כאלו אני רוצה לבדוק: אזניות Truly Wireless Earbuds

השמועה החמה ביותר בבורסת השמועות לגבי האייפון 7 היא ללא ספק השמועה על ביטול שקע האזניות הסטנדרטי שליווה את המכשיר מאז האייפון הראשון. במידה והשמועה הזאת תתברר כנכונה, הדבר יקפיץ ככל הנראה את מכירות אזניות ה-A2DP, אזניות בלוטות’ סטראופוניות. הטרנד הלוהט ביותר בשוק הזה בתקופה האחרונה הוא אזניות Truly Wireless Earbuds. מה מגדיר אזניות כבאמת Truly Wireless, בניגוד לסתם Wireless? הויתור על החוט המקשר ביניהן, מה שהופך את האזניות לשתי יחידות נפרדות. היתרון בתצורה הזאת הוא העובדה שהחוט לא מציק בעורף, ולא נמשך לכיוון אחד, לרוב, הכיוון שבו יושב שלט האזניות.



Samsung IconX (צילום: אתר סמסונג)





היצרנית הגדולה הראשונה שנכנסת לתחום הזה היא סמסונג. בחמישי האחרון היא הציגה את צמיד הפעילות החדש שלה, ה-Gear Fit2 (הדור הבא של ה-Gear Fit אותו בדקתי לפני שנתיים), אך את מרבית תשומת לב משכו דווקא האזניות החדשות שלה, ה-IconX. אלו אינן האזניות הראשונות שסמסונג מייצרת. מלבד האזניות הפשוטות שאתם מקבלים באריזות המכשירים שלה, יש לה ליין אזניות (ורמקול אלחוטי אחד) בשם Level, אזניות לא רעות בכלל ממה שיצא לי לנסות. ה-IconX הן כאמור האזניות הראשונות שסמסונג משיקה בתצורת Truly Wireless, והן בהחלט נשמעות מרשימות: מעבר לחידוש הטכנולוגי בהעלמת הכבל המקשר בין האזניות, משולב בהן מד תאוצה ומד דופק, שוודאי ידעו להתממשק אך ורק עם אפליקציית הבריאות של סמסונג. הן כוללות 4 גיגה זכרון פנימי לאחסון מוזיקה. אם אתם שואלים את עצמכם מי זקוק לזכרון פנימי באזניות Bluetooth שאמורות להזרים מוזיקה ישירות מהטלפון, אז התשובה לכך פשוטה: בעלי IconX. אם תרכשו את האזניות של סמסונג, תוכלו להנות מזמן סוללה מחפיר (על פי ההצהרות האופטימיות של סמסונג, אפילו לא עפ”י התנסות ממשית) של שעה וחצי, אם תבחרו להאזין למוזיקה מהטלפון שלכם. לעומת זאת, אם תבחרו להשתמש בנפח האחסון הפנימי שלהן, תוכלו להנות מזמן קצת פחות מחפיר, של 3 שעות וחצי, עדיין מביך בהתחשב בעובדה שרוב אזניות הבלוטות’ בשוק כיום מציעות ביצועים טובים יותר בתחום הסוללה.




להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S7

בשנים האחרונות זה כבר הפך למסורת. לאחר ההכרזות הקבועות של רוב היצרניות ב-MWC, סמסונג מקפידה להיות הראשונה שמשיקה את המכשירים בישראל. השנה יש לתזמון הזה חשיבות מיוחדת. שני המכשירים הבולטים ביותר שהוכרזו בברצלונה היו ה-Galaxy S7 של סמסונג, וה-LG G5. פרק הזמן הזה שבו סמסונג היא היחידה שמחזיקה בחנויות מכשיר דגל שהוכרז בשנת 2016 הוא למעשה פרק זמן בו אין לה תחרות ישירה בשוק מכשירי האנדרואיד. LG שיודעת זאת היטב יצאה בקמפיין עם הסלוגן Smart To Wait, בניסיון להתמודד עם המצב הזה. סמסונג מצידה, לפחות בישראל, יכולה לראות ב-LG איום ממשי. פלח השוק הכללי של סמסונג גדול מזה של LG, אם כי הוא מתפזר על פני מספר רב של דגמי מכשירים. LG לעומתה מכרה כמויות נאות בעיקר של מכשיר הדגל שלה בשנה שעברה, ה-G4 (ב-LG אף טוענים שה-G4 נמכר יותר מה-Galaxy S6). גם אם בחו”ל פער המכירות בין שאר יצרניות אנדרואיד לסמסונג עדיין גדול, סמסונג לא מתכננת לתת לפער הזה להיסגר.

Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)


סמסונג חזרה השנה לנוהל הקבוע עליו דילגה בשנה שעברה: השקה של מכשיר הדגל שלה בשתי גרסאות שונות של מעבד, לשווקים שונים. לישראל הגיעה באופן רשמי הגרסה עם המעבד של סמסונג, ה-Exynos 8890, מעבד מתומן ליבה (ארבע ליבות הפועלות במהירות 2.3 גיגהרץ וארבע נוספות במהירות 1.6 גיגהרץ), זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, וזכרון אכסון בנפחים של 32 או 64 גיגה, כאשר אליהם ניתן להוסיף כרטיס MicroSD לצורך הרחבת הזכרון. אני מניח שלא תופתעו לשמוע שהמכשיר הזה מהיר יותר מכל מכשיר אחר שהנחתי עליו את ידיי לאחרונה ויציב כמו סלע.

להמשך קריאה

כאלו הוכרזו שלשום: Samsung Galaxy S7 ו-LG G5

את שתי
ההכרזות החשובות ביותר של
MWC 2016
קיבלנו כבר ביומו הראשון של הכנס:
LG
 עם ה-
G5 ושלל אביזריו ותוספיו, וסמסונג עם הדור
השביעי של מכשירי הדגל שלה, ה-
S7 וה-S7 Edge. בשנים
האחרונות נהוג לראות בהשקות האלו כהצלחה או כאכזבה, בהתאם
למידת החדשנות שמפגינים המוצרים המוצגים בהן. אחרי אתמול, נראה לי שהגיע הזמן
לרענן קצת את ההגדרות האלו. סמסונג הציגה שדרוג מינורי אבל מתבקש של מכשיריה משנה
שעברה, לעומת
LG שהגיעה עם קונספט חדש, ייחודי, מלהיב ומרגיז
מאוד.
Samsung Galaxy S7 Edge (צילום: יח”צ)

ה-Galaxy S6
הציג לפני שנה מספר שינויים שהיו בגדר הימור מבחינתה של סמסונג. במעבר מה-
S5 ל-S6 היא ויתרה על העמידות במים, אפשרות הרחבת
הזכרון והחלפת הסוללה. בערך בחודש יולי הבינו בסמסונג כי התחזיות שלהם היו
אופטימיות מדי, ולמרות שה-
S6 וה-S6 Edge
היו מכשירים מצוינים, נראה שהיצרנית הקוריאנית הצליחה לאכזב משתמשים רבים ששמרו לה
אמונים בין היתר בגלל התכונות האלו. ה-
S7
וה-
S7 Edge שהוכרזו אתמול מציגים עיצוב כמעט זהה לדור
הקודם, אך מתחת למתכת ולזכוכית סמסונג בחרה לבצע כמה שינויים שאמנם לא מביאים
חידושים או מהפכות גדולות, אבל בהחלט יכולים לשפר את חויית השימוש הבסיסית במכשיר.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P

עד השנה,
נשמר פחות או יותר סדר  ברור וקבוע בכל מה שקשור לתזמון השקות של מכשירים חדשים. יצרניות האנדרואיד היו
משיקות את מכשירי הדגל העיקריים שלהן באיזור פברואר-מרץ-אפריל, בסמוך או במהלך כנס
MWC
בברצלונה. במקביל, בשנים האחרונות החל להיווצר “גל שני”. זה התחיל עם
מכשיר ה-
Note  הראשון של סמסונג, שמיצב את הגל הזה
ככזה המורכב ממכשירי פאבלט, נישתיים יותר. משנה לשנה, המכשירים המושקים בגל הזה הפכו
לחשובים יותר ומעוררי עניין. השנה, הגל השני הזה כלל בנוסף לסמסונג עם הנוט 5 שלה,
גם את
LG עם ה-V10 ואת סוני,
שחיכתה עם סדרת ה-Z5 שלה (
ועם ה-Z5 Premium, המסקרן ביותר בסדרה הזאת) עד לכנס IFA
בברלין בסמוך לחודש ספטמבר. באוקטובר הוכרזו גם מכשירי ה-
Nexus
החדשים
, וביניהם ה-
Nexus 6P של Huaweiכך נוצרה
רביעיית מכשירי פרימיום סופר אטרקטיבית ומסקרנת ששווה פרוייקט השוואה מיוחד.

Samsung Galaxy Note 5, Sony Xperia Z5 Premium, LG V10 ו-Huawei Nexus 6P (צילום: גד גניר)


בערך
בתקופה הזאת הבנתי שאני זקוק לסמארטפון חדש. הכרזתי על כך בפוסט מיוחד שבו גם הסברתי מהם הקוים שינחו אותי בבחירת הסמארטפון החדש שלי. אם עקבתם אחר הבלוג
בחודשים האחרונים, ודאי שמתם לב שלא טרחתי לחכות לסיום הפרוייקט הזה, והזמנתי
לעצמי את ה-Nexus 6P, 
לאחר שכבר
הכרזתי שזהו המכשיר הבא שלי. איזה ערך אובייקטיבי יכול להיות להשוואה בין ארבעה
מכשירים שאחד מהם רכשתי בעצמי? ובכן, את ה-
Nexus 6P
שלי רכשתי בחו”ל, במחיר זול יותר מזה הנמכר בישראל, ובנפח שכלל אינו נמכר
בארץ. כפי שתראו בהמשך, רוב הזמן, הפערים בין המכשירים די מינוריים. לפיכך ברגע
שיכולתי לקנות אחד מהם (ולא אכחיש, אחד שהיתה לי העדפה ברורה כלפיו) במחיר טוב,
עשיתי זאת. עם זאת, כאשר אני בא לבחון את המכשירים זה מול זה, ושואל את השאלה איזה
מהם הוא המכשיר הטוב ביותר ושהייתי ממליץ על קנייה שלו בישראל, התחרות נפתחת מחדש.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Gear S2

לפני מספר
ימים פרסמה ebay (
למי שלא ביקר
עדיין בדף האודות בבלוג, הנה גילוי נאות:
ebay
היא גם מקום העבודה שלי) את סיכום הרכישות שעשו ישראלים בשנת 2015. אחד הנתונים
הבולטים בסיכום הזה היה הצמיחה שעשתה קטגוריית השעונים החכמים: צמיחה של 40%, לא
פחות מ-21,000 שעונים חכמים נקנו השנה ע”י לקוחות ישראלים, רק ב-ebay. א
מנם רוב
השעונים החכמים שנרכשו היו שעונים סיניים נטולי מותג ידוע ומוכר, אך גם
LG
וסמסונג מכרו אלפי יחידות השנה. סמסונג היא אחד השחקנים הותיקים בשוק הזה, וה-
Gear S2
שהגיע אליי לפני מספר שבועות לבדיקה הוא הדור הרביעי של שעונים חכמים מבית היצרנית
הקוריאנית. ה-
Gear הראשון הושק יחד עם ה-Note 3ובהתחלה אף
הריץ גרסה מותאמת של אנדרואיד. 
הדור השני של שעוני Gear (ה-Gear 2, ה-Gear 2 Neo וה-Gear Fitשהוכרזו בסמוך ל-Galaxy S5
הגיעו כבר עם TIZEN, 
מערכת ההפעלה של
סמסונג, והדור השלישי, ה-
Gear S היה
השעון הראשון של סמסונג שידע לשמש כטלפון בפני עצמו. ומה החידוש הגדול ב-Gear S2? 
ובכן,
לראשונה אחרי שלושה דורות של שעונים חכמים, סמסונג הפנימה שהגיע העת לעצב אותם
בצורה שתזכיר שעון רגיל לכל דבר.
Samsung Gear S2 עם Watch Face שהורדתי מחנות האפליקציות של סמסונג (צילום: גד גניר)


ה-Gear S2
הוא שעון יפה. הוא מגיע בשתי גרסאות:
Sport ו-Classic. לשמחתי
ניתנה לי האפשרות לבחור איזו גרסה אני מעדיף לקבל, ובלי הרבה התלבטויות הלכתי על
ה-Classic, 
זאת שמגיעה עם רצועת עור וגימור
מתכתי, ועולה גם קצת יותר. למרות שמדובר במתכת, הוא לא שוקל הרבה. ה-
Gear S
הראשון שקל 67 גרם. 
ה-Huawei Watch שוקל
61 גרם, ועם רצועת מתכת הוא שוקל 92 גרם. ה-
Gear S2
לעומתם שוקל רק 42 גרם, וביום יום זה מורגש מאוד. למרבה השמחה, בסמסונג בחרו לקבל
השראה מהשעונים החדשים של 
 Motorola ו-Huwaei
ובחרו לראשונה בסדרת הגיר במסך עגול. המימדים הכלליים של השעון דומים מאוד לאלו של
ה-
Huawei Watch אך ההרגשה היא שמדובר בשעון קטן יותר בגלל
שהמסך שלו קטן יותר וכל המסגרת מעוצבת באופן יותר מעוגל ועדין.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: +Samsung Galaxy S6 Edge

מעטים
המכשירים ששבו אותי השנה כמו שעשה זאת ה-
Samsung Galaxy S6 Edge.
הוא ניחן אמנם בכל התכונות שהפכו את ה-
Galaxy S6
למכשיר נהדר, אבל המסך הקמור משני צידיו גרם לו להראות שונה מכל דבר אחר בשוק הסלולר. עד כמה התלהבתי מאיך שהוא נראה? נציגות סמסונג בישראל ציטטה את
דבריי עליו בהארץ

ושילבה אותם בפרסומות שלהם. חלפה חצי שנה ואל ידיי הגיעה הגרסה
המעודכנת שלו, ה-
Galaxy S6 Edge+
(פלוס כמה אינטשים,
RAM זכרון ועוד), או אם תרצו, גרסת ה-Edge
החדשה של סדרת ה-
Note של סמסונג (מינוס העט).

חפיצים וקימורים: +Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

שורשיו של
ה-
Galaxy S6 Edge Plus מתחילים ב-Galaxy Note Edge, שהושק במקביל לדור הקודם של מכשירי ה-Note,
ה-
Note 4. ה-Edge Note
הגיע עם מסך קמור בצידו האחד וכלל עט, כמו כל מכשיר
Note
אחר. ראתה סמסונג כי המכשיר נמכר בעולם בהתאם לציפיותיה והפכה את הקימור הזה לסימן
ההיכר של מכשירי הפרימיום שלה. הניסוי שהחל ב-
Note Edge
הפך לגרסא היוקרתית יותר של ה-
Galaxy S6, ועם
השקת ה-
Note 5
הוחלט לנתק את הקשר עם סדרת ה-
Note
לחלוטין, לוותר על העט ולהפוך את המסך לסימטרי. קבוצות המיקוד של סמסונג העלו ככל
הנראה כי המסך הקמור משני צידיו מושך מספיק קונים, בלי הצורך להוסיף לחבילה  גם את הסטיילוס של ה-
Note . האם זה אומר שמדובר במכשיר עממי יותר? ממש לא, אבל לזה אגיע אח”כ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 5

במשך שנים
סבלה סמסונג מביקורות שהתייחסו למראה החיצוני של מכשיריה. בעוד האייפונים שהושקו במקביל בשנים האחרונות נראו יוקרתיים ואיכותיים יותר הודות לשילוב של מתכת וזכוכית, סמסונג המשיכה להיצמד בעקשנות לפלסטיק. ההשקה של ה-
S6
(ואחיו בגרסת ה-
Edge
) סימנה שינוי בסדרי העדיפויות של סמסונג,
והשקעה רצינית יותר בעיצוב ובחומרים מהם עשויים המכשירים שלה. ה-
Edge Plus
וה-
Note 5 (בו יעסוק הפוסט הזה) לא נראים כמו התפתחות
אבולוציונית רגילה של ה-
Note Edge, וה-Note 4,
אלא כמו משהו שונה מכל מה שראינו בסדרה הזאת בעבר. מה עוד השתנה על הדרך?

Samsung Galaxy Note 5 (צילום: גד גניר)

כמו כל
מכשיר בסדרת ה-
Note בשנים האחרונות, גם ה-Note 5
הוא למעשה המכשיר החזק ביותר של סמסונג. בניגוד לשנים האחרונות בהן הכריזה סמסונג
על שתי גרסאות נפרדות (אחת עם מעבד של סמסונג, והשניה עם מעבד של קוואלקום), בחרה
סמסונג השנה לוותר על מה שהיה לקוואלקום להציע, והציגה לשוק רק את המכשיר המבוסס
על אותו מעבד הקיים ב-
S6, ה-Exynos 7,
מדגם 7420. המעבד הזה כולל שמונה ליבות: ארבע מהן במהירות 1.5 גיגהרץ, והארבע
האחרות במהירות 2.1 גיגהרץ. המעבד הזה עולה בביצועיו על ה-
Snapdragon
810
של קוואלקום, לפחות עפ”י רוב תוצאות
מבחני הביצועים שהתפרסמו ברשת. מה הופך את המפרט של ה-
Note 5
למרשים יותר מזה של ה-
S6? בעיקר זכרון RAM
בנפח 4 גיגה, נפח ההולך והופך ליותר ויותר נפוץ (קדמו לו ה-
AsusZenfone 2, וה-OnePlus 2) במכשירי High End בשנה
האחרונה. לצערי, נראה שההחלטה של סמסונג לוותר על אפשרות הרחבת זכרון
באמצעות כרטיס זכרון הופכת למדיניות, וגם כאן תאלצו להסתפק בכמות זכרון האחסון
איתה רכשתם את המכשיר מלכתחילה. ההסבר הרשמי של סמסונג לעניין זה מתייחס להתאמת
מערכת הקבצים לרכיב הזכרון האיכותי שסמסונג בחרה לעשות בו שימוש. סמסונג רוצה
למנוע מצב בו משתמשים מתאכזבים מביצועי המכשיר בשל כרטיסי זכרון שאינם מהירים
מספיק ולסמסונג אין שליטה עליהם. ההסבר הפחות רשמי הוא שלסמסונג משתלם הרבה יותר
למכור טלפונים ללא אפשרות הרחבה, ולהציע את אותם מכשירים עם נפחי אחסון גדולים
יותר, במחיר גבוה בהרבה מזה שהייתם משלמים רק על כרטיס זכרון בנפח זהה. בין אם אתם
מקבלים את ההסבר הרשמי של סמסונג ובין אם לא, עם משהו אחד לא ניתן להתווכח: המכשיר
הזה טס. מעבר בין אפליקציות מתבצע בזריזות, לא נתקלתי בגמגום אחד אפילו באף אחת
מהאנימציות בממשק, ואפליקציות נטענות ונפתחות במהירות מרשימה. את המהירות ניתן ככל
הנראה לזקוף גם לזכותו של ממשק ה-
Touchwiz של
סמסונג אשר יושב מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 5.1.1 (וישודרג בקרוב לגרסה 6).
גרסת ה-
Touchwiz
הנוכחית נקייה יותר מאפליקציות מיותרות, ומאפשרת לחומרה המרשימה שלו לבוא לידי
ביטוי מבלי לפגוע בחויית השימוש במכשיר, משהו שאפיין את מכשיריה היותר ותיקים.

כזה ניסיתי: Samsung Gear VR

לפני 20
שנה בערך, פעלה בדיזנגוף סנטר חנות משחקי וידאו שגולת הכותרת שלה היתה עמדת
Virtual
Reality
. זו היתה מעין במה שניתן לעמוד עליה, לחבוש
משקפיים מאוד כבדות ומסורבלות, להחזיק ביד ג’ויסטיק ולחוות עולם של פוליגונים
מכוערים ברזולוציה נמוכה להחריד. באחד מימי החופש הגדול, אמי לקחה אותי לתל אביב,
שילמה עבורי כמה עשרות שקלים בתמורה לרבע שעה שבה אצלול לתוך החויה הזאת. במשך 14
דקות עמדתי שם, קפוא לחלוטין וניסיתי להבין איך אני זז. הזזתי את הג’ויסטיק ימינה
ושמאלה ומדי פעם היו תנודות קלות לצדדים. רק בדקה האחרונה הבנתי שאם אני מזיז את
כל הראש, אני יכול לראות את מה שקורה מסביבי בעולם הוירטואלי הכי פחות מכוער שמחשב
משנת 1995 מסוגל היה לייצר עבורי.
Samsung Gear VR (צילום: גד גניר)


19 שנה
לאחר מכן הוזמנתי לאירוע ההשקה של ה-
Samsung Galaxy Note 4,
אירוע שבא זמן קצר לאחר ההשקה של המכשיר ב-
IFA,
יחד עם גרסת ה-
Edge שלו, וה-Gear VR,
משקפי ה-
VR של החברה שפותחו יחד עם חברת Oculus.
במסגרת האירוע הישראלי, ניתנה לי האפשרות להתנסות לראשונה ב-
Gear VR
שהובא לשם באותו שלב רק לצרכי הדגמה. התאכזבתי מאוד, חייב להודות. התנסיתי בריחוף
מעל גורדי השחקים של ניו יורק. הכל היה מרוח, ברזולוציה נמוכה ונראה רע מאוד, מה
שלא הפריע לרוב האנשים סביבי להתלהב משום מה. למען האמת, החויה ב-
Google
Cardboard
שקניתי לעצמי מספר ימים לפני כן, לא היתה
שונה במיוחד, מה שהעלה אצלי את השאלה מה גורם לסמסונג להוציא מכשיר כזה לשוק,
ולתמחר אותו בכמה מאות  דולרים, כאשר החלופה הצנועה של גוגל לא מתקרבת למחיר
הזה.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S6 Edge ו-HTC One M9

כמו שנה
שעברה, גם השנה, השוק הישראלי נושא את עיניו לארבע יצרניות: סמסונג,
LG, HTC,
וסוני. השנה, סוני בחרה להשיק את ה-
Z4 שלה
רק לשוק היפני, ו-ה-
LG G4 ינחת
רשמית על אדמת ארץ הקודש רק ביום שלישי הקרוב. רגע לפני שזה קורה, יצא לי לבלות עם
ה-
HTC One M9 ועם ה-Samsung Galaxy S6 Edge, בו זמנית למשך מספר ימים. החלטתי שלא
להמתין ל-
G4, ולנסות ולבחור את המכשיר המועדף עליי מבין
השניים שמיטב כספכם יוכל לקנות כרגע בישראל. בדקתי כרגיל כל אחד מהם בפני עצמו, אך
בחלק מהמקרים העברתי את שניהם את אותם מבחנים כדי לבדוק מי עדיף מבין השניים בכל
אחד מהפרמטרים.

HTC One M9 ו-Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S6 Edge

בואו נחזור
בזמן כמעט עשר שנים אחורה. נוקיה שולטת ללא עוררין בשוק הטלפונים הסלולאריים,
סמארטפונים הם עדיין מילה גסה בקרב מי שאינו איש עסקים מצליח, והטלפון היחיד
שתמצאו בו את הלוגו של אפל יוצר בכלל ע”י מוטורולה, ה-
ROKR E1.
סמסונג באותה תקופה היתה יצרנית חזקה, אך לא מובילת שוק. האלטרנטיבה שהציגה
לטלפונים העממיים של נוקיה היתה בעיקר עיצוב יוקרתי וייחודי וממשק אלגנטי העונה
לשם
Samsung Black UI. ה-X820
היה אחד המכשירים שהביאו לידי ביטוי את התפיסה הזאת של סמסונג וגם אחד המכשירים
הראשונים שיצא לי לבחון ולכתוב עליהם. בימים ההם, שלפני השקת האייפון, עובי דק
במיוחד היה מספיק כדי למשוך תשומת לב בלתי רגילה, אפילו שהיה מדובר במכשיר מדור
2.5 בלבד.
חזרה לשנת
2014, ערב השקת הגלאקסי אס 5. סמסונג היא יצרנית האנדרואיד הגדולה בעולם, מכשירי
הדגל שלה מתחרים בעיקר באייפונים לדורותיהם ונוקיה כבר מזמן לא קיימת כמותג המייצר
טלפונים סלולריים. במרדף אחר ביצועים טובים יותר, סמסונג התמכרה להשקה של מכשירי
דגל חזקים ובעלי מפרט מפלצתי, אך בדרך לשם הציבה את היוקרה והסטייל במקומות נמוכים
יותר בסדר העדיפויות. בעוד המתחרות מציגות מכשירים שעשויים מחומרים איכותיים
ונראים מעולה, סמסונג מתעקשת להכריז על מכשירי דגל שהפלסטיק שולט בהם. שיא הביקורת
על העיצוב הגיע בהשקה של הגלאקסי אס 5, כאשר התברר שאחת השמועות העיקשות ביותר
לגביו על כך שיושק בשתי גרסאות (אחת מפלסטיק כרגיל ואחת יוקרתית יותר ממתכת)
התבדתה. החל מאותו ערב ועד שנה לאחר מכן חל בסמסונג מהפך תפיסתי: ראש מחלקת העיצוב
בחטיבת הסלולר פוטר, סמסונג השיקה את הגלאקסי אלפא ששולבה בגופו מסגרת מתכתית (רק
כדי לבטל את הסדרה הזאת מאוחר יותר) ולאחר מכן את סדרת ה-
A
שלה (ביניהם ה-
A5). במקביל, במהלך כנס IFA
ערכה לראשונה השקה כפולה של מכשיר חשוב – הנוט 4 (שכלל גם הוא את המסגרת המתכתית),
יחד עם הנוט אדג‘ בעל המסך הייחודי. כל המכשירים האלו היו רק הכנה להשקת הגלאקסי אס 6, וגרסת האדג’ שלו השנה ב-
MWC.
Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)
שני
המכשירים האלו חולקים מפרט זהה כמעט לחלוטין ונבדלים זה מזה בעיקר בעיצוב ובתוספות
קטנות לממשק הנובעות מהשוני העיצובי הזה. זאת הסיבה שבפוסט הזה לא אתייחס לנקודות
אליהן התייחסתי בפוסט על הגלאקסי אס 6 ואין בהן שוני מהותי באדג’.

להמשך קריאה