סמארטפונים

כזה ניסיתי: טלפון סלולארי Sony xperia Z1

מאת
בדיקת טלפונים סלולריים היא סוג של מזוכיזם עבורי כרגע. יש לי טלפון חדש יחסית, בן חצי שנה בלבד
ואין לי שום תכנון, שלא לדבר על הצדקה, לקנות בקרוב טלפון חדש. ובכל זאת, אני בוחר
במודע (ורק למענכם קוראי הבלוג, תעריכו את זה!) להתנסות בטלפונים, רובם ספינות דגל של היצרניות השונות, אשר גורמים אפילו
לגלאקסי אס 4 שלי להראות טיפה עייף. אחרי שהתנסיתי ב-LG G2 וה-Samsung Galaxy Note 3, הגיע תורו של ה-Sony xperia Z1, המכשיר היקר והחזק ביותר שיש
לסוני להציע כרגע.

xperia Z1 (צילום: אתר יצרן)


כיאה לספינת
דגל, הסוני אקספריה זי 1 מצויד במפרט שגורם לאנשים כמוני להזיל ריר: מעבד800  Snapdragon בעל ארבע ליבות במהירות של 2.2 גיגהרץ  מבית קוואלקום, זכרון עבודה בנפח 2 גיגה, נפח
אחסון של 16 גיגה מובנה וחריץ הרחבה באמצעות כרטיס MicroSD לכרטיס זכרון בנפח של עד 64 גיגה,
מצלמה ברזולוציה של לא פחות מ-20.7 מגה פיקסל, מסך TFT בגודל 5 אינטש וברזולוציית FHD  (1920X1080). מה עוד? ה-xperia Z1 מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 4.3 (Jelly Bean), וסוני אישרה כי תשדרג אותו גם
לגרסא 4.4 (Kit Kat). בנוסף, כמו קודמו ה-Xperia Z, גם ה-xperia Z1 עמיד במים ואבק, ועומד בתקן IP58 האומר כי ניתן להשאירו במים בעומד
של עד 1 מטר, למשך 30 דקות. הבנתם נכון, הטלפון הזה ישרוד נפילה לאסלה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Nokia Lumia 925

מאת
מעולם לא הייתי
איש של נוקיה. מאחר והתחלתי את ההיסטוריה הסלולרית שלי ברשת פלאפון, באיזור שנת
1999, במשך 6-7 שנים נאלצתי להסתפק במה שהיה לרשת הזאת להציע לי, בעיקר מכשירי סמסונג ו-
SK. משך כל אותן שנים התבוננתי בקנאה
בחבריי בסלקום ובאורנג’ מסתובבים עם מכשירים המסוגלים להריץ סנייק, להחליף פאנלים
ובאותו הזמן להיות עמידים כמו נגמ”ש קטן. גם כשסיימתי לשלם את כל התשלומים על
המכשירים שפלאפון מכרה לי, ועברתי לסלקום, בחרתי בהתחלה ב-E1 של מוטורולה, ואחריו ב- W800i של סוני אריקסון, שני מכשירים
שראויים לפוסט נוסטלגי בפני עצמו.

נוקיה נכנסה
לחיי עם הגיעו של ה-N73 במסגרת מבצע לעובדי חברה כשעבדתי בזאפ. ה-N73 היה באותה תקופה ספינת הדגל של
נוקיה. היה לו מסך עצום (2.4 אינטש), מצלמה נפלאה עם רזולוציה של 3 מגה פיקסל, רדיו,
תמיכה ברשת הדור השלישי והחשוב מכל, הוא הריץ את מערכת ההפעלה סימביאן שאיפשרה
התקנת אפליקציות ולמעשה, למרות שמצחיק לחשוב עליו באופן הזה, הוא היה סמארטפון לכל דבר.
בפועל, התקופה איתו היתה אחת התקופות הקצרות ביותר שהעברתי עם טלפון סלולרי. שנה
אחרי שקניתי אותו, הלכתי וקניתי את האייפון הראשון שלי. מאחר ומתישהו אני צריך
להגיע ל-Nokia Lumia 925, לא אפרט בפניכם את נסיבות שהביאו אותי לוותר על ה-N73 כל כך מהר, אבל היו
הרבה כאלו, ורוב הבעיות שהמאיסו אותו עליי נגעו למערכת ההפעלה שלו.
Nokia Lumia 925 (צילום: גד גניר)

הניסיון הבא שלי
עם נוקיה היה לפני זמן לא רב, קצת יותר משנה, כאשר ניתנה לי ההזדמנות להתנסות
בנוקיה לומיה 820 למשך שבוע. לא התלהבתי ממנו במיוחד, בלשון המעטה. חלק מהבעיות שהיו לי איתו נעוצות במכשיר עצמו, וחלק במערכת ההפעלה Windows Phone 8 שהיתה עוד יחסית צעירה בשוק ולא
הכילה דברים בסיסיים, כמו למשל אפשרות ניווט לקהל הישראלי (רק לפני מספר חודשים
יצאה גרסת ה-Windows Phone 8 של Waze).

לפני מספר
שבועות החלטתי שאני בשל מספיק לבדוק שוב מכשיר מסדרת Lumia. תנאי הפתיחה טובים בהרבה: ישנה
עלייה בנתח השוק שתופסים מכשירי Windows Phone 8 במדינות מסוימות באירופה, חנות האפליקציות של מערכת ההפעלה הזאת
החלה לגדול, ונוקיה החלה לשחרר את עדכון Nokia Black שאמור מעבר להוסיף פיצ’רים
למכשירים (ואולי גם לשפר את הדרך שבה הם מתפקדים). כאמור, קיבלתי לבדיקה את ה-Lumia 925, גרסא עדכנית למכשיר הדגל לשעבר
של נוקיה, ה-Lumia 920.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: טלפון סלולרי LG G2

מאת

אני מתעב דברים ויראליים.  אם להיות מדויק יותר, אני מתעב דברים שהפכו להיות ויראליים לפני שהספקתי לראות אותם ולעזור להפוך אותם לויראליים. אני שונא לא להכיר משהו ואז לקלוט שכל העולם ואחותו מדבר עליהם. אם אני איכשהו מוצא את עצמי בשלב הזה, אני מתנתק לחלוטין ומפתח אנטי, מבלי שאפילו אתנסה בדבר הזה. ככה היה עם … להמשך קריאה

כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy Note 3

מאת
האמת שאפילו אני לא חשבתי שיש למייל ששלחתי לאשת הקשר שלי בסמסונג איזשהו סיכוי. שבוע בלבד אחרי
שסיפרתי לה שפתחתי בלוג ואני רוצה להכנס לרשימה של הבלוגרים שהיא עובדת איתם, כבר אזרתי אומץ (או יותר נכון חוצפה) וביקשתי לקבל יחד את שני החפיצים הכי סקסיים שיש לסמסונג להציע: הגלאקסי נוט 3, והגלאקסי גיר. כעבור שבוע וחצי בערך תואמה איתי אספקה, וכבר באותו יום הגיע אליי השליח, כשבידיו שתי קופסאות ובתוכן חלומותיהם הרטובים של חובי סמסונג באשר הם.

על הגלאקסי גיר כבר סיפרתי לכם, ועכשיו הגיע תורו של הגלאקסי נוט 3, הפאבלט האימתני של
סמסונג. לבורים שביניכם, המלה “הפאבלט” היא למעשה הלחם המילים Phone
ו- Tablet, והיא באה לבטא את העובדה שהמכשיר הזה, בשל
גודל המסך הלא צנוע שלו (5.7
אינטש) מתמקם בנוחות בפער שבין טלפונים לטאבלטים. חומרתית, נכון
להיום, הגלאקסי נוט 3 הוא מהמכשירים החזקים ביותר המריצים את מערכת ההפעלה
אנדרואיד, אם לא המכשיר חזק ביותר. המסך העצום בטכנולוגיית Super
AMOLED מציג רזולוציה של 1080X1920
ונראה מצוין באופן כללי, אם כי מרגיש מעט פחות חד מזה של הגלאקסי אס 4. כפי
שסמסונג עושה לאחרונה, גם את הגלאקסי נוט 3 היא מציעה בשתי תצורות שונות הנבדלות
זו מזו בסוג המעבד וערכות השבבים שלהן שלהן (Qualcomm
Snapdragon 800 Quad-Core, ו- Exynos 5 Octa
5420 של סמסונג). בנוסף, יש לו זכרון עבודה של 3
גיגה (למיטב ידיעתי מדובר במכשיר האנדרואיד הראשון בשוק עם נפח זכרון שכזה). כל
הסנסורים של הגלאקסי אס 4 המאפשרים שימוש באמצעות מחוות באויר ומעקב אחר תנועת
העינים (דברים מגניבים באמת שאני בכלל לא עושה בהם שימוש בטלפון שלי) מצאו את דרכם
לכאן, כמו גם ה-S-Pen, הסטיילוס, שהופך את המכשיר הזה ליותר מסתם
סמארטפון עם מסך ענק.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)


להמשך קריאה

ו….חוזר לסמסונג

מאת
בלילה שבו הרסתי לעצמי את
ה-One X, עברתי להשתמש בגלאקסי אס 1 הישן שלי. צרבתי עליו רום של סלקום,
הכנסתי את המיקרו סים שלי לתוך המתאם שקיבלתי מגולן טלקום, וניגשתי למלאכת סידור
המכשיר. הגלאקסי אס 1 מעולם לא צלח את הגבול שבין ג’ינג’רברד ל-ICS  וחבל (כתבתי על התסכול שלי מהעניין
בגיקטיים בזמנו). למה כל כך חבל? כי הדבר השפיע קשות על נוחות השימוש בו. הגלאקסי אס 1
היה מכשיר נפלא, עם חומרה מדהימה לתקופתו, אך סבל כל העת מבעיות תוכנה: לאגים, תקיעות, איתחולים פתאומיים ומה לא. אחת
ההנאות הגדולות שלי מהמכשיר הזה היתה האפשרות הנוחה והקלה יחסית לצרוב עליו רומים,
ובייחוד כאלו שהיו משנים את הממשק שלו לחלוטין כמו גרסאות שונות של CyanogenMod, או MIUI. כמעט תמיד, השבוע הראשון עם
הרומים האלו היה מדהים, הייתי בטוח שמצאתי את הרום המושלם לעבוד איתו, ולבסוף
התקלות החלו לצוץ. דווקא עם הרומים המקוריים לתקלות היה לוקח יותר זמן להופיע וזו
גם הסיבה שכשעברתי להשתמש בו, הלכתי על האופציה ה”רגועה”, ולא על אחת
מגרסאות ה-JellyBean הנפוצות למכשיר הזה.

אני לא מצליח למצוא קלישאה שתתאר לכם
באופן אותנטי מספיק את האיטיות של המכשיר הזה בימינו. סביר להניח שהתחושה האיטית
שהמכשיר משדר נובעת גם מהעובדה שאותן אפליקציות (כמו פייסבוק לדוגמא), בהן השתמשתי
בעבר, הפכו להיות גדולות, כבדות וצורכות משאבים גדולים יותר, מה שהטלפון הזה עם
החומרה המאוד מכובדת שלו (לפני שנתיים וחצי) וגרסת התוכנה שלו פשוט לא יכולים לספק. מעבר
לזה, סטנדרט המהירות אליו התרגלנו בשנים האחרונות כנראה גדל, ושתיים שלוש שניות עד
לפתיחתה של אפליקציה נראה לי כמו נצח. בסופו של דבר, ייתכן מאוד שזה מה שמסוגל
לספק מכשיר בן שנתיים, שעבר שני משתמשים, מאות צריבות רומים, נפילות והתעללויות
נוספות. למזלי ידעתי שזה משהו זמני בלבד.

את ההחלטה לקנות גלאקסי אס 4 קיבלתי
מזמן. זה לא היה ביום ההשקה שלו, בכלל לא. כשקראתי על ההשקה שלו, די זלזלתי בסמסונג:
הם הוציאו לשוק מכשיר שנראה זהה לחלוטין כמעט לקודמו, עם מסך גדול באינטש (וואו!),
שני סוגי מעבדים לבחירה (דאבל וואו), סוללה גדולה יותר (טוב די), וסט שלם של
חיישנים שמאפשר לעשות פעולות שגרתיות במכשיר, עם מחוות ידיים מוזרות באויר. ובכל
זאת, הוא יותר חזק מרוב המכשירים בשוק, ולא הייתי מתנגד לקנות כזה.

להמשך קריאה