על כזה אני רוצה להניח את הידיים: Xiaomi Mi A1

לפני שנתיים וחצי הגיע אליי לבדיקה מכשיר קטן וצנוע בשם Karbonn Sparkle V. המפרט הטכני שלו היה רחוק מלהרשים, העיצוב שלו היה בנאלי ומשעמם, והסוללה שלו לא הספיקה בשימוש סביר עד סוף היום. אין ספק שהוא לא היה מכשיר אטרקטיבי במיוחד, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר היה באחד המסקרנים שיצא לי לבדוק: הסמארטפון של Karbonn, יצרנית הסמארטפונים ההודית, היה אחד משלושת המכשירים הראשונים בתכנית Android One. באותה תקופה המכשירים האלו היו מיועדים בעיקר לשווקים מתפתחים, אבל ההכרזה של שיאומי בשבוע שעבר על מכשיר Android One משלה, ה-Xiaomi Mi A1 עשויה סוף סוף להביא את המכשירים בתכנית הזאת למקומות נוספים בעולם (כולל לישראל). מה כל כך מרגש ב”ברזל” סיני, שנכנס לתכנית שגוגל ייעדה בעיקר למדינות כמו הודו, בנגלדש, ומיינמאר?



Xiaomi Mi A1 (צילום: יח”צ)





תכנית Android One הוצגה לראשונה ביוני 2014. במסגרת התכנית הציגה גוגל תקן מסודר ואחיד למכשירים שיריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה נקייה ללא שום שינוי. ב-Android One גוגל לוקחת למעשה אחריות מלאה על עיצוב המכשירים, תכנונם, שיווקם, התמיכה הטכנית בהם וגולת הכותרת: עדכוני מערכת ההפעלה ועדכוני האבטחה. נשמע לכם מוכר? התכנית הזאת דומה מאוד למכשירי הנקסוס זצ”ל: גם הם יוצרו בזמנו ע”י יצרניות סמארטפונים בהתאם לדרישות של גוגל, שווקו על ידה ועודכנו ישירות דרכה. לפרק זמן מסוים שיווקה גוגל גם גרסאות Play של מכשירי דגל של היצרניות השונות, ביניהם Galaxy S4 של סמסונג, HTC One מהדור הראשון, ו-Sony xperia Z Ultra, כולם הריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד ללא שינויים או התאמות מיוחדות. במה שונה Android One? בעיקר בפלח השוק אליו היא מכוונת ובמחיר. מכשירי Android One עד כה היו מכשירים עם מפרט חלש יחסית שיועדו לשווקים מתפתחים ולפיכך התאפיינו גם במחיר זול יחסית. בין השנים 2014 ל-2015 מכשירי Android One נמכרו בעיקר במדינות שציינתי קודם, כמו גם בניגריה, אינדונזיה, פקיסטן, איחוד האמירויות, קמרון, סרילנקה ומדינות נוספות ששוק הסלולר שלהן רחוק מלעניין את אתרי הטכנולוגיה הגדולים בעולם. התפנית החלה בשנה שעברה כאשר מכשירי Android One  צצו בשווקים של מדינות מפותחות כמו יפן והולנד, אם כי עדיין, מדובר היה במכשירים זולים עם מפרט נחות יחסית.

להמשך קריאה

כזה הוכרז אתמול: Samsung Galaxy Note 8

לפני עשרה חודשים היה קשה לראות את הרגע הזה מגיע: באוקטובר 2016 הכריזה סמסונג על ה-Recall השני של מכשירי Galaxy Note 7, הכרזה שלא רק קברה באופן מעשי את המשך שיווקו של המכשיר, אלא איימה על המשך קיומה של סדרת הפאבלטים שהביאה לעולם את המונח פאבלט. והנה, פחות משנה לאחר מכן מוכרז ה-Galaxy Note 8. סמסונג הציגה אמש סקרים שערכה, שהראו נאמנות גבוהה של לקוחותיה למותג Note, ומהיכרות אישית שלי עם בעלי מכשירי Note, אכן קשה להם לראות את עצמם עם מכשיר אחר.


Galaxy Note 8 (צילום: יח”צ)




העניין הוא שסמסונג היא תאגיד ענק והסנטימנט העיקרי שיש לה הוא לכסף. אם סמסונג היתה מעריכה שהמותג Note עשוי שלא להצדיק את המשך ההשקעה הכספית בו, היא היתה מבטלת אותו בלי יותר מדי התלבטויות. מכירות ה-Galaxy S8 (לפי דיווחה של סמסונג) הוכיחו שהציבור סלח לסמסונג, וסמסונג ראתה במכירות שלה הוכחה לכך שהיא יכולה לתת צ’אנס נוסף גם לסדרת הפאבלטים שלה.

להמשך קריאה

כזה פספסנו: Moto Z Play

ישנם פרמטרים מאוד ברורים והגיוניים לפיהם מבקרי חפיצים בוחרים מה הם רוצים לבדוק ועל מה הם יעדיפו לוותר: קודם כל, החפיץ הזה צריך לעניין אותי ושאאמין שיעניין גם אתכם, הקוראים. בנוסף הוא צריך להיות רלוונטי וזמין לקנייה לקהל הישראלי, והוא גם צריך להיות עדכני. מאחר שאנחנו גרים בישראל, כל נושא הרלוונטיות והזמינות לקנייה בארץ יוצרים מצב שעל הדרך אנחנו מפספסים המון סמארטפונים אטרקטיביים. סדרת Moto Z שהוכרזה לפני קצת יותר משנה לא הגיעה באופן רשמי לישראל. קיים אמנם יבואן רשמי למותג מוטורולה, אך זה בחר מסיבותיו שלא לייבא את מכשירי הסדרה לארץ הקודש. גם יבואנים פרלליים נמנעו מלייבא אותו, והאופציה היחידה שנותרה בפני מי שזכר חסד נעורים ל-StarTAC, RAZR ו-Milstone היא לייבא אותו באופן עצמאי. הבעיה עם האופציה הזאת היתה שהמכשירים האלו היו יקרים מדי ביחס למפרט שלהם גם ככה, ולמחיר הזה היה צורך להוסיף כ-34% אחוז מס קנייה ומע”מ, מה שהפך את כל העסק ללא כדאי.


Moto Z Play (צילום: גד גניר)




אז איך Moto Z Play, מצא את דרכו אליי ולמה אני טורח לבדוק מכשיר שדגם ההמשך שלו כבר הושק בחו”ל? ובכן, קודם כל כי זה הבלוג שלי ומותר לי לעשות בו מה שבא לי. ועדיין, מה שבא לי זה שיהיה לכם מעניין להגיע לכאן. ה-Moto Z Play הוא מכשיר מעניין, חיצונית, פנימית וקונספטואלית, והוא זכה להמון ביקורות מאוד אוהדות מצד אתרי טכנולוגיה בחו”ל במהלך השנה החולפת. מעבר לכך, בתקופה האחרונה אתרי מכירות סיניים פופולריים החלו להציע אותו לקנייה במחירים אטרקטיביים מבעבר, גם עבור הקהל הישראלי. האם העובדה שהמכשיר הזה נמצא בשוק למעלה משנה צריכה לפסול אותו מראש? כנראה שלא, אבל במכשיר הספציפי שבדקתי יש כוכבית ענקית שכדאי לשים לב אליה. לפני שאגיע לכוכבית, אתחיל מהמכשיר עצמו.

להמשך קריאה

על כזה אני רוצה להניח את הידיים: נוקיה 8

במובן מסוים, אפשר להגיד שאתמול בלילה נוקיה חזרה למגרש של הגדולים, לפחות ברמה ההצהרתית. HMD Global, החברה שהוקמה רק לפני שמונה חודשים ורכשה את זכויות השימוש במותג נוקיה, הציגה כבר ב-MWC שלושה דגמי מכשירים, כולם מכשירי ביניים לכל היותר. עם כל הכבוד, ההערכה והנוסטלגיה שיש למותג ששלט בעולם הסלולר עד לפני עשר שנים, מקדמי המכירות הטובים ביותר של מותגים בעולם הסלולר הם מכשירי דגל, ולנוקיה, עד אמש, לא היה כזה בקטלוג שלה.


נוקיה 8 (צילום: אתר יצרן)




אתמול בערב הוכרז נוקיה 8. מכשיר שעל הנייר מיישר קו עם המפרט של הגרסה האמריקאית של Galaxy S8: ערכת השבבים Snapdragon 835 של קוואלקום, יחד עם 4 גיגה RAM, ואחסון בנפח של 64 גיגה, הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון. העובדה שבנוקיה יישרו קו עם סמסונג, לא אומרת שזהו המכשיר החזק בשוק: Xiaomi Mi6 למשל, מגיע עם מעבד זהה, אך עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה. וואנפלוס שכבר בשנה שעברה הציגה מכשיר עם 6 גיגה RAM, מציעה השנה גרסה חזקה יותר של מכשיר הדגל שלה, עם 8 גיגה RAM.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm 4+64

שיאומי ידועה כבר שנים כחברה המקבלת השראה חזקה במיוחד (שלא לומר, מעתיקה ללא בושה) חלקים נרחבים בעיצוב המכשירים והממשקים שלה מ-Apple. במקום אחד היא דווקא עובדת הפוך לחלוטין מהחברה האמריקאית: בעוד אפל מחזיקה קטלוג קטן יחסית של דגמי מכשירים עם מספר גרסאות הנבדלות זו מזו בעיקר בצבע ובנפח, היצרנית הסינית משחררת לשוק מדי כמה חודשים את אותם מכשירים, שנבדלים זה מזה לא רק בנפח ובצבע, כי אם גם במעבדים וגם בנפח זכרון ה-RAM. תכפילו את זה במספר גדול יחסית של סדרות מכשירים ששיאומי מחזיקה בשוק ותקבלו בלאגן לא קטן, שמקשה על הרוכשים הפוטנציאלים להבין מה המכשיר שהם צריכים לקנות. את Redmi Note 4, אחד המכשירים הפופולריים בשוק כבר בדקתי לפני יותר מחצי שנה, אך לאחרונה החל היבואן הרשמי בישראל לשווק גרסה שדומה מאוד מבחוץ לגרסה החדשה, אבל מתחת למתכת ולפלסטיק מדובר במכשיר שונה לחלוטין.



Xiaomi Redmi Note 4 Qualcomm (צילום: גד גניר)





ה-Redmi Note 4 Qualcomm, הנמכר בישראל הוא הגרסה החזקה ביותר של Redmi Note 4 שקיימת בשוק. ערכת השבבים, כפי שהשם מציין, היא של קוואלקום, מדגם Snapdragon 625. סדרה 6XX של קוואלקום היא סדרה המיועדת למכשירי רמת ביניים ומנפיקה כבר מספר שנים ערכות שבבים נהדרות. ה-625 (ערכת השבבים שפגשתי והתרשמתי ממנה כבר ב-Xiaomi Mi Max) בהחלט ממשיכה את המסורת הזאת ומשלבת בין ביצועים גבוהים בפעולות יומיומיות וחסכון בסוללה. יחד עם 4 גיגה זכרון RAM ו-64 גיגה אחסון, המכשיר הזה יודע לפתוח אפליקציות במהירות שלא נופלת מזו של מכשירי דגל, ולתפקד מצוין באופן כללי. המקום היחיד שבו מורגש שלא מדובר במכשיר דגל הוא בהרצת משחקים. קצב הפריימים פחות גבוה, התנועה פחות חלקה, אבל פרט לדברים האלו, בשימוש יומיומי, ההבדל בתחושה בין מכשיר כזה לבין מכשיר כמו Huawei P10 לא מורגש בכלל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia XZ Premium

את מכשיר הדגל של סוני לשנת 2017, Xperia XZ Premium זכיתי לפגוש כבר בברצלונה ב- MWC 2017. האמת ש”לפגוש” זו הגדרה מרחיקת לכת. בניגוד נניח ל-LG או ל-Huawei, בסוני לא היו מעוניינים באמת לאפשר למבקרים בתערוכה, לרבות עיתונאים ובלוגרים למשש את מכשיר הדגל החדש שלהם. לא מדובר ברכושנות או בחשש מיצר הרע של אורחי המתחם. לפי ההערכות, המכשיר החדש שהחל להמכר בחנויות בחו”ל רק בחודש יוני, הגיע לברצלונה ארבעה חודשים לפני כן בגרסה לא סופית. לפיכך, אנשי סוני שהעדיפו שלא למצוא את עצמם במצבים מביכים, החליטו לתת למבקרים להתרשם ממנו מרחוק ולא יותר מכך.  


Sony Xperia XZ Premium (צילום: גד גניר)




כך יצא שאת Xperia XZ Premium זכיתי לראות או בתיבות זכוכית נעולות במתחם של סוני בתערוכה או בידיהם של נציגי החברה ששמחו להדגים את הפיצ’ר החדש והמסעיר שמביא איתו המכשיר החדש, עליו ארחיב בשלב מאוחר יותר. כל ההתנהלות הזאת לא הפריעה למארגני הכנס להכריז על XZ Premium כעל המכשיר הטוב ביותר בתערוכה. לא ברור מה הקריטריונים של צוות השופטים המכובד, אבל בחירה במכשיר שרק הוכרז, שטרם נמכרה יחידה בודדת ממנו, ושאסור לגעת בו, כמכשיר הטוב ביותר לשנת 2017 לא מעידה כלום על המכשיר עצמו, אם כבר, על כמה שווה הפרס הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate 9 Pro

כל עוד וואווי היתה סתם עוד אחת מאסופת היצרניות הסיניות האלמוניות עבור הקהל הישראלי, לאף אחד לא היה באמת אכפת איזה דגם מקטלוג החברה מגיע לארץ ביבוא רשמי וכמה זמן זה לוקח. רצף של קמפיינים אגרסיביים והשקעה ניכרת של היבואנית בהגברת המודעות למותג בישראל, יצרה קהל אוהדים בארץ שממתינים להגעתו של כל דגם חדש בציפיה דרוכה. ההחלטה על היבוא הרשמי של הפאבלטים של וואווי שהוכרזו  עוד בנובמבר, Mate 9 ו-Mate 9 Pro, התקבלה באיחור של כמה חודשים, והם הושקו בארץ רק באפריל כשהיבואנית הבינה שקיים ביקוש רב למכשירים היקרים יחסית.


Mate 9 Pro מקווה שאתם מעריכים אותי על השעות בהן אני עובד על הבלוג הזה (צילום: גד גניר)




הדגם שהגיע לידיי לבדיקה הוא דגם ה-Pro, שמתהדר במפרט טכני שעדיין, חצי שנה לאחר ההכרזה, נחשב לאחד החזקים בשוק. ערכת השבבים Kirin 960, זהה לזו של P10, מכשיר הדגל הנוכחי של החברה, וכוללת 4 ליבות הפועלות במהירות 2.4 גיגהרץ, ועוד ארבע הפועלות במהירות 1.8 גיגהרץ. האחסון במכשיר אמנם אינו ניתן להרחבה, אבל הנפח המובנה נדיב ועומד על 128 גיגה. זכרון ה-RAM כאן הוא בנפח 6 גיגה, וזו אחת הנקודות היותר מעניינות במפרט המכשיר: בשנה שעברה החלו להופיע בשוק מכשירים עם זכרון RAM בנפח של 6 גיגה, אך מדובר היה בבודדים, ורוב היצרניות הגדולות בשוק המשיכו להשאר עם נפח של 4 גיגה בלבד. מעבר לכך, בחודש מרץ, מספר חודשים לאחר ההכרזה על  ה-Mate 9 Pro, טען אחד מבכירי וואווי שזכרון RAM בנפח 4 גיגה מספק את האיזון המושלם בין תמורה בביצועים, למחיר הרכיבים, ושלמעשה 4 גיגה זה יותר ממה שצריך. איך זה מסתדר ביחד? ובכן מדובר במכשיר פרימיום, שכלל לא מכוון לאיזורים שוואווי כיוונה אליהם בשנים האחרונות. מכשיר מהסוג הזה הוא הפגנת כוח, כבר לא אלטרנטיבה זולה, אפילו לא אלטרנטיבה משתלמת. מכשיר פרימיום שלא חסכו בו בדבר, על חשבונכם כמובן.

להמשך קריאה

כאלו השויתי: Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10

מסגרות מסך דקיקות עד לא קיימות, מצלמות כפולות, הבטחה שהמכשיר לא יתלקח לכם בידיים ואפילו צבע חדש, ירוק. אלו החידושים שהביאה איתה שנת 2017 לעולם הסלולר. אין ספק, יצרניות הסלולר השקיעו חודשים של מחקר כדי לחפש את כל החידושים שלא יטפלו בסוגיות הבאמת חשובות לחיי היום יום עם הסמארטפון שלכם. אין פריצת דרך בתחום הסוללות, מכשירי הדגל של 2017 לא עמידים יותר מאלו של שנת 2016 לנפילות או למים, וכבר בעוד שנה תוכלו לקלל אותם בעודכם ממתינים שניות בודדות שאפליקציית המצלמה תיפתח. ולמרות הכל, מכשירי הדגל של LG, Samsung ו-Huawei הם מכשירי האנדרואיד המהירים ביותר, עם המסכים המרשימים ביותר והמצלמות הכי טובות שתוכלו לקנות ביבוא רשמי בישראל. לפני חודש, הם הפכו לקצת פחות יקרים הודות להסרת מס הקנייה על סמארטפונים. בדקתי בשבועות האחרונים את P10, G6 ו-Galaxy S8 ביחד ולחוד, כדי להחליט מהו הסמארטפון שהכי ראוי להשקיע בו את הכסף שלכם.
Samsung Galaxy S8, LG G6 ו-Huawei P10 (צילום: גד גניר)

מפרט טכני וביצועים
שניים מתוך שלושת מכשירי הדגל של שנת 2017 מבוססים על מעבדים מתוצרת בית. Huawei, כהרגלה משתמשת במכשיר הדגל העיקרי שלה במעבד המפותח בחברת HiSilicon (הנמצאת בבעלותה המלאה של Huawei). סמסונג משווקת את המכשירים שלה בשתי תצורות שונות של ערכות שבבים, בהתאם לשוק אליו הם מיועדים: השוק הישראלי ושווקים רבים אחרים מקבלים את המכשיר עם המעבד שלה מסדרת Exynos, בעוד השוק האמריקאי מקבל מכשירים מבוססי מעבדים של קוואלקום האמריקאית. השנה, הדרמה מסביב לביטולו של Galaxy Note 7, יצרה מצב שבו סמסונג ביצעה הערכת ביקושים חדשה, ודרשה לקבל לידיה את כל המשלוח הראשון של מעבדי הדור הבא של קוואלקום, Snapdragon 835. בעקבות כך, LG שרצתה להקדים את סמסונג ולהשיק מכשיר דגל לפניה נאלצה להסתפק בערכת שבבים “ותיקה” יותר, Snapdragon 821 שהוכרזה במחצית השניה של 2016. בניגוד להערכות, שלוש היצרניות הסתפקו בזכרון RAM בנפח של 4 גיגה “בלבד” במכשירים האלו. נפח האחסון המובנה צמח ל-64 גיגה ב-P10 וב-Galaxy S8, בעוד LG בחרה להציע גרסה עם 32 גיגה בלבד.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 6 Plus

לפני קצת יותר מ-4 שנים נחת בישראל ה-MX2 Dream, הסמארטפון הראשון של המותג Meizu שעשה עליה לארץ הקודש. המכשיר שקיבל את הכינוי “האייפון הסיני” היה יצור מוזר בסצינת הסמארטפונים הסיניים של אותה תקופה: אם סמארטפון סיני טיפוסי ב-2013 היה מכשיר שהתאפיין בממשק אנדרואיד נקי יחסית, מפרט חלש, ואיכות נמוכה יחסית של חומרים והרכבה, המכשיר של מייזו נראה שונה לחלוטין. המפרט כלל מעבד מבית סמסונג ואפילו זכרון RAM בנפח מכובד (לאותם ימים) של 2 גיגה. את מערכת ההפעלה אנדרואיד היה קשה לזהות תחת הממשק הייחודי של מייזו שהתהדר באנימציות מרשימות, תגובה מצויינת למגע, ואפילו מבחוץ המכשיר נראה לא רע. ההשראה שספגה החברה מאפל הקרינה גם על האסטרטגיה שלה ועד להשקת ה-MX4, התמקדה החברה בכל פעם במכשיר אחד, מכשיר דגל. החל משנת 2015 קטלוג המוצרים של מייזו התרחב משמעותית והחל לכלול מכשירים המותאמים לשלל סגמנטים: לצד סדרת ה-MX הוצגו מכשירי Entry Level ופאבלטים זולים אשר זוכים להצלחה רבה בישראל, ומנגד, גם פאבלטים עם מפרט מרשים שעל הנייר לפחות נותנים פייט למכשירי הדגל של סמסונג, LG ואחרות.

Meizu PRO 6 Plus (צילום: גד גניר)
ה-Meizu PRO 6 Plus שייך לקבוצה האחרונה, ומדובר למעשה בסמארטפון החזק ביותר כיום בקטלוג המכשירים של החברה: המעבד מבית סמסונג, Exynos 8890 הוא אותו מעבד שתמצאו ב-Galaxy S7. זכרון ה-RAM בנפח 4 גיגה ואפילו נפח האחסון (שאינו ניתן להרחבה) עומד על 64 גיגה, נפח אחסון שניתן בהחלט לחיות איתו בשלום בימינו. המכשיר עצמו זריז כצפוי, יציב ולא נתקע, קופא או קורס.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S8

GalaxyS7 היה המלצת הקנייה הקלה ביותר מבחינתי בשנה החולפת. לא רק שהוא תיקן וליטש את כל מה שדרש ליטוש ב-Galaxy S6, הוא שילב בתוכו את כל מה שצריך בסמארטפון מודרני בשימוש היומיומי, בדברים שנשארים חשובים אחרי ההתלהבות הראשונית: מכשיר מהיר, עם מצלמה נפלאה, סוללה לא רעה (במונחי מכשירי דגל), אפשרות הרחבת זכרון, ואפילו עמיד בתאונות הקשורות למים. על ממשיך דרכו מוטלת משימה הרבה יותר קשה מלהיות סתם מכשיר טוב. על Galaxy S8 מועמסת הדרישה להיות חדשני יותר מקודמו ומכל מכשיר אחר בשוק, עליו להראות שונה משני קודמיו שחלקו עיצוב כמעט זהה ועליו להציב אלטרנטיבה גם לאייפון 7 וגם להשאר עדכני לכשיגיע האייפון 8. בנוסף, עליו להתמודד עם הנזק התדמיתי האיום והנורא שהשאיר ה-Galaxy Note 7, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שעד היום, למעלה מחצי שנה אחרי ביטול המכשיר, כל טיסה לחו”ל מלווה באזהרות מהסכנה שבעלייה למטוס איתו.


Samsung Galaxy S8 (צילום: גד גניר)




כהרגלה, משווקת סמסונג את מכשיר הדגל שלה עם שני סוגי מעבדים שונים, לאיזורים שונים בעולם. בארה”ב תוכלו לקנות את הגרסה המבוססת על Snapdragon 835, אותו מעבד שסמסונג “שתתה” את כל סדרת הייצור הראשונה שלו ובכך עכבה את השקתם ואספקתם של מכשירים אחרים שתכננו לעשות בו שימוש כמו Mi6 של שיאומי, או xperia XZ Premium של סוני. הגרסה השניה, זו שנמכרת בישראל, היא זו המבוססת על מעבד של סמסונג: Exynos 8895, מעבד בעל שמונה ליבות, ארבע במהירות 1.7 גיגהרץ וארבע במהירות של 2.3 גיגהרץ. אל המעבד הזה מצטרף זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, ואחסון פנימי בנפח 64 גיגה, אותו ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון MicroSD עד לנפח של 256 גיגה נוספים.

להמשך קריאה