כזה ניסיתי: Poco M3 Pro

בתחילת יוני השנה השיקה המילטון, יבואנית שיאומי בישראל את Poco M3 Pro עם כישרון ייחודי: זהו מכשיר דור 5 הזול ביותר בישראל. שווה להתעכב לרגע על הבשורה הזאת: מדובר בסנסציה עבור חיתוך מאוד ספציפי  באוכלוסיה בין אנשים שמחפשים מכשיר שגם עולה פחות מ-1000 ש”ח לבין כאלו המחפשים מכשיר שמתחבר לרשתות דור 5. מכירים כאלו? אני אישית לא, אבל עדיין מעניין לראות מה יש למותג המשנה של שיאומי להציע בטווח המחיר הזה.

Poco M3 Pro (צילום: גד גניר)


ערכת השבבים של Poco M3 Pro היא Dimensity 700 של מדיהטק הטיוואנית, כשהמכשיר מגיע בשתי קונפיגורציות חומרה שונות: הזולה יותר עם 4 גיגה RAM ו-64 גיגה זכרון אחסון פנימי, והיחידה אותה אני קיבלתי לבדיקה שמתהדרת ב-6 גיגה RAM ו-128 גיגה אחסון, כשאת האחסון בשתי הקונפיגורציות ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון. ההתחלה לא בישרה טובות עם המכשיר: מסיבה לא ברורה, כל עוד שחזור המדיה של וואטסאפ לא השלים את מלאכתו, אפליקציית טוויטר קרטעה באופן בלתי נסבל. מרגע שהחלק המייגע הזה הסתיים, פתאום הכל החל לעבוד חלק ויציב: אפליקציות רבות נשארו פתוחות ברקע, וכאלו שלא, נפתחו בזריזות משביעת רצון. לא הייתי אומר שהוא זריז כמו מכשיר הדגל שבדקתי לפניו (ועולה קצת יותר מפי 4 מה-M3 Pro), אבל מרגע שהכל הסתדר, חויית השימוש במכשיר היתה מהנה מאוד ביחס למה שאפשר לצפות ממכשיר ברמת המחיר הזאת. כמובטח, המכשיר תומך באופן פעיל ברשתות דור 5 באיזורים בהם יש פריסת אנטנות וכמנוי לרשת פרטנר קיבלתי באיזורים האלו מהירויות שהגיעו לעיתים עד 300MB. למרבה השמחה, ובניגוד למכשירים רבים אחרים בטווח המחיר הזה, Poco M3 Pro מצויד בשבב NFC, פיסת חומרה חשובה אם אתם מעוניינים לעשות שימוש בשירותי תשלום באמצעות הסלולרי. מכשירי Poco חולקים את אותה מערכת הפעלה עם מכשירי שיאומי, MIUI 12 המבוססת על אנדרואיד בגרסה 11. מערכת ההפעלה אמנם אינה דומה ויזואלית לאנדרואיד בגרסתה הנקייה, אבל עושה שימוש נרחב באפליקציות של גוגל כמו החייגן, אנשי הקשר ואפליקציית ה-SMS, ואפילו אפליקציית מסך הבית כוללת את מסך עדכוני החדשות של גוגל, ה-Google Discover. הבעיה הקבועה שלי עם MIUI טרם טופלה: המצב הכהה בממשק, לוקח יוזמה לא מבורכת ומכהה בעצמו אפליקציות כברירת מחדל. התוצאה היא פגיעה בשימושיות: באפליקציות שמגיעות כהות מלכתחילה כמו ספטיפיי נעלמים לפעמים פקדים, ולעיתים בפייסבוק ובטוויטר, תמונות הפרופיל של נעקבים מוצגות בנגטיב. זו לא גזירת שמיים, וניתן להכנס להגדרות ולהחליט היכן רוצים שמערכת ההפעלה לא תבצע את הפעולה הזאת, אבל חבל שזו ברירת המחדל.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Oppo Find X3 Pro

שוק מכשירי הדגל בישראל משווע לזריקת מרץ: הסתלקותן של Huawei, LG ו-HTC בשנים האחרונות ממפת הסלולר העולמית השאירה מעט מאוד אופציות לצרכן הישראלי שמעוניין במכשיר אנדרואיד חזק: Samsung, שיאומי ו-OnePlus. מותגים אחרים כמו Realme ונוקיה לא מתחרות נכון לכתיבת שורות אלו בקטגוריה הזאת, ו-Oppo, המותג החדש שנכנס לפני כחמישה חודשים לישראל החל את דרכו דווקא עם מכשיר ביניים.

Oppo Find X3 Pro (צילום: גד גניר)

בסוף אפריל המצב הזה השתנה: רונלייט, היבואן הרשמי של Oppo בישראל הכריז על תחילת שיווקו של המכשיר החזק ביותר בקטלוג היצרנית הסינית: Find X3 Pro. זוכרים את הימים היפים שמותגים סיניים נחשבו לאלטרנטיבה משתלמת יותר כלכלית למותגים היותר ותיקים בשוק? תשכחו מזה. ה-Find X3 Pro מכוון גבוה. כמה גבוה? אם תבחרו לרכוש אותו, תצטרכו לשלם סכום דומה לזה שהייתם משלמים על Galaxy S21 Ultra. האם יש בו משהו שבאמת מצדיק את התמחור הזה?


להמשך קריאה

כזה ניסיתי: NUKI 2.0

חשבתם שמוצרי בית חכם הם הדבר הטוב ביותר שקרה לאנשים עצלנים? כנראה שלא פגשתם OCDיסט (אמיתי או כזה שסבור שהוא כזה) שקיבל לביקורת מנעול חכם לדלת הכניסה. אני למשל, פיתחתי במהלך השנים תחביב מגונה לשכנע את עצמי בדרך לעבודה שהשארתי את הדלת הכניסה לא נעולה, ולהעביר שעות ארוכות במחשבות טורדניות על הבית ההפוך שמצפה לי כשאשוב הביתה. NUKI 2.0 הגיע אליי לאחרונה דרך רשת באג, ושחרר אותי לכמה שבועות מהחשש הזה, אבל למען האמת הוא יודע לעשות הרבה מעבר לזה.

NUKI 2.0 (צילום: גד גניר)


בבסיסו, NUKI 2.0 הוא אביזר מאוד פשוט: קופסה עם מנוע שמותקנת מעל למנעול דלת הכניסה שלכם, שמסוגלת לסובב את המפתח. מסביב ליכולת הבסיסית הזאת נבנתה מערכת שלמה של יכולות ומוצרים משלימים. אני קיבלתי לבדיקה את הערכה הכוללת את ה-NUKI 2 עצמו, ואת ה-Bridge, רכיב נפרד שמחבר אותו לאינטרנט. תהליך ההתקנה לא מאוד מסובך והמשתמש מבצע אותה בעצמו: המנעול מגיע עם תושבת שצריך להתקין על החלק החיצוני של המנעול (אם יש לכם מסגרת דקורטיבית, רוזיטה, סביב המנעול עצמו תצטרכו להחליף אותה באחת שטוחה לפני שתוכלו להתקין את התושבת) לנעול כמה ברגי אלן, להרכיב את ה-NUKI עצמו על התושבת, להדביק מגנט קטן על משקוף הדלת במקביל ל-NUKI, לחבר את ה-Bridge לחשמל וזהו. סיימתם את החלק הפיזי, ללא צורך אפילו בהכשרת מנעולן.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Apple AirTag

מדי פעם, כשאני מקבל חפיצים לבדיקה, עולה מצד הסובבים אותי השאלה הקרימינלית: “ומה יקרה אם נניח תאבד את זה?”. אחרי כמעט שמונה שנים של כתיבת בלוג ביקורות, אני שמח לדווח שעדיין לא עלה אצלי הצורך לברר מה התשובה לשאלה הזאת. במקרה של Apple AirTag מדובר בשאלה קריטית מתמיד כי זה בדיוק מה שהוא נועד למנוע.

Apple AirTag (צילום: אפל)


הקונספט עצמו של אביזר שמוצמד לחפצים אישיים ונועד למנוע את אובדנם אינו חדש. גם לפני ארבע שנים כשבדקתי את Bravo TrackR, היה מדובר בקטגוריה עם פז”מ אבל הם מעולם לא תפסו בקרב ההמונים. האם אפל תעשה לשוק הזה את מה שעשתה לפני 13 שנה לשוק הסמארטפונים?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Band 6

כשם שאייפונים הפכו לקובעי הרף בכל הקשור למה שמציעים מכשירי דגל בשוק הסמארטפונים, סדרת Mi Band של שיאומי עושה זאת בשוק צמידי הפעילות. בניגוד לאפל, היא קובעת את הרף הזה ברמת מחירים נמוכה להפליא, שהפכה את הצמידים שלה לאחד מפריטי המחשוב הלביש הכי נמכרים בעולם. בסוף מרץ השנה הכריזה על Mi Band 6 ובתוך חודש נמכרו כמיליון יחידות שלו. מה נכנס לסל התכונות הבסיסיות שצמיד פעילות בשנת 2021 מצופה לכלול?

Xiaomi Mi Band 6 (צילום: גד גניר)


בצורתו הכללית, Mi Band 6 זהה לקודמו, ה-Mi Band 5. כל חומרת הצמיד מרוכזת בתוך גוף בצורת קפסולה קטנה. השוני כאן לעומת הדור הקודם הוא במסך, שכעת נמתח לאורך כל שטח הקפסולה, ללא שוליים. מה זה כבר משנה אם זה מסך של 1.1 אינטש כפי שזה היה בדור הקודם או מסך של 1.56 אינטש כפי שזה עכשיו? בגדלים כאלו כל עשירית אינטש משנה, ותוספת 0.46 האינטשים כאן הופכת את התצוגה למרווחת יותר ומאפשרת הצגת יותר מידע, או אותו מידע רק בצורה ברורה יותר ופחות צפופה. עוצמת התאורה, כמו תמיד היא עקב אכילס של הצמיד: המסך הוא בטכנולוגיית AMOLED וברזולוציה גבוהה יחסית לגודלו אז כל עוד אתם תחת קורת גג מסודרת, תוכלו לראות בבירור מה מופיע עליו והתצוגה עצמה צבעונית ונאה. אם תצאו החוצה באור יום, יהיה לכם קצת יותר קשה לקרוא אותו, אבל גם אז זה לא בלתי אפשרי. עניין מעצבן נוסף: מחוות הרמת פרק היד לבדיקת השעה אמנם אכן מדליקה את המסך, אבל ישנו שיהוי של שניה וחצי בין התנועה עצמה ועד שהמסך אכן נפתח, זה לא נשמע הרבה על הנייר אבל בפועל האיטיות הזאת מציקה. הצמיד עצמו עמיד במים עד לעומק של 50 מטר, מה שאומר שתוכלו לקחת אותו לבריכה או לים ללא חשש. כצפוי, הצמיד לא כולל נפח אחסון פנימי למוזיקה, ולא כולל גם GPS מובנה, כך שלא תוכלו להיפרד עדיין מהטלפון שלכם כשאתם מתחילים בפעילות גופנית. ברמת המחיר שלו, נכון להיום, זה בהחלט מתקבל על הדעת.

להמשך קריאה

כאלו ניסיתי: Bowers & Wilkins PI7

יצרניות אודיו אליטיסטיות לא הזדרזו להכנס לקטגוריית אוזניות ה-TWS. כשאיכות האודיו היא סימן ההיכר שלהן, ואין להן כוונה להתפשר בתחום הזה, אפשר להבין מדוע חלקן מתמהמהות עם האתגר הטכנולוגי של דחיסת חומרת אודיו יחד עם סוללה ומשדרים לתוך גופי פלסטיק זעירים שאמורים להיתפס ולשבת ביציבות בתוך אזני המשתמשים. באפריל האחרון חשפה Bowers & Wilkins, יצרנית בדיוק מהסוג הזה, את דגמי אוזניות ה-TWS הראשונות שלה. היא עשתה זאת שנים אחרי אפל, סמסונג וגם אחרי יצרניות יותר ממוקדות אודיו כמו סנהייזר ו-B&O. היה שווה לחכות?

B&W PI7 (צילום: גד גניר)


מדובר היה בהשקה כפולה: Bowers & Wilkins הציגה שני דגמי אוזניות: PI5 ו-PI7, היקרות והמתקדמות יותר שאיתן יצא לי להתנסות. חיצונית הן כמעט זהות, אבל PI7 מציעות שני פינוקים משמעותיים שה-PI5 לא.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 9

באפריל האחרון ציינה OnePlus שבע שנים להכרזתו של המכשיר הראשון שלה, One. החברה זכתה להערכה רבה ולקהילת מעריצים פנאטיים, הודות לביצועים מעולים בדר”כ, לצד ממשק מהטובים בשוק. צילום מעולם לא היה המרכיב העיקרי שמשך אנשים לקנות מכשירי OnePlus. זה לא שהיא לא ניסתה, וזה לא שהמצלמות במכשירי OnePlus היו גרועות. חלק מהמצלמות היו לא רעות בכלל, אבל ברוב הזמן היה קשה למותג הסיני לשכנע אנשים שהמכשירים שלו יכולים להתחרות מבחינת צילום על אותו מגרש עם מותגים כמו סמסונג, אפל ואפילו Huawei ושיתוף הפעולה שלה עם Leica. ב-OnePlus 9 ובגרסת ה-Pro שלו החברה החליטה לנסות שוב, הפעם בסיוע מותג המצלמות השוודי הותיק Hasselblad. האם החברה שייצרה את המצלמות בהן השתמשו האסטרונאוטים על הירח, תצליח להפוך את המכשירים של OnePlus סוף סוף למכשירים נחשקים עבור חובבי צילום?

OnePlus 9. המסך מתהדר בשם Liquid AMOLED (צילום: גד גניר)


המכשיר שהגיע אליי לבדיקה באדיבות היבואן הרשמי סל נאו הוא ה-OnePlus 9. מבחינת מפרט טכני הוא מציע ברוב הסעיפים את אותה חומרה משובחת שמציע גם דגם ה-Pro ובראש הרשימה ערכת השבבים Snapdragon 888 5G, החזקה ביותר כרגע בקטלוג של קוואלקום, וזו שתמצאו גם ברוב מכשירי הדגל בשוק של שיאומי, Oppo ומכשיריה של סמסונג בארה”ב. לגבי דור 5, נכון לכתיבת שורות אלו, המכשיר תומך ברשתות האלו בישראל רק באופן תיאורטי. עדכון גרסה שצפוי להגיע אל המכשיר במהלך החודש הקרוב יוסיף את התמיכה הזאת, אם יש לכם סים וחבילת גלישה מתאימה.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: LG OLED55B1PVA

לא צריך להיות מומחה גדול לטלויזיות כדי להבחין בהבדל בין טלויזיות OLED לטלויזיות LCD רגילות. הצבעים, הניגודיות, השחור הכהה, כל הדברים האלו בולטים מאוד לעין כשמביטים בטלויזיית OLED. עד כה, מי שרצה להנות מהכיף הזה, נאלץ להשכיב סכום כסף משמעותי ולקבל על הדרך עוד מגוון תכונות שהוא לא בהכרח זקוק להן. לפני כשבועיים חשפה LG את קולקציית הטלויזיות החדשה שלה וביניהן סדרות חדשות עבור הצרכן הישראלי, A ו-B, זולות יותר מסדרות C ו-G המתקדמות. הסדרות האלו אמורות להקל על הלקוחות לבצע את המעבר לטלויזיות OLED, עם פשרה מסויימת במפרט הטכני של הטלויזיה. האם יש כאן בשורה?


LG OLED55B1PVA לא בסלון שלי (צילום: יח”צ LG)


הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא OLED55B1PVA, גרסת ה-55 אינטש של הסדרה. ניתן להשיג אותו גם בגדלי 65 ו-77 אינטש, כאשר כל הטלויזיות בסדרה הן טלויזיות חכמות ברזולוציית 4K וכולן חולקים את אותו מפרט טכני למעט כמובן הגודל. ההבדל הגדול במפרט הטכני בין סדרה C לסדרה B מתבטא במעבד של הטלויזיה. בניגוד לסדרה C ומעבד ה-α9 שלה, במקרה של OLED55B1PVA מדובר במעבד ותיק ומתקדם פחות, α7. במה זה מתבטא בפועל? תיאורטית, α7 יתמודד כנראה קצת פחות טוב מ-α9 בכל הקשור לעיבוד תנועה מהירה, ורמות המקסימום של הבהירות אמורות להיות מעט נמוכות יותר. איך זה בא לידי ביטוי בפועל? באופן כל כך מינורי כנראה, שאני לא ממש יכולתי להבחין בו. הטלויזיה תומכת בהחלקת תנועה בתדר של עד 120 הרץ ובצפיה בתכנים מכל הסוגים לא הרגשתי איזשהם גמגומים. כך גם לגבי הבהירות המקסימלית: לא הבחנתי באיזושהי חולשה בהקשר הזה גם בצפייה בטלויזיה בחדר מואר. זה מסך OLED עם כל היתרונות שמסך כזה מציע: שחור אפל כהה ואפל בצורה קיצונית בשילוב עם צבעוניות עזה להפליא. אין זליגות אור, אין הילות, ככה זה כשכל פיקסל מואר בנפרד. השילוב היחיד שקצת איתגר את B1 היה סצינות חשוכות במיוחד בצפייה בחדר מואר, אם כי הטלויזיה מגיעה עם מספר מצבי צפייה מוגדרים מראש כשאחד מהם הוא צפייה חדר מואר. מעבר למצב הצפייה הזה איפשר לראות יותר פרטים בתמונה. הגימור המבריק של המסך מחזיר השתקפויות בצורה די אגרסיבית, אבל זה מורגש בעיקר בצפייה במסך מהזוית וגם אז זה בהחלט נסבל. בסופו של דבר, כרגיל במסכי OLED, גם כאן זויות הצפייה רחבות מאוד והגוונים לא מתעוותים גם אם לא יושבים ממש מול המסך.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Logitech ERGO K860

בעוד בשוק העכברים התנסתה לוג’יטק במגוון תצורות ארגונומיות (בין השאר בעכברי Trackball ואפילו בעכבר אנכי אחד), במקלדות היא נשארה רוב הזמן שמרנית למדי. הניסיון היחיד שלה עד כה עם מקלדות ארגונומיות היה אי שם בשנת 2007 עם מקלדת בשם Wave שמקשיה כיאה לשם, הגיעו מסודרים בצורת גל. ה-ERGO K860 שהגיעה לישראל (ואליי) לפני מספר שבועות היא המקלדת הארגונומית הראשונה של לוג’יטק מאז ה-Wave והפעם מדובר במקלדת ארגונומית אמיתית.

Logitech ERGO K860 (צילום: גד גניר)


מה זה אומר מקלדת ארגונומית אמיתית? זה אומר להתרחק כמה שיותר מהמבנה של מקלדת סטנדרטית. מבנה ארגונומי טוב של מקלדת הוא מבנה שמחייב את המשתמש להשתמש בה בתנוחה שמצמצמת למינימום את הלחץ על מפרקי כפות הידיים. ב-ERGO K860, בניגוד לקודמתה מלפני למעלה מעשור, לא מדובר בגל מתון כי אם בפיצול אמיתי של שורת המקשים לשניים ויצירת זוית בין שני חלקי המקלדת. מי צריך את הזוית הזאת? מפרקי כפות הידיים שלכם: בעוד במקלדת סטנדרטית תצטרכו למתוח לצדדים את מפרקי כפות הידיים כדי להקליד בנוחות, הפיצול והזוית כאן מאפשרים להשאיר את מפרקי כף היד ישרים ביחס לשאר היד ולהוריד מהם לחץ.  מרכז הפיצול הזה הוא גם מרכזה של מעין “בטן” במרכז המקלדת, שנועדה גם היא למנוע מהשתמשים לסובב את מפרקי כפות הידיים שלהם בצורה לא טבעית. זו לא תצורה ייחודית ללוג’יטק, אבל זו הפעם הראשונה שהחברה מציגה מקלדת כזאת. מה שמשלים את העיצוב הזה זו הגבהה קדמית: הרגליות אינן ממוקמות בקצה האחורי כמו במקלדות קונבנציונליות, אלא בקצה הקדמי. הסידור הזה מייצר, כשהן פתוחות, זוית הגבהה הפוכה. בצורה הזאת אין צורך לכופף את פרקי היד כלפי מעלה ולא מופעל עליהם לחץ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Dell Latitude 7520

הקורונה קטלה בתוך קצת יותר משנה קצת יותר מ-3 מיליון איש ברחבי העולם, פגעה בכלכלה העולמית באופן שייקח לה שנים להתאושש, וגרמה לרוב העולם להסתגר בביתו לתקופות ממושכות בניסיון לצמצם את ההדבקה. לשוק המחשבים הניידים הקטסטרופה הזאת עשתה רק טוב: 300 מיליון המחשבים הניידים שנמכרו השנה ברחבי העולם הפכו את 2020 לשנה הטובה ביותר למכירות של היצרניות השונות מזה 7 שנים. בינואר 2021 הציגה Dell את המחשבים החדשים שלה, כשהמסגור האקטואלי של ההשקה הזאת הוא הגברת הפרודוקטיביות של המשתמשים, לא משנה מהיכן הם עובדים. ה-Latitude 7520, מחשב מהסדרה העסקית הותיקה של דל היה אחד המחשבים שהושקו במסגרת ההכרזה הזאת.

Dell Latitude 7520 (צילום: גד גניר)


במשך שנים, המחשבים העסקיים הנחשקים ביותר היו המחשבים היותר קומפקטיים. רבים מהמשתמשים ממילא מחברים אותם באופן כמעט קבוע לתחנות עגינה, מסך מקלדת ועכבר, כך שמה שחשוב ביותר למשתמשים רבים היה היכולת לדחוף אותם בקלות לתיק ולהרגיש אותם שם כמה שפחות. הצורך לעבוד מהבית שינה דרמטית את האופן שבו אנשים עובדים עם המחשבים שלהם: עבור אלו שלא התברכו בעמדת עבודה בבית עם מסך גדול ומקלדת, תוספת של 1.5 אינטש במסך יכולה בהחלט לשפר את חויית השימוש.

להמשך קריאה