סמארטפונים

כזה אני חייב: Samsung Galaxy Note 4

מאת
קצת יותר
פחות מחודשיים חלפו מאז אירוע ה-Unpacked של
סמסונג במסגרת IFA, במסגרתו השיקה את ה-Galaxy Note 4, ועד שהוא מצא את דרכו אליי. יש לי יחסי
אהבה שנאה עם הפאבלטים של סמסונג. מצד אחד, החברה שהמציאה את הקונספט מייצרת לטעמי
את הפאבלטים הטובים ביותר בשוק. מצד שני, למרות שאין לי כפות ידיים קטנות במיוחד,
אני דוגל בשימוש בכף יד אחד בטלפון, ומכשירים כדוגמת ה-Note 3
(שהיה אגב מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שקיבלתי לבדיקה במסגרת הבלוג), או ה-Note 3 Neo
לא נוחים במיוחד לשימוש באופן הזה.

Samsung Galaxy Note 4 (צילום: גד גניר)

ולמרות
זאת, כל Note חדש שמוכרז, הופך מיידית למכשיר האנדרואיד
החזק ביותר בשוק, וה-Samsung Galaxy Note 4
בהחלט ממשיך את המגמה הזאת: הגרסה המיובאת לישראל באופן רשמי עושה שימוש במעבד Snapdragon
805 של חברת קוואלקום, המסוגל לתמוך בתדרי LTE – A,
המאפשרים חיבור לרשתות דור רביעי מתקדמות (מתקדמות יותר מאלו הפעילות בארץ כיום).
המעבד עצמו מכיל 4 ליבות עיבוד במהירות של 2.7 גיגההרץ כל אחת, מה שהופך אותו,
נכון לכתיבת שורות אלו למעבד המהיר והחזק ביותר שקיים בשוק. יחידת העיבוד הגרפי
כאן היא Adreno 420,
וזכרון ה-RAM מגיע בנפח נדיב של 3 גיגה.
קוראי הבלוג הקבועים יודעים שאינני מחסידי אפליקציות הבנצ’מרק השונות, בפרט לא כשמדובר
במכשירים של סמסונג, חברה שהואשמה בתמרון מבחני הביצועים האלו על מנת להשיג ציון
גבוה יותר. ובכל זאת, הייתי חייב לבדוק ומה שקיבלתי זה ציון של 42996 נקודות, כמעט
8000 נקודות יותר מהגלאקסי אס 5, ויותר מ-10000 נקודות יותר מהגרסה החזקה ביותר של
ה-LG G3.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC One Mini 2

מאת
שוק מכשירי המיני סבל מאז ומעולם
מתדמית בעייתית. יצרניות רבות נוהגות אמנם לכנות את המכשירים האלו בשמות הדגמים
המובילים כדי להרויח כמה לקוחות שיתרשמו מהייחוס המשפחתי שלהם, אולם
תוספת ה-mini, או ה-Lite,
או כל כינוי דיאטטי אחר נמצאים שם כדי לציין שמדובר בדגם חלש ומוקטן יותר של מכשיר
הדגל של אותה יצרנית. הנציג העדכני ביותר של HTC לסוג זה של מכשירים הוא ה-HTC One Mini 2 אשר החל ממש בשבועות האחרונים להימכר באופן רשמי בישראל.

HTC One Mini 2 (צילום: גד גניר)


מבחינת מפרט, ה-HTC One
Mini 2 מכיל מעבד חלש יחסית, Snapdragon
400 של קוואלקום, בעל ארבע ליבות במהירות 1.2
גיגהרץ, וזכרון RAM בנפח של 1 גיגהרץ בלבד. הקונפיגורציה הזאת
מציבה אותו בשורה אחת עם מכשירים לא מלהיבים במיוחד  נכון להיום כמו ה-Galaxy S3
Mini, Moto G,
ואפילו ה-Desire 610 אותו
בדקתי כאן לפני מספר חודשים, וגם מכשיר ה-HTC One Mini
הראשון. רוצים עוד קנה מידה? המעבד, Snapdragon 400 הוא
אותו מעבד הנמצא בתוך כמעט כל שעון חכם שהוכרז השנה ב-IFA
(וגם לפניה): ה-Asus Zenwatch, Samsung
Gear S, LG G Watch R,
LG G Watch
ו-Samsung Gear Live. האם נוח לכם לחשוב על כך שהמעבד בטלפון
החדש שקניתם הוא אותו מעבד הנמצא בשימוש בשעונים חכמים? ובכן, מההתנסות שהיתה לי עם ה-HTC One
Mini 2, אני יכול להרגיע אתכם. הוא עובד, ואפילו
מצוין. כמובן, יש פה ושם מקומות בהם הוא מגמגם, בעיקר באנימציות. הגלילה במסך
האפשרויות, ובאפליקציות כדוגמת פייסבוק אינה חלקה מספיק לטעמי, אם כי לא מדובר
במשהו שלא ניתן להתרגל אליו. שלא יהיו לכם אשליות. ה-HTC One
Mini 2 לא מספק את תחושת הזריזות של ה-One (M8),
אך הוא מאפשר שימוש נוח וזורם. מכשירי אנדרואיד עם זכרון RAM
בנפח של 1 גיגהבייט הם עולם הולך ונעלם. עם זאת, ה-HTC One
Mini 2 מנצל את נפח הזכרון הזה באופן יעיל, ולא
נתקלתי בקריסות או סגירות פתאומיות של אפליקציות שהשארתי פתוחות ברקע. ניתן לזקוף
זאת לטובת ממשק ה-Sense המעולה שהולך והופך לקליל ומהיר יותר ממכשיר
למכשיר ש-HTC משיקה, וניתן לזקוף זאת גם לזכותה של הגרסא
העדכנית יחסית של אנדרואיד שהמכשיר הזה מריץ, גרסא 4.4 קיטקאט, שעתידה ככל הנראה
גם להיות מוחלפת לגרסא 5 במכשיר זה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Alpha

מאת
הימים
שלפני השקת ה-Samsung Galaxy S5 בחודש פברואר האחרון לוו כצפוי
בשמועות רבות. השמועות העקשניות ביותר דיברו על השקה משולבת של שני מכשירים בעלי
מפרט דומה, אך בגימור שונה: האחד פלסטיקי לחלוטין, כמו קודמיו, והשני עשוי כולו או
חלקו ממתכת. ביום ההשקה התברר כי השמועה היתה נכונה חלקית: הגלאקסי אס 5 שהושק היה
כמיטב המסורת של סמסונג – עשוי פלסטיק בלבד. לאן נעלם דגם המתכת של האס 5? סביר
להניח שהוא כלל לא היה קיים, אך מספר חודשים לאחר מכן, חשפה סמסונג מכשיר חדש אשר
לא שייך לסדרת ה-S, ונקרא Galaxy
Alpha, מכשיר ראשון בסדרת מכשירי פרימיום חדשה של
סמסונג. למרות הדמיון החיצוני המסוים, מדובר במכשירים שונים מאוד, מבפנים ומבחוץ.
 

Samsung Galaxy Alpha (צילום: גד גניר)

במכשיר
שזועק “יוקרה!” לכל עבר, מן הראוי שאתייחס קודם כל לעיצוב. ובכן, עיצוב
היא נקודה כאובה אצל סמסונג. כשאני אומר כאובה, אני מתייחס בעיקר לביקורות על
מכשירי הדגל שלה שנקטלו פעם אחר פעם, שנה אחר שנה על כך שנבנו מפלסטיק בלבד, בעוד
יריבתה הגדולה אפל עושה שימוש במתכת בעיקר וזכוכית. גם ליד מכשירי אנדרואיד חזקים
אחרים, כמו ה-HTC One M8, או
ה-Sony Z2, נראה ה-S5,
פאר היצירה של סמסונג, קצת, איך לומר זאת בעדינות, זול. כל זה אגב, לא הפריע
לסמסונג למכור יותר מכשירים מכל חברה אחרת. עם זאת כדי לענות על גחמותיהם של
עיתונאי טכנולוגיה, ושאר האנשים שמייחסים חשיבות לחומרים מהם עשויים המכשירים
שלהם, החליטה סמסונג לחרוג ממנהגה, ולהשיק מכשיר ששולבה בו מתכת בפעם הראשונה, ה-Galaxy
Alpha.

מבט מקרוב על מסגרת המתכת של ה-Galaxy Alpha, כפתורי הווליום ושקע האוזניות (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה

כזה כדאי לכם: Binatone Brick (אבל לא בישראל)

מאת
אחד מחברי
הפייסבוק שלי שיתף הבוקר לינק למבצע באתר וואלהשופס: הנחה של 50% על אחד החפיצים
המלהיבים והאידיוטיים ביותר שאי פעם ראיתי. מדובר ב-Binatone
Brick, טלפון סלולרי בעיצוב רטרו, העתק של מכשירי
ה”בננה” הישנים, אלו שיכולנו לראות צמודים לידיהם של קבלנים ואנשי עסקים
בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. כמובן שמדובר בהעתק בלבד, ולמעשה זהו טלפון
פשוט אך מודרני, עם חריץ לכרטיס סים כמובן, ואפשרות להרחבת זכרון באמצעות כרטיס MicroSD.
עוד תכונות שתמצאו ב-Binatone Brick שלא
יכולתם למצוא באבות אבותיו הסלולריים: פנס לד, נגן מוזיקה מובנה, ספיקר דרכו ניתן
לקיים שיחות או להאזין למוזיקה, רדיו, לוח שנה, ומשחק סנייק בו תוכלו לשחק על גבי מסך
צבעוני בגודל 1.77 אינטש וברזולוציה של 128 על 160 פיקסלים.
 

Binatone Brick (צילום: אתר יצרן)

אז נכון,
כל זה לא מרשים במיוחד, ובמידה רבה מאוד מדובר בגימיק. עם זאת, ב-Binatone
יודעים לספר על שני יתרונות פרקטיים של ה-Brick:
הוא מסוגל להחזיק מעמד במשך חודש (!) במצב המתנה, או לחילופין, כ-14 שעות שיחה.
מעבר לכך, אם אתם חוששים להעביר את הסים שלכם לטלפון ה”טיפש” הזה
ובטוחים שלא תצליחו להתנתק מהסמארטפון שלכם, אין שום בעיה. ה-Binatone
Brick יכול לשמש כדיבורית בלוטות’ לכל דבר, כאשר
ספר הטלפונים מהסמארטפון (אנדרואיד או אייפון בלבד) מסתנכרן עם זה של ה-Brick
וניתן לגשת אליו דרכו (אם כי קשה לי מאוד להאמין שהוא תומך הצגת פונטים בעברית, מה
שהופך את הפונקציה הזאת לפחות רלוונטית לקהל הישראלי).

כטלפון בפני עצמו, או כדיבורית Bluetooth, ה-Binatone Brick (צילום: אתר יצרן)

להמשך קריאה

על אלו לא ניתן לסלוח: מפגעים סלולריים

מאת
הבלוג הזה
איפשר לי במהלך השנה האחרונה לפגוש מספר רב של סמארטפונים. כנודניק מוסמך, אספתי בתקופה
הזאת מספר תופעות קטנות ומרגיזות שחזרו על עצמן, תופעות שבחלקן פוסלות מבחינתי את
המכשירים ובחלקן אין ברירה אלא לנסות ולהמשיך לחיות איתן בשלום קר. מאחר ואוטוטו
מתחיל יום כיפור, אחסוך לכם את ההקדמות המיותרות. קבלו אותם, המפגעים הסלולרים
שאין עליהם מחילה:
כשכל
הכפתורים נמצאים בצד אחד

Nokia Lumia 925, נוקיה היא עבריינית קבועה בתחום מיקום כל הכפתורים הצד אחד של המכשיר (צילום: גד גניר)

קטונתי
מלהתווכח עם מומחי הנדסת האנוש של יצרניות הסלולר הגדולות בעולם. אם הם בטוחים
שלרכז את כל הכפתורים בצד אחד של הסמארטפונים שלהם זו החלטה הכי נכונה ארגונומית,
מי אני שאגיד אחרת? ובכן, אני משתמש. משתמש שמדי פעם רוצה להניח את הטלפון על
תושבת ברכב, כזאת שמחבקת את הטלפון משני צידיו. כאשר ממקמים את הכפתורים לאורך כל
הצד, התושבת הזאת לוחצת על הכפתורים, מנמיכה לי את הווליום, מפעילה את המצלמה,
וכו’. לחילופין, אני יכול להפחית קצת את לחץ האחיזה של התושבת ולהתפלל שהסמארטפון
בשווי כמה אלפי שקלים לא יעוף עליי בעצירה פתאומית, מעבר על פס האטה או חלילה
תאונה.

חיווי
הודעה קולית

חיווי תא קולי בין שלל חיוויים אחרים שדווקא כן ניתן להעלים בקלות (צילומסך: גד גניר)

אין לי ספק
שאת המפגע הסלולרי הזה ברא השטן בכבודו ובעצמו. מי מכם שלא התעצל (אני דווקא כן
מתעצל, וחבל) לבטל דרך חברת הסלולר את התא הקולי כנראה שלא מכיר את זה, אבל מדובר
בתופעה בקנה מידה של מחלת מין שלא ניתן להיפטר ממנה. לאמהות, שליחים ופקידות
בקופות חולים יש מנהג מרושע וארור להשאיר הודעות קוליות. חברת הסלולר מעדכנת את
בעל המכשיר כי ממתינה לו הודעה כזאת באמצעות חיווי. כבעל אנדרואיד, החיווי מופיע
לי בוילון ההתראות. מה כל כך מפריע בחיווי הזה? ובכן, לא ניתן להעלים אותו כמו כל
חיווי אחר. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להתקשר לתא הקולי, לשמוע את השליח אומר לך
“היי גד, אתה לא עונה ולי ואתה לא נמצא איפה שקבענו, להניח לך את המכשיר
בקבלה? אה, הנה אתה…”, ללחוץ על מספר כלשהו למחיקה, ואז ורק אז, החיווי
הארור יימחק. המכשיר הראשון בהיסטוריה שהצלחתי למחוק בו את החיווי של ההודעה
הקולית מבלי לבזבז את הזמן של להקשיב להודעה, היה ה-Huawei P7,
אך גם שם לא היתה תחושת ניצחון גדולה במיוחד. כשאיתחלתי יום אחד את המכשיר, החיווי
חזר. ניצחתי בקרב, אך לא במלחמה. הוא ישאר שם עד שאעשה את מה שאני באמת צריך
לעשות, לבטל את התא הקולי.

להמשך קריאה

6 שנים להשקת ה-G1, סמארטפון האנדרואיד הראשון

מאת
בתוך הרעש הגדול של שיא המכירות החדש
שקבעה אפל בהשקת האייפון 6, מעטים שמו לב לכך שאתמול, ה-23/9 היה יום השנה השישי
להשקתו של מכשיר האנדרואיד הראשון בעולם, ה-T-Mobile
G1 (שנודע גם בשם HTC Dream).
ההשקה הזאת באה קצת יותר משנה לאחר השקת האייפון הראשון, ושלושה חודשים בדיוק אחרי
השקת ה-iPhone 3G.
המכשיר הזה סימן את תחילתו של מאבק אדיר בין אפל לגוגל, מאבק שהוכרע באופן ברור
ע”י אחד הצדדים. איזה צד? תלוי את מי שואלים, אבל עוד יותר חשוב, את מה
מגדירים כניצחון.
לפני שנדון בסוגיה הזאת, בואו ננסה
לחזור 6 שנים אחורה, ולנסות לקלוט מהי החומרה שיכולנו לרכוש במיטב כספנו באותה
תקופה. ה-G1 היה מצויד במעבד בעל ליבה אחת כמובן,
במהירות של חצי גיגהרץ, וזכרון RAM בנפח
צנוע של 192 מגה. נפח האכסון הפנימי שלו עמד על 256 מגה, אך ניתן היה להרחבה
במאצעות כרטיס זכרון. המסך שלו היה בגודל 3.2 אינטש והציג רזולוציה מביכה
בסטנדרטים של ימינו: 320  על
480 פיקסלים. המתחרה אגב מבית אפל הציג נתונים טיפה פחות מרשימים: מעבד במהירות
412 מגהרץ, זכרון RAM בנפח 128 מגה, מה שנתן את האות לחובבי
אנדרואיד רבים להתחיל את מלחמת ההשמצות כנגד האייפונים לדורותיהם, אשר מגיעים
באופן קבוע עם מפרט חלש יותר ממכשירי אנדרואיד מקבילים.

T-Mobile G1 (צילום: pahndroid.com)


מפרט לחוד וביצועים לחוד. ה-G1
הריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 1.6. בגרסא זו, אנדרואיד לא יכולה היתה להחשב
כמתחרה רצינית בהתמודדות מול האייפון, מסיבות רבות כמו אי תמיכה במחוות של מספר
אצבעות, סנכרון בעייתי מול חלק משרתי הדואר האלקטרוני, אך הבעיה המרכזית היתה בעיה
שבוודאי משפיעה לרעה על מכירותיה של מיקרוסופט בימינו. כאשר הוכרז האייפון 3G,
הוכרזה יחד איתו חנות האפליקציות של אפל. כבר עם הקמתה, הציעה חנות האפליקציות של
אפל מבחר רב הרבה יותר של אפליקציות מזה של גוגל בזמן השקת ה-G1.
בעוד הביקורות עליו לא היו חד משמעיות, המכירות שלו היו רחוקות מלהרשים, לפחות את
מי שחשב כי הוא יוכל לפגוע במכירות האייפון. ה-G1
המיליון נמכר בארה”ב באפריל 2009, יותר מחצי שנה לאחר ההכרזה עליו. לשם
השוואה, ה-iPhone 3G
המיליון נמכר בסופ”ש הראשון של ההשקה שלו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Ascend P7

מאת
מכון המחקר
IDC
קבע כי ברבעון השני של שנת 2014 יצרנית הסמארטפונים שהגיעה למקום השלישי בהיקף
המכירות שלה, אחרי אפל וסמסונג, היא לא אחרת מאשר Huawei
הסינית. ב-IDC מסבירים זאת בכך שמפעילות הסלולר הסיניות
סיבסדו לאחרונה באופן נרחב מכשירים התומכים ברשתות דור רביעי – LTE.
ה-Huawei Ascend P7, אחד המכשירים החזקים ביותר בפורטפוליו של
החברה הזאת, אשר עשה עליה בשבועות האחרונים ארצה, הוא אחד ממכשירי הדור הרביעי
האלו. 
Huawei Ascend P7, מסך הבית (צילום: גד גניר)


נתחיל
מהמפרט הטכני, שם חיכתה לי הפתעה: ערכת שבבים שלא שמעתי על קיומה מעולם. אני מכיר
מכשירים המבוססים על פלטפורמות של קוולאקום (Snapdragon),
אני מכיר את Exynos של
סמסונג, את MTK הפופולרית במכשירים סיניים, ואפילו יצא לי
להתנסות גם במכשיר או שניים המבוססים על ערכת שבבים של NVIDIA.
ה-Huawei Ascend P7 מצויד בערכת שבבים הנקראת HiSilicon
Kirin 910T, בעלת מעבד מרובע ליבה, במהירות של 1.8 גיגהרץ. ל-P7 גם זכרון RAM
בנפח של 2 גיגה, מה שאמור להבטיח פעולה חלקה וריבוי משימות יעיל. זכרון האכסון הפנימי
של ה-Ascend P7 עומד על נפח של 16 גיגה, כאשר בהתאם למגמה החיובית בשוק, גם Huawei
מאפשר לכם להרחיב את נפח הזכרון הפנימי באמצעות כרטיס זכרון. המפרט הזה מריץ את
מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.4.2, גרסה עדכנית יחסית, אם כי לא הכי חדשה שיש.

להמשך קריאה

בזה צפיתי: אירוע ההשקה של ה-iPhone 6

מאת
נחשו מה עשיתי שלשום בערב? טעות. לא צפיתי בהשקה של האייפונים החדשים של
אפל. באותו זמן הייתי באסיפת הורים בגן של הילדה שלי, ועסקתי בלייב בלוגינג של
הקראת דף הנהלים (אסור להשתמש בשקיות ניילון, גן ידידותי לסביבה), הסברים על תכנית
הלימודים בגן, שאלות ההורים, וכמובן, המשהו הקטן בסוף – הבחירות לועד הורים. כך
יצא שאת אחד מאירועי ההשקה החשובים בהיסטוריה של אפל, ראיתי על מסך הטלויזיה שלי,
מספר שעות לאחר מכן כאשר אני מזרים את ההקלטה של השידור באמצעות לא אחר
מהכרומקאסט, הסטרימר הקטן של גוגל.
האייפונים החדשים, iPhone 6 ו- +iPhone 6 (צילום: אתר יצרן)

אם להיות כנים, לא יוצא לי יותר מדי לראות אירועים כאלו בשידור חי. אפל וחברות
אלקטרוניקה אחרות סיגלו לעצמם את המנהג המגונה של לקבוע את שעות האירועים האלו בדיוק
בשעה שבה אנחנו מרדימים את הילדות שלנו, לשמחתי, בשנים האחרונות רוב חברות
האלקטרוניקה לא מציעות שדרוג משמעותי בין שנה לשנה, וכך היה גם הפעם. בנוסף לכך,
חובבי טכנולוגיה כמוני כבר נחשפו לתמונות של האייפונים החדשים שבועות טרם האירוע,
כך שידעתי שלא אפסיד יותר מדי.

להמשך קריאה

כאלו השוויתי: האנדרואידים הכי חזקים בשוק

מאת
כל שנה
מביאה איתה את ההתלבטויות הסלולריות שלה. סביר להניח שב-2006 התלבטתם בין Nokia N73
ל-Sony Ericsson K800i, ב-2010 ההתלבטות שלכם היתה כנראה בין Galaxy S
לבין iPhone 3GS, ובשנה שעברה, בהתאם לגדילה בפלח שוק מכשירי
האנדרואיד, ההתלבטות התרחבה וכללה מכשירים מחברות כמו סוני ו-LG
שעד אותה עת לא נחשבו לשחקניות משמעותיות. עפ”י מכון המחקר IDC,
נראה כי נכון לרבעון השני של שנת 2014, 85% משוק הסמארטפונים העולמי נשלט ע”י מכשירים המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד. בדיוק בתקופה זו, סיימו ארבע יצרניות
האנדרואיד המובילות עפ”י רשימה זו את תהליך השקת מכשירי הדגל שלהן לעת
הנוכחית, ה-LG G3, HTC
עם ה-One M8 שלה, SamsungGalaxy S5, ו-Sony xperia Z2.
תוסיפו לכך את העובדה שבדיוק היום, הבלוג הזה חוגג שנה לפרסום הפוסט הראשון שלו,
ותקבלו סיבה מצויינת לכנס את ארבעת מכשירי האנדרואיד המובילים בשוק להשוואה. 
HTC One M8, LG G3, Samsung Galaxy S5, Sony xperia Z2 (צילום: גד גניר)

לפני
שניגש להשוואה עצמה, אני רוצה להתעכב לרגע דווקא על מכשירים שלא נכללו בהשוואה:
האייפון 5S הוא
מכשיר ראוי, אך הוכרז בדיוק לפני שנה, ועתיד לראות את יורשו מגיח לאויר העולם
בימים הקרובים, ולכן לא הוגן להכניסו להשוואה יחד עם מכשירים שהוכרזו יותר מחצי
שנה אחריו. בלקברי ו-Windows Phone 8.1
אינן תופסות פלח שוק משמעותי המצדיק את הופעתם של מכשירים המריצים את מערכות ההפעלה האלו כאן, מה שאומר שההשוואה הזאת היא על
טהרת מכשירי האנדרואיד בלבד. מאחר ובחרתי בהשוואה בין מכשירים המיובאים לארץ באופן
רשמי ומסודר בלבד, גם ה-One Plus One,
מכשיר אנדרואיד סיני בעל מפרט מרשים, לא נכלל בהשוואה הזאת.

כאמור,
בחרתי שלא להסתפק בבדיקות שעשיתי למכשירים האלו, כל אחד בנפרד, בסמוך להשקה שלהם. ביקשתי,
וקיבלתי את ארבעתם שוב, הפעם בו זמנית, לבדיקה השוואתית שנמשכה שבועיים. בחרתי
להתמקד בנושאים כמו ביצועים, איכות המסך, עיצוב חיצוני, ארגונומיה, איכות סאונד
ופרמטרים נוספים אחרים. כל זאת מתוך כוונה למצוא את הטלפון הטוב ביותר מבין ארבעת
המכשירים הנהדרים האלו כאשר בכל נושא, בחרתי להציג את שני המכשירים שהציעו את הביצועים
הטובים ביותר מבין הארבעה. וכעת, לאחר כל ההקדמות, אפשר לעבור לתוצאות עצמן:

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: THL 5000

מאת
סוגיית
הסוללה בטלפונים סלולריים הולכת ותופסת יותר ויותר תשומת לב אצל היצרניות. העניין
הבעייתי כאן – עדיין אין חידושים פורצי דרך בכל הקשור לטכנולוגיית הסוללה, מה
שמחייב את היצרניות לבחור באחד או יותר משני פתרונות נפוצים: או להרחיב את קיבול
הסוללה במכשיר, או לדאוג שידע לעשות שימוש נכון וחסכוני בה. חלק מהיצרניות בוחרות
לשלב במכשירים שלהן מצבי חסכון בסוללה שאמורים לאפשר לכם להשאר בעת הצורך זמינים
למשך מספר שעות, אך הם עושים זאת באמצעות כיבוי של כל הקישוריות, הפחתה דראסטית
בבהירות המסך (או שינוי צבעי המסך לשחור ולבן), ועוד פעולות שהופכות את הסמארטפון
שלכם לשימושי בערך כמו נוקיה 3100, רק פחות עמיד. מנגד, בשנים האחרונות אנחנו עדים
ליותר ויותר סמארטפונים המגיעים עם סוללות בקיבול של  3000mAh ואף
יותר מכך, שלרוב מעניקים מספיק זמן סוללה לשימוש סטנדרטי של יום שלם במכשיר. THL
הסינית החליטה לקחת את המגמה הזאת מספר צעדים קדימה וציידה את ה-THL 5000 שלה בסוללה בעלת קיבול של, כמה מפתיע, 5000mAh.
קוראי הבלוג הקבועים יודעים כבר שנתון כזה מלהיב אותי לפעמים יותר ממספר הליבות
במעבד, או מספר הפיקסלים על המסך, ולשמחתי הזדמן לי להניח את ידיי הנלהבות ומלאות
הציפיה על אחת ממספר יחידות בודדות של THL 5000
שהגיעו לארץ במסגרת בדיקות טרם יבוא רשמי.

THL 5000 (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה