אנדרואיד

בזה צפיתי: אירוע ההשקה של ה-Samsung Galaxy S6

מאת
ההכרזה החשובה והמסקרנת
ביותר מכל ההכרזות שצפויות ב-MWC 2015 הגיעה כבר ביום הראשון לפתיחת הכנס. סמסונג, הענקית
הקוריאנית שחוותה שנה קשה למדי בשל נתוני מכירות מאכזבים של מכשיר הדגל שלה לשנת
2014, ה-Galaxy S5, בחרה להציג את ממשיך דרכו (וגרסא יוקרתית יותר שלו) כבר אתמול.
Samsung Galaxy S6 (צילום: יח”צ)


ההכרזה של סמסונג על ה-Galaxy S6 וה-Galaxy S6 Edge מדגישה עד כמה
רצו בסמסונג שהמכשירים החדשים שלה ייצרו עניין. בשנה שעברה כתבתי על התגובות
הצוננות להן זכה ה- S5 עם השקתו, למרות שבסופו של דבר מדובר היה במכשיר מצוין בפני עצמו,
וגם בהשוואה למכשירי אנדרואיד מובילים אחרים. בהתאם לכך, בסמסונג הלכו בראש
ובראשונה על שינוי עיצוב משמעותי. ה-S6 וה-S6 Edge הם ללא ספק מכשירי הטלפון היפים ביותר שסמסונג אי פעם השיקה,
אם לא מכשירי האנדרואיד היפים ביותר בשוק. ה-Edge, עם המסך המתקמר
בצדדים נראה כמו טלפון שנשלף היישר משנת 2020, וגם ה-S6 הקונבנציונלי
נראה מצוין עם מסגרת המתכת וגב הזכוכית. מעבר לכך, גם בתחום התוכנה, יש ככל
הנראה שיפור משמעותי. כפי שגרסו השמועות, סמסונג טיפלה בממשק הייחודי שלה
לאנדרואיד, ה-Touchwiz, הסירה אפליקציות מיותרות ושיפרה אותו באופן שהופך אותו (עפ”י
הדיווחים) לזריז הרבה יותר ונטול לאגים, הזכורים לשמצה מדורות קודמים של מכשירי
סמסונג. בנוסף, גם הסורק הביומטרי הכושל משנה שעברה הוחלף בסורק הדומה בפעולתו לזה
של ה-iPhone 6, כלומר, ניתן לפתוח את המכשיר בלחיצה עליו בלבד, לא עוד החלקות
אצבע חוזרות ונשנות.

להמשך קריאה

כזה יש לה (חצי שנה אחרי) : OnePlus One

מאת
במשך השנה האחרונה הרשיתי לעצמי להמליץ לאנשים רבים על ה-OnePlus One מבלי שממש התנסיתי בו. הביקורות האוהדות עליו מכל כיוון לא השאירו לי ספק: מדובר באחד המכשירים המרשימים ביותר בשוק, ובמחיר בו ניתן להשיג אותו מדובר גם באחד המכשירים המשתלמים ביותר. חצי שנה אחרי שקנתה אותו, אני מארח כאן את חן אידן, כתבת טכנולוגיה בדימוס וידידה טובה שלי שתספר לכם על ההתנסות האישית שלה עם המכשיר לאורך זמן.


 בחודש
אוגוסט האחרון התעורר בן זוגי למשמע צווחות ברחבי הבית. לאחר חודשים ארוכים של
ציפייה, המתנה, שיטוט, חיפוש ותחנונים לכל מי שרק אפשר, סוף סוף נחתה בתיבת
הג׳ימייל שלי ההזמנה לאחד מהמכשירים המדוברים ביותר עד היום – OnePlus
One. ההזמנה הגיעה בתזמון מדויק, שכן הסמארטפון שהיה ברשותי בזמנו, iPhone 4S, החל
להראות סימני שחיקה וייאוש, שהבהירו לשנינו שהגיע הזמן להשתדרג למכשיר חדש.

על מנת
לחסוך את השאלות הנפוצות שמתעוררות בכל פעם שמישהו רוכש מכשיר מבית OnePlus,
אבהיר כי מדובר במכשיר בגרסה הבינלאומית, שכן הזמנתי אותו ישירות מאתר היצרן (ולא דרך אתרי קניות סיניים למיניהם). בחרתי לשלוח
אותו אליי באמצעות חברת שילוח ולכן שילמתי מיסים כחוק. המתנתי בסך הכל
כ-10 ימים מרגע ההזמנה באתר ועד שהגיע השליח הנחמד עם המכשיר החדש שלי אל מפתן הדלת, כך שאפילו לא הייתי צריכה לעמוד בתורים האדירים בדואר.
מכיוון שלקייס ולמגן המסך לקח זמן להגיע, המכשיר בילה את השבועיים הראשונים שלו
סגור בארון, כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בו או להרע לו. חשש זה נבע מכך שבעת
הרכישה, מעט מאוד חנויות מקומיות הכירו את ה-One ורק
בודדות מהן היו מסוגלות לספק לו שירות תיקונים או להציע חלפים. אני לא צריכה לספר
לכם שמדובר בבעיה מהותית לכל מי שלא יודע לשמור על המכשיר שלו. מעבר לכך, זו בעיה גם למי שיודע לשמור על המכשיר שלו מאחר ומספיקה נפילה אחת על שפת המדרכה באמצע הרחוב כדי לגרום לנזק בלתי הפיך. מצב זה מעט השתנה בתקופה האחרונה שכן חנויות ואפילו ספקיות סלולריות החלו
לייבא את המכשיר, אך עדיין מוקדם להבין האם אכן מדובר ביתרון בכל הנוגע לתיקונים
וחלפים, בתקווה שלעולם לא נצטרך לגלות.

OnePlus One (צילום: גד גניר)


ההחלטה של
החברות לייבא את המכשיר לארץ אינה מפתיעה. מספיק לקרוא כמה ביקורות בודדות
באינטרנט כדי להבין שה-One הוא מכשיר חלומותיו של כל משתמש
המעוניין במפרט אדיר, במחיר משתלם במיוחד. כמעט כל אתרי הטכנולוגיה מהללים את
מהירות הפעולה של המכשיר, המסך האיכותי שלו שמשדרג גם סרטוני יוטיוב פשוטים והסוללה שמחזיקה שעות ארוכות למרות כל האפליקציות והתהליכים שהמשתמשים מנסים להעמיס
עליה. אפילו הרמקולים מעניקים חווית שמע טובה משמעותית  לעומת חברות מוכרות
יותר, כגון סמסונג, HTC ואחרות.
אך עם כל הכבוד להתלהבות הראשונית מהמכשיר, שאין ספק שהצליח להרעיד ולו במעט את
השוק הסלולרי, השאלה האמיתית היא האם הוא מצליח להמשיך לעמוד בציפיות ובדרישות של
המשתמשים גם לאחר חצי שנה של שימוש?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy A5

מאת
בסוף שנת
2008 היינו בעיצומן של הכנות לחתונה. אני ואשתי התרוצצנו בין גני אירועים ואולמות
עד שמצאנו אחד שהרשים אותנו מספיק כדי שנחזור לשם לראות איך המקום נראה בזמן
אירוע. מדובר בגן אירועים קטן באיזור השרון, אך אקסלוסיבי, וחתונה שם היא עניין
יקר יחסית. כשאנחנו סגורים כמעט באופן סופי על הגן הזה, הגענו לשם לפני אירוע.
בתוך כמה דקות הבנו שזה לא יהיה המקום שבו נתחתן: חצי מהשולחנות באירוע לא היו
מכוסים במפות, לא היו עליהם פרחים ובאופן כללי זה היה נראה רחוק מאוד ממה שתיאר
לנו בעל המקום בפעם הראשונה שביקרנו שם. ניסינו לשאול את בעל המקום אם מדובר במשהו
שהם מתכוונים לסדר, והתשובה שלו לכל שאלה היתה “לא לא, ככה זה, זה לצעירים,
הם ממילא רוקדים כל האירוע, מה אכפת להם אם יש או אין מפות?”.

Samsung Galaxy A5 (צילום: גד גניר)



מאז, בכל
פעם שאני נתקל במוצר המיועד “לצעירים”, אני נעשה חשדן. איכשהו, במשך
השנים התקבעה  הקונספציה שצעירים הם אוכלוסיה שניתן לחסוך עליה. גם בתחום
הסלולר, התפיסה הזאת פופולארית במיוחד, וברוב הזמן מכשירים המיועדים לצעירים הם
מכשירים פלסטיקיים, חלשים, קטנים וזולים, הרי הצעירים האלו נוטים ליפול כל הזמן לבריכה
כשהטלפון בכיס שלהם, לא חבל לקנות להם אייפון?
ואז סיפרו
לי על ה-Samsung Galaxy A5.
טלפון שסמסונג מייעדת אותו לצעירים, כאלו העושים שימוש נרחב ברשתות חברתיות.
אישית, ההגדרה הזאת נשמעה לי מפוקפקת. כפי שהסברתי, יש לי בעיה עם חברות שמייעדות
מכשירי ביניים לשוק הצעיר במקום להבין שצעירים רוצים אייפון (ועדיף מהדגם החזק
ביותר) או מכשיר אנדרואיד חזק. בקיצור, נקודת הפתיחה של ה-Samsung
Galaxy A5 היתה די בעייתית מבחינתי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Lenovo Yoga Tablet 2 Pro

מאת
נתוני
המכירות הסופיים של שוק הטאבלטים לשנת 2014 מציגים עליה מתונה באופן מצטבר, אך
התבוננות מעמיקה יותר בנתונים מגלה כי ברבעון האחרון של שנה שעברה חלה דווקא ירידה
במכירות. כפי שיוכל שמעון פרס לספר לכם, מי שלא שם לב למגמות בשטח, מוצא את עצמו
בסופו של דבר מפסיד בצורה כואבת במיוחד. על מנת לעצור את מגמת הצניחה במכירות,
יצרניות הטאבלטים נאלצות להשיק טאבלטים זולים יותר, או לחילופין טאבלטים ייחודיים
שיתבלטו על פני השאר. ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro שייך
לקבוצה השנייה, מתהדר במפרט חזק יחסית, במימדים נדיבים ובתוספת שאני אישית לא
נתקלתי בה באף טאבלט אחר, מקרן מובנה.

Lenovo Yoga Tablet 2 Pro (צילום: גד גניר)

נחזור רגע
שנה אחורה. בצעד ש-99% ממנו נשמעים כמו תרגיל יחצ”ני, הציגה לנובו בסוף שנת
2013 את מהנדס המוצר החדש שלה, אשטון קוצ’ר. באופן אירוני, קוצ’ר גילם את מייסד
חברת אפל בסרט שעלה לאקרנים כארבעה חודשים לפני כן. התוצר של החיבור בין הכוכב
הראשי של אחד הסרטים הגרועים ביותר באותה שנה, למחלקת התכנון של לנובו, היה ה-Yoga
Tablet, טאבלט אנדרואיד המצויד ברגלית נפתחת בחלקו
התחתון, עליה מסוגל הטאבלט להשען. ביג פאקינג דיל.

באוקטובר
2014, באופן מפתיע, אשטון קוצר עדיין עבד בלנובו. באותו חודש הוצג הדור הבא של
הטאבלטים האלו, ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro.
צורתו הכללית נשארה דומה, עם הרגלית הנפתחת, אך מדובר כעת בטאבלט ענק עם מסך בגודל
13.3 אינטש, וכאמור מקרן, אליו נגיע מאוחר יותר. לנובו בנתה את ה-Yoga
Tablet 2 Pro סביב מעבד אינטל מסדרת Atom,
מדגם Z3745, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות של 1.33
גיגהרץ במצב רגיל, במהירות של 1.86 גיגהרץ במצב Burst,
טכנולוגייה ייחודית למעבדים של אינטל במעבד הספציפי הזה נתקלתי ב-AsusTransfomerBook TF103c, וגם ב-Acer Switch 10. זכרון ה-RAM
של ה-Lenovo Yoga Tablet 2 Pro עומד
על נפח של 2 גיגה, יש לו זכרון אחסון מובנה בנפח של 32 גיגה, וניתן להרחיב נפח
זכרון זה באמצעות כרטיס זכרון MicroSD. על
הנייר, המעבד הזה לא מהחזקים בשוק, אך ב-Yoga Tablet 2
Pro הוא בהחלט עושה את העבודה. חויית השימוש
בטאבלט חלקה, יציבה ומהירה. מדי פעם נתקלים בהשהיות מסוימות, או בגמגומים באנימציות,
אך מדובר במשהו שקורה לעיתים רחוקות מאוד. נתקלתי גם מפעם לפעם בבעיות רשת – בעיקר
בסרטוני יוטיוב שנעצרים לטעינה נוספת. גם כאן מדובר בתקלות שחזרו על עצמן לעיתים
רחוקות בלבד, וכנראה מספר עדכוני גרסא שהטאבלט קיבל במהלך שהותו אצלי סידרו את
העניין לחלוטין.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi4

מאת
נכון לסוף
שנת 2014 היצרנית השלישית בגודלה בעולם (לפי כמות הסמארטפונים שמכרה בשנה החולפת)
היא לא אחרת מאשר Xiaomi
הסינית. בדרך לסטטוס המכובד הזה, היא הצליחה לחלוף על פני יצרניות כמו סוני, LG
ולנובו, ולהתמקם בטבלאות המכירות מתחת לאפל ולסמסונג. ההישג הזה מרשים עוד יותר
כאשר מביאים בחשבון ש-Xiaomi
הוקמה רק בשנת 2010, והצליחה לעקוף  בזמן הקצר הזה יצרניות שנמצאות בתחום שנים רבות לפניה. עוד
פרט מעניין שייתכן ואתם כבר יודעים, הוגו בארה, בכיר לשעבר בגוגל ואחד האנשים
המזוהים ביותר עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, פרש מענקית החיפוש בשנת 2013 לטובת משרת
סגן נשיא ב-Xiaomi.
השמועות קישרו בין העזיבה שלו לעובדה שסרגיי ברין, אחד ממייסדי גוגל, החל לצאת עם
חברתו לשעבר של הוגו בארה בדיוק באותה תקופה, אם כי בארה עצמו הכחיש את השמועות
האלו טען שאין לכך שום קשר לעזיבתו וציין כי  היה בשיחות עם Xiaomi
במשך חודשים לפני כן.

גב ה-Xiaomi Mi4 (צילום: גד גניר)

מאחר ולא
הגעתם לכאן כדי לקרוא רכילות, אחזור לסיבה שבגללה כולנו כאן, ה-Mi4,
הדור הרביעי (כמה מפתיע!) של מכשירי הדגל של Xiaomi.
הוא הוכרז ביולי 2014 והיה זמין לרכישה בסין כחודש לאחר מכן. למה אני בודק אותו רק
עכשיו, חצי שנה לאחר שהושק? כמה סיבות: הראשונה, קשה מאוד להשיג מכשירים מהסוג הזה
לבדיקה. אין יבואן רשמי (במובן הקלאסי של המונח “יבואן רשמי”) למכשירי
שיאומי בישראל, ועד לא מזמן הוא נמכר רק ע”י מספר קטן של חנויות פרטיות. גם
מחוץ לישראל, מעטות המדינות בהן הוא מופץ באופן רשמי. בין המדינות האלו ניתן למנות
את סין, סינגפור, מלזיה, תאילנד והודו. מעבר לכך, גרסת הדור הרביעי הרלוונטית
לישראל (בעלת רצועת FDD – תמיכה ברשתות ה-LTE
הישראליות) הושקה רק בתקופה האחרונה כך שבמובן מסוים מדובר דווקא במכשיר די חדש.
אתר הקניות Chinabuy.co.il החל
לאחרונה למכור גרסא זו, והם ניאותו להעביר אליי בהשאלה יחידה אחת לבדיקה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear S

מאת
בעוד ה-Apple
Watch, השעון החכם של אפל שהוכרז לפני כחצי שנה
יהיה זמין לקניה בארה”ב רק בחודש אפריל, השעון החכם המתקדם והחדש ביותר של סמסונג ה-Gear S, זמין לרכישה כבר עכשיו בישראל.
השעון הוא ממשיך דרכם של ה-Galaxy Gear, ה-Gear 2,
וה-Gear 2 Neo, אך נראה שונה לחלוטין, ומציע כמה שינויים
מפרטיים מעניינים.

Samsung Gear S (צילום: גד גניר)

לפני שאכנס
לעניינים הטכניים, אני חייב להודות: הגיר אס הוא השעון הראשון, אם לא החפיץ הראשון
בבלוג הזה, שאת עיצובו אני יכול להגדיר כ”עוצר נשימה”. לשמחתי סמסונג בחרה לנטוש את הקוים המרובעים ומגושמים של שעוני הגיר הקודמים,
ולבחור בעיצוב של הגיר פיט הזכור לטוב כבסיס לעיצוב של הגיר אס. התוצאה נראית
מעולה. המסך הגדול והקמור משווה לו מראה מאוד ייחודי ומרשים, רחוק מהעיצוב המאולץ
והמשעמם של שעוני הגיר הקודמים. רצועת הגומי של הגיר אס נעימה למגע, ובאופן
כללי, הוא נוח מאוד לנשיאה על היד ושומר על משקל זהה כמעט לחלוטין לזה של שעוני
הגיר הקודמים. מה שהשתנה כאן באופן ניכר הוא גודל המסך. המסגרות
מסביב למסך הוצרו, מה שפינה מקום למסך בגודל 2 אינטש. תוספת הגודל הזאת, מעבר
לעובדה שמשווה לטלפון מראה רציני יותר, תורמת המון לנוחות התפעול שלו. הרצועה אגב
שאני קיבלתי עם השעון היתה לבנה, אני לא חשבתי ככה, אך קיבלתי המון פידבקים מהסביב
שלי שהצבע הספציפי הזה גורם לו להראות נשי. בכל אופן, אם אתם לא בטוחים מספיק
במיניות שלכם, וסבורים שלאנשים סביבכם יש איזושהי זכות לערער על הטעם שלכם או
לטעון שאינו תואם את המגדר שלכם, אתם בהחלט יכולים להזמין אותו גם בשחור.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 820

מאת
רוב מכשירי הדגל של השנה האחרונה התאפיינו במסכים שהלכו וצמחו למימדים הנעים בין 5 ל-5.5
אינטש. עבור מי שתקציבו מוגבל יותר, המבחר היה מצומצם ביותר. אם נוציא לרגע
מהמשוואה את שלל המכשירים הסיניים (וביניהם ה-OnePlus One או ה-Xiaomi
Note), הברירות שעמדו בפני מי שהיה מעוניין
בפאבלט ורצה להשקיע בו לכל היותר 2000 ש”ח היו מצומצמות מאוד וכללו את ה-Samsung Galaxy Grand 2 (בעל מסך 5.25 בלבד, כבר לא ממש פאבלט נכון
ל-2015), והתוספת החדשה מהשבועות האחרונים, ה-Zenfone 6
המפתיע לטובה של אסוס. אל הנישה המאוד מרווחת הזאת מצטרף בשבועות האחרונים ה-HTC Desire
820, מכשיר מהסדרה היותר עממית של HTC,
המתהדר במסך בגודל 5.5 אינטש, פאבלט לגיטימי לכל הדיעות.

HTC Desire 820 (צילום: גד גניר)

המסך של ה-Desire 820
לא נשמע מרגש במיוחד על הנייר. רזולוציית HD
על פני מסך בגודל 5.5 אינטש כבר מזמן לא מרשימה אף אחד, בפרט כאשר ישנם מכשירים
בשוק עם מסך בגודל זהה אך רזולוציה גבוהה פי 4, כדוגמת ה-LG G3.
ולמרות זאת, המסך של ה-Desire 820 מציג
תמונה מאוד איכותית ומצליח להרשים, בזכות בהירות גבוהה יחסית וזויות צפיה רחבות.
באופן משונה, תמונות הרקע שגרמו לו להראות טוב יותר בעיני, היו דווקא אלו בשחור לבן,
אם כי מדובר ככל הנראה בעניין של העדפה אישית.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 6

מאת
אם אתם
נמנים על הקוראים הקבועים של הבלוג הזה, ודאי הבחנתם בעבר ברשימת הפוסטים
הפופולריים ביותר, המופיעה בצד שמאל. נכון לכתיבת שורות אלו, במקום השלישי ברשימה
המכובדת הזאת מופיע הפוסט אודות ה-Asus Zenfone 5 LTE.
הסמארטפון הטיוואני הושק בישראל רק לפני חודש וחצי בלבד (למרות שחלפה כבר שנה מאז
ההכרזה הרשמית עליהם ב-CES 2014),
ובפרק הזמן הקצר הזה הספיק ליצור עניין רב בקרב הקהל הישראלי (כאלו שקוראים את
הבלוג הזה וגם כאלו שלא) בעיקר בשל החיבור בין מותג מוכר יחסית, למחיר זול באופן
מפתיע. יחד איתו הושקו בישראל עוד שני מכשירים מסקרנים, האחד, זנפון 4, הזול
והבסיסי מבין המכשירים, והשני הוא פאבלט, Zenfone 6,
 המגיע עם מספר שינויים קטנים במפרט (מלבד המסך הגדול יותר), שינויים שהופכים
אותו למכשיר ששווה להתעכב עליו בנפרד.
Asus Zenfone 6 (צילום: גד גניר)

אז מי אתה
זנפון 6? אם ה-Zenfone 5 LTE
שבדקתי כאן היה סוג של בן חורג במשפחת הזנפונים בשל מעבד Qualcomm
Snapdragon 400, אז ה-Zenfone 6
הוא בן משפחה לגיטימי לחלוטין, מכשיר המגיע עם מעבד מבית אינטל, כמו כל שאר מכשירי
הסדרה. אסוס ישראל בחרה להביא לישראל את תת הדגם החזק יותר של המכשיר, A600CG
הכולל את מעבד Atom Z2580,
מעבד בעל שתי ליבות בלבד, אך כל אחת מהן במהירות גבוהה יחסית לנהוג ברמת המחיר
הזאת, 2 גיגהרץ. זכרון ה-RAM של
ה-Zenfone מגיע בנפח מספק של 2 גיגה, 8 גיגה זכרון
אחסון פנימי, ואפשרות הרחבת זכרון האחסון באמצעות כרטיס זכרון מסוג Micro SD.
היה לי חשוב לקבל את הזנפון 6 לבדיקה, מאחר ורציתי להתנסות בחויית השימוש במעבד
אינטל בטלפון. כזכור, אינטל עושה מאמצים רבים לתפוס לעצמה נתח שוק גדול ביותר בשוק
מעבדי המובייל על חשבון חברות המייצרות SoC,
ערכות שבבים שלמות הכוללות בתוכן רכיבים כמו יחידות עיבוד, מעבדים גרפיים, מקלט GPS
(כמו Qualcomm ו-MTK),
וגם להכנס חזק יותר לשוק יחידות העיבוד למובייל, שם שולטת ביד רמה חברת ARM.
במקרה של אסוס, אינטל סיבסדה את מחירי החומרה שלה, על מנת לאפשר לאסוס להציג מחיר
אטרקטיבי במיוחד ללקוחותיה, ובכך לאפשר להם להחשף למעבדי החברה. מההתנסות האישית
שלי אני יכול לספר לכם שהמעבד, זכרון ה-RAM
וממשק ה-ZenUI עליו הרחבתי בעבר, פועלים יחד בהרמוניה
ומספקים חויית שימוש מאוד יציבה, זריזה ופשוט כיפית לשימוש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Karbonn Sparkle V

מאת
כנס
המפתחים של גוגל לשנת 2014 ביוני האחרון היה עמוס בהכרזות חשובות. העיקרית שבהן
היתה חשיפתה של גרסה 5 למערכת ההפעלה אנדרואיד, Lollipop,
אך יחד איתה נחשפו גם פלטפורמות Android Wear
(המחשב הלביש עפ”י גוגל), Android TV ו-Android Auto .
הכרזה אחרת, פחות נוצצת ומרגשת היתה ההכרזה על Android
One, אך למעשה מדובר כנראה במהפכה שתגיע בסופו
של דבר אל יותר משתמשים מכל שאר החידושים שהוכרזו בכנס הזה.
Karbonn Sparkle V (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire Eye

מאת
מי אתם,
חובבי הסלפי, ואיך ייתכן שיצרניות הסלולר מוכנות ללכת כל כך רחוק על מנת לשפר את
חויית הצילום הזאת, ולספק את היצר הנרקיסיסטי שלכם? שני מכשירים שבדקתי בתקופה
האחרונה, ה-Samsung Galaxy Note 4 וה-HuaweiAscend P7 כללו יכולת לצילום סלפי פנורמי, ומצלמות
קדמיות מצוינות, אך לאחרונה הגיע אליי מכשיר שגורם לשני אלו, לפחות בהיבט הספציפי
של צילומי סלפי, להחוויר. אני מדבר כמובן על ה-Desire Eye,
המכשיר החדש ביותר של HTC שעשה עלייה בשבועות האחרונים לישראל, ומיועד
לכם, האנשים שהבעיה העיקרית בחייהם היא שהצילומים העצמיים שלהם אינם איכותיים
מספיק.

HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

אל מצלמת
הסלפי נגיע אח”כ. בסופו של דבר, עדיין מדובר בסמארטפון, ובמקרה של ה-Desire Eye
מדובר בסמארטפון עם מפרט מרשים, למרות השיוך לסדרה הזולה יותר של HTC,
סדרת Desire. למען האמת, במבט על המפרט בלבד, אין ממש
הבדלים בינו לבין מכשיר הדגל של HTC נכון
להיום, ה-HTC One (M8). מה
זה אומר? מעבד Snapdragon 801 בעל
ארבע ליבות במהירות 2.3 גיגהרץ, זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה, אחסון פנימי בנפח 16 גיגה, ואפשרות הרחבת זכרון באמצעות כרטיס Micro SD.
אפילו המעבד הגרפי נשאר כשהיה ב-M8, Adreno 330.
בשימוש יומיומי המפרט הזה מתורגם לפעולה זריזה ביותר, בדיוק כפי שזה היה ב-One (M8).
אפליקציות נפתחות במהירות והמכשיר משדר יציבות ויכולת להתמודד עם ריבוי משימות ללא
בעיה. למען האמת, מדובר באמת באחד המכשירים הכי מהירי תגובה שיצא לי להניח את ידיי
עליהם. אמרתי זאת בעבר על מכשירים של HTC
ואומר זאת שוב, Sense, הממשק הייחודי ש-HTC
מפתחת במשך שנים מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד, נראה מצוין ומספק כאן חויית שימוש
נוחה ולא מכביד על המכשיר כפי שזה היה בגרסאות הראשונות שלו. המסך של ה-Desire Eye
בגודל 5.2 אינטש, ברזולוציה של 1920 על 1080 פיקסלים מציג תמונה איכותית ביותר,
בהיר, חד ומתפקד לא רע גם בחוץ באור יום.

להמשך קריאה