טלפון סיני

כזה ניסיתי: Meizu MX5

מאת
סדרת
מכשירי ה-MX של Meizu
היא אמנם לא החזקה ביותר (כמו סדרת ה-Pro),
והיא גם לא הסדרה המשתלמת ביותר (כמו סדרת מכשירי ה-M
שלה), אך היא ללא ספק הסדרה החשובה ביותר מבין סדרות המכשירים שלה. היא אמורה לשלב
את הטוב מבין שתי הסדרות הללו, והיא גם הסדרה הכי ותיקה בקטלוג המוצרים של Meizu.
במובן מסוים, אם ה-Meizu MX4 Pro
(ויורשו שהושק לפני מספר ימים, ה-Pro 5)
 אמור להיות מקביל ל-Note של
סמסונג, אז ה-MX5, בו יעסוק הפוסט הזה, הוא המכשיר ש-Meizu
רואה לנכון להציג כתחרות למכשירים כמו Samsung Galaxy S6, LG G4, HTC One M9 ואפילו האייפון 6. כמו תמיד, המכשירים בסדרה
הזאת מגיעים להתמודדות עם תוית מחיר מאוד אטרקטיבית, אך השאלה היא האם מבחינת
ביצועים, תפקוד כללי וסטייל, יש ל-MX5 את
מה שצריך להתמודד במגרש הזה.

Meizu Mx5 (צילום: גד גניר)
ב-Meizu
בחרו לצייד את ה-MX5 במעבד ה-MT6795
Helio של יצרנית המעבדים הטיוואנית MediaTek.
זהו מעבד בעל 8 ליבות הפועלות עד למהירות מקסימלית של 2.2 גיגהרץ, בנוי
בטכנולוגיית 64 ביט, ואמור לדעת להתמודד עם רזולוציית 2K
(למרות שכאן הרזולוציה היא 1080p
בלבד, אך לזה אגיע מאוחר יותר). זכרון ה-RAM
כאן מגיע בנפח של 3GB, כמו ברוב מכשירי הדגל בשוק, ונפחי האחסון
בהם ניתן להשיג אותו אצל באג היבואנית עומדים על 16GB
(בדגם שאני בדקתי), או 32GB. כמו
ב-MX4, גם כאן הנפח לא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס
הזכרון, כך שההמלצה שלי היא ללכת על גרסת ה-32GB
במקום להתחיל להרגיש צפיפות בתוך זמן קצר. מבחן ביצועים (GeekBench
3) שדלף לפני ההשקה של המכשיר, נתן למעבד שלו
ציון ביצועים גבוה יותר מזה של ה-Snapdragon 810,
המעבד בו מצוידים מכשירים כמו ה-OnePlus 2, HTC One M9,
ו-LG G-Flex 2. מבחני ביצועים מעולם לא הרשימו אותי
במיוחד, וה-MX5 הוא דוגמה נהדרת למצב בו מבחני הביצועים לא
ממש עומדים בקנה אחד עם חויית השימוש היומיומי במכשיר. זה לא שה-MX5
איטי, ממש לא, הוא זריז, אם כי קשה לי מאוד לקבוע שהוא מהיר יותר מהמכשירים האחרים
עליהם דיברתי. כמו חלקם, הוא נוטה מדי פעם ללאגים, והיו מספר מקרים בהם נדרשתי
לעשות Restart כי הרגשתי ירידה זמנית בביצועיו. מעבר לכך,
אם ציינתי את ה-Snapdragon 810
שידוע לשמצה בשל נטייתו להתחמם, אז הרי לכם ידיעה חמה במיוחד: ה-MT6795
מתחמם לא פחות, והמגע בגב המכשיר במצבים מסוימים, היה הרבה פחות נעים ממגע בגב
המכשירים שציינתי קודם.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: סמארטפון שזהותו לא ידועה עדיין

מאת
אני צריך
סמארטפון חדש. במשך השנה וחצי האחרונה תזמנתי את קבלת הסמארטפונים לבדיקה באופן
שאפשר לי לדלג ממכשיר למכשיר בלי הצורך לחזור לטלפון האישי שלי. הטלפון האישי שלי
הוא כבר לא ה- Samsung Galaxy S4 עליו
סיפרתי לכם בראשית ימי הבלוג. העברתי אותו אל אשתי כשראיתי שלא נוצר מצב שאני צריך
לחזור אליו, וה-Galaxy S3 שלה
החל להראות סימני גסיסה. בשבועות האחרונים יש רגיעה בזרם המכשירים שמגיעים אליי לבדיקה, מה שמקרב אותי ליום בו אצטרך לחזור אל ה-Samsung
Galaxy S3 הזה. בתיאוריה, הוא מכשיר לא רע, בטח ככזה
שאמור לשמש אותי לפרקי זמן קצרים בלבד. בפועל כמו כל מכשיר בן שנתיים הוא נפל לא
מעט על הרצפה (ויעידו על כך הסדקים בחלקו הקדמי), ואף הספיק לבצע צלילה לתוך
האמבטיה, צלילה אותה שרד באופן מפתיע, אבל זה לא עזר לתפקוד הכללי שלו. לאחר פרק
זמן של מספר ימים איתו, הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה והגיע העת לחשוב על
המחליף.
השלוש ושברו (צילום: גד גניר)




תתפלאו
לשמוע, אין לי שמץ של מושג איזה מבין הטלפונים הזמינים היום בשוק אני רוצה. מעבר
לכך, אפילו אין לי מושג איזה מהטלפונים שעתידים לצאת בקרוב אני רוצה. מאוד קל לי
לי להמליץ לאנשים אחרים באיזה טלפון לבחור, מאחר ורוב הפעמים אנשים מגיעים אליי עם
מספר אופציות שהם מתלבטים לגביהן. יש לך אייפון? תשאר עם אייפון. גלאקסי אס 6 או LG G4?
תלוי כמה חשוב לך להפריד את הסוללה ולהרחיב את הזיכרון. כל עוד הצורך לקנות סלולרי
הוא תאורטי בלבד, יש לי מושג טוב לגבי מהי הזהות של המכשיר הבא שלי. ברגע שזה הופך
לריאלי, העניינים מסתבכים מבחינתי. אם הייתי קלולס לחלוטין בעניינים האלו, הייתי
מחפש מדריכי קנייה ובוחן הכל לפי סעיפים כמו מפרט טכני, מסך, קישוריות וכו’.
העניין הוא שכל המדריכים האלו רק עוזרים למשתמש ההדיוט להבין מה אלו המונחים שכל
ה”מבינים” משתמשים בהם. הם לא באמת מסייעים לך לבחור בטלפון שאתה רוצה.
למה? כי מספרים ומונחים טכניים זה לא הכל, תשאלו את אלו שפורסים אוהלים החל מעכשיו
ליד חנויות אפל בהמתנה למכשיר שנפח זכרון ה-RAM
שלו עומד על 2GB בלבד, וכנראה יספק חוויית שימוש טובה לא
פחות ממכשירי אנדרואיד שמגיעים כיום עם נפח כפול מזה. לפיכך, המטרה של הפוסט הזה
היא לנסות להסביר לכם מה עובר לי בראש כשאני חושב על השאלה איזה סמארטפון לקנות.
תשובה ברורה לא תקבלו כאן, בכל זאת, לכל אחד צרכים והעדפות משלו, אבל כן תקבלו כאן
כמה כללים שיוכלו לסייע לכם לבחור טלפון סלולרי. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 2

מאת
את ה-OnePlusOne לא יצא לי לבדוק. תמיד קשה יותר להשיג
מכשירים שלא מיובאים לישראל באופן רשמי, וכשסוף סוף הזדמנה האפשרות לקבל אותו
לבדיקה חשבתי שזה יהיה מיותר לאור העובדה שכבר עברו חודשים ארוכים מאז שהושק.
התנסיתי בו בהמון הזדמנויות, בעיקר אצל חברים שרכשו אותו, אך בדיקה מעמיקה, מקיפה,
שבה אני משתמש במכשיר כאילו היה מכשיר שלי לא הזדמן לי לעשות. כפיצוי, חן אידן
שרכשה אותו שיתפה אתכם כאן בתחושותיה המעורבות לגביו לאחר כחצי שנה של שימוש
במכשיר. עם ה-OnePlus Two המצב
נראה אחרת לחלוטין. Chinabuy.co.il
התארגנו על מלאי משלהם של המכשיר החדש, והחלו להציע אותו למכירה זמן קצר לאחר
ההשקה, אפילו בלי צורך בהזמנה. דרכם גם הגיע אליי המכשיר הזה, חודש בלבד לאחר שהפך
לזמין לרכישה בחו”ל.

OnePlus 2 (צילום: גד גניר)

אם אתם
זקוקים להיכרות עם OnePlus,
סביר להניח שאתם לא ממש מחוברים למה שקורה בעולם הסלולר בשנתיים האחרונות. בקצרה:
יום בהיר אחד קמה חברה סינית אשר החליטה לייצר מכשיר עם מפרט שמציב אותו בשורה אחת
עם מכשירי הדגל של שנה שעברה, להרכיב אותו מרכיבים איכותיים, ולשווק אותו במחיר
זול, תחת הסיסמה הדרמטית “Never Settle“.
מעבר לשני דגמים הנבדלים זה מזה בנפח שלהם, ייצרה OnePlus
המון המון באז, ע”י פרובוקציות שונות ומכירה באמצעות מערכת הזמנות שמווסתת את כמות המכשירים שהחברה מוכרת. כך היא תוכל מצד אחד לוודא שלא תתקע עם מלאים, ומצד
שני לגרום לאנשים לרצות את המכשיר הזה מבלי שיוכלו להשיג אותו ולחזק בצורה קצת
סדיסטית את הביקושים עבורו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu M2 Note

מאת
עד חודש
מאי השנה, למי שחיפש סמארטפון עם מפרט סביר בטווח מחיר של בערך 1000 ש”ח לא
היו יותר מדי אופציות, ולמעשה הבחירה הטובה ביותר היתה ה-Zenfone 5
של אסוס. ואז הגיע ה-Meizu M1 Note,
(באיחור של ארבעה חודשים לאחר ההשקה הרשמית שלו בחו”ל) והציע תמורה לא פחות
טובה למחיר עם מסך גדול וחד יותר, עיצוב צעיר ונאה (שהושאל אמנם מה-iPhone 5c,
אבל נניח את זה בצד לרגע) ממשק ייחודי וחיי סוללה נהדרים. חודש לאחר שפרסמתי עליו
את הסקירה בבלוג, כבר הוכרז בחו”ל ממשיך דרכו, ה-Meizu M2
Note. בעבר התרעמתי על הנטייה של יצרניות
אנדרואיד שונות להשיק מכשירים עם שדרוג מינורי במרווחי זמן קצרים מדי, כפי שעשתה
סוני עם ה-Z1, Z2 וה-Z3
שלה. במקרה של המכשירים מסדרת ה-Note של
מייזו זה טיפה שונה. ראשית, ה-M1 Note וה-M2 Note
אינם מכשירי דגל בשום צורה, בניגוד למכשירים של סוני שציינתי קודם. מי שקונה אותם
מחפש יחס גבוה של עלות מול תמורה ולאו דווקא את המכשיר הכי עדכני בשוק. בנוסף, ה-M2 Note
מביא איתו מספר שינויים גדולים, הן במפרט והן בחויית השימוש, שינויים שהופכים אותו
למכשיר המספק חויית שימוש שונה, לטוב ולרע. שני ההסברים האלו יכולים אולי לתת הצדקה מסויימת להשקה נוספת בהפרש זמנים כה קצר, אך לפי השמועות, ישנה סיבה נוספת, מעניינת הרבה יותר, אך אליה אגיע אח”כ.
כפתור הבית החדש של ה-Meizu M2 Note, אחד משני חידושים מסעירים במכשיר (צילום: גד גניר)


על הנייר,
ה-M2 Note (יש למייזו גם מכשיר בשם M2,
בלי ה-Note שעדיין לא הגיע לארץ, מכשיר שונה לחלוטין,
ובגלל זה אני אקפיד לרשום Note בכל
פעם מחדש) דומה מאוד במפרט שלו ל-M1 Note.
מעבד מבית מדיה טק בעל 8 ליבות, 2 גיגה זכרון, זכרון אחסון בנפח 16 או 32 גיגה,
לכאורה, אם לא מתעמקים במספרים, קל לטעות ולחשוב שמדובר במכשירים זהים. בפועל,
התמונה שונה מאוד. בניגוד ל-M1 Note, ה- M2 Note
אינו מכשיר זריז. הוא לא מקרטע, הוא לא קורס, אבל לוקח לו זמן לעשות פעולות
מסוימות, לפעמים ברמה בלתי נסבלת. זה לא משהו קונסיסטנטי, אבל לפעמים כניסה
לאפליקציות מסוימות יכולה להמשך נצח: לדוגמה, היו מקרים בהם כניסה לאפליקציית
פייסבוק נמשכה לא פחות מ-5-6 שניות, כניסה לאפליקציית Analytics
של גוגל לוותה בהמתנה על מסך לבן במשך 3 שניות, ולחיצה לחזרה למסך הבית לקחה 2
שניות, המון זמן יקר שיכולתי לבלות אותו באופן פרודוקטיבי יותר. מבט מעמיק יותר על
המפרט הטכני חושף את ההבדלים המשמעותיים. בעוד ב-Note M1
ישנו מעבד MT6752 בעל
8 ליבות הפועלות במהירות מרשימה של 1.7 גיגהרץ, ה-M2 Note
מסתפק במעבד צנוע יותר, MT6753 (כן,
אני יודע, המספר גבוה יותר, זה לא אומר כלום) בעל 8 ליבות במהירות של 1.3 גיגהרץ
בלבד. בנוסף, המעבד הגרפי שונה וחלש יותר גם הוא.

להמשך קריאה

חייב כזה: Huawei P8

מאת
יבואנית Huawei
בישראל יוצאת למלחמה. לפני מספר חודשים היא גייסה אל שורותיה מנכ”ל חדש, קובי
כליף, שהגיע אליה היישר מעמדת מנהל חטיבת המובייל של סמסונג, ובשבועות האחרונים
יצאה בקמפיין טלויזיה ושלטי חוצות נרחב שאין סיכוי שהצלחתם להתחמק ממנו. האם ה-P8
הוא מכשיר שמצדיק קמפיין בהיקף כזה, עם פרזנטורים כמו מוקי וגל גדות? אם לשפוט
עפ”י נתוני המכירות של Huawei
בעולם במחצית הראשונה של 2015, נראה שיש לה עם מה לעבוד: מכירותיה קפצו ב-39
אחוזים ואף עקפו את אלו של Xiaomi
המתחרה שלה מבית. בסגמנט הצר יותר, של מכשירים לשוק הבינוני והגבוה (שם נכלל ה-P8
שהושק לפני מספר חודשים ברחבי העולם), רשמה Huawei
קפיצה חדה של 70%, וגם הכנסות החברה ממכירת סמארטפונים זינקו ב-87 אחוזים. בקצב
הזה, נראה כי היעד השאפתני שהציבה לעצמה Huawei
לשנת 2015, מכירה של 100 מיליון מכשירים, הופך לריאלי.
Huawei P8 (צילום: גד גניר)


ה-P8
מכוון גבוה. כמו במכשיר הדגל שלה משנה שעברה, ה-Ascend P7,
גם הפעם מתבססת Huawei על
מעבד מייצור עצמי, ה-HiSilicon Kirin 930. זהו
מעבד בטכנולוגיית 64 ביט, בעל 8 ליבות, 4 מתוכן פועלות במהירות 2 גיגהרץ לפעולות
מורכבות ותובעניות, ו-4 במהירות 1.5 גיגהרץ לפעולות שגרתיות. זכרון ה-RAM
של הוואווי P8 עומד על נפח נדיב של 3 גיגה, ואת זכרון
האחסון בנפח 16 גיגה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD
עד לנפח של 128 גיגה נוספים. קשה לי למקם את המעבד הזה על אותה סקאלה מול מעבדים
מקבילים של סמסונג או קוולאקום, אבל מהתרשמות אישית, המכשיר הזה זריז מאוד. לא
זריז ברמה של ה-HTC One M9 או
ה-Samsung Galaxy S6, אבל זריז מספיק כדי לתת תחושה שהמכשיר זז
מהר מאוד, האפליקציות נפתחות במהירות יפה,המכשיר לא נתקע, לא חובב איתחולים ויציב.
עוד לגבי יציבות: זוכרים את כרטיס הזכרון שהכניע את ה-LG G-Flex2? זה שהיה עמוס בקבצי מוזיקה ותמונות? הכנסתי
אותו לתוך ה-P8 והמכשיר הסיני, עם המעבד הסיני התנהג למופת
במשך כל ימי הבדיקה, הרבה יותר מהמכשיר הקוריאני עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום.
פיזור החום של ה-P8 אינו מדהים, והוא נוטה להתחמם בפעולות אינטנסיביות,
אם כי ברוב הזמן הוא נשאר בטמפרטורה סבירה.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה לנסות: OnePlus Two

מאת
הבהרה
חשובה לפני שאתם מתחילים לקרוא את הפוסט הזה: אין לי מושג איך ה-OnePlus Two אך אני בחברה טובה. קשה לי להאמין שיש מישהו
בסצינת אתרי הטכנולוגיה הישראליים שהספיק ביממה האחרונה להתנסות במכשיר החדש והמדובר, וסביר להניח שאם
היה כזה, הייתי שומע עליו ומקנא בו מאוד. זה לא אמור להפריע לי להעריך איך המכשיר
הזה יעבוד על סמך מה שאני מבין מהמפרט שלו, אבל להביע עליו דיעה יהיה יומרני
מצידי.
 

תמונות ה-OnePlus Two שדלפו לרשת מספר שעות לפני ההכרזה הרשמית (מקור: http://www.droid-life.com/)


מי היה
מאמין לפני שנתיים שסטארטאפ סיני יצליח למקד כל כך הרבה ציפיה וכל כך הרבה תשומת
לב בהשקה של המכשיר השני שלו? מי היה מאמין שיצליח לעשות זאת לאחר שמכר מספר זעיר
של מכשירים, לפחות ביחס למה שמכרו במקביל יצרנוית כמו סמסונג, אפל, או אפילו
סטארטאפ מתחרה מבית, Xiaomi?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu MX4 Pro

מאת
שאלה אחת
חזרה על עצמה שוב ושוב בהשקה של ה-Meizu MX4
בישראל לפני חצי שנה: “אתם מביאים גם את ה-Pro
נכון?”. זה לא שלקח יותר מדי זמן ל-MX4
להגיע לישראל, פשוט פער הזמן בין ההכרזה עליו, לבין ההכרזה על ה-MX4 Pro
היה קצר במיוחד, חודש בלבד. כך יצא שבשבוע שבו הנחתי לראשונה את ידיי על מכשיר
הדגל החדש של Meizu, כל אתרי החדשות בחו”ל עסקו כבר בגרסה
המתקדמת והמשודרגת שלו. לפני כחודש בדקתי כאן את המכשיר הזול ביותר שהחברה מציעה
בישראל, ה-Meizu M1 Note וכעת
מגיע תורו של המכשיר היקר והמתקדם ביותר שלה, רגע לפני שמכריזים רשמית בחו”ל
על דור ההמשך, ה-MX5.
Meizu MX4 Pro (צילום: גד גניר)
בניגוד
לשני המכשירים האחרים של Meizu
שבדקתי, ה-MX4 Pro
מוותר על שירותיה של מדיהטק הטייוואנית, ומגיע מצויד במעבד של סמסונג. סמסונג אינה שחקן גדול בשוק מעבדי המובייל העולמי, אבל פה ושם יצרניות
סיניות בוחרות במעבדים שלה, כך עשתה בעבר Xtreamer
בגיחה שלה לעולם הסמארטפונים, וכך עשו גם ZTE
ולנובו בחלק ממכשיריהן. אפילו Meizu עצמה
עשתה שימוש במעבד מבית סמסונג ב-MX3 שלה
לפני כמעט שנתיים. הפעם, המעבד שנבחר הוא Exynos 5 Octa
5430  מעבד בעל 8 ליבות: 4 מהן פועלות
במהירות 2 גיגהרץ, ו-4 נוספות במהירות של 1.5 גיגהרץ. את המעבד הזה פגשתי גם ב-Samsung Galaxy Alpha, והוא גם קיים ב-Galaxy A7,
אחיו הגדול והחזק יותר של ה-A5 אותו
גם בדקתי במסגרת הבלוג. אל המעבד הזה שידכה מייזו זכרון RAM
בנפח אופייני למכשירי דגל, 3 גיגה, וזכרון האחסון במכשיר שאני בדקתי הגיע בנפח של
32 גיגה. החומרה הזאת מריצה את מערכת ההפעלה FlyMe,
גרסתה הייחודית של Meizu לאנדרואיד, כאן בגרסא 4.4.4, כאשר ההערכות
הן שעדכון לגרסת Lollipop אמור
להגיע בזמן הקרוב מאוד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu M1 Note

מאת
בניגוד
לשנים קודמות, בהן מחיריהם של מכשירי דגל נשמרו פחות או יותר באותה רמה, נראה כי
השנה רוב היצרניות הגדולות החליטו להעלות מחירים. בינתיים, בזירת המכשירים הזולים
יותר, התחרות מתחילה להתחמם, הודות להתבססות של יותר ויותר של יצרניות סיניות
בשוק, ולשיפור המתמיד באיכותם. בחודש נובמבר סיפרתי לכם כאן על ה-MX4,
הדור הרביעי של מכשירי הדגל של Meizu
שהגיע לישראל עם מחיר סביר של 1600 ש”ח והיה לאחד המכשירים שזכו להכי
הרבה עניין מצד הגולשים בבלוג שלי. חלפו חמישה חודשים ובאג מציגה כעת את ה-Meizu M1
Note, מכשיר עם מפרט מצוין הממוקם בקצה הנמוך של
סקאלת הפאבלטים (גודל מסך של 5.5 אינטש) ומתומחר באופן אגרסיבי במיוחד: 999
ש”ח בלבד.

Meizu M1 Note (צילום: גד גניר)
אז איזה
מפרט טכני ניתן לקבל עבור 999 ש”ח בשליש השני של שנת 2015? ובכן, לא מעט, אם
תשאלו את Meizu: מעבד MT6752
של היצרנית הסינית מדיה טק בעל 8 ליבות במהירות 1.7 גיגהרץ כל אחת, אשר תומך
בטכנולוגיית 64 ביט וברשתות דור רביעי. אם לא אמרתי זאת בעבר, נכון להיום, אין
באמת צורך בטכנולוגיית 64 ביט עצמה, מאחר והמכשירים אינם מגיעים עם זכרון RAM
שבה הטכנולוגיה הזאת באה לידי ביטוי. יחד עם זאת, הארכיטקטורה שבה בנויים המעבדים
התומכים ב-64 ביט היא יעילה מאוד, משהו שנחשפתי אליו כשבדקתי את ה-HTC Desire 820, מכשיר עם מעבד Snapdragon
615 שגם הוא תומך ב-64 ביט, ומציג יופי של
ביצועים. Meizu ציידה את ה-M1 Note
בזכרון RAM בנפח נדיב (ביחס לרמת המחיר של המכשיר) של 2
גיגה. מצד שני, זכרון האחסון של המכשיר צנוע מאוד ועומד על 16 גיגה, ללא אפשרות
הרחבה. כמו מכשירים סיניים רבים אחרים, גם ה-Meizu M1
Note הוא מכשיר Dual Sim.
החומרה הזאת מריצה נכון להיום את אנדרואיד בגרסא 4.4.2 ועתידה להתעדכן בזמן הקרוב
מאוד לגרסה 5 Lollipop.

להמשך קריאה

כזה יש לה (חצי שנה אחרי) : OnePlus One

מאת
במשך השנה האחרונה הרשיתי לעצמי להמליץ לאנשים רבים על ה-OnePlus One מבלי שממש התנסיתי בו. הביקורות האוהדות עליו מכל כיוון לא השאירו לי ספק: מדובר באחד המכשירים המרשימים ביותר בשוק, ובמחיר בו ניתן להשיג אותו מדובר גם באחד המכשירים המשתלמים ביותר. חצי שנה אחרי שקנתה אותו, אני מארח כאן את חן אידן, כתבת טכנולוגיה בדימוס וידידה טובה שלי שתספר לכם על ההתנסות האישית שלה עם המכשיר לאורך זמן.


 בחודש
אוגוסט האחרון התעורר בן זוגי למשמע צווחות ברחבי הבית. לאחר חודשים ארוכים של
ציפייה, המתנה, שיטוט, חיפוש ותחנונים לכל מי שרק אפשר, סוף סוף נחתה בתיבת
הג׳ימייל שלי ההזמנה לאחד מהמכשירים המדוברים ביותר עד היום – OnePlus
One. ההזמנה הגיעה בתזמון מדויק, שכן הסמארטפון שהיה ברשותי בזמנו, iPhone 4S, החל
להראות סימני שחיקה וייאוש, שהבהירו לשנינו שהגיע הזמן להשתדרג למכשיר חדש.

על מנת
לחסוך את השאלות הנפוצות שמתעוררות בכל פעם שמישהו רוכש מכשיר מבית OnePlus,
אבהיר כי מדובר במכשיר בגרסה הבינלאומית, שכן הזמנתי אותו ישירות מאתר היצרן (ולא דרך אתרי קניות סיניים למיניהם). בחרתי לשלוח
אותו אליי באמצעות חברת שילוח ולכן שילמתי מיסים כחוק. המתנתי בסך הכל
כ-10 ימים מרגע ההזמנה באתר ועד שהגיע השליח הנחמד עם המכשיר החדש שלי אל מפתן הדלת, כך שאפילו לא הייתי צריכה לעמוד בתורים האדירים בדואר.
מכיוון שלקייס ולמגן המסך לקח זמן להגיע, המכשיר בילה את השבועיים הראשונים שלו
סגור בארון, כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בו או להרע לו. חשש זה נבע מכך שבעת
הרכישה, מעט מאוד חנויות מקומיות הכירו את ה-One ורק
בודדות מהן היו מסוגלות לספק לו שירות תיקונים או להציע חלפים. אני לא צריכה לספר
לכם שמדובר בבעיה מהותית לכל מי שלא יודע לשמור על המכשיר שלו. מעבר לכך, זו בעיה גם למי שיודע לשמור על המכשיר שלו מאחר ומספיקה נפילה אחת על שפת המדרכה באמצע הרחוב כדי לגרום לנזק בלתי הפיך. מצב זה מעט השתנה בתקופה האחרונה שכן חנויות ואפילו ספקיות סלולריות החלו
לייבא את המכשיר, אך עדיין מוקדם להבין האם אכן מדובר ביתרון בכל הנוגע לתיקונים
וחלפים, בתקווה שלעולם לא נצטרך לגלות.

OnePlus One (צילום: גד גניר)


ההחלטה של
החברות לייבא את המכשיר לארץ אינה מפתיעה. מספיק לקרוא כמה ביקורות בודדות
באינטרנט כדי להבין שה-One הוא מכשיר חלומותיו של כל משתמש
המעוניין במפרט אדיר, במחיר משתלם במיוחד. כמעט כל אתרי הטכנולוגיה מהללים את
מהירות הפעולה של המכשיר, המסך האיכותי שלו שמשדרג גם סרטוני יוטיוב פשוטים והסוללה שמחזיקה שעות ארוכות למרות כל האפליקציות והתהליכים שהמשתמשים מנסים להעמיס
עליה. אפילו הרמקולים מעניקים חווית שמע טובה משמעותית  לעומת חברות מוכרות
יותר, כגון סמסונג, HTC ואחרות.
אך עם כל הכבוד להתלהבות הראשונית מהמכשיר, שאין ספק שהצליח להרעיד ולו במעט את
השוק הסלולרי, השאלה האמיתית היא האם הוא מצליח להמשיך לעמוד בציפיות ובדרישות של
המשתמשים גם לאחר חצי שנה של שימוש?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi4

מאת
נכון לסוף
שנת 2014 היצרנית השלישית בגודלה בעולם (לפי כמות הסמארטפונים שמכרה בשנה החולפת)
היא לא אחרת מאשר Xiaomi
הסינית. בדרך לסטטוס המכובד הזה, היא הצליחה לחלוף על פני יצרניות כמו סוני, LG
ולנובו, ולהתמקם בטבלאות המכירות מתחת לאפל ולסמסונג. ההישג הזה מרשים עוד יותר
כאשר מביאים בחשבון ש-Xiaomi
הוקמה רק בשנת 2010, והצליחה לעקוף  בזמן הקצר הזה יצרניות שנמצאות בתחום שנים רבות לפניה. עוד
פרט מעניין שייתכן ואתם כבר יודעים, הוגו בארה, בכיר לשעבר בגוגל ואחד האנשים
המזוהים ביותר עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, פרש מענקית החיפוש בשנת 2013 לטובת משרת
סגן נשיא ב-Xiaomi.
השמועות קישרו בין העזיבה שלו לעובדה שסרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל, החל לצאת עם
חברתו לשעבר של הוגו בארה בדיוק באותה תקופה, אם כי בארה עצמו הכחיש את השמועות
האלו טען שאין לכך שום קשר לעזיבתו וציין כי  היה בשיחות עם Xiaomi
במשך חודשים לפני כן.

גב ה-Xiaomi Mi4 (צילום: גד גניר)

מאחר ולא
הגעתם לכאן כדי לקרוא רכילות, אחזור לסיבה שבגללה כולנו כאן, ה-Mi4,
הדור הרביעי (כמה מפתיע!) של מכשירי הדגל של Xiaomi.
הוא הוכרז ביולי 2014 והיה זמין לרכישה בסין כחודש לאחר מכן. למה אני בודק אותו רק
עכשיו, חצי שנה לאחר שהושק? כמה סיבות: הראשונה, קשה מאוד להשיג מכשירים מהסוג הזה
לבדיקה. אין יבואן רשמי (במובן הקלאסי של המונח “יבואן רשמי”) למכשירי
שיאומי בישראל, ועד לא מזמן הוא נמכר רק ע”י מספר קטן של חנויות פרטיות. גם
מחוץ לישראל, מעטות המדינות בהן הוא מופץ באופן רשמי. בין המדינות האלו ניתן למנות
את סין, סינגפור, מלזיה, תאילנד והודו. מעבר לכך, גרסת הדור הרביעי הרלוונטית
לישראל (בעלת רצועת FDD – תמיכה ברשתות ה-LTE
הישראליות) הושקה רק בתקופה האחרונה כך שבמובן מסוים מדובר דווקא במכשיר די חדש.
אתר הקניות Chinabuy.co.il החל
לאחרונה למכור גרסא זו, והם ניאותו להעביר אליי בהשאלה יחידה אחת לבדיקה.

להמשך קריאה