרשו לי להכיר לכם את “חייב כזה”, חפיצים שניסיתי ולא רק עניינו אותי,
אלא כאלו שאני מאמין ומקווה שאקנה יום אחד. אם תרצו, אתם יכולים לקרוא לזה בחירת
העורך, אם כי לדעתי “חייב כזה” (ואני אפילו שוקל לצרף לו כמה סימני
קריאה כאלו “!!!!!!!11”), משקף יותר את המסר שאני רוצה להעביר. לאור
ההקדמה הזאת, אני מניח שהבנתם כבר מה דעתי על ה-Asus T100
אבל כדי שנוכל להמשיך כרגיל, נעמיד פנים שעדיין לא שמתם לב לספוילר הזה.

Asus Transformer Book T100 (צילום: אתר יצרן)


אסוס היתה
מאז ומעולם יצרנית פורצת דרך וחנכה תצורות חדשות של חפיצים שאומצו לאחר מכן גם ע”י
יצרניות אחרות. דוגמא טובה לכך היה ה- Asus Eee PC
שהיווה סנונית ראשונה במתקפת מחשבי הנטבוק, סוג של מחשבים ניידים חלשים (רובם מבוססי מעבד ה-Atom
של אינטל על דגמיו השונים) וקומפקטיים יחסית היודעים לגלוש באינטרנט (ולכן נקראים “Netbook”)
ולא הרבה מעבר לכך. התצורה הזאת היתה הדבר החם ביותר בשוק המחשבים הניידים בין
השנים 2008-2010, וגוועה ב-2011 עם התגברות הפופולריות של האייפד וטאבלטים מבוססי
אנדרואיד. אסוס, שהיתה מזוהה יותר מכל עם נטבוקים, זיהתה בזמן את המגמה בשוק,
ופנתה לאפיקים אחרים: טאבלטים מבוססי אנדרואיד (ובתוכם גם סדרת הטרנספורמר) למי
שמעוניין בעיקר בגישה לרשת באמצעות מגע. מצד שני, בשלב מאוחר יותר, היתה אסוס אחת
החברות הראשונות להציג אולטראבוקים, למי שעדיין חייב את Windows
כמערכת הפעלה, לא מוכן להתפשר על ניידות ומשך פעולת סוללה, ומוכן לשלם על זה קצת
יותר.

להמשך קריאה