טלפון סלולרי

כזה ניסיתי: +Samsung Galaxy S6 Edge

מאת
מעטים
המכשירים ששבו אותי השנה כמו שעשה זאת ה-Samsung Galaxy S6 Edge.
הוא ניחן אמנם בכל התכונות שהפכו את ה-Galaxy S6
למכשיר נהדר, אבל המסך הקמור משני צידיו גרם לו להראות שונה מכל דבר אחר בשוק הסלולר. עד כמה התלהבתי מאיך שהוא נראה? נציגות סמסונג בישראל ציטטה את
דבריי עליו בהארץ

ושילבה אותם בפרסומות שלהם. חלפה חצי שנה ואל ידיי הגיעה הגרסה
המעודכנת שלו, ה- Galaxy S6 Edge+
(פלוס כמה אינטשים, RAM זכרון ועוד), או אם תרצו, גרסת ה-Edge
החדשה של סדרת ה-Note של סמסונג (מינוס העט).

חפיצים וקימורים: +Samsung Galaxy S6 Edge (צילום: גד גניר)

שורשיו של
ה-Galaxy S6 Edge Plus מתחילים ב-Galaxy Note Edge, שהושק במקביל לדור הקודם של מכשירי ה-Note,
ה-Note 4. ה-Edge Note
הגיע עם מסך קמור בצידו האחד וכלל עט, כמו כל מכשיר Note
אחר. ראתה סמסונג כי המכשיר נמכר בעולם בהתאם לציפיותיה והפכה את הקימור הזה לסימן
ההיכר של מכשירי הפרימיום שלה. הניסוי שהחל ב-Note Edge
הפך לגרסא היוקרתית יותר של ה-Galaxy S6, ועם
השקת ה-Note 5
הוחלט לנתק את הקשר עם סדרת ה-Note
לחלוטין, לוותר על העט ולהפוך את המסך לסימטרי. קבוצות המיקוד של סמסונג העלו ככל
הנראה כי המסך הקמור משני צידיו מושך מספיק קונים, בלי הצורך להוסיף לחבילה  גם את הסטיילוס של ה-Note . האם זה אומר שמדובר במכשיר עממי יותר? ממש לא, אבל לזה אגיע אח”כ.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Samsung Galaxy Note 5

מאת
במשך שנים
סבלה סמסונג מביקורות שהתייחסו למראה החיצוני של מכשיריה. בעוד האייפונים שהושקו במקביל בשנים האחרונות נראו יוקרתיים ואיכותיים יותר הודות לשילוב של מתכת וזכוכית, סמסונג המשיכה להיצמד בעקשנות לפלסטיק. ההשקה של ה-S6
(ואחיו בגרסת ה-Edge) סימנה שינוי בסדרי העדיפויות של סמסונג,
והשקעה רצינית יותר בעיצוב ובחומרים מהם עשויים המכשירים שלה. ה-Edge Plus
וה-Note 5 (בו יעסוק הפוסט הזה) לא נראים כמו התפתחות
אבולוציונית רגילה של ה-Note Edge, וה-Note 4,
אלא כמו משהו שונה מכל מה שראינו בסדרה הזאת בעבר. מה עוד השתנה על הדרך?

Samsung Galaxy Note 5 (צילום: גד גניר)

כמו כל
מכשיר בסדרת ה-Note בשנים האחרונות, גם ה-Note 5
הוא למעשה המכשיר החזק ביותר של סמסונג. בניגוד לשנים האחרונות בהן הכריזה סמסונג
על שתי גרסאות נפרדות (אחת עם מעבד של סמסונג, והשניה עם מעבד של קוואלקום), בחרה
סמסונג השנה לוותר על מה שהיה לקוואלקום להציע, והציגה לשוק רק את המכשיר המבוסס
על אותו מעבד הקיים ב-S6, ה-Exynos 7,
מדגם 7420. המעבד הזה כולל שמונה ליבות: ארבע מהן במהירות 1.5 גיגהרץ, והארבע
האחרות במהירות 2.1 גיגהרץ. המעבד הזה עולה בביצועיו על ה-Snapdragon
810 של קוואלקום, לפחות עפ”י רוב תוצאות
מבחני הביצועים שהתפרסמו ברשת. מה הופך את המפרט של ה-Note 5
למרשים יותר מזה של ה-S6? בעיקר זכרון RAM
בנפח 4 גיגה, נפח ההולך והופך ליותר ויותר נפוץ (קדמו לו ה-AsusZenfone 2, וה-OnePlus 2) במכשירי High End בשנה
האחרונה. לצערי, נראה שההחלטה של סמסונג לוותר על אפשרות הרחבת זכרון
באמצעות כרטיס זכרון הופכת למדיניות, וגם כאן תאלצו להסתפק בכמות זכרון האחסון
איתה רכשתם את המכשיר מלכתחילה. ההסבר הרשמי של סמסונג לעניין זה מתייחס להתאמת
מערכת הקבצים לרכיב הזכרון האיכותי שסמסונג בחרה לעשות בו שימוש. סמסונג רוצה
למנוע מצב בו משתמשים מתאכזבים מביצועי המכשיר בשל כרטיסי זכרון שאינם מהירים
מספיק ולסמסונג אין שליטה עליהם. ההסבר הפחות רשמי הוא שלסמסונג משתלם הרבה יותר
למכור טלפונים ללא אפשרות הרחבה, ולהציע את אותם מכשירים עם נפחי אחסון גדולים
יותר, במחיר גבוה בהרבה מזה שהייתם משלמים רק על כרטיס זכרון בנפח זהה. בין אם אתם
מקבלים את ההסבר הרשמי של סמסונג ובין אם לא, עם משהו אחד לא ניתן להתווכח: המכשיר
הזה טס. מעבר בין אפליקציות מתבצע בזריזות, לא נתקלתי בגמגום אחד אפילו באף אחת
מהאנימציות בממשק, ואפליקציות נטענות ונפתחות במהירות מרשימה. את המהירות ניתן ככל
הנראה לזקוף גם לזכותו של ממשק ה-Touchwiz של
סמסונג אשר יושב מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא 5.1.1 (וישודרג בקרוב לגרסה 6).
גרסת ה-Touchwiz
הנוכחית נקייה יותר מאפליקציות מיותרות, ומאפשרת לחומרה המרשימה שלו לבוא לידי
ביטוי מבלי לפגוע בחויית השימוש במכשיר, משהו שאפיין את מכשיריה היותר ותיקים.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu MX5

מאת
סדרת
מכשירי ה-MX של Meizu
היא אמנם לא החזקה ביותר (כמו סדרת ה-Pro),
והיא גם לא הסדרה המשתלמת ביותר (כמו סדרת מכשירי ה-M
שלה), אך היא ללא ספק הסדרה החשובה ביותר מבין סדרות המכשירים שלה. היא אמורה לשלב
את הטוב מבין שתי הסדרות הללו, והיא גם הסדרה הכי ותיקה בקטלוג המוצרים של Meizu.
במובן מסוים, אם ה-Meizu MX4 Pro
(ויורשו שהושק לפני מספר ימים, ה-Pro 5)
 אמור להיות מקביל ל-Note של
סמסונג, אז ה-MX5, בו יעסוק הפוסט הזה, הוא המכשיר ש-Meizu
רואה לנכון להציג כתחרות למכשירים כמו Samsung Galaxy S6, LG G4, HTC One M9 ואפילו האייפון 6. כמו תמיד, המכשירים בסדרה
הזאת מגיעים להתמודדות עם תוית מחיר מאוד אטרקטיבית, אך השאלה היא האם מבחינת
ביצועים, תפקוד כללי וסטייל, יש ל-MX5 את
מה שצריך להתמודד במגרש הזה.

Meizu Mx5 (צילום: גד גניר)
ב-Meizu
בחרו לצייד את ה-MX5 במעבד ה-MT6795
Helio של יצרנית המעבדים הטיוואנית MediaTek.
זהו מעבד בעל 8 ליבות הפועלות עד למהירות מקסימלית של 2.2 גיגהרץ, בנוי
בטכנולוגיית 64 ביט, ואמור לדעת להתמודד עם רזולוציית 2K
(למרות שכאן הרזולוציה היא 1080p
בלבד, אך לזה אגיע מאוחר יותר). זכרון ה-RAM
כאן מגיע בנפח של 3GB, כמו ברוב מכשירי הדגל בשוק, ונפחי האחסון
בהם ניתן להשיג אותו אצל באג היבואנית עומדים על 16GB
(בדגם שאני בדקתי), או 32GB. כמו
ב-MX4, גם כאן הנפח לא ניתן להרחבה באמצעות כרטיס
הזכרון, כך שההמלצה שלי היא ללכת על גרסת ה-32GB
במקום להתחיל להרגיש צפיפות בתוך זמן קצר. מבחן ביצועים (GeekBench
3) שדלף לפני ההשקה של המכשיר, נתן למעבד שלו
ציון ביצועים גבוה יותר מזה של ה-Snapdragon 810,
המעבד בו מצוידים מכשירים כמו ה-OnePlus 2, HTC One M9,
ו-LG G-Flex 2. מבחני ביצועים מעולם לא הרשימו אותי
במיוחד, וה-MX5 הוא דוגמה נהדרת למצב בו מבחני הביצועים לא
ממש עומדים בקנה אחד עם חויית השימוש היומיומי במכשיר. זה לא שה-MX5
איטי, ממש לא, הוא זריז, אם כי קשה לי מאוד לקבוע שהוא מהיר יותר מהמכשירים האחרים
עליהם דיברתי. כמו חלקם, הוא נוטה מדי פעם ללאגים, והיו מספר מקרים בהם נדרשתי
לעשות Restart כי הרגשתי ירידה זמנית בביצועיו. מעבר לכך,
אם ציינתי את ה-Snapdragon 810
שידוע לשמצה בשל נטייתו להתחמם, אז הרי לכם ידיעה חמה במיוחד: ה-MT6795
מתחמם לא פחות, והמגע בגב המכשיר במצבים מסוימים, היה הרבה פחות נעים ממגע בגב
המכשירים שציינתי קודם.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה: סמארטפון שזהותו לא ידועה עדיין

מאת
אני צריך
סמארטפון חדש. במשך השנה וחצי האחרונה תזמנתי את קבלת הסמארטפונים לבדיקה באופן
שאפשר לי לדלג ממכשיר למכשיר בלי הצורך לחזור לטלפון האישי שלי. הטלפון האישי שלי
הוא כבר לא ה- Samsung Galaxy S4 עליו
סיפרתי לכם בראשית ימי הבלוג. העברתי אותו אל אשתי כשראיתי שלא נוצר מצב שאני צריך
לחזור אליו, וה-Galaxy S3 שלה
החל להראות סימני גסיסה. בשבועות האחרונים יש רגיעה בזרם המכשירים שמגיעים אליי לבדיקה, מה שמקרב אותי ליום בו אצטרך לחזור אל ה-Samsung
Galaxy S3 הזה. בתיאוריה, הוא מכשיר לא רע, בטח ככזה
שאמור לשמש אותי לפרקי זמן קצרים בלבד. בפועל כמו כל מכשיר בן שנתיים הוא נפל לא
מעט על הרצפה (ויעידו על כך הסדקים בחלקו הקדמי), ואף הספיק לבצע צלילה לתוך
האמבטיה, צלילה אותה שרד באופן מפתיע, אבל זה לא עזר לתפקוד הכללי שלו. לאחר פרק
זמן של מספר ימים איתו, הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה והגיע העת לחשוב על
המחליף.
השלוש ושברו (צילום: גד גניר)




תתפלאו
לשמוע, אין לי שמץ של מושג איזה מבין הטלפונים הזמינים היום בשוק אני רוצה. מעבר
לכך, אפילו אין לי מושג איזה מהטלפונים שעתידים לצאת בקרוב אני רוצה. מאוד קל לי
לי להמליץ לאנשים אחרים באיזה טלפון לבחור, מאחר ורוב הפעמים אנשים מגיעים אליי עם
מספר אופציות שהם מתלבטים לגביהן. יש לך אייפון? תשאר עם אייפון. גלאקסי אס 6 או LG G4?
תלוי כמה חשוב לך להפריד את הסוללה ולהרחיב את הזיכרון. כל עוד הצורך לקנות סלולרי
הוא תאורטי בלבד, יש לי מושג טוב לגבי מהי הזהות של המכשיר הבא שלי. ברגע שזה הופך
לריאלי, העניינים מסתבכים מבחינתי. אם הייתי קלולס לחלוטין בעניינים האלו, הייתי
מחפש מדריכי קנייה ובוחן הכל לפי סעיפים כמו מפרט טכני, מסך, קישוריות וכו’.
העניין הוא שכל המדריכים האלו רק עוזרים למשתמש ההדיוט להבין מה אלו המונחים שכל
ה”מבינים” משתמשים בהם. הם לא באמת מסייעים לך לבחור בטלפון שאתה רוצה.
למה? כי מספרים ומונחים טכניים זה לא הכל, תשאלו את אלו שפורסים אוהלים החל מעכשיו
ליד חנויות אפל בהמתנה למכשיר שנפח זכרון ה-RAM
שלו עומד על 2GB בלבד, וכנראה יספק חוויית שימוש טובה לא
פחות ממכשירי אנדרואיד שמגיעים כיום עם נפח כפול מזה. לפיכך, המטרה של הפוסט הזה
היא לנסות להסביר לכם מה עובר לי בראש כשאני חושב על השאלה איזה סמארטפון לקנות.
תשובה ברורה לא תקבלו כאן, בכל זאת, לכל אחד צרכים והעדפות משלו, אבל כן תקבלו כאן
כמה כללים שיוכלו לסייע לכם לבחור טלפון סלולרי. 

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: OnePlus 2

מאת
את ה-OnePlusOne לא יצא לי לבדוק. תמיד קשה יותר להשיג
מכשירים שלא מיובאים לישראל באופן רשמי, וכשסוף סוף הזדמנה האפשרות לקבל אותו
לבדיקה חשבתי שזה יהיה מיותר לאור העובדה שכבר עברו חודשים ארוכים מאז שהושק.
התנסיתי בו בהמון הזדמנויות, בעיקר אצל חברים שרכשו אותו, אך בדיקה מעמיקה, מקיפה,
שבה אני משתמש במכשיר כאילו היה מכשיר שלי לא הזדמן לי לעשות. כפיצוי, חן אידן
שרכשה אותו שיתפה אתכם כאן בתחושותיה המעורבות לגביו לאחר כחצי שנה של שימוש
במכשיר. עם ה-OnePlus Two המצב
נראה אחרת לחלוטין. Chinabuy.co.il
התארגנו על מלאי משלהם של המכשיר החדש, והחלו להציע אותו למכירה זמן קצר לאחר
ההשקה, אפילו בלי צורך בהזמנה. דרכם גם הגיע אליי המכשיר הזה, חודש בלבד לאחר שהפך
לזמין לרכישה בחו”ל.

OnePlus 2 (צילום: גד גניר)

אם אתם
זקוקים להיכרות עם OnePlus,
סביר להניח שאתם לא ממש מחוברים למה שקורה בעולם הסלולר בשנתיים האחרונות. בקצרה:
יום בהיר אחד קמה חברה סינית אשר החליטה לייצר מכשיר עם מפרט שמציב אותו בשורה אחת
עם מכשירי הדגל של שנה שעברה, להרכיב אותו מרכיבים איכותיים, ולשווק אותו במחיר
זול, תחת הסיסמה הדרמטית “Never Settle“.
מעבר לשני דגמים הנבדלים זה מזה בנפח שלהם, ייצרה OnePlus
המון המון באז, ע”י פרובוקציות שונות ומכירה באמצעות מערכת הזמנות שמווסתת את כמות המכשירים שהחברה מוכרת. כך היא תוכל מצד אחד לוודא שלא תתקע עם מלאים, ומצד
שני לגרום לאנשים לרצות את המכשיר הזה מבלי שיוכלו להשיג אותו ולחזק בצורה קצת
סדיסטית את הביקושים עבורו.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Meizu M2 Note

מאת
עד חודש
מאי השנה, למי שחיפש סמארטפון עם מפרט סביר בטווח מחיר של בערך 1000 ש”ח לא
היו יותר מדי אופציות, ולמעשה הבחירה הטובה ביותר היתה ה-Zenfone 5
של אסוס. ואז הגיע ה-Meizu M1 Note,
(באיחור של ארבעה חודשים לאחר ההשקה הרשמית שלו בחו”ל) והציע תמורה לא פחות
טובה למחיר עם מסך גדול וחד יותר, עיצוב צעיר ונאה (שהושאל אמנם מה-iPhone 5c,
אבל נניח את זה בצד לרגע) ממשק ייחודי וחיי סוללה נהדרים. חודש לאחר שפרסמתי עליו
את הסקירה בבלוג, כבר הוכרז בחו”ל ממשיך דרכו, ה-Meizu M2
Note. בעבר התרעמתי על הנטייה של יצרניות
אנדרואיד שונות להשיק מכשירים עם שדרוג מינורי במרווחי זמן קצרים מדי, כפי שעשתה
סוני עם ה-Z1, Z2 וה-Z3
שלה. במקרה של המכשירים מסדרת ה-Note של
מייזו זה טיפה שונה. ראשית, ה-M1 Note וה-M2 Note
אינם מכשירי דגל בשום צורה, בניגוד למכשירים של סוני שציינתי קודם. מי שקונה אותם
מחפש יחס גבוה של עלות מול תמורה ולאו דווקא את המכשיר הכי עדכני בשוק. בנוסף, ה-M2 Note
מביא איתו מספר שינויים גדולים, הן במפרט והן בחויית השימוש, שינויים שהופכים אותו
למכשיר המספק חויית שימוש שונה, לטוב ולרע. שני ההסברים האלו יכולים אולי לתת הצדקה מסויימת להשקה נוספת בהפרש זמנים כה קצר, אך לפי השמועות, ישנה סיבה נוספת, מעניינת הרבה יותר, אך אליה אגיע אח”כ.
כפתור הבית החדש של ה-Meizu M2 Note, אחד משני חידושים מסעירים במכשיר (צילום: גד גניר)


על הנייר,
ה-M2 Note (יש למייזו גם מכשיר בשם M2,
בלי ה-Note שעדיין לא הגיע לארץ, מכשיר שונה לחלוטין,
ובגלל זה אני אקפיד לרשום Note בכל
פעם מחדש) דומה מאוד במפרט שלו ל-M1 Note.
מעבד מבית מדיה טק בעל 8 ליבות, 2 גיגה זכרון, זכרון אחסון בנפח 16 או 32 גיגה,
לכאורה, אם לא מתעמקים במספרים, קל לטעות ולחשוב שמדובר במכשירים זהים. בפועל,
התמונה שונה מאוד. בניגוד ל-M1 Note, ה- M2 Note
אינו מכשיר זריז. הוא לא מקרטע, הוא לא קורס, אבל לוקח לו זמן לעשות פעולות
מסוימות, לפעמים ברמה בלתי נסבלת. זה לא משהו קונסיסטנטי, אבל לפעמים כניסה
לאפליקציות מסוימות יכולה להמשך נצח: לדוגמה, היו מקרים בהם כניסה לאפליקציית
פייסבוק נמשכה לא פחות מ-5-6 שניות, כניסה לאפליקציית Analytics
של גוגל לוותה בהמתנה על מסך לבן במשך 3 שניות, ולחיצה לחזרה למסך הבית לקחה 2
שניות, המון זמן יקר שיכולתי לבלות אותו באופן פרודוקטיבי יותר. מבט מעמיק יותר על
המפרט הטכני חושף את ההבדלים המשמעותיים. בעוד ב-Note M1
ישנו מעבד MT6752 בעל
8 ליבות הפועלות במהירות מרשימה של 1.7 גיגהרץ, ה-M2 Note
מסתפק במעבד צנוע יותר, MT6753 (כן,
אני יודע, המספר גבוה יותר, זה לא אומר כלום) בעל 8 ליבות במהירות של 1.3 גיגהרץ
בלבד. בנוסף, המעבד הגרפי שונה וחלש יותר גם הוא.

להמשך קריאה

חייב כזה: Huawei P8

מאת
יבואנית Huawei
בישראל יוצאת למלחמה. לפני מספר חודשים היא גייסה אל שורותיה מנכ”ל חדש, קובי
כליף, שהגיע אליה היישר מעמדת מנהל חטיבת המובייל של סמסונג, ובשבועות האחרונים
יצאה בקמפיין טלויזיה ושלטי חוצות נרחב שאין סיכוי שהצלחתם להתחמק ממנו. האם ה-P8
הוא מכשיר שמצדיק קמפיין בהיקף כזה, עם פרזנטורים כמו מוקי וגל גדות? אם לשפוט
עפ”י נתוני המכירות של Huawei
בעולם במחצית הראשונה של 2015, נראה שיש לה עם מה לעבוד: מכירותיה קפצו ב-39
אחוזים ואף עקפו את אלו של Xiaomi
המתחרה שלה מבית. בסגמנט הצר יותר, של מכשירים לשוק הבינוני והגבוה (שם נכלל ה-P8
שהושק לפני מספר חודשים ברחבי העולם), רשמה Huawei
קפיצה חדה של 70%, וגם הכנסות החברה ממכירת סמארטפונים זינקו ב-87 אחוזים. בקצב
הזה, נראה כי היעד השאפתני שהציבה לעצמה Huawei
לשנת 2015, מכירה של 100 מיליון מכשירים, הופך לריאלי.
Huawei P8 (צילום: גד גניר)


ה-P8
מכוון גבוה. כמו במכשיר הדגל שלה משנה שעברה, ה-Ascend P7,
גם הפעם מתבססת Huawei על
מעבד מייצור עצמי, ה-HiSilicon Kirin 930. זהו
מעבד בטכנולוגיית 64 ביט, בעל 8 ליבות, 4 מתוכן פועלות במהירות 2 גיגהרץ לפעולות
מורכבות ותובעניות, ו-4 במהירות 1.5 גיגהרץ לפעולות שגרתיות. זכרון ה-RAM
של הוואווי P8 עומד על נפח נדיב של 3 גיגה, ואת זכרון
האחסון בנפח 16 גיגה ניתן להרחיב באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD
עד לנפח של 128 גיגה נוספים. קשה לי למקם את המעבד הזה על אותה סקאלה מול מעבדים
מקבילים של סמסונג או קוולאקום, אבל מהתרשמות אישית, המכשיר הזה זריז מאוד. לא
זריז ברמה של ה-HTC One M9 או
ה-Samsung Galaxy S6, אבל זריז מספיק כדי לתת תחושה שהמכשיר זז
מהר מאוד, האפליקציות נפתחות במהירות יפה,המכשיר לא נתקע, לא חובב איתחולים ויציב.
עוד לגבי יציבות: זוכרים את כרטיס הזכרון שהכניע את ה-LG G-Flex2? זה שהיה עמוס בקבצי מוזיקה ותמונות? הכנסתי
אותו לתוך ה-P8 והמכשיר הסיני, עם המעבד הסיני התנהג למופת
במשך כל ימי הבדיקה, הרבה יותר מהמכשיר הקוריאני עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום.
פיזור החום של ה-P8 אינו מדהים, והוא נוטה להתחמם בפעולות אינטנסיביות,
אם כי ברוב הזמן הוא נשאר בטמפרטורה סבירה.

להמשך קריאה

כזה אני רוצה לנסות: OnePlus Two

מאת
הבהרה
חשובה לפני שאתם מתחילים לקרוא את הפוסט הזה: אין לי מושג איך ה-OnePlus Two אך אני בחברה טובה. קשה לי להאמין שיש מישהו
בסצינת אתרי הטכנולוגיה הישראליים שהספיק ביממה האחרונה להתנסות במכשיר החדש והמדובר, וסביר להניח שאם
היה כזה, הייתי שומע עליו ומקנא בו מאוד. זה לא אמור להפריע לי להעריך איך המכשיר
הזה יעבוד על סמך מה שאני מבין מהמפרט שלו, אבל להביע עליו דיעה יהיה יומרני
מצידי.
 

תמונות ה-OnePlus Two שדלפו לרשת מספר שעות לפני ההכרזה הרשמית (מקור: http://www.droid-life.com/)


מי היה
מאמין לפני שנתיים שסטארטאפ סיני יצליח למקד כל כך הרבה ציפיה וכל כך הרבה תשומת
לב בהשקה של המכשיר השני שלו? מי היה מאמין שיצליח לעשות זאת לאחר שמכר מספר זעיר
של מכשירים, לפחות ביחס למה שמכרו במקביל יצרנוית כמו סמסונג, אפל, או אפילו
סטארטאפ מתחרה מבית, Xiaomi?

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: Asus Zenfone 2 4GB

מאת
לפני קצת
יותר מחצי שנה הושק מכשיר הזנפון 5 של חברת אסוס ושינה ללא היכר את עולם
הטכנולוגיה והחדשנות האישיים. נכון, רק האייפון קיבל את הכבוד להיות מוזכר בסטטוס בפייסבוק של שר החלל דני דנון, אך אם לשפוט לפי רמת העניין של הקוראים בבלוג הזה ב-Zenfone 5,
והציפיה להגעתו הרשמית לארץ של ממשיך דרכו, ה- Zenfone 2,
נראה שאסוס נמצאת בכיוון הנכון. נכון להיום, המכשיר טרם הגיע באופן רשמי לישראל,
אך זה לא מפריע לחנויות המייבאות אותו באופן עצמאי להציע אותו למכירה בארץ.

Asus Zenfone 2 (צילום: גד גניר)
בהשקה של
סדרת ה-Zenfone הראשונה, הכל היה נורא פשוט וברור. Zenfone 4 היה
המכשיר הזול והבסיסי, ה-Zenfone 6 היה
הפאבלט שבסדרה, וה-Zenfone 5,
מכשיר המיינסטרים, הגיע בשתי גרסאות עיקריות: אחת בעלת מעבד של קוואלקום ויכולות
דור רביעי. הגרסה השניה הגיעה עם מעבד אינטל ויכולות דור שלישי בלבד, אך בעלת סים
כפול ומחיר שטלטל את שוק הסלולר הישראלי (לפחות בתחום מכשירי הבינים): קצת פחות
מ-1000 ש”ח. ההשקה של סדרת ה-Zenfone 2 נתנה
את האות לפתיחתו של בלאגן אחד גדול. המכשירים בסדרה מגיעים עם שלל קונפיגורציות של
מעבדים ונפחי זכרון אחסון שונים, זכרון RAM
ומצלמות עם כמות מגה פיקסלים שונה, וכולם נושאים את השם Zenfone 2.

להמשך קריאה

כזה ניסיתי: BLU Selfie

מאת
יותר מחצי
שנה עברה מאז שבדקתי את ה-HTC Desire Eye,
מכשיר שבראשו מצלמת סלפי אימתנית. היו לפניו עוד מכשירים שהתגאו במצלמת הסלפי
שלהם, מכשירים כמו ה-Huawei Ascend P7 או ה-Samsung Galaxy Note 4 אבל מדובר במכשירים שגם אם מצלמת הסלפי שלהם מציגה תוצרים נאים, עדיין מדובר במצלמות סלפי סטנדרטיות, בניגוד למכשיר של HTC.
והנה, BLU החליטה להתפרץ גם היא אל הנישה הצרה הזאת שפונה
אל הצרכים הנרקסיסטיים של הדור הצעיר עם מכשיר ששמו לא משאיר מקום לספק: BLU Selfie.
BLU Selfie (צילום: גד גניר)
ה-BLU
 Selfie הוא אמנם המכשיר החזק ביותר נכון להיום
בקטלוג המכשירים של BLU המשווקים בישראל, אולם באופן כללי, כשמשווים
אותו למה שיש בשוק, ה-BLU Selfie
ממוקם איפשהו קצת מעל רמת הביניים. במספרים זה אומר מעבד בעל 8 ליבות במהירות 1.7
גיגהרץ, מדגם MT6592 מבית
מדיה טק, זכרון RAM בנפח 2 גיגה (רוב מכשירי BLU
הנמכרים בישראל מגיעים עם 1 גיגה זכרון בלבד), וזכרון אחסון בנפח 16 גיגה הניתן
להרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD.

להמשך קריאה