טלויזיה

כזאת ניסיתי: LG OLED55B1PVA

מאת

לא צריך להיות מומחה גדול לטלויזיות כדי להבחין בהבדל בין טלויזיות OLED לטלויזיות LCD רגילות. הצבעים, הניגודיות, השחור הכהה, כל הדברים האלו בולטים מאוד לעין כשמביטים בטלויזיית OLED. עד כה, מי שרצה להנות מהכיף הזה, נאלץ להשכיב סכום כסף משמעותי ולקבל על הדרך עוד מגוון תכונות שהוא לא בהכרח זקוק להן. לפני כשבועיים חשפה LG את קולקציית הטלויזיות החדשה שלה וביניהן סדרות חדשות עבור הצרכן הישראלי, A ו-B, זולות יותר מסדרות C ו-G המתקדמות. הסדרות האלו אמורות להקל על הלקוחות לבצע את המעבר לטלויזיות OLED, עם פשרה מסויימת במפרט הטכני של הטלויזיה. האם יש כאן בשורה?


LG OLED55B1PVA לא בסלון שלי (צילום: יח”צ LG)


הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא OLED55B1PVA, גרסת ה-55 אינטש של הסדרה. ניתן להשיג אותו גם בגדלי 65 ו-77 אינטש, כאשר כל הטלויזיות בסדרה הן טלויזיות חכמות ברזולוציית 4K וכולן חולקים את אותו מפרט טכני למעט כמובן הגודל. ההבדל הגדול במפרט הטכני בין סדרה C לסדרה B מתבטא במעבד של הטלויזיה. בניגוד לסדרה C ומעבד ה-α9 שלה, במקרה של OLED55B1PVA מדובר במעבד ותיק ומתקדם פחות, α7. במה זה מתבטא בפועל? תיאורטית, α7 יתמודד כנראה קצת פחות טוב מ-α9 בכל הקשור לעיבוד תנועה מהירה, ורמות המקסימום של הבהירות אמורות להיות מעט נמוכות יותר. איך זה בא לידי ביטוי בפועל? באופן כל כך מינורי כנראה, שאני לא ממש יכולתי להבחין בו. הטלויזיה תומכת בהחלקת תנועה בתדר של עד 120 הרץ ובצפיה בתכנים מכל הסוגים לא הרגשתי איזשהם גמגומים. כך גם לגבי הבהירות המקסימלית: לא הבחנתי באיזושהי חולשה בהקשר הזה גם בצפייה בטלויזיה בחדר מואר. זה מסך OLED עם כל היתרונות שמסך כזה מציע: שחור אפל כהה ואפל בצורה קיצונית בשילוב עם צבעוניות עזה להפליא. אין זליגות אור, אין הילות, ככה זה כשכל פיקסל מואר בנפרד. השילוב היחיד שקצת איתגר את B1 היה סצינות חשוכות במיוחד בצפייה בחדר מואר, אם כי הטלויזיה מגיעה עם מספר מצבי צפייה מוגדרים מראש כשאחד מהם הוא צפייה חדר מואר. מעבר למצב הצפייה הזה איפשר לראות יותר פרטים בתמונה. הגימור המבריק של המסך מחזיר השתקפויות בצורה די אגרסיבית, אבל זה מורגש בעיקר בצפייה במסך מהזוית וגם אז זה בהחלט נסבל. בסופו של דבר, כרגיל במסכי OLED, גם כאן זויות הצפייה רחבות מאוד והגוונים לא מתעוותים גם אם לא יושבים ממש מול המסך.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Samsung QE55Q95T

מאת

ביולי האחרון הציגה סמסונג את קולקציית הטלויזיות החדשה שלה לשוק הישראלי לשנת 2020. זו היתה השקה עמוסת גימיקים: לצד מסך הדגל שמציע רזולוציית 8K (שכמעט ולא ניתן להשיג תכנים שצולמו ברזולוציה הזאת), הוצגו גם מסך המסתובב על צירו, מסך המגיע על מעמד שנראה כמו כן ציור ואף מסך המעוצב כתמונה עם מסגרת עץ הניתנת להחלפה. כל אלו הם למעשה התפאורה למסכים יותר מיינסטרימיים, שמייצרים אולי פחות כותרות, אבל רלוונטיים יותר לרוב האוכלוסיה, כמו ה-QE55Q95T, טלויזיית 55 אינטש ה-QLED 4K המתקדמת ביותר בקולקציה של סמסונג, אותה בדקתי לאחרונה.



עבודת המיתוג שסמסונג עשתה למסכי ה-QLED שלה צריכה להילמד בקורסים בשיווק. למרות הדמיון הפונטי, אין ל-QLED כל קשר טכנולוגי או הקבלה ל-OLED. מסכי QLED הם מסכי LCD עם תאורת LED (זה המקום להזכיר שגם מסכי LED הם למעשה מסכי LCD), הכוללים שכבה נוספת עם “נקודות קוואנטיות”, נאנו קריסטלים מוליכים למחצה שמייצרים צבעים מדויקים יותר ותאורה חזקה יותר משמעותית ממסכי LCD סטנדרטיים. השם הטכני של כל העסק הזה אמור היה להיות QDD-Quantum Dot Display, אבל QLED הרבה יותר נגיש ונכון שיווקית. סמסונג אגב לא המציאה את הטכנולוגיה ואפילו לא היתה הראשונה להשתמש בה בטלויזיות מסחריות. קדמה לה סוני שהציגה טלויזיה בטכנולוגיה זהה בשנת 2013. אז אם המונח QLED הוא של סמסונג, איך ייתכן שיש עוד טלויזיות QLED בשוק שאינן של ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית? נכון לכתיבת שורות אלו מדובר בסה”כ בשתי יצרניות נוספות, Hisense ו-TCL שהכריזו על שיתוף פעולה כיצרניות של מסכי QDD, כלומר QLED.


QE55Q95T (צילום: יח”צ)


אז אחרי שהבהרנו ש-QLED זה בעצם LCD, אפשר לדבר על איזה LCD זה והתשובה היא LCD מעולה. טכנלוגית ה-QDD עובדת והמסך בהחלט מציג גווני צבע מרהיבים אבל לא מוגזמים בצבעוניותם, ושחור כהה להפליא. זה לא השחור, וגם לא הצבעים של מסכי OLED, אבל זה הכי שחור שיצא לי לפגוש במסכי LCD. עומק השחור הזה הוא בין היתר בגלל כמות גדולה בהרבה של איזורי תאורה שונים מאחורי המסך, מה שמאפשר לשלוט טוב יותר בעוצמות התאורה באיזורים קטנים יותר במסך וליצור ניגודיות ואפלה יותר משכנעת היכן שצריך. בהתאם לכך, לא ניתן ממש להבחין בזליגות אור, מעין הילות אור שמופיעות באיזורים שאמורים להיות חשוכים במסך. גם זויות הצפייה רחבות והודות לעוצמת בהירות גבוהה במיוחד יחד עם ציפוי מיוחד מונעות השתקפויות אור בצורה יעילה מאוד: אצלי בבית ה-QE55Q95T הותקנה מול גוף תאורה המותקן על הקיר וכמעט ולא ניתן היה להבחין בהשתקפות האור שלו על מסך הטלויזיה.


כזאת ניסיתי: LG 55CX

מאת

טלויזיות OLED קיימות בשוק מזה כמה שנים, אבל עדיין ממוצבות בחלק היקר יותר של הקטלוגים של החברות השונות, וטרם חלחלו באופן מלא למיינסטרים. סדרת CX החדשה של LG, מיצרניות מסכי ה-OLED הבולטות בשוק, לא עומדת לשנות משמעותית את המצב הזה, אבל כן מציעה את טכנולוגיית המסכים המתקדמת במחיר מעט פחות כואב בכיס. כמה פחות כואב, ועל מה מתפשרים כאן ביחס לסדרות יוקרתיות של החברה? קיבלתי את ה-55CX, טלויזיית 55 אינטש חכמה ברזולוציית 4K לבדיקה כדי לברר זאת.

LG 55CX (צילום: יח”צ)

תזכורת: מסכי OLED הם מסכים בהם בכל פיקסל מואר בנפרד ובאופן עצמאי (בניגוד למסכי LCD בהם התאורה היא במסגרת או מאחורי המסך עצמו) בנוסף, כל פיקסל מסוגל לכבות את עצמו כדי להציג צבע שחור אפל במיוחד. התוצאה היא מסך עם טווח דינמי רחב במיוחד, צבעוניות עזה מאוד ושחור כהה יותר מכל טכנולוגיית מסך אחרת. השחור הזה מורגש במיוחד כאשר מדליקים את הטלויזיה: הדבר הראשון שרואים הוא רק הלוגו של מערכת ההפעלה של הטלויזיה, WebOS, שפשוט קופץ החוצה על רקע שחור שנשאר בדיוק כפי שהוא היה כשהטלויזיה היתה כבויה. שום דבר לא מערער את השחור הזה. אין זליגות אור משום כיוון, אין כתמי אור לא ברורים, כל מה שצריך להיות שחור שחור, ומה שאינו שחור, לא נבלע בשום מצב. זוכרים את “הלילה הארוך”? פרק הקרב הגדול והחשוך בעונה האחרונה של משחקי הכס, בין הצבאות של ג’ון סנואו וחאליסי לבין צבאו של מלך הלילה? למקרה ששכחתם, כוכב הפרק היה החושך, ולא בהקשר חיובי. מעטות הטלויזיות שמסוגלות היו להתמודד עם הבחירה הביזארית של יוצרי הפרק לענות את הצופים באמצעות האפלה. לצורך הביקורת של CX 55 הסכמתי לסלוח זמנית ליוצרי הסדרה על העונה האחרונה ולצפות שוב בפרק הזה כאילו השנה היא 2019. מה אגיד לכם, הלילה הארוך עדיין חשוך, אבל החושך הזה נראה טוב מאי פעם: הניגודיות הגבוהה חשפה פרטים שלא היה סיכוי שאראה קודם אבל באופן טבעי ולא מוגזם, בעוד האיזורים החשוכים הפכו לחשוכים ושחורים מתמיד. 55CX תומכת בכל פורמט HDR גדול בשוק: HDR10, HLG ו-Dolby Vision IQ. האחרון פותח במיוחד כדי לתת מענה לתכנים מהסוג של “הלילה הארוך”, וע”י הצגה של טווח רחב יותר של גוונים, לאפשר לצופים להבחין ביותר פרטים.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: Xiaomi L55M5-5ASP

מאת

חודש מרץ 2009, אשתי ואני מתחילים לתכנן מעבר דירה. חלק מהתכנון כולל רכישה של טלויזיה לחדר השינה. מתוקף היותה טלויזיה שיעשה בה שימוש מינורי למדי, הרציונל שעמד בתהליך הבחירה של היצרן והדגם הספציפי היה לקבל מקסימום תמורה עבור מינימום מחיר. לבסוף, נבחרה טלויזיית 26 אינטש Full HD של פאר תעשיית מותגי המדבקה Metz: טלויזיית FullHD ב-1590 ש”ח, מחיר אטרקטיבי מאוד באותם שנים. לא לקח יותר מדי זמן להבין שזו היתה טעות: לטלויזיה, שהותקנה על זרוע בקיר החדר היו זויות צפייה מזעזעות מה שאומר שבשכיבה במיטה היה קשה לראות את מה שיש על המסך, לא משנה באיזו הטייה ניסינו. מעבר לכך, היה לה פיצ’ר סאדיסטי במיוחד: בכל פעם שהדלקנו את הטלויזיה, הווליום חזר למצב ברירת מחדל – בערך חצי מהעוצמה המקסימלית. תוסיפו לכך רעש סטטי מעיק בכל פעם שמנמיכים לרמות מינימליות, ותוכלו להבין למה נדרתי להיות סקפטי לנצח לגבי טלויזיות זולות.

Xiaomi L55M5-5ASP (צילום: יח”צ שיאומי)


למה אני משתף אתכם בכל המסכת הפריבילגית הזאת? משום ששיאומי, יצרן עם חיבה ידועה למוצרים עם מחירים אטרקטביים, הצטרפה לפני מספר חודשים אל שוק הטלויזיות בישראל, וכך ניתנה לי ההזדמנות לבחון שוב את התזה שלי על מסכים זולים. העניין בטלויזיה הוא לא רק שלי, ובמהלך השבועות האחרונים פנו אליי קוראים רבים וביקשו לדעת מה דעתי על הטלויזיות שהושקו בישראל. הטלויזיה שנבחרה לביקורת היא L55M5-5ASP, תמצית הבחירה הפופולרית של מר ישראל ישראלי בשנת 2020: טלויזיה חכמה בגודל 55 אינטש, ברזולוציית 4K. 


כזה ניסיתי (אחרי שנתיים): Netflix

מאת
ביום חמישי בבוקר געשו קבוצות הפייסבוק הלא רשמיות של פרנטר TV וסלקום TV. ביום יום הקבוצות האלו מהוות זירות ההתגוששות וירטואליות בין נציגי מכירות של פרטנר לאלו של סלקום. אתמול הופעל בשתיהן לא פחות ממטען גרעיני: נציג מכירות הפועל בשמה של סלקום הציע הטבה מיוחדת למצטרפים: חצי שנה של מנוי לנטפליקס, בחינם. העניין המוזר הוא שסלקום לא פרסמה באופן רשמי את המבצע באתרה ולא שלחה שום הודעה לעיתונות על מבצע כה משמעותי, אולם לקוחות שפנו אל מוקדי המכירות אכן קיבלו את ההצעה. בניגוד לפרטנר TV, ההטבה ניתנת בצורת זיכוי בחשבונית של סלקום כאשר הלקוחות למעשה מצטרפים בעצמם לנטפליקס ומחויבים ישירות ע”י נטפליקס בלי קשר לסלקום עצמה. כמו כן, ההטבה ניתנת למי שרוכש דרך סלקום את ה-Xiaomi Mi Box (או לחילופין ניתנת למי שיש כבר ברשותו ממיר כזה או Apple TV) והזיכוי מתבצע דרך החשבונית החודשית. לא לקח זמן רב מדי ונטפליקס הוציאה הודעה רשמית זועמת על כך שמבחינתה רק פרטנר זכאית להציע את שירות נטפליקס בתשלום נוסף. סלקום לא הכחישה כי המבצע אינו בתיאום מול נטפליקס אך לטענתה פועלת בעניין זה כחוק ותעמוד בהתחייבויותיה מול הלקוחות. בכל הזמן הזה, מספר הכניסות לדף הביקורת שהעליתי על שירות נטפליקס לפני שנתיים עת נכנס לישראל רשמית עלה פלאים. בשנתיים שחלפו מאז שכתבתי את הרשומה ההיא, השירות התפתח לא מעט וכמשתמש קבוע שלו בחצי שנה האחרונה, הגיע השעה לדבר עליו שוב, ועל הדרך לשתף אתכם בכמה טיפים שאולי אינכם מכירים.  

נטפליקס בסמארטפון (צילום: גד גניר)
נטפליקס לא משחררת נתונים רשמיים על מספר המנויים שלה בישראל, אבל כפי שחשף אמיתי זיו מ-Themarker, המספר עומד כיום, לפחות עפ”י הערכות של גורמים בשוק הישראלי על כ-100,000 מנויים. זה לא יהיה הימור פרוע מדי להניח שחלק לא קטן מהמנויים הללו הם בוגרי שירותי ותוכנות סטרימינג פחות לגיטימיים כמו KODI ופופקורן טיים. לפני כשנתיים, עת נכנסה נטפליקס לשוק אתרי ההרחבות ל-KODI היו בשיא פריחתם, אתרי הדרכה, תוכנות להגדרה אוטומוטית ואפילו עיצובים שונים, כל מה שרציתם היה נגיש במרחק קבוצת פייסבוק. לפני קצת פחות משנה החגיגה הזאת הסתיימה, לפחות עבור הקהל המזדמן שרוצה לצפות בפרק הבא של משחקי הכס: ארגון זיר”ה החל לשלוח מכתבי איום למפעילי ההרחבות בישראל, ותעשייה שלמה של אתרי כתוביות ומפעילי הרחבות ומקורות לסרטים נסגרה ברובה. אלו שלא נסגרו, ירדו מיידית אל המחתרת, והפכו את מלאכתם של הצופים המעוניינים בתוכן פיראטי לקשה הרבה יותר. במקביל להפיכתה של האופציה הפיראטית החינמית לקשה הרבה יותר להשגה, אופציות לגיטימיות הפכו לנגישות ובשלות הרבה יותר: שירותי הטלויזיה של פרטנר וסלקום סיפקו גישה לערוצי הברודקאסט ולקטלוג VOD משלהן, ובינתיים נטפליקס התחילה להשקיע יותר ויותר בהתאמת השירות שלה לקהל הישראלי.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: STING TV

מאת
בסוף החודש הנוכחי ימלאו שלוש שנים להשקת שירות הטלויזיה סלקום TV. בשלוש השנים האחרונות צבר השירות כ-154,000 מנויים, בעוד בפרטנר TV שהצטרפה לשוק הזה במהלך השנה האחרונה דיווחו בשבועות האחרונים על כ-40,000 מנויים. בין אם מדובר בלקוחות נוטשים של yes ו-HOT, ובין אם מדובר בלקוחות חדשים שפשוט החליטו לבחור באלטרנטיבות החדשות על פני שתי הותיקות, מדובר בנתונים מדאיגים עבור מי שעד כה שלטו בשוק הטלויזיה הרב ערוצית בישראל. ב-yes לא נותרו אדישים לסחף הזה והחליטו לפתח אלטרנטיבה משלהם שתוכל לתת מעונה לשירותי הטלויזיה החדשים. בסוף חודש אוקטובר האחרון הוכרזה האלטרנטיבה הזאת, שירות טלויזיה אינטרנטי המתבסס על התכנים של yes ועונה לשם STING TV.


הסטרימר של STING TV (צילום: גד גניר)
השירות מבוסס נכון להיום על אפליקציות ל-iOS ולאנדרואיד בטאבלטים ובסמארטפונים, יחד עם סטרימר מבוסס Android TV המתחבר לטלויזיה. כמו פרטנר, גם STING TV בחרה להתבסס על סטרימר של חברת Tecncolor, והוא חולק איתו מפרט טכני זהה ברוב הנתונים: ערכת השבבים Marvell Armada 1500 Ultra BG4CT בעלת 8 ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח 2GB ונפח אחסון של 8 גיגה. בניגוד לפרטנר, כאן מדובר בסטרימר המבוסס על דגם קיים (“Skipper“) שכבר נמצא בשימוש אצל מספר שירותי טלויזיה אינטרנטיים אחרים בלטביה, איטליה וספרד. לא מדובר ביצירת מופת טכנולוגית, והוא לא ממש עומד בכבוד במשימת הרצת משחקים בעלי גרפיקה בינונית ומעלה. עם זאת, למען ההגינות יש לציין ש-yes לא מזכירה לרגע בפרסומיה אפשרות כזאת, כך שקצת קשה לבוא אליה בתלונות בהיבט הזה. בסטרימר של STING TV אתם אמורים לצפות ב-STING TV ולא הרבה מעבר לכך. יש לכם אפשרות להתקין עליו אפליקציות (אפילו קודי, אם היינו בשנת 2016 לפני שהחבר’ה של זיר”ה השמידו את סצינת התוספים הישראלית) ולהשתמש ב-youtube, או אפילו להשתמש בו כ-Chromecast לכל דבר ולהזרים אליו תכנים באמצעות הסמארטפון שלכם. ועדיין, את נטפליקס לדוגמה, לא תוכלו משום מה להתקין עליו מחנות האפליקציות של גוגל, ולמרות ההבטחות של אנשי STING TV בהשקה על כך שהסוגיה בקרוב תטופל, בחודשיים האחרונים זה לא קרה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Partner TV

מאת
אין ספק ששוק הטלויזיה בישראל נמצא בעיצומה של מהפכה צרכנית, דומה לזאת שעבר שוק הסלולר בשנת 2012. הפעם, בניגוד למהפכה ההיא, דווקא חברות הסלולר הן אלו ששוברות רמת המחיר שהיתה נהוגה עד כה, ומערערות את המשך שליטתן של HOT ו-yes. סלקום TV היתה בודדה פחות או יותר במערכה הזאת החל משנת 2015, אך בחודשים האחרונים הצטרפה אליה Smart של Triple C, ולפני קצת יותר מחודש הגיע תורה של Partner TV. האלטרנטיבה של פרטנר מגיעה במחיר אטרקטיבי במיוחד: 69 ש”ח לחודש. מה מקבלים במחיר הזה, מה חסר, וממה יש למתחרים לחשוש?
הממיר של Partner TV (צילום: גד גניר)


את הממיר של פרטנר טי וי קיבלתי אליי בשבוע בו החלו ההתקנות ללקוחות שנרשמו מראש. ההתקנה עצמה פשוטה למדי, אך נעשית עדיין בידי מתקין מטעם פרטנר. כל שנדרש הוא נקודת חיבור רשת (בפרטנר מתעקשים, ובצדק, על חיבור קווי למרות שיש לממיר גם חיבור אלחוטי), חשמל וטלויזיה עם כניסת HDMI. הטלויזיה של פרטנר מבוססת על רשת האינטרנט באופן מלא: כל התכנים, כולל ערוצי הברודקאסט הרגילים, מגיעים אליכם דרך הרשת. בניגוד לממיר הרגיל של סלקום TV, אשר משלב בין VOD אינטרנטי לעידן פלוס, (ובדומה לאפליקציית סלקום TV ב-Apple TV וב-Android TV), אין צורך בקומבינות של אנטנה פנימית או חיצונית, והשאלה אם תוכלו לצפות בשידור החוזר של בוקר בריא עם ליאון ופאולה ב-00:15 תלויה בחסדי שמים ואינטרנט. ההסתמכות הבלעדית הזאת על רשת האינטרנט טומנת בחובה סיכון מסוים: אין אינטרנט, אין טלויזיה. הייתם רוצים להאמין שבשנת 2017 שירותי האינטרנט בישראל יהיו אמינים יותר, אולם תקלות קורות. לי אישית לא היו בעיות בקליטת שידורים על תשתית בזק וחיבור במהירות 40MB, אם כי נתקלתי במשתמשים שהתלוננו על בעיות בשידורים, רובן ככל הנראה נובעות מחיבור לא יציב מספיק לרשת האינטרנט. ההסתמכות על השידור באינטרנט משמעותה גם עיכוב משמעותי בשידור. בהשוואה שערכתי בין ממיר של yes, ממיר עידן פלוס ופרטנר TV, עולה כי בעידן פלוס יש עיכוב של כ-3 שניות לעומת השידור ב-yes, אך העיכוב בפרטנר לעומת עידן פלוס עומד על, תחזיקו חזק, 27 שניות (!). אם אתם חיים בלב יער מבודד, העיכוב הזה יפריע לכם רק אם תכנסו לטוויטר או לפייסבוק תוך כדי שידור. אם אתם גרים בבית משותף, תתכוננו לצפייה מאוד מבאסת במשחקי כדורגל בשידור חי בערוצי הברודקאסט.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: LG OLED55C6Y

מאת
עד לפני זמן לא רב, שוק הטלויזיות כלל שתי טכנולוגיות עיקריות: פלזמה ו-LCD. במהלך השנים הצטמצם נתח השוק של מסכי הפלזמה, ומסכי ה-LCD החלו להקרא בשם חדש, מסכי LED, על שם טכנולוגיית התאורה החדשה שאימצו רוב היצרניות בתחום. בשנים האחרונות החליטה LG להמר על טכנולוגיה שלישית: מסכי OLED, מסכים המבוססים על טכנולוגיה דומה לזו של מסכי ה-AMOLED המוכרים לכם מעולם הסמארטפונים. לפני מספר שבועות הציעו לי ב-LG לבחון את אחד המסכים בטכנולוגיה הזאת, ובחרתי ב-OLED55C6Y, דגם המשלב רזולוציית 4K, מסך קעור, מצב HDR ואת מערכת ההפעלה הייחודית של LG למסכים חכמים, ה-WebOS.



LG OLED55C6Y (צילום: יח”צ)





בקרב מי שעקב אחר חידושים בעולם הטלויזיות, מסכי OLED היו במשך שנים הדבר הבא שתמיד נמצא עדיין בסטטוס ניסיוני, בערך כמו האנשים שמדברים על תאי דלק ועל מכוניות מעופפות. הייתי בודק טלויזיות, מתרשם מהן, ואז היה מגיע החכם התורן עם אמירה כמו “כן אני מתאר לעצמי שהטלויזיה הזאת בסדר, אבל חכה חכה שיגיעו ה-OLED” ההבדל בין ההמצאות האחרות ל-OLED הוא ש-OLED כטכנולוגיה בסופו של דבר הצליחה לשנות סטטוס ולהפוך למשהו שאפשרי לרכוש כצרכן פרטי. כרגע, זה אפשרי בישראל רק אם על הטלויזיה מוטבע הלוגו של LG.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Netflix

מאת
אם לשפוט
עפ”י התגובות הנרגשות בפיד הפייסבוק שלי, נראה שאתמול נחת בישראל לא פחות
מהמשיח, בכבודו ובעצמו. שירות הזרמת הסרטים והסדרות הגדול בעולם, Netflix
הודיע על כניסתו ל-130 מדינות ברחבי העולם. באופן די מפתיע, ישראל הופיעה ברשימת
המדינות האלו, מה שנתן את האות לרבים בישראל להתחיל לחגוג את היווצרותה של
אלטרנטיבה אמיתית ל-Hot ו-yes. האם
החגיגות מוקדמות מדי? החלטתי לבחון את השאלה הזאת בעצמי ונרשמתי לנטפליקס כבר
אתמול בערב.
לוגו Netflix (מקור: יח”צ)




לפני שאגיע
לחויית השימוש בנטפליקס בישראל, קצת רקע על נטפליקס עצמה. היא הוקמה בשנת 1997,
והפעילה אתר אינטרנט דרכו ניתן היה להזמין להשכיר סרטים וסדרות טלויזיה. מאחר
וסטרימינג לא היה קיים באותם ימים, הדרך בה התכנים הגיעו אל הלקוחות היתה באמצעות
מעטפות, וכך גם הוחזרו התכנים אל החברה עצמה. כיום, החברה ממשיכה להפעיל את השירות
הארכאי הזה, אך עובדת בעיקר ע”י הזרמת התכנים דרך האינטרנט. בסה”כ,
לנטפליקס כ-23 מיליון לקוחות בעולם המערבי. כעת, לאחר שנים בהן ישראלים חיפשו
דרכים עוקפות להתחבר לשירות שלא נפתח רשמית בישראל, גם הקהל המקומי יזכה להנות
מהשירות הזה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Take

מאת
לפני
כשלושה שבועות נפתח עידן חדש בשוק הטלויזיה הישראלית, לפחות אם תשאלו את האנשים
שמביאים לכם את Take, שחקן חדש בשוק שהולך ומתחמם לאחרונה.
מאחורי המיזם הזה עומדת קבוצת פל, אשר היתה ידועה עד כה כנותנת שירות עבור מוצרים
לבנים (מקררים, תנורים, מדיחי כלים וכו’) ובבעלותה גם מעבדות סלדון, רשת מעבדות
הסלולר הגדולה ביותר בישראל. Take פתחה
בקמפיין מאסיבי בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות, אך היה קשה להבין מהי המהפכה
עליה מדובר כי השירות עצמו טרם הושק. בתקופה האחרונה בדקתי כאן את סלקום TV
המתיימרת להכנס לשוק הטלויזיה, וגם את ה-Xtreamer Wonder
המציג סוג של אלטרנטיבה. כעת, הממיר של Take
הוא המתמודד המסקרן ביותר בשוק הזה, לפחות עד לכניסתם של שחקנים כמו רמי לוי וגולן
טלקום. לשמחתי, לא הייתי צריך להמתין עם הסקרנות שלי יותר מדי, וזמן קצר לאחר
ההשקה קיבלתי ממיר כזה להתנסות.
ממיר Take והשלט שלו (צילום: גד גניר)

להמשך קריאה