טלפון סלולרי

כזה ניסיתי: ZUK Z1

מאת
הוא חולק
מפרט דומה מאוד לזה של ה-OnePlus One, כמוהו, הוא
גם מגיע ממותג משנה של יצרן גדול, נמכר במחיר מאוד הוגן, והצליח בחודשים האחרונים
לייצר רמת עניין מרשימה ביותר בפורומים וקבוצות פייסבוק העוסקות במכשירים סיניים:
הכירו, ה-Z1 של ZUK
מותג מבית לנובו שעשה עליה ארצה לפני מספר שבועות ונחת אצלי לאחרונה. מה זה מותג
משנה? במקרה של ה-ZUK זוהי חברה שלנובו בחרה להשקיע בה, ובמסגרת
שיתוף הפעולה הזאת, מטילה לנובו את חסותה על המכשיר הזה, הלוגו שלה אפילו מופיע
באריזה, אך היא מקפידה שלא להזדהות כיצרנית שלו.

Zuk Z1 (צילום: גד גניר)
כאמור,
המפרט הטכני של ה-ZUK Z1 זהה
לזה של גרסת ה-64 גיגה של ה-OnePlus One. זהו מפרט
שאמנם לא מאפשר להגדיר אותו בתחילת שנת 2016 כמכשיר דגל, אולם עדיין מדובר במפרט
חזק עבור מכשיר ביניים. המעבד של ה-ZUK Z1 הוא
ה-Snapdragon 801, אותו מעבד שניתן היה למצוא ברוב מכשירי הדגל של שנת 2014. נפח זכרון ה-RAM עומד
על 3 גיגה, וזכרון האחסון שאינו ניתן להרחבה עומד על נפח מכובד של 64 גיגה. לרוב,
לא נהוג לעשות שימוש במעבד מדור קודם במכשירי ביניים. היצרניות שרוצות לקלוע לטווח
מחיר מסוים מעדיפות לקחת מעבד מסדרה נמוכה יותר אבל עדכנית יותר של הדור הנוכחי של
אותו יצרן מעבדים. רוב מכשירי רמת הבינים של הדור הנוכחי עושים שימוש במעבדים
העדכניים ביותר מסדרה 600 של קוואלקום (למעט ה-OnePlus X
שמכיל גם הוא את המעבד הזה). האם כמשתמשים, זה אמור לשנות לנו משהו? לא ממש, לפחות
לא בשנה-שנתיים הקרובות. ה-801 הוא מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגהרץ כל אחת
וגם שנתיים לאחר הגעתו לשוק, עדיין מדובר במעבד מצוין שלפחות במקרה של ה-ZUK Z1
קשה להבחין בהבדל ניכר בתפקוד בינו לבין מעבדים חדשים יותר וחזקים יותר על הנייר.
כל החומרה המצויינת הזאת מריצה את Cyanogenmod, מערכת
הפעלה מבוססת אנדרואיד בגרסה 12.1, אשר מקבילה לגרסה 5.1.1 הרשמית של מערכת ההפעלה
של גוגל.

להמשך קריאה

כאלו הוכרזו שלשום: Samsung Galaxy S7 ו-LG G5

מאת
את שתי
ההכרזות החשובות ביותר של MWC 2016
קיבלנו כבר ביומו הראשון של הכנס: LG
 עם ה-G5 ושלל אביזריו ותוספיו, וסמסונג עם הדור
השביעי של מכשירי הדגל שלה, ה-S7 וה-S7 Edge. בשנים
האחרונות נהוג לראות בהשקות האלו כהצלחה או כאכזבה, בהתאם
למידת החדשנות שמפגינים המוצרים המוצגים בהן. אחרי אתמול, נראה לי שהגיע הזמן
לרענן קצת את ההגדרות האלו. סמסונג הציגה שדרוג מינורי אבל מתבקש של מכשיריה משנה
שעברה, לעומת LG שהגיעה עם קונספט חדש, ייחודי, מלהיב ומרגיז
מאוד.
Samsung Galaxy S7 Edge (צילום: יח”צ)

ה-Galaxy S6
הציג לפני שנה מספר שינויים שהיו בגדר הימור מבחינתה של סמסונג. במעבר מה-S5 ל-S6 היא ויתרה על העמידות במים, אפשרות הרחבת
הזכרון והחלפת הסוללה. בערך בחודש יולי הבינו בסמסונג כי התחזיות שלהם היו
אופטימיות מדי, ולמרות שה-S6 וה-S6 Edge
היו מכשירים מצוינים, נראה שהיצרנית הקוריאנית הצליחה לאכזב משתמשים רבים ששמרו לה
אמונים בין היתר בגלל התכונות האלו. ה-S7
וה-S7 Edge שהוכרזו אתמול מציגים עיצוב כמעט זהה לדור
הקודם, אך מתחת למתכת ולזכוכית סמסונג בחרה לבצע כמה שינויים שאמנם לא מביאים
חידושים או מהפכות גדולות, אבל בהחלט יכולים לשפר את חויית השימוש הבסיסית במכשיר.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu PRO 5

מאת
זהות
המשתתפים בפרוייקט השוואת מכשירי הפרימיום שפורסמה כאן לפני קצת יותר משבוע, עברה
לא מעט שינויים. בדרך לבחירה ברביעיית הסמארטפונים שבסופו של דבר הופיעה בפוסט ההוא,
התלבטתי אם לשלב בהשוואה הזאת שלושה מכשירים אחרים שבדקתי באותה תקופת זמן: ה-Huawei Mate S, ה-HTC One M9 Plus,
ואפילו בשלב מסוים ה-Z5, כשלא הייתי בטוח אם גרסת הפרימיום שלו אכן
תגיע אליי בזמן. לצערי, דווקא את ה-PRO 5,
הפאבלט החדש של Meizu כבר לא יכולתי להכניס לפוסט הזה משיקולי
לו”ז ולוגיסטיקה למרות שהוא התאים להשוואה הזאת הרבה יותר מהמכשירים האחרים שנפסלו. הוא אמנם זול יותר מכולם, אך מסתכלים על המפרט שלו, זה נראה
מוצדק לכלול אותו בליגה של מכשירים כמו ה-LG V10, ה-Samsung Galaxy Note 5 ואחרים. כך הוא גם נבחן, ללא הנחות.

Meizu PRO 5 (צילום: גד גניר)
מייזו מיישרת קו עם יצרניות האנדרואיד הגדולות, ומשיקה שני מכשירי דגל במהלך שנה קלנדרית, מכשיר מיינסטרים ופאבלט. היא התחילה בנוהל הזה כבר לפני שנה,
כאשר השיקה את ה-MX4, ומספר חודשים לאחר מכן את הפאבלט בעל המפרט
המשודרג, ה-MX4 Pro.
השנה, במקביל להשקות של מכשירים זולים כמו ה-M1 Note,
וה-M2 Note, היא השיקה שוב שני מכשירי פרימיום בהפרש של
כמה חודשים, ה-MX5, ולאחר מכן את ה-PRO 5,
ממשיך דרכו של ה-MX4 Pro.

להמשך קריאה

כזה יש לי: Nexus 6P

מאת
בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, בלוגר טכנולוגיה
נהנה ממספר מועט יחסית של הטבות שמגיעות כחלק מהתחביב הזה. הטבה אחת מאוד משמעותית נובעת
ממהות הבלוג שלי: היכולת להתנסות בכל סמארטפון שיש לי התלבטות האם לקנות אותו, התנסות ארוכה מספיק כדי לגבש לגביו דיעה, לטוב ולרע. במקרה של ה-Nexus 6P,
מכשיר הפרימיום החדש של Huawei ו-Google,
החלטתי שזה המכשיר הבא שלי כבר על סמך המידע שדלף לגביו טרם ההשקה, ובאופן מאוד אימפולסיבי פשוט
ויתרתי על ההטבה הזאת. בעזרתו האדיבה של חבר טוב שחי בארה”ב, הזמנתי את
המכשיר לפני שאפילו נקבע עבורו תאריך השקה רשמי בישראל. לזכותי ייאמר שהתאפקתי קצת
ולא הזמנתי אותו באותו יום בו הפך זמין לרכישה. מיד לאחר ההשקה באוקטובר, התחלתי
לחפש בגוגל לפחות פעמיים ביום את הצירוף “Nexus 6P
Review“. בחו”ל, כמו בארץ, כשמדובר בהשקה
חשובה, המכשירים נשלחים אל מערכות האתרים החשובים והגדולים ביותר בו זמנית.
כשמדובר במכשירים ממש חשובים, הסקירות גם מתפרסמות כמעט בו זמנית בכל האתרים האלו.
במקרה של ה-Nexus 6P, רוב
האתרים פרסמו סקירות ראשוניות כבר ב-20 באוקטובר, אבל זה לא היה מספיק כדי שאוכל
להזמין אותו בראש שקט. עבר עוד שבוע עד שהסקירות האלו התעדכנו עם נתונים על משך
זמן הסוללה וביצועי המצלמה, שני פרמטרים שחייבים להיבדק לאורך זמן. לאחר שכל
האתרים פרסמו סקירות נלהבות ומהללות עליו (חלקם אף הכתירו אותו בתואר “מכשיר
האנדרואיד הטוב ביותר בשוק”), נותר לי רק לבצע את ההזמנה ולהמתין בסבלנות שיגיע
אליי.
Nexus 6P (צילום: גד גניר)


לטובת מי שלא טרח לקרוא את הפוסט שכתבתי בסמוך
להכרזה על ה-Nexus 6P,
הנה תקציר: בניגוד לשנים קודמות, בהם השיקה גוגל בכל פעם מכשיר נקסוס אחד, הפעם
היא בחרה באסטרטגיה שונה והכריזה על שני מכשירים: ה-Nexus 5X
של LG הקטן והעממי יותר, וה-Nexus 6P
של Huawei, הפאבלט המתכתי היוקרתי. לפי ההשערות, חלק
מתנאי המכרז לייצור מכשירי הנקסוס נגעו לחומרה הספציפית אותה אמורים לכלול
המכשירים. במקרה של Huawei
מדובר בחתיכת פשרה: ככל הנראה, כדי לעמוד בתנאי המכרז, היא ויתרה על שילוב מעבד ה-Kirin
שלה ב-Nexus 6P לטובת ה-Snapdragon
810 של קוואלקום האמריקאית. נכון להיום עדיין
מדובר באחד המעבדים החזקים ביותר בשוק והדבר ניכר היטב בתפקוד המכשיר: הוא זריז,
יציב ומגיב היטב, בדיוק כפי שהייתי מצפה ממכשיר ממשפחת הנקסוס. Huawei
וגוגל ציידו את ה-Nexus 6P
בזכרון RAM בנפח 3GB. קיימים בשוק כבר לא מעט מכשירים עם נפח של 4GB, מכשירים
כמו ה-One Plus Two, ה-Asus Zenfone 2 וכמובן ה-Note 5
וה-+S6 Edge של סמסונג. כמו במכשירים
אחרים עם נפח כזה “צנוע” של זכרון RAM
גם כאן אין הבדל מהותי בתפקוד המכשיר ביחס למכשירים עם 4GB. מעבר לכך,
העובדה כי מדובר במכשיר נקסוס שעתיד לקבל עדכונים למשך תקופה ארוכה מאששת את
ההשערה שככל הנראה לא יהיה צורך ביותר מ-3GB
גם בגרסאות עתידיות של מערכת ההפעלה. כמו כל מכשיר אחר שעושה שימוש במעבד הזה, גם
ה-Nexus 6P נוטה להתחמם. עם זאת, פיזור החום נעשה כראוי
ואין בו איזורים לוהטים. גם כאשר עושים בו שימוש אינטסיבי, ההתחממות בהחלט נסבלת
וסבירה. נפח האחסון אגב, כמו בכל מכשירי הנקסוס מאז ה-Nexus S, אינו ניתן להרחבה. בישראל צפויה להימכר רק גרסת ה-32 גיגה בשלב זה. אני קניתי את גרסת ה-64 גיגה, וקיימת גם גרסה בעלת נפח של 128 גיגה.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z5 Premium

מאת
המפרט
הדרוש למכשיר דגל של שנת 2015 נקבע בחודש מרץ השנה, עם השקת ה-Galaxy S6
וה- HTC One M9. כל המכשירים שבאו אחריהם הציעו מפרט
דומה פחות או יותר: מעבדים בעלי 8 (או 6) ליבות, זכרון RAM
שנע בין 3 ל-4 גיגה, מצלמה ברזולוציה של למעלה מ-13 מגה פיקסל, מנגנון מיקוד
בלייזר, מייצב תמונה ומסך בגדלים שבין 5.2 ל-5.5 אינטש, עם רזולוציית 1080p
או 2K. גל ההשקות השני של השנה, שכלל מכשירים כמו ה-Note 5 ,LG V10 ואחרים, כלל שדרוגים קלים וקיבוע הסטנדרט
בקצה העליון, כמו רזולוציית 2K. קורא
טביעות אצבעות בכל מכשיר ו- 4 גיגה זכרון RAM. 
 Sony Xperia Z5 Premium (צילום: גד גניר)


סוני, אשר
לא התייצבה לכנס MWC בברצלונה עם מכשיר משמעותי, הגיעה אל IFA
עם שלושה מכשירים חדשים בסדרת ה-Z5: ה-Compact, ה-Z5 הרגיל, אותו בדקתי לפני כשבועיים, והמכשיר היקר, והמסקרן מכולם, ה-Sony Xperia Z5 Premium אשר מתהדר בנתון אחד במפרט שטרם נראה בשוק
הסמארטפונים: מסך המציג רזולוציה חסרת תקדים בעולם הסמארטפונים: 4K.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Huawei Mate S

מאת
בעקבות
החלטתה של סמסונג להכריז השנה על מכשיר ה-Note
החדש שלה מוקדם מהרגיל (על מנת להקדים את השקת ה-iPhone 6S
וה-iPhone 6S Plus) שתי ההכרזות המשמעותיות ביותר בכנס IFA 2015
בתחום הסלולר הגיעו מכיוונן של שתי חברות גדולות: סוני, עם סדרת ה-Z5
החדשה שלה, ו-Huawei, היצרנית השלישית
בגודלה בעולם שהכריזה על מכשיר הדגל החדש שלה, ה-Mate S.
Huawei Mate S (צילום: גד גניר)


משום מה,
למרות גודלו וחשיבותו של השוק הסיני בתחום הזה, אנשים עדיין מופתעים לשמוע שיצרנית
סינית תופסת את המקום השלישי בטבלת המכירות העולמיות, פלח שוק של 7 אחוזים כשמעליה רק אפל (עם 10.9 אחוזים) וסמסונג (עם 20.5 אחוזים). היא מכרה
ברבעון השני של 2015 לא פחות מ-30.6 מיליון סמארטפונים ברחבי העולם, יותר מחברות
כמו LG, HTC ואפילו סוני. העובדה שעדיין מדובר ביצרנית שעבור
חלקים גדולים מהעולם המערבי נחשבת עדיין אלמונית (מאחר ורוב מכירותיה הן עדיין בשוק הסיני), אומרת שעליה להשקיע לא מעט כדי
לבסס את מעמדה. היא עושה זאת ע”י השקה של מכשירים חדשים וחזקים בפרקי זמן
קצרים יחסית. זו דרך מצויינת להשאר בכותרות. לא בטוח שזו דרך טובה לשמור על לקוחות
לאורך זמן, אבל בינתיים מה שהיא עושה עובד לה לא רע. מעבר לכך, ההשקות האלו של Huawei
בחו”ל הן אירועים בסדר גודל דומה לזה של יצרניות גדולות ומוכרות יותר, עם
בונוס מאוד גדול למשתתפים: עיתונאים שמגיעים לשם מקבלים את המכשירים במתנה.
בלוגרים שרואים כמוני את ההשקה הזאת ב-Youtube
לא נהנים מהפריוילגיה הזאת, אך קיבלתי את המכשיר בהשאלה (כמו תמיד, למי שתוהה)
מהיבואן בישראל.
היבואן
בישראל, אלפא טלקום השקיע מתחילת השנה תקציבי שיווק גדולים מתמיד כדי להגביר את
המודעות למותג, וההשקעה הזאת אכן השתלמה. בתוך שנה קפצה Huawei
מנתח שוק של 0.8 אחוז בלבד, ל-4%, (לפי נתוני IDC
ישראל שהתפרסמו בגלובס). בתחילת הקיץ הושק כאן ה-P8, ולפני חודש
הושק בישראל גם ה-Mate S, יחד עם ה-Huawei Watch.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: +HTC One M9

מאת
חודש בלבד
לאחר השקת ה-One M9,
מכשיר הדגל של HTC לשנת 2015, הוכרז דגם מעודכן שלו, ה-+HTC One M9.
אם טרם יצא לכם לשמוע עליו, יש לכך סיבה טובה מאוד: המכשיר הזה כוון בכלל לשוק
הסיני, ההודי, והשוק הביתי הטייוואני. לארה”ב ולאירופה המכשיר הזה כלל לא
הגיע. היבואנית בישראל השיקה אותו בצורה שקטה למדי, איפשרה להזמין אותו ישירות
ממנה או דרך מפיצות בודדות נוספות, אך לא ממש טרחה לפרסם אותו. כמה חשאי המכשיר
הזה? הוא אפילו לא מופיע באתר היבואנית כיום. בימים אלו, היא מחדשת את הקמפיין של
ה-M9 הרגיל, במקביל להשקת ה-A9
החדש, בעוד ה-+M9 נשאר שוב מאחור. למען האמת, על העובדה כי
ה-+One M9  התחיל להימכר בישראל שמעתי רק במסגרת
הודעות לעיתונות שאני מקבל, וגם דרך סטטוס בפייסבוק בעמוד הרשמי של היבואנית, זה
הכל. למה בכלל לטרוח לבדוק מכשיר כזה? מאחר ועדיין מדובר באחד המכשירים החזקים
ביותר שיש ל-HTC להציע, והוא מציג, לפחות על הנייר מספר
שדרוגים כמו מערך צילום משופר, תוספת של קורא טביעות אצבעות וגם מעבד חדש.
+HTC One M9 (צילום: גד גניר)


לרוב, את
מעבדי מדיהטק ניתן למצוא בעיקר במכשירים סיניים. יוצאות דופן הן שתי היצרניות
הטיוואניות הגדולות אסוס (ששילבה למשל מעבד של מדיה טק באחד הטאבלטים הראשונים
שבדקתי, ה-MemoPad HD7), ו-HTC
שמפעם לפעם בוחרת לשתף איתה פעולה, אך נהגה לעשות זאת בעבר רק במכשירים היותר
זולים שלה. למה דווקא שתי היצרניות האלו? כי כמוהן, גם מדיהטק היא חברה טייוואנית,
ומאחר ובסין כאמור המעבדים האלו דווקא די נפוצים, (וככל הנראה גם זולים יותר
ממעבדים מבית קוואלקום, סמסונג, אינטל ואחרות) אין סיבה שגרסאות של מכשירים
המיועדים לשוק הזה לא יכללו מעבד שיוצר “בבית”.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: LG V10

מאת
בסוף חודש
אוגוסט האחרון עלה קמפיין נרחב של סמסונג, אשר קידם את השקת ה-Galaxy Note 5 בישראל. לאחר מספר שבועות בהם היה בלתי
אפשרי להימלט מהסלוגן “Take a Note“,
צומצם הקמפיין כפי שקורה בדר”כ בהשקות מכשירים כאלו. בשלושת השבועות האחרונים
הקמפיין הזה קם לתחייה, ואם לא הייתי יודע אחרת, היה קל לטעות ולחשוב שהמכשיר הזה
הושק זה עתה. בעולם החפיצים זו תופעה נדירה יחסית. מוצר מוכרז, זוכה ליח”צ
ההולם אותו, ומשרד הפרסום שאותו יבואן בחר יורה בכל התותחים הכבדים כדי להגדיל ככל
הניתן את המכירות הראשוניות של המוצר. מה גרם לסמסונג להחיות קמפיין למכשיר שנמצא
בשוק שלושה חודשים? ייתכן ומדובר בסוף השנה, נותרו תקציבי שיווק והחלט לשרוף אותם
על מכשיר הפרימיום של החברה, ייתכן שמדובר באסטרטגיה מודעת כדי לווסת את כמות המכירות
של המכשירים, ייתכן שהמכירות לא היו מוצלחות כפי שציפו בסמסונג, וייתכן שמדובר
בשילוב של כמה מהסיבות האלו או כולן. לגורמים האפשריים האלו יש להוסיף את ההשקה של
ה-V10 בישראל, הפאבלט החדש של LG.

LG V10 (צילום: גד גניר)
כפי שכבר
ציינתי בפוסט על ה-LG G4, לישראלים יש חיבה מיוחדת ל-LG,
והדבר ניכר בהבדלים בנתחי השוק של LG
בעולם לעומת השוק השוק הישראלי. החל מהשקת ה-G2,
נתח השוק של LG בישראל הולך ותופח, בין השאר על חשבונה של
סמסונג. נתח השוק הזה העומד כיום על 23 אחוז ל-LG,
הולך ומתקרב לזה של סמסונג (העומד על 30%, חצי אחוז פחות מזה של אפל). תוסיפו לכך
את העובדה שבשלוש השנים האחרונות LG כלל
לא החזיקה נוכחות בסגמנט הפאבלטים (אלא אם אתם מתעקשים לקרוא למכשירים עם מסך
בגודל 5.5 אינטש פאבלטים, הדיעות על כך חלוקות), סגמנט שהומצא למעשה ע”י
סמסונג, ותורם לה לא מעט למכירות. במצב כזה, סביר להניח שמישהו בסמסונג ישראל
החליט להקדים תרופה למכה, לפני ש-LG
תצבור תאוצה גם בתחום המכשירים עם המסכים הגדולים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Sony Xperia Z5

מאת
את ההיכרות
שלי עם סדרת מכשירי ה-Xperia Z,
מכשירי הדגל של סוני, התחלתי לפני כמעט שנתיים עם ה-Z1.
תלונה עיקרית אחת היתה לי (וגם לאחרים) לגבי סוני: היא משיקה מכשירי דגל כמעט זהים זה לזה,
בהפרשי זמנים קצרים יותר מכל חברה אחרת. השנה, משהו בהתנהלות הזאת מעט השתנה,
לפחות מבחינת הקהל הישראלי. בין ה-Z3 ל-Z5
הושק באופן מוגבל, ורק בשווקים בודדים, מכשיר שבחלק מהמקומות נקרא Z4,
ובחלק מהמקומות נקרא Z3 Plus.
המכשיר הזה דילג על השוק הישראלי, ובמקומו קיבלנו את סדרת מכשירי ה-Z5,
סדרה הכוללת גרסת Compact,
גרסת פרימיום, ואת גרסת המיינסטרים עליה אספר לכם בפוסט הזה, ה-Xperia Z5.
פלח השוק של סוני בישראל עומד על 3 אחוזים. האם ה-Z5
הוא המכשיר שיאפשר לסוני לתפוס נתח רחב יותר, ולנגוס באלו של סמסונג ו-LG?
Sony Xperia Z5, בגלל המצלמה? (צילום: גד גניר)


ה-Xperia Z5
הוא מכשיר חזק ומהיר מאוד, בין המהירים ביותר שבדקתי בתקופה האחרונה. לא נתקלתי בו
לא בגמגומים כלשהם ולא בשום בעיות יציבות. לא הרגשתי צורך לאתחל אותו בשום שלב
שהיה אצלי, וגם כשכרטיס הזכרון העמוס שלי בתוכו, ה-Z5
לא הראה קושי בהתמודדות או ירידה בביצועים. ניתן בהחלט לזקוף זאת לטובת מעבד ה-Snapdragon
810 עליו מבוסס המכשיר הזה. עם זאת, עם כוח גדול
מגיעה גם התחממות רבה. כמו כל מכשיר אחר המבוסס על המעבד הזה, ולמרות שמדובר בגרסה
העדכנית של המעבד, הגרסה שקוואלקום הבטיחה שנפתרה בה בעיית ההתחממות, גם ה-Z5
נוטה להתחמם יותר ממכשירים עם מעבדים אחרים. לא תיכוו ממנו, אבל אחרי צילום וידאו,
משחק ממושך, ניווט, או כל פעילות אחרת שדורשת משאבי מעבד, האיזור שליד עדשת המצלמה
יהיה מאוד לא נעים למגע. סוני בחרה להסתמך על זכרון RAM
בנפח של 3 גיגה, בזמן שחלק ממתחרותיה כבר משלבות זכרון בנפח של 4 גיגה. נכון להיום
זה לא באמת משנה, וכאמור ה-Z5 הוא
מהמכשירים המהירים ביותר בהם יצא לי להתנסות לאחרונה, כך שחויית השימוש לא באמת
נפגעת מההחלטה הזאת. נפח זכרון האחסון איתו מגיע המכשיר עומד על 32 גיגה, כאשר את
הנפח הזה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: HTC Desire 626

מאת
לרוב,
כשמדובר בסגמנטים הנמוכים יותר של שוק הסלולר בישראל, היצרניות הגדולות מציגות
נוכחות דלה למדי, לרוב רק כדי לצאת ידי חובה. הן מעדיפות לרכז את מאמציהן במכשירי
הדגל שלהן. אלו המכשירים שיוצרים באזז סביבן, אלו המכשירים שאנשים ומובילי דיעה
בתחום מדברים עליהם, ואלו בסופו של דבר המכשירים שמשמשים כמקדם מכירות גם למכשירים
אחרים של החברות האלו. אפל לדוגמא, בכלל לא במשחק הזה, אבל גם כשיצרניות כמו LG
או סמסונג מציעות מכשירים בטווחי מחירים של בסביבות 1000 ש”ח, מדובר לרוב
במכשירים שנותנים תמורה מאוד לא מלהיבה למחיר, לפחות לא כמו מקביליהם מסין.
לאחרונה החלה HTC לשווק בישראל את ה-Desire 626,
מכשיר זול יחסית שמציע על הנייר מפרט טכני סביר, ובמחיר אטרקטיבי למדי.

HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)
מה זה מפרט
טכני סביר? זה מתחיל ממעבד Snapdragon 410 של
קוואלקום, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת. זו פעם ראשונה שיוצא לי
להתנסות במכשיר עם מעבד מהדגם הספציפי הזה. בזמנו ניסיתי את הדגם הקודם, ה-Snapdragon
400 על שני טלפונים: ה-Zenfone 5
שהפתיע לטובה, וה-LG G3 Beat שהיה
די מאכזב. זכרון ה-RAM בדגם שעשה עלייה ארצה עומד על נפח של 2
גיגה, וזכרון האחסון הוא בנפח של 16 גיגה, אך האחרון ניתן להרחבה באמצעות כרטיס
זכרון מסוג MicroSD.
המכשיר הזה יצא לשוק עם אנדרואיד בגרסה 4.4.4, אך לישראל הוא מגיע כאשר כבר מותקנת
עליו גרסה 5.1.1. כמו בכל מכשיר HTC אחר,
גם מכשיר זה מגיע עם הממשק הייחודי של החברה, Sense
בגרסא 7. יש לי רגשות מעורבים ביחס לביצועים של המכשיר הזה. ביום יום הוא עבד לא
רע: אפליקציות נטענו במהירות נסבלת למדי, הוא לא התחמם באופן מורגש, האנימציות
בממשק לא גמגמו ובסה”כ הוא תיפקד כפי שמצופה ממכשיר ברמתו. מצד שני, ויתרתי
מראש על הרצת משחקים או אפליקציות כבדות במיוחד, אך הוא נטה לפשל פה ושם גם
בפעולות בסיסיות, ומספר פעמים במהלך תקופת הבדיקה אפליקציות קרסו בו ונסגרו מעצמן.
באג שחזר על עצמו מספר פעמים הוא דווקא בחנות האפליקציות של גוגל. ברוב המקרים
שנכנסתי אליה, ראיתי את אנימציית הטעינה רצה וממשיכה לרוץ עד שהתייאשתי ויצאתי
מהאפליקציה. בשלב הזה המכשיר היה נתקע לחלוטין ומחייב איתחול. לאחר איתחול, חנות
האפליקציות תיפקדה כראוי, אם כי גם אז, התקנה של אפליקציות נמשכה יותר מהרגיל.

להמשך קריאה