OLED

כזאת ניסיתי: LG OLED55B1PVA

מאת

לא צריך להיות מומחה גדול לטלויזיות כדי להבחין בהבדל בין טלויזיות OLED לטלויזיות LCD רגילות. הצבעים, הניגודיות, השחור הכהה, כל הדברים האלו בולטים מאוד לעין כשמביטים בטלויזיית OLED. עד כה, מי שרצה להנות מהכיף הזה, נאלץ להשכיב סכום כסף משמעותי ולקבל על הדרך עוד מגוון תכונות שהוא לא בהכרח זקוק להן. לפני כשבועיים חשפה LG את קולקציית הטלויזיות החדשה שלה וביניהן סדרות חדשות עבור הצרכן הישראלי, A ו-B, זולות יותר מסדרות C ו-G המתקדמות. הסדרות האלו אמורות להקל על הלקוחות לבצע את המעבר לטלויזיות OLED, עם פשרה מסויימת במפרט הטכני של הטלויזיה. האם יש כאן בשורה?


LG OLED55B1PVA לא בסלון שלי (צילום: יח”צ LG)


הדגם שהגיע אליי לבדיקה הוא OLED55B1PVA, גרסת ה-55 אינטש של הסדרה. ניתן להשיג אותו גם בגדלי 65 ו-77 אינטש, כאשר כל הטלויזיות בסדרה הן טלויזיות חכמות ברזולוציית 4K וכולן חולקים את אותו מפרט טכני למעט כמובן הגודל. ההבדל הגדול במפרט הטכני בין סדרה C לסדרה B מתבטא במעבד של הטלויזיה. בניגוד לסדרה C ומעבד ה-α9 שלה, במקרה של OLED55B1PVA מדובר במעבד ותיק ומתקדם פחות, α7. במה זה מתבטא בפועל? תיאורטית, α7 יתמודד כנראה קצת פחות טוב מ-α9 בכל הקשור לעיבוד תנועה מהירה, ורמות המקסימום של הבהירות אמורות להיות מעט נמוכות יותר. איך זה בא לידי ביטוי בפועל? באופן כל כך מינורי כנראה, שאני לא ממש יכולתי להבחין בו. הטלויזיה תומכת בהחלקת תנועה בתדר של עד 120 הרץ ובצפיה בתכנים מכל הסוגים לא הרגשתי איזשהם גמגומים. כך גם לגבי הבהירות המקסימלית: לא הבחנתי באיזושהי חולשה בהקשר הזה גם בצפייה בטלויזיה בחדר מואר. זה מסך OLED עם כל היתרונות שמסך כזה מציע: שחור אפל כהה ואפל בצורה קיצונית בשילוב עם צבעוניות עזה להפליא. אין זליגות אור, אין הילות, ככה זה כשכל פיקסל מואר בנפרד. השילוב היחיד שקצת איתגר את B1 היה סצינות חשוכות במיוחד בצפייה בחדר מואר, אם כי הטלויזיה מגיעה עם מספר מצבי צפייה מוגדרים מראש כשאחד מהם הוא צפייה חדר מואר. מעבר למצב הצפייה הזה איפשר לראות יותר פרטים בתמונה. הגימור המבריק של המסך מחזיר השתקפויות בצורה די אגרסיבית, אבל זה מורגש בעיקר בצפייה במסך מהזוית וגם אז זה בהחלט נסבל. בסופו של דבר, כרגיל במסכי OLED, גם כאן זויות הצפייה רחבות מאוד והגוונים לא מתעוותים גם אם לא יושבים ממש מול המסך.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: LG 55CX

מאת

טלויזיות OLED קיימות בשוק מזה כמה שנים, אבל עדיין ממוצבות בחלק היקר יותר של הקטלוגים של החברות השונות, וטרם חלחלו באופן מלא למיינסטרים. סדרת CX החדשה של LG, מיצרניות מסכי ה-OLED הבולטות בשוק, לא עומדת לשנות משמעותית את המצב הזה, אבל כן מציעה את טכנולוגיית המסכים המתקדמת במחיר מעט פחות כואב בכיס. כמה פחות כואב, ועל מה מתפשרים כאן ביחס לסדרות יוקרתיות של החברה? קיבלתי את ה-55CX, טלויזיית 55 אינטש חכמה ברזולוציית 4K לבדיקה כדי לברר זאת.

LG 55CX (צילום: יח”צ)

תזכורת: מסכי OLED הם מסכים בהם בכל פיקסל מואר בנפרד ובאופן עצמאי (בניגוד למסכי LCD בהם התאורה היא במסגרת או מאחורי המסך עצמו) בנוסף, כל פיקסל מסוגל לכבות את עצמו כדי להציג צבע שחור אפל במיוחד. התוצאה היא מסך עם טווח דינמי רחב במיוחד, צבעוניות עזה מאוד ושחור כהה יותר מכל טכנולוגיית מסך אחרת. השחור הזה מורגש במיוחד כאשר מדליקים את הטלויזיה: הדבר הראשון שרואים הוא רק הלוגו של מערכת ההפעלה של הטלויזיה, WebOS, שפשוט קופץ החוצה על רקע שחור שנשאר בדיוק כפי שהוא היה כשהטלויזיה היתה כבויה. שום דבר לא מערער את השחור הזה. אין זליגות אור משום כיוון, אין כתמי אור לא ברורים, כל מה שצריך להיות שחור שחור, ומה שאינו שחור, לא נבלע בשום מצב. זוכרים את “הלילה הארוך”? פרק הקרב הגדול והחשוך בעונה האחרונה של משחקי הכס, בין הצבאות של ג’ון סנואו וחאליסי לבין צבאו של מלך הלילה? למקרה ששכחתם, כוכב הפרק היה החושך, ולא בהקשר חיובי. מעטות הטלויזיות שמסוגלות היו להתמודד עם הבחירה הביזארית של יוצרי הפרק לענות את הצופים באמצעות האפלה. לצורך הביקורת של CX 55 הסכמתי לסלוח זמנית ליוצרי הסדרה על העונה האחרונה ולצפות שוב בפרק הזה כאילו השנה היא 2019. מה אגיד לכם, הלילה הארוך עדיין חשוך, אבל החושך הזה נראה טוב מאי פעם: הניגודיות הגבוהה חשפה פרטים שלא היה סיכוי שאראה קודם אבל באופן טבעי ולא מוגזם, בעוד האיזורים החשוכים הפכו לחשוכים ושחורים מתמיד. 55CX תומכת בכל פורמט HDR גדול בשוק: HDR10, HLG ו-Dolby Vision IQ. האחרון פותח במיוחד כדי לתת מענה לתכנים מהסוג של “הלילה הארוך”, וע”י הצגה של טווח רחב יותר של גוונים, לאפשר לצופים להבחין ביותר פרטים.

להמשך קריאה

כזאת ניסיתי: LG OLED55C6Y

מאת
עד לפני זמן לא רב, שוק הטלויזיות כלל שתי טכנולוגיות עיקריות: פלזמה ו-LCD. במהלך השנים הצטמצם נתח השוק של מסכי הפלזמה, ומסכי ה-LCD החלו להקרא בשם חדש, מסכי LED, על שם טכנולוגיית התאורה החדשה שאימצו רוב היצרניות בתחום. בשנים האחרונות החליטה LG להמר על טכנולוגיה שלישית: מסכי OLED, מסכים המבוססים על טכנולוגיה דומה לזו של מסכי ה-AMOLED המוכרים לכם מעולם הסמארטפונים. לפני מספר שבועות הציעו לי ב-LG לבחון את אחד המסכים בטכנולוגיה הזאת, ובחרתי ב-OLED55C6Y, דגם המשלב רזולוציית 4K, מסך קעור, מצב HDR ואת מערכת ההפעלה הייחודית של LG למסכים חכמים, ה-WebOS.



LG OLED55C6Y (צילום: יח”צ)





בקרב מי שעקב אחר חידושים בעולם הטלויזיות, מסכי OLED היו במשך שנים הדבר הבא שתמיד נמצא עדיין בסטטוס ניסיוני, בערך כמו האנשים שמדברים על תאי דלק ועל מכוניות מעופפות. הייתי בודק טלויזיות, מתרשם מהן, ואז היה מגיע החכם התורן עם אמירה כמו “כן אני מתאר לעצמי שהטלויזיה הזאת בסדר, אבל חכה חכה שיגיעו ה-OLED” ההבדל בין ההמצאות האחרות ל-OLED הוא ש-OLED כטכנולוגיה בסופו של דבר הצליחה לשנות סטטוס ולהפוך למשהו שאפשרי לרכוש כצרכן פרטי. כרגע, זה אפשרי בישראל רק אם על הטלויזיה מוטבע הלוגו של LG.

להמשך קריאה